בשבת בלילה, כשפטפטתי עם אחותי, היא הביעה אכפתיות לגבי נושא מסויים בחיי.
נשמע הגיוני ובריא נכון?
אז זהו
התגובה המיידית שלי הייתה;
למה?! מה עניינך? מה את דוחפת את האף...
ושלא תבינו לא נכון,
אני בדיוק ככה
אכפת לי מאנשים באותה צורה
אני פשוט לא אומרת להם אתזה!
כי זה מביך
וגם ככה הואשמתי במהלך השיחה הזו בפשעים נגד האנושות כמו החזקת מידת מה של אופטימיות ורצון כולל שבני אדם לא ימותו, שממנו נגזר שאכפת לי מהם.
חשט
אבל כן
אני אאלץ לעמוד מאחורי זה
אכפת לי מאנשים מספיק כדי לרצות שהם יחיו
רחוק ממני
רובם לפחות
רוב הזמן
אבל שלא ימותו!
אז המסקנה שלי היא כזו, להיות פולניה זה מבאס, את דואגת לאנשים, אבל ברגע שאנשים דואגים לך, את מוחה שהם סטוקרים ושיעזבו אותך לענייניך.
בני אדם בכלל
ואשכנזים שלא יודעים להתמודד עם רגשות בפרט
הם מכת מדינה וצריכים התערבות אלוקית כדי לא ליצור נזק בסדר גודל של מערכת השמש
אררררר

הצחקתם אותי...