תנו לי ספר יפה לקרוא
תנו לי ספר יפה לקרוא
תת רמה אבל מצחיק

ולעניותי ספרים הם תמיד יותר מוצלחים מהסרט של אותו סיפור
זה בטח לגילאים היותר נמוכים, לא?
יש הומור בחיים....
אח'כ הפסקתי לעקוב
זה היה חונקקקק
מישהו חשוב נורא המליץ לי לאט מזמן על "מישהו לרוץ איתו" ,עוד נראה. בעקרון הרב יהושע גומר עליו את המי שברך על דויד גרוסמן, ועל הספר הזה בפרט.
אממ...
אני קורא בעיקר שירה האמת וביוגרפיות וכאלה. סיפורת בשלב מסויים כבר משעמם אותי כי לא יוצא לי מזה כלום.
אבל יואב בלום, מצרפי המקרים או המדריך לימים הקרובים.
רחל, לאה גולדברג, נתן אלתרמן נעמי שמר...
לזלדה, למשל, אני לא כ"כ מתחבר.
ב"ה שהרבה לחנים אני לא מכיר ובאמת הרבה יותר יפה הכיר קודם את השירים כמילים.
יבדלחט"א יורם טהרלב, דן אלמגור נתן זך, אבל בד"כ אני לוקח מה שבא ליד, קורא כמה שירים אקראיים, נהנה- ממשיך לא נהנה מפסיק.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)