הרגע הכי מיוחד שתחווה בחייך

שום דבר לא משתווה לזה

אתה מאלה שמתעלפים מדם?

ולא תמיד זה צרחות ויציאות וכו

אל תצפה לכלום,פשוט תזרום. אם תרגיש שאתה ממש לא מסוגל,תצא ותבקש שיקראו לך ממש כשהתינוק יוצא

גם בלי קשר לתוכן הדיון!

חשוב שהדברים יקבלו מקום.

לפני הטיעונים (הפמיניסטיים למשמע אוזן) של "למה לו יש פטור",

ו"זה הילד שלו והלידה שלו"

אני חושבת שיש מקום לבדוק:

בהינתן בעל שדם, צרחות, יציאות וכו' מרתיעים אותו,

האם זה באמת יועיל לי כשיהיה שם? 

האם זה האינטרס שלי?

האם אני רוצה שהתמונות האלו ייחרטו לו בראש? 

אולי עדיף לי "לנצל" את נכונותו ורצונו הטוב בדברים שיועילו לי יותר ולא יכבידו עליו כל כך?

האם אני בעצם יורה לעצמי ברגל- כדי להכריח אותו להשתתף בחוויה שהוא לא מעוניין בה?

אולי כן, אבל אולי לא.

בזוגיות זה לא רק עניין של חלוקה צודקת שווה בשווה, בנטל החיים.

יש בהחלט עניין של לקבל את האחר על חסרונותיו ומעלותיו,

להנות (ולנצל) את המעלות ולהשלים עם החסרונות.

ולהתמקד בעיקר במעלות. 

גחמות זה לא מילה נעימה בהקשר הזה
גם יש לו רצון או יכולת ולא סתם גחמות
ויש כאן זוג, שניים - הם צריכים לדון בזה
וראוי ביותר שיתחשב בה

כולה הבנאדם כתב שאלה קצרה באיזה פורום

לא ניהל איתכן שיחה מעמיקה על השקפתו בנושא ומידת ההתחשבות הראויה ביולדת.

אולי התנסח לא נכון, אבל ההתקפות לא במקום

(ואולי אשתו אמרה לו: תעשה מה שאתה רוצה, לי לא משנה.... מאיפה אתן יודעות?)

אני רואה שהמגיבות פה הסבירו לו שהוא מוכרח לברר את העניין עם אשתו

לפעול לפי צרכיה ורצונותיה

מצויין

מה עוד?

ההגדרה לבני זוג טובים או פחות טובים לא תלויה רק בהתחשבות הבעל בצרכי אשתו

בני זוג טובים זו הגדרה הדדית, גם אישה צריכה להתחשב בצרכי בעלה.

נכון שבלידה מבחינת סדרי העדיפויות האישה קודמת , אבל אם היא מסוגלת לראות גם את צרכיו בעת הזאת ולהתחשב בו ,זה לא מוריד מערך הזוגיות שלהם, להיפך!

אם היא צריכה אותו שם, מבקשת ממנו להישאר והוא בוחר לא להתחשב בה- זו אנוכיות מצידו= זוגיות בעייתית

אבל אם היא תשמח שהוא יהיה שם אבל רואה את הקושי שלו ויכולה להסתדר עם עזרה אחרת= זוגיות תקינה

גבר לא צריך להעמיד את אשתו בזמן לידה במקום של בחירה.

אבל אם "היא" רואה שקשה לו- בלי שיבקש הקלות, ויכולה להתחשב בו, כי לא חייבת את עזרתו- זה בסדר לשחרר, זה לא מוריד מערך הזוגיות.

בלידה האחרונה שלי היו איתי בחדר גם אמא שלי וגם תומכת וראיתי שבעלי לא מוצא את מקומו ולא יכול לעזור- שחררתי אותו.

הוא לא ביקש, והוא כן היה איתי בלידות קודמות והפעם יכולתי לשחרר אותו בכיף.

אבל יוצא באותה תחושה כמוך?

ש- מה פתאום גרמת לו לעמוד בכזה קושי, ואיך את לא יכולה להתחשב בו? ולא היה סולח לך??

אני חושבת שזה ממש לא פיר לצד השני להכריח אותו לנכוח בסיטואציה שהוא לא רוצה להיות בה

אם בנאדם אומר לך שהוא לא מסוגל אז צריך לשחרר לא בכח כל דבר כי - אנחנו פמיניסטיות וזה הילד שלו ומה אני צריכה לסבול לבד?? מפתאום! תתמודד ויאללה מלחמה

אם הוא רוצה והיא רוצה מעולה למרות שעדין בעיניי עדיף שלא אבל כל אחד עושה מה שבא לו

אבל אם אחד הצדדים לא רוצה אז לדעתי ממש לא להכריח ולהיתפס על זה. אם קשה לו כנרא ששאחרך זה משפיע על האנטימיות והכרתי את זה מקרוב שחברה טובה התעקהש שבעלה יכנס איתה ואחרכך האינטימיות שלהם מאוד נפגעה

אז דוגמה זו אינה רלוונטית . לעומת לידה שבה הכל חשוף. לא לכל אחדזה מתאים

וכתבתי את העניין של פמיניסטית כי היה נראה  לי שזו הגישה הכללית של מי שמתנגדת לכך שבעל לא ינכח - כאילו מה פתאום שאסבול לבד? אני מקלבת מחזור כל חודש אז מה אתה נבהל מקצת דם?

אני עדיין לא מצליחה להתחבר למה שאת אומרת. בעיניי אם הבעל לא מסוגל ולא רוצה אין מה להכריח אותו להיות חזק. כי כמו שאת זוכרת לו גם הוא יכול לזכור לך שאילצת אותו להתמודד עם הקושי הזה והוא לא היה מוכן

בעלי למשל מאוד מאוד נלחץ מעוצמת הכאב שלי הוא ממש נהיה לבן וחלש והוא מנסה להיות גיבור אפילו שאני חושבת שהוא לא צריך להיות איתי ממש בחדר חח אז אני כבר דואגת להוציא אותו החוצה ולדאוג שלא יראה את פניו עד שהכל נגמר 

ובכלל מבחינתי אין לו מקום שם עד אחרי

אני לא חושבת שצריך לפתוח על זה דיון רחב יותר ממה שנאמר אלא שצריך להגיד את הדברים גם מהצד השני - שזה שבעל עלול להיגעל אחרכך מאשתו זה לא דבר של מה שבכך, וזה מוכר אפילו ע"י פסיכולוגים, ואת זה הרבה נשים לא לוקחות בחשבון

ואפילו אם לא ייגעל מאשתו אחרכך אלא יחווה את זה כטראומה בעצמו - הרבה נשים לא רואות. ויש לתת את הדעת על כך, אפילו שגם לה יש צורך, כי לרןוב - הנשים מצליחות להתגבר על החוויה כי יש הורמונים של אחרי לידה וכו ואצל גברים זה לא קיים

ועוד יותר אם הבעל בעצמו מתקשה להתמודד. 

הניסיון של הלידה הוא של האישה בלבד מבחינת הכאב והכל והאישה בכל מקרה תלד, אז לא מבינה למה להכניס לתוך זה בעל שלא יכול להיות שם מצד התחושות שלו? כמו שציינתי לפני חוויית הלידה לרובנו עוברת בסוף כי יש הורמונים וכו וזה עוזר להתאזן אצל גבר לא ופה השיקול בעיניי

כנראה שנסכים שלא להסכים והכל טוב

האשה בכל מקרה תלד אז שתסבול עד הסוף ובעלה לא, זה הסתכלות כל כך עקומה בעיני שאין לי מה לומר.

נסכים לא להסכים (ואפילו זה קשה לי)

מכירה גברים שהתעלפו בלידות, אוי ואבוי אם בעלי היה מתעלף לי באחת הלידות, לא רק שהוא לא עוזר אלא שהפוקוס של הצוות עובר אליו.

גברים כאלה עדיף שלא יהיו נוכחים. עפ"י החוק הידוע- אם אתה לא עוזר, לפחות אל תפריע

הבעל היה עד שהתקדמו הענינים

התנוק יצא ואז הוא נכנס חזרה

אולי היא מעדיפה רק תמיכה שלך ואולי היא מעדיפה תמיכה של אמא\דולה ושאתה תהיה רק ליד ואולי משהו אחר

בכל אופן כדי שזה לא יהיה מפחיד\מלחיץ\אימה\חוסר אונים וכו'
זה הזמן לקרוא וללמוד על הנושא
ללמוד על המנגנון של הלידה. מה עוזר לתהליך, למה זה טוב כל הצירים האלה וכו'.
אפשר ללכת ביחד לקורס הכנה ללידה קבוצתי 
או ללכת לפגישה-שתיים עם דולה שמכינה ללידה ותסביר לכם באופן פרטי רק לשניכם

ולא לשכוח שלידה זה דבר מופלא, שה' ברא, ובסוף יגיע הילד שלך, שאתם בטח מחכים לו מאד...
בהצלחה

על גבר שהודיעו לו שנולדה לו בת, והוא יצא בריקוד מרוב שמחה.

שאלו אותו: למה אתה כל כך שמח?

והוא ענה: כי הבת הזו לא תצטרך לעבור את מה שאני עברתי בשעות האחרונות...

ממש רגע לאחר שהייתי מכוסה הוא נכנס והכל בסדר

זה שזה גם הילד שלו זה ברור אבל כמו שאין ציפייה שגבר יניק אין ציפייה מבחינתי שינכח ברגע שעלוללהיות טראומתי לזוגיות

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).