תרגישי טוב!

לק"י

סתם. מבינה שהגבת לי בטעות במקום לפותחת.

כדי להגיב על הודעה ספציפית, את לוחצת על לחצן "תגובה" שבאותה הודעה.

אני רוצה איזה כדור או משו

אז אם את בכל מקרה צריכה לקנות, נשמע ששווה להגיע ולשאול את הרוקחים. כי כנראה שזה מותר.

יש מצב את מעתיקה את הטקסט?

להליכה עם מוזיקה אהובה באוזניות

(מישהו אחר עם הילדים)

לשבת על שפת הים (או מקום אהוב אחר) בלי או עם מוזיקה (למצוא לזה זמן)

ליצור זמנים ביום שלא צריך לעשות בהם כלום (כולל לא לשמור על הילדים) עצם השחרור מנקה את הנפש

לדבר עם אנשים שעושים טוב

לכתוב (לעצמך)

על דברים טובים

על דברים שמפריעים

בעיניי זה בסיסי

לפני חיפוש אחר תחביב

תמיד יש מגבלות שמורידות את החשק. את הלא כבר יש לך.

החכמה היא לנצח את המגבלות, לגרום לכך שיהיה אפשרי.

לראות משחקי השף יכול למלא, ויכול ליצור ריקנות.

אם בעקבות הצפייה נפתחו לך רעיונות, יש לך השראה, מוטיבציה, משמעות- מעולה.

אם סתם הגיע הזמן לישון- לא טוב.

אם את צריכה דרבון ממליצה על הפודקאסט "חשיבה פורצת דרך" או פרקים מ"חושבים טוב"

ודברים בסגנון הזה.

מזמינה הרבה סוגים מאלי אקספרס וזה ממש נחמד. כל מיני סוגים של רקמה, לגו להרכבה, בניית מיניאטורות...

מקלחת זה זמן שקט לעצמי

אבל- אם התחושה שלך בכללי היא שאין לך כוח לכלום, וגם כשאת כן עושה משהו לעצמך זה ממלא לזמן קצר או לא ממלא בכלל, הייתי בודקת קודם כל בכיוון של דיכאון...

תדעי לך שאני גם הייתי במקום הזה שאין לי תחביבים ואני לא אוהבת שום דבר

וכל היום עושה רק דברים שאני "חייבת" ולא דברים שאני רוצה

ממש בכח פיתחתי לעצמי תחביבים ותחומי עניין

אני חושבת שזה סופר סופר סופר חשוב.

ואותי אישית הציל מדיכאון (כלומר הייתי בדיכאון וזה עזר לי להרים ת'ראש מעל המים)

אין דבר כזה אין לי כשרונות. עובדה, רק בהודעת פתיחה שלך ציינת שלושה: בישול, ניקיון וריקוד

אגב זה לא צריך להיות משהו שאת טובה בו, זה צריך להיות משהו שממלא אותך.

יכולה לתת לך רעיונות מאצלי מה עשיתי אבל לדעתי זה צריך לבוא ממך

וממש ממש לשים על זה דגש.

זה חשוב וקריטי וזה בריאות נפשית להתעסק בתחביבים.

מוזיקה ואני מתחילה לתקתקקק ואין סיפוק כמו זה.

חוץ מזה-

בישול, כתיבה, לצאת עם חברה לסיבוב או גלידה, לדבר בטלפון עם חברה, לשבת מול הים, בקיץ גם לשחות.

אפשר להזמין ערכות של צביעה לפי מספרים או תמונת יהלומים, ולא צריך כישרון לזה. זה פשוט לעשות לפי ההוראות.

אפשר לקבוע זמן עם חברה, או ללכת לחוג.

לק"י

או לרקוד בשעות היום עם הילדים.

(רק אם יש שכנים מתחת, לא להגזים בקפיצות שלא יפריע להם).

קשה לי לשנות אווירה בתוך הבית.

יוצאת עם עצמי לפחות פעם בשבוע לקפה, לקניות.

ומשאירה לבעלי את הילדים להשכבות.

ספורט

ועבודה שאני אוהבת, ממלא מאוד.

קודם כל אני אתייחס לסוף כי זה משמעותי-

כתבת שאין לך כוחות ואת עצובה.

בעיני הרבה פעמים זה השורש, כי כשיש משהו כואב בתוכנו, ואנחנו לא נותנות לו מענה, הלב שלנו לא פנוי לשמוח ולהינות מדברים אחרים. הוא כרגע כואב ופצוע❤️

ולכן הכי חשוב בעיני, וזה השורש להכל, ללמוד לגשת ללב שלנו ולתת לעצמנו מענה רגשי עמוק❤️

אני אישית משתדלת להזין את עצמי בהזנה רוחנית, ללמוד דברים של תורה או של העמקה ודיוק בחיי הנפש שעוזרים לי לצמוח ולהתפתח ולהרגיש משמות ולדייק יותר את העשיה שלי ואותי. בעיני ממש כדאי לכל אישה למצוא את מה שממלא אותה (זה ממש לא חייב להיות גם משהו קבוע... איך שבא לך. פעם פודקסט, פעם שיעור, פעם ללמוד ספר)

מעבר לזה, אלה יכולים להיות דברים קטנים, כמו לאפשר לעצמך לנוח במקום מטלה שאת מרגישה שגדולה עלייך, ולפנק את עצמך בשתיה,

לטפח עציצים או לצייר או להפגש עם חברות, לדבר בטלפון עם מישהי אהובה, לצאת לטבע לים לנוף, ללמוד לנגן, לשיר, לדבר עם ה', להתנדב.

יש גם דברים גדולים יותר כמו ללמוד משהו שרצית, ללכת לקורס או ריטריט או נופש.

נשמע שיש כמה דברים שכן עולים לך, אבל בגלל המצב הרגשי את בעצם בעיקר מנסה לברוח ולכן גם אין לך כוחות❤️

מאחלת לך שתמצאי לך מענה רגשי נכון וגם דברים שיוסיפו לך שמחה וסיפוק בע"ה.

מותר ורמוקס בגיל הזה?

לק"י

להבנתי, רוב הסיכויים שזה ייעלם לבד.

שיכול לעזור?

ניסינו להסתכל עם פנס בלילה ולא ראינו כלום

אבל האמת אני לא ממש יודעת מה אני אמורה לראות

חיפשתי תזוזה

אבל ממליצים לשים גוש של משחה סמיכה בפי הטבעת.

לנו הרופא רשם מינון נמוך יותר לפי משקל גוף של התינוק. אבל הוא נתן רק כשממש ראיתי תולעת, לפני זה כשאמרתי שלא ראיתי וזה בטוח תולעים הוא אמר שהוא לא רושם

בסוף צריך להידבק ממישהו.

אם התארחתם עם ילדים שפחות שומרים על הגיינה אז אולי אולי היא אכלה משהו, וגם אז הסיכוי שזה מיד יופיע,

לא יודעת.

בד"כ נדבקים בשירותים, ארגז חול, אחים שהשהייה איתם ממושכת.

תינוקת עם טיטול (בכורה?) שהייתה בסביבת בוגרים

פחות סביר

הרבה יותר סביר שזה מערכת העיכול שהכבידה עליה.

לא הייתי מביאה סתם וורמוקס במצב הזה

אלא אם תראי סימנים יותר אופייניים.

(כמו אי שקט בלילה ורוגע ביום)

לגבי מה רואים, זה כמו חוט לבן דק שזז.

היא כן הייתה בחברת ילדים קטנים בשבת

אבל באמת היא תמיד עם טיטול וגופיה עם תיק תק אז אין לה איך להכניס ידיים

הגיוני שזה היה באמת בבטן

היא קמה עם טיטול מלא ממש

לטיטול זה מדביק, לא מידבק.

ככה שמאוד הגיוני שתינוקת בגיל שלה תידבק אבל לא תדביק. אז אם היתה בחברת גדולים ממנה יש לה סיכוי להידבק.

להפריד את המיטות

ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה

ולבעלי מאוד מציק

מבינה אותך ומבינה גם אותו.

מתסכל ממש!

חיבוק ❤️❤️

מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.

נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.

(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)

אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.

אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)

בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️

אבל אני עם בעלך

מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..

אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.

הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר 

אולי הוא מאמין שככה יותר נכון להתנהל?

דיברתם על זה?

יש לכם אפשרות לשוחח בזמן רגוע, בנחת על מה אתם רוצים מבחינת חינוך הילדים? בשינה וגם בנושאים אחרים.

אם הוא לא רואה עין בעין איתך אז יהיה קשה לגייס אותו לשינוי ובטח שדברים לא ישתנו, ממש כדאי להתחיל מהחלטות משותפות

הילדים פשוט באים רק אליו

וזה לא מפריע לי

ואני לא מוכרת כחננה בגדול....

יותר קל לי להישאר לישון איתם במקום להחזיר ואני ממש משתדלת שלא יעברו לצד של בעלי.

כשהוא חוטף בעיטה (מילד, לא ממני 😅) הוא קם ומחזיר אותו למיטה.

לא דווח על כעסים עד כה.

אתם צריכים לדבר ולהחליט ביחד מה מתאים לכם.

ואם זה כל כך מפריע לך, לא יעזור שאת תחזירי אותם למיטה?

המצב הבריא הוא שהילדים צריכים לישון במיטה שלהם. אם תציגו עמדה אחת. הילדים יבינו שאין חור ברשת. וצריך להישאר במיטה.

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.

תראי גם לפי הצורך של התינוק.

יש איזו נוסחה לא?

הם עולים בהדרגה

בגלל שקשה להכין במדויק כמויות קטנות

הכנתי בהתחלה 30

והוא אכל כמה שהוא רצה

כשהתחיל לגמור את ה30 עברתי להכין 60 וכך הלאה

חשוב להאכיל בבקבוק עם פטמה מותאמת ולהחזיק את הבקבוק במאוזן

כדי שלא תהיה זרימה חזקה ואכילת יתר

בנתיים מכינה 60 וזורקת

אני הייתי מכינה כמות של שני בקבוקים שומרת חצי במקרר לארוחה הבאה.

לי זה היה קל למדוד חצי

אם זה קשה ואין כפית ייעודית אז צריך להכין 60 ולזרוק

אל דאגה הם אוכלים בהתחלה קצת ככה שזה לא בזבוז גדול 

אפשר לבקש כפית של 30 ושלחים לך בחינם בדואר.

בטלפון קצרצר.

נתתי רק תמל מגיל 0 וככה עשיתי. באמת עם הראשון זה היה קצת מלחיץ, מה אם זה לא מדויק מאה אחוז, ועם השנים והילדים הרגשתי יותר בטוחה בעצמי.

מאד עזרה לי גם ההבנה שבאמת באמת אין דיוק של 100 אחוז - קחי בקבוקים של שתי חברות שונות, תמלאי באחד 100 מל מים בלבד ותעבירי לבקבוק של החברה השניה ותראי שונות קטנה. אז אם המדידה של המים היא לא קריטית במל אחד לכאן או לכאן, חייב להיות שגם עשירית גרם אבקה לכאן או לכאן לא תשנה.

אבל כמובן שכל אחת תעשה מה שהיא רואה לנכון 

אם נותנים בבית חולים 15

לפי מה שזכור לי שהגענו הביתה כבר אכלו 30 סיסי אפילו 40 סיסי  בכייף

נתקעו על 60 סיסי בחודש הראשון..

כשחוזרים הביתה זה כבר 40 מל, ואחכ עולים ל60.

תאכילי לאט בנחת, והוא אמור להפסיק מעצמו כששבע. לי אמרו שאינדיקציה טובה לכמה הוא צריך זה שישאר 10-20 מל בבקבוק

ברביעי, ואז השתחררתי בשישי.

פעם ראשונה שלא מניקה 

וקצת אבודה בקטע הזה של תמ"ל

(יצא לי לתת אבל לילדים גדולים שז יותר ממתק מאשר אוכל. ופה היא כל כך קטנה שזה מלחיץ)

כנראה שהיתה לה קפיצת גדילה הלילה כי אכלה מלא אבל עכשיו נרגעה ו'חזרה לעצמה'

מרגששש

בשעה טובה!!

תגדלי אותה בנחת שמחה ובריאות בע"ה!!

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

והרופא  נצנה לי ערכה לעשות בעצמי.

היא גם הסבירה לי שלא צריך דווקא את צוואר הרחם, אלא מכל איזור הנרתיק.

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

תנסי לבקש, אין דבר כזה שבכללית אין. כולם מחזיקים את זה למיטב ידיעתי.

הרופאה בעצמה אמרה לי שכדאי לי לעשות את הביתי כי היא הרבה פחות פולשנית מהבדיקה שהרופאים עושים.

בהצלחה!

והם מגיעים ממש עד לרחם. לא יודעת למה באמת הם עושים את המעמיק אם אפשר אחרת

הבדיקה הביתית היא פשוט להכניס ולסובב, מאד עדין.

זוכרת שנוגעים עם מן מברשת בפנים. לא זוכרת שהיה עמוק. 

אבל לגבי קניית בגדים- לפני הלידה התלהבתי וקניתי מלא בגדים ניו בורן ובסוף נולד כבר 0-3 והכל עדיין בשידה עם טיקט🥴 אז עדיף לקנות שיהיה לך בסיס ואחרי הלידה להשלים, במיוחד שבטח תקבלי כל מיני מתנות..

מה שכן חשוב זה הרבה בגדי בסיס (גופיות וגטקס) כדי שלא תצטרכי לכבס כל היום, כי הם מלכלכים בכמויותת 

לא באופן מושלם אבל עונה לך חלקי

-בהנחה ויש מי שיעשה לך קניות אחרי הלידה/סביר שתקבלי מתנות (נניח לבן מקבלים הרבה יותר בגלל שיש ברית) הייתי קונה גופיות רגליות ואם הלידה בחודשיים הקרובים גם שק שינה טוב. השאר תראי באיזה משקל יוולד, מה תקבלי, ותשלימי. עכשיו עוד לא סופעונה, כל שבוע יכול להיות שאת מרויחה כסף מזה שאת מחכה.

מה צריך כמויות תלוי אם יש לך מייבש או לא אבל בערך 8 מכל פריט

גופיות, רגליות או גרביונים, בגדי גוף חמים, גרביים קטנים (אני שמה מעל הרגליות/גרביון כי זה קצוות ומתקרר בקלות) ורשת כביסה קטנה כדי שלא יתקעו לך במכונה... שמיכה חמה וטובה- כדאי 2 כי זה כמו בגד וכן הולך הרבה לכביסה ואז מה תעשי 4 שעות (בהנחה ויש מייבש)?

בקבוק, מוצץ- תקני אחד אחכ תראי אם זורם לך עם או בלי. אני מציעה גם מטרנה טו גו גם בהנחה ומתכוונת להניק שיהיה איזה אופציה שאם את מותשתתתתת מישהו יכול לקחת לך אותו לכמה שעות ברצף בלי לחץ.

עריסה/עגלה- אפשר יד2 ויש בקבוצות מסירה אפילו, אני לא הייתי נוסעת לאילת בדרכ הפער מתקזז במחיר הנסיעה והזמן, אלא אם את רוצה עגלה ספציפית נורא יקרה.

שימי לב לטקסטיל- סדינים מתאימים בגודל, חיתולים- אני ממליצה ג'רסי. הפלנל נראה נורא כיף אבל אחרי כביסות בודדות כבר לא נעים במגע. 

קניות בסופרפארם:

חבילת טיטולים- אני קונה ישר 1. זה מה יש בביח אז כנראה שהניו בורן לא כזה דחוף. מגבונים. חבילת משטחי החתלה חד פעמיים- לי זה מאד נח. גם בבית כשמחתלת על המיטה שלי וכו שמה את זה כמגן בטחון, ומשתמשת עד שמתבלה (לכן חבילה 1 מספיק לי) מדחום אם אין לך בבית זה הזמן שיהיה, נובימול, ויטמין די (נותנים מיום השחרור). מקלות אזניים בטיחותיים, משחת החתלה, סבון לתינוקות בריח שאת אוהבת (יואו זה התמכרות..) תשווי מחירים זה מוצרים עם פערי ענק בין רשתות ובמצטבר הרבה כסף.

אמבטיה לפעמים לא צריך אם יש לך כיור אז להתחלה זה מיותר. שימי לב שיש חימום טוב באמבטיה. מגבת- יש סוג שנתלה על הצוואר ומאד נח לי אבל אפשר תכלס כל מגבת שיש בבית. אני מנסיוני בהתחלה מקלחת עם חיתול- מכניסה אותם למים עטופים בחיתול (ככה הם פחות בוכים) מורידה במים, מוציאה לתוך חיתול אחר יבש, מנגבת עם חיתול שלישי. למה חיתול ולא מגבת? כי הם פיציים. ומגבת לא מנגבת להם בחיים בין האצבעות ובכל הקפלים... אבל אם כבר קונה מגבת אז מגבת דקה.

נראה לי שמתי לך פה את כל הבסיס, מקווה שלא שכחתי משהו קריטי (ובאמת- אין כזה. הקריטי זה את והתינוק)

שיהיה בשעה טובה!

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

אצלנו הבן שלי ממש התפתל מכאבי בטן כמה פעמים ביום, גם חשב בחלק מהמפעמים שצריך להתפנות אבל לא יצא כלום.

רק אחרי ערב לביבות שהיה לנו הוא אמר שעכשיו אחרי שהאירוע עבר כבר לא כואבת לו הבטן.

אולי זה המקרה גם אצלכם.