אני נוהגת שצריך להוציא בהפסק בבדיקה אחת של היום הראשון ובבדיקה אחת של היום השביעי

אבל בעיות תקשורת המשמעות היא שנמצאים על הרצף האוטיסטי, כלומר יש מאפיינים והתנהגויות שאופייניים לאוטיזם אבל הרמה התפקודית יכולה להיות גבוהה

אתם נמצאים בהדרכת הורים במקביל? לפעמים מפנים בהתפתחות הילד במקביל לתהליך האבחון

המון כוח, נשמע לא פשוט❤️

בינתיים לא הולכים להדרכת הורים כי מתלבטת אם זה יהיה יעיל.

אם זאת בעיה של גבולות, ההדרכה תהיה אחת ואם חלילה אני צודקת (מה שכנראה המצב) ההדרכה תהיה אחרת.

אז חשבתי לחכות עד שנסיים את האבחון והמצב יהיה ברור יותר.

כן קשיי תקשורת זה נחשב על רצף האוטיזם. היום קוראים לזה רצף ה- ASD.

אני לא מומחית ממש, אבל לרוב אצל הילדים האלה יש צרכים חושיים שונים. יכול להיות שהעניין עם לשבור דברים עונה לו על צורך חושי כלשהו. אולי תנסי לחשוב יצירתי אם יש משהו שאת כן יכולה לתת לו ולאפשא לו לשבור. לא עולה לי יותר מדי, אבל אולי נגיד לנפץ בחוץ גוש גדול של קרח שתכינו בשקיות זיפלוק במקפיא?

כמובן ממליצה לחכות לאבחנה מסודרת ולאנשי מקצוע שיכירו אותו ושמנוסים בתחום. 

כי אחרי שישבור אותו כנראה יחפש משהו אחר.

אבל גם אין לי רעיון איך כן לרסן את ההתנהגות הזאת.

אם למישהי יהיה רעיון למשהט שאפשר לשבור אני אשמח לשמוע.

הדבר שהכי עולה לי זה קלקר אבל אני לא יכולה לסבול את הלכלוך שזה עושה.

בתוך הבית זה לא אפשרי כי יש תינוק זוחל.

בחוץ אני לא מרשה כי זה מלכלך את הרחוב.

וגם השתתפות דומעת בקושי החזק שאת מתארת...❤️

אכן, קשיי תקשורת זה אוטיזם (שהוא כמובן רצף גדול של קשיי תקשורת), וכן, ההצקות והזריקות והשבירות בהחלט יכולות להיות קשורות לחוסר הוויסות שהוא מרגיש.

כתבת שזה התחיל בחודש האחרון - הוא מודע לתהליך האבחון שהוא עובר? יכול להיות שזה מטרגר אותו? (לא שתפסיקו את התהליך, כמובן, אבל זה יכול לתת איזושהי סיבה...)

ויכול להיות שפשוט הוא גדל וקשה לו יותר להתנהל עם המוצפות שלו, ולכן הוא מתנהג כך.

לצערי אין לי פתרונות של ממש, חוץ מלנסות לתמלל לו: "אתה כועס עכשיו בגלל איקס, ולכן אתה זורק דברים/מרביץ לאח שלך." וכמובן, להגן ככל האפשר על הסביבה שלו...

אולי יעזור לתת לו משהו כמו שק אגרוף שלו הוא יכול להרביץ בשעת כעס (אולי גם בובה גדולה תעזור), אבל לא בטוח שהוא יצליח לווסת את עצמו לתקוף רק את זה...

בכל אופן, הכי טוב ללכת להדרכת הורים. אם אתם מסוגלים לחכות עד סוף האבחון - אז כך תוכלו לבוא בצורה מדויקת להדרכת ההורים, ואולי גם לבקש מהמאבחנים שמות של מדריכי הורים. אבל אם לא - אז כדאי כבר עכשיו...

ושוב חיבוק גדול ומבין זה לא קל...

בהמלצת הגננת אמרנו לו שזה מפגש שעושים לפני כיתה א' כדי להגיע מוכנים.

וההתנהגויות האלה הם מלפני האבחון, הם בעצם מה שגרם לי להבין שצריך לבדוק לעומק.

לאחרונה התחילה רק שבירת החפצים, כל השאר היה עוד הרבה קודם.

אני באמת לא יודעת איך להגן על האחים שלו.

אני לא רוצה לבודד אותו.

כשאני רואה שהוא שקוע במשחק עם עצמו אני משתדלת שהאחים ייצאו מטווח הנגיעה ולפעמים הראייה שלו כדי שישאר עסוק

אבל לא תמיד זה קורה ואז כשהוא איתם אין לי דרך להגן עליהם לצערי...

לגבי ההדרכת הורים עניתי למעלה

מקווה שהאבחון הסופי יגיע בקרוב ותוכלו להתחיל הדרכת הורים מותאמת. תנסו להחזיק את ה"גאולה" הזו באופק בזמנים קשים, ולהרגיש שזה זמני... (לא ההתנהגויות, אלא הדרכים להתמודד איתן)

מקווה שעוד אימהות עם ניסיון עם ילדי רצף יענו לך פה, ואולי כן יצליחו לתת לך כלים ראשוניים. (יש גם פורום סגור לאימהות לילדים על הרצף וגם לכאלה שבשלבי אבחון, אם זה מעניין אותך)

סקוושי, ספינרים, מגנטים שונים..

דברים שמעסיקים את הידיים ומאפשרים ויסות למוח

וממש אפשר ללמד, שאת רואה שהוא מתעסק הרבה ולכן קנית לו את הדברים האלה וכשתראי שהוא זקוק תשלחי אותו לקופסא לקחת צעצוע תחושה כזה

בהתחלה זה יצטרך להיות בעיקר ניהול שלך

והייתי מנסה לזהות דפוסים שאולי תצליחי לתת לו את ההתווסתות לפני ההתפוצצות

ובע"ה עם הזמן הוא ילמד על עצמו לזהות את הרגע-לפני הזה.. אבל זה יכול לקחת המון זמן...

תנסי לתת לו הרבה מגע, להפעיל אותו בתנועה.

דברים כמו פלסטלינה, בצק, משחק ברצף, מסאז', משימות תנועתיות כמו הליכות של חיות, קפיצות וכד'.

לספק לו את הצורך לפני שהוא מנסה להשיג אותו בדרכים שליליות.

אפשר לנסות להתייעץ עם מרפאה בעיסוק.

הבן שלי לפעמים גם מתנהג ככה.

לא שובר דברים, אבל כן סתם מציק לאחים.

אני רואה שהרבה פעמים עוזר לתת לו מענה תחושתי.

ויסות חושי יכול להיות קשור לאוטיזם, אבל לא בהכרח.

כנראה שעד שיחזרו אליי הוא כבר יחגוג בר מצווה

אנסה רגע לפני שהוא מתחיל להציע משהו ממה שכתבת, תודה!

לגו זה לא מגע, נכון? זה משחק שהוא מאוד אוהב בזמן האחרון ואם הוא שוקע לתוכו אני יודעת שיש לי עכשיו כמה דקות טובות של חסד

אבל אם ההתנהגויות האלו התחילו לאחרונה, ולא היו דברים דומים בעבר, על פניו לא מדובר בקשיים תקשורת, שבהם הקשיים באים לידי ביטוי כבר בגיל ינקות.

יכול כמובן להיות שהקושי התבטא בצורה אחרת בעבר, אבל גם יכול להיות שמדובר בקושי אחר עם ביטוי דומה (קשיי קשב, הפרעות רגשיות - יכולים הרבה פעמים להראות כמו קשיי תקשורת).

וכמו שאמרת בחוכמתך למעלה- חשוב להתאים את ההתנהלות ההורים למקור הקושי.

לכן הייתי ממתינה בסבלנות לתוצאות האבחון.

כן מנסה בינתיים רק לדאוג שאתם תמשיכו להרגיש בנוח בבית (שוב, כמו שתיארת- לתת לו משהו חלופי לשבור. זה לא נשמע כמו זמן מתאים לנסות לפתור דברים מהשורש, כי עדיין לא ברור מהו השורש).

ובינתיים רוצה לחזק את ידייך שאת אמא מדהימה, שדואגת לילד שלה, ואפילו לוקחת לאבחון פרטי (!!!) כדי לתת לו את מה שהוא הכי צריך. להצדיע לך.

אבל חלק מהתנאים לקבלת אבחון תקשורת, זה שהתסמינים הופיעו כבר בגיל הינקות.

אם הכל היה בסדר ומשהו פתאום השתנה, כנראה שהקושי הוא סביב בעיה אחרת (ואני יודעת שנפוץ מאוד שהאבחנה מגיעה בגיל מאוחר, אפילו בבגרות. אבל באבחון תמיד ישאלו גם על הינקות ויחפשו סימנים שהקושי התחיל כבר אז).

אני לא יודעת מה קורה אצל הבן של הפותחת. היא תיארה ששבירת החפצים היא חדשה, אני לא יודעת מה התסמינים הנוספים שיש לילד והאם הם היו בעבר או לא.

בעיקר רוצה לחזק להמתין לתוצאות האבחון, לא לחשוב שאם הילד בתהליך אבחוני זה שווה למצב של ילד מאובחן.

בחנויות חרדיות מלא בגדים שלא צריך תוספות בכלל...

ומבדים נוחים

שזה שני דברים שאפשר למצוא בד"כ

ואז לוקחת לתופרת שתסגור בצוואר...

או קונה בשיין, יש שם שמלות ממש צנועות

וגרבי ניילון דקות, זה הכי פחות חם (למרות שפחות מ60-70 דנייר נקרע בשניות)

אשרייך צדיקה!!

אני מעדיפה סרפן וחולצת בסיס מבד נעים, מרגיש לי הכי מאוורר ככה. ומעדיפה סרפן ארוך, כדי שאוכל לגרוב גרביים קצרים יחסית (אני משתדלת שהרגל תהיה מכוסה תמיד).

וכשחוזרת מבחוץ בדרך כלל מחליפה בגדים

(בקשר לפסקי הלכה שאומרים אחרת - נראה לי שנכון לדבוק באותו רב/סגנון פסיקה בכל ההלכות, ולא לשנות פסיקה כשזה מגיע לנושא הצניעות...)

יש בגדים שאפשר להוסיף להם סיכה שנראית כמו כפתור, וזה סוגר. ראיתי חברה שקנתה בכמה גרושים בשיין, נראה ממש מתאים ומסתדר עם הבגד, היא אמרה שאפילו לא מורידה את הסיכה בכביסה, פשוט נשאר שם תפוס בבגד.  

זה לא כזה בעיה ( בהנחה שאת מתחברת לסגנון) כי יש חצאיות מבד ממש מאוורר ואז לא צריך גרביים ( אם את לא מקפידה שכף הרגל תהיה מכוסה)

פתח צוואר קצת יותר קשה למצוא אבל כן יש.

ואולי דווקא יותר בחנויות כלליות כאלה מאשר אצל מעצבות

לא צריך מאמץ בכלל

החולצה מגיעה לאן שצריך

גם החצאית

שום השלמה

החום הזה. ממש..

אני תמיד שמה גרביונים שלמים

לגבי חולצות - אני שמה חולצות קלילות מכותנה שהן רחבות . יש כאלה שלא צריך איתן

תסתכלי באתרים כמו c style ודומיהם

אני באופן אישי קונה הרבה בשיין

ואני כן שמה משו מתחת האמת הרבה פעמים אבל בגלל שאני אוהבת חולצות בסגנון מסוים שהוא יותר רחב ויותר פתוח, אז גופיית בסיס מתחת זורם לי באופן אישי

עם השלמות

שונאת את עצמי

מקללת את עצמי שיצאתי בגלל החוצה

ובכל פעם אומרת שזו הפעם האחרונה שאני מתלבשת ככה

לא קרה

חצאית ארוכה זה די אורירי במיוחד אם זה לא סאטן

חולצה אני קונה פשוטות תכותנה הדקות עם שרוול ארוך זה ממש יפה (לא צמוד קצת אוברסייז כזה) או טטרה

אם צריך טיםה יותר כיסוי מרפק אני שמה שרוולון

סגירת פתח צוואר עם סיכת ביטחון מהצד הפנימי ככה שלא רואים

וזהו

וכמו שאת אומרת גם בחנויות של דתיות לא הכל צנוע 

ואצל חרדים אני לא מוצאת זה לא הסגנון שלי.

כשאני שמה חצאית ארוכה או מידי אני לא שמה גרביים. 

רוב החולצות אני קונה בסי סטייל פתח צוואר סגור אבל שרוולים זה בעיה, הם כל כך רחבים את מרימה יד רואים לך הכל.

וחצאיות בדרך כלל אני לובשת רחב.

אני אוהבת לסגור עם חצי גופיה. לי לא כל כך מפריע (אבל אני לא גרה באזור הלחות... כשאני עוברת באזור המרכז גם אני סובלת).

ראיתי לאחרונה סטייליסטית דתייה שהמליצה על דבק דו צדדי מיוחד שאפשר להדביק איתו חולצות מכופתרות, אם אין כפתור עליון (או חולצות עם פתח וי קטן כזה רק כמחשוף).

לא ניסיתי ואין לי קישור, אבל היא כתבה שזה עולה 5 ש''ח בשיין.

כולי צמרמורות

אני רוצה לתת לך את גביע העולם

איזה גיבורה שאת

כשקראתי על האחות שקיבלה אותך רציתי לבעוט במשהו

אוף איזה עצבים

ואז טלטלות

וטוויסטים

חתיכת סיפור יש לך

בה שיצאתם מזה בשלום

🩷

הןדו לה'  שהיה לך כזה שליח טוב.

החלמה מהירה וטובה

הרבה הרבה נחת!! 

ליבי עלייך שהיית שם לבד רק, נשמע לא פשוט…

וברוך ה' ששם שליח טוב בדרך שלקח אותך ברצינות

החלמה מהירה, גופנית ונפשית💖💖

גרמת לי לבכות (הורמונלית וזה).

תקשיבי חוויה ממש מלחיצה.

הכי חשוב ששניכם בסדר ב''ה.

אבל ממש ממליצה לך לעשות איזה עיבוד רגשי לאירוע הזה.

כל הכבוד לך שהלכת.

האחות היתה מתנשאת להחריד ומזל שלרופא היו חושים טובים. מה זה אין רופא לניתוח? הזוי משהו.

חיבוק גדול לך!! התאוששות מהירה ונחת מהמתוק!

אמאלה איזה סיפוררר

ותודה להשם שהיו שם שליחים טובים

מזל טוב והחלמה קלה

ממש שרשרת של ניסים! מרגש ממש

תודה ששיתפת אותנו

אני עם פה פעור

מטורףף

מלא מזל טוב

התאוששות קלה בגוף ונפש!

קראתי כמה פעמים בנשימה עצורה.

איזה ניסים! חסדי ד'

מקווה שהתאוששת ואת מרגישה יותר טוב גם את וגם הקטני.

עברת את זה כמו גיבורה. ברוך ה' שאתם בסדר.

אני חושבת שזה חשוב מאוד לשתף גם סיפור כזה כדי שנזכור שאנחנו בידי ה' ...

הרבה מזל טוב! בריאות ונחת

נס נס נס נס נס נס

מרגש ןמצמרררר

חיבוק ענקקקקקק

בע"ה שיהיה לכולכם מלא בריאות

מזל טוב!!!!!

הרבה כוחות ובעז"ה שתתאוששי בקלות.

איזה סיעתא דשמייא בכל רגע ורגע הייתה לך שם

וב"ה שאתם בריאים

שמחה שהיתה לי הזכות לדרבן אותך......

תבשרי לנו רק בשורות טובות

ותגדלו אותו ואת שאר ילדכם בנחת, בבריאות ובשמחה

ריגשת ממש!

המון מזל טוב ורק נחת!!

כמה ניסים, הכל מלמעלה
קראתי מההתחלה במתח רב, בד"כ אין לי סבלנות לסיפורי לידה.
אבל פה לא יכלתי להפסיק.
לא מבינה איך התינוק התהפת לרוחב, אם היה ראש?
כי זה שלב שהם כבר לא מתהפכים לא?
וטוב שהלכת להיבדק בבית חולים, ולא בקופת חולים.
ממש ניסי ניסים.

אבל יש עוברים אקרובטיים במיוחד (כנראה כי יש ריבוי מי שפיר), שמתהפכים עד הרגע האחרון...

(לי הייתה מתוקה גמישה כזו, שעשתה הרבה סלטות בסוף ההיריון. הלידה הסתיימה בקיסרי בגלל זה... בכל אופן, זה היה נס, כי בגלל כל ההתהפכויות נוצר לה קשר בחבל הטבור, ולידה רגילה מסוכנת במצב כזה)

הסיפור שלה הרבה יותר קשה ממה שהיה לי, כולל כל הלידות...

פותחת יקרה, שולחת לך חיבוק והערכה גדולה!

מזל טוב והתאוששות קלה🧡

חיבוק גדול אלופה!

ואת אלופה ומדהימה ששרדת את כל הלחץ הזה לבדך.. וואו. מלכה

התאוששות קלה ומהירה עד כמה שאפשר♥️

ואני בטוחה שזה עדיין צרוב בך. זו נשמעת חוויה מטלטלת.

ב"ה שאת והתינוק בריאים!

ואולי בהמשך תרצי לעשות עיבוד לידה, בכל מקרה אני בטוחה שהכתיבה עשתה לך טוב♡

הרבה נחת מהקטנטן!

זה מאורע משמח

חלק מההתבגרות

אפשר לחגוג את המאורע

כמו שחוגגים נפילת שיניים בגיל 6 (תכלס זה די מפחיד)

ללכת לבחור

לתת עטוף יפה עם כרטיס ברכה

העיקר לא להסריח, זאת בקשה אישית ממני🙏

אני לא חושבת שזה עניין של גיל

אם מזיעים כדאי להשתמש בדאודורנט

למה היא צריכה לסבול אם היא קטנה?

רק כשכיבסתי לה את הבגדים שמתי לב.

לא יודעת, גם לא כ"כ בריא, לכן באינסטינקט מעדיפה לדחות... 

לפעמים זה יכול להיות חד פעמי בגלל עייפות, תזונה ספציפית, או אפילו מחלה

אם נראה לך שביום יום היא בסדר, אז גם אני הייתי דוחה

אבל כן מתחילה שיח שיבוא יום וכו'

שצריך לחכות עד שאת תריחי

מספיק שהיא מריחה

אולי תשאלי אותה ותציעי לה שאם זה מפריע לה שתשתמש

כשהייתי ילדה הסרחתי הרבה זמן עד שקנו לי

והתפדחתי לבקש בעצמי

יש לי אחות שלא הייתה מבינה מה אני רוצה ממנה כשהייתי שולחת אותה לשים דאודורנט....(והיא בהחלט הייתה צריכה..)

אם כבר מריחים בבגדים, ואנחנו בתחילת הקיץ,

זה יגיע מהר לריח שהסביבה מריחה.

לפעמים לוקח זמן להטמיע הרגלים וכדאי שתתחיל להתרגל.

אולי זה לא בהול לקנות מחר, את יכולה לבדוק מה האופציות ומה מדבר אלייך.

אני לביתי קניתי את הדאודורנט של אלוורה שזה יותר עדין וב"ה מונע לה ריח (שנגיד לגדולות הוא לא מונע.)

למיכל סבון טבעי יש דאודורנט לילדים אולי תבדקי אותו

יש גם את ערוגות ובטח בחנויות טבע יש מבחר

טבעיים. וראיתי שגם ל dove יש עכשיו דאודורנטים של 0% אלומיניום או משהו כזה( שזה גם בתכל'ס לא עובד כל כך טוב 🫣)

נראה לי שעדיף שזה יבוא ממך.

אני קניתי לבת שלי שבכיתה ג', יותר בשביל ההרגל ובגגלל שהיא מגלה עניין בטיפוח עצמי ואני רוצה לעודד את זה. אין עדיין צורך אמיתי. אבל אני רוצה למקם את עצמי ככה שאני אהיה זו שאכיר לה את הדברים ושהיא תרגיש בנוח להתייעץ איתי, וגם תתרגל לרעיון שכשגדלים יש לזיעה ריח פחות נעים ושמים דאודורנט.

אגב היא כבר סיפרה לי שאחרי שיעורי ספורט הכיתה מסריחה ושבאמת כדאי שישימו דאודורנט. אבל למרות זאת לא נראה לי שהיא מקפידה כרגע לשים כל יום 😅 כאמור כרגע אין לה עדיין ריח. 

בגיל 9 כבר התחילו להסריח, קניתי להם כמה סוגים שיוכלו תשים איזה ריח וסוג שיותר נעים להם.

כן מזכירה להם כל בוקר דאודורנט. כמו צחצוח שיניים וסנדלים גם דאודורנט..

שלא יסריחו. זה לא נעים להם ולא לסביבה

בטח לילדים..

ממליצה לנסות לקנות משו יחסית טבעי או בלי אלומיניום

או להכין מסןדה לשתיה

וביי. חייב את הרגילים.

ניסיתי גם בעצמי לעבור לבריא, אותו כנ''ל, לא באמת עובד. באסה. 

תדברי איתה בנחת על זה וכו... תצאו לקנות יחד.
היא תגלה את זה לבד במוקדם או במאוחר, דרך עצמה או דרך הסביבה...
עדיף שאת הראשונה לומר לה בעדינות, וכמובן דאודורנט.
אציין, שלבת שלי בגל הזה קניתי דאודורנט של אלוורה, של החברה הזו, פחות חומרים, יותר עדין. וזה מונע לה מצויין

התבגרות בגוף
החזה ממש גדל לה, הכי גבוהה בכיתה, ריח זעה חזק כמובן (יש לה דאודורנט טבעי וגוזיות)
בגלל שכאב לה איפה שצומח... נלחצתי ולקחתי לרופא, שהפנה לאנדוקרינולוג.
מישהי התנסתה בזה?
האנדו הסביר שהיא מתפתחת מוקדם מהרגיל... מבחינתי היא ילדה. והוא אומר שהיא יכולה לקבל גם מחזור בקרוב וזה ממש מלחיץ אותי.
שלח לבדיקות דם,צילום כף יד ועוד כמה מחכה לתור חוזר אצלו.
היא יכולה לקבל מחזור בגיל כזה?
זה נורא נכון?
מצד שני אמר שיש זריקות של הנורמונים לעצור את ההתפתחות, זה לא מסוכן?

שככה מלחיץ אותך, מה נסגר.

אצל בנות גיל ההתבגרות מוגדר בגיל 8, ככה שהיא כבר בטווח ולכן בגיל הזה לא עוצרים את ההתפתחות בגדול.

גם הסיבה שמעכבים התפתחות מינית זה כדי לאפשר ליחד להמשיך לגדול (לכן צילום כף יד) כי אחרי קבלת מחזור כבר פחות גובהים.

אם היא מתפתחת באופן פרופורציונאלי זה תקין לגמרי.

לפעמים הגיל הוא רק מספר 🤭

וכן זה גם טבעי שיש כאב באיזור הפטמות בשלב של הנצת שדיים.

לגבי קבלת מחזור בד"כ מקבלים כשנה- שנתיים אחרי תחילת ההנצה.

אז השאלה מתי היא התחילה. גן משנה בת כמה היא בדיוק.

נניח היא כבר 9.5 ותקבל עוד שנה,

10.5 זה ממש גיל הגיוני כבר. אם כי יכול להיות שהיא לא תקבל לפני גיל 11.

את בטוחה שאת מצטטת את האנדו במדויק? למה הכוונה מוקדם מהרגיל? מוקדם מהטווח התקין? זה פשוט לא נכון. אז מה בדיוק הוא התכוון שזה מוקדם אבל בתוך הטווח? אוקי נכון, אבל זה לא אומר שזה לא טוב, לכל טווח יש קצוות לא כולם צריכים להיות בול על הממוצע.

אולי נתת לו נתונים על תחילת ההתפתחות שמתייחס לגילאים מוקדמים יותר? משהו לא מובן.

בכל אופן נשמע שמשפט המפתח שמבחינתך היא ילדה.

אולי אם תקבלי שהיא מתחילה להיות נערה בגיל 9, הכל יסתדר מבחינת החששות.

אבל הבת שלי בת 8.5 מסיימת ג', הכיתה שלה לגמרי באותו שלב.

יש לה חברות עם גוזיות. גם זוכרת מהגדולה שלי.

יש שמתחילות בג' יש שמתחילות בד'. זה לא נדיר בכלל.

קיבלתי ווסת בגיל 9.5 כשהייתי בכיתה ד'.

זה ממש לא היה נורא, אמא שלי הסבירה לי לפני כשראתה עלי סימני התפתחות. מהרגע הראשון הסתדרתי עם זה מצוין (ולא הגביל אותי בשום פעילות בתור ילדה).

בכל מקרה חיבוק גדול וגם אם היא תקבל בגיל כזה לגמרי אפשרי להסתדר עם זה❤️

אם היא במשמרת והיא/את מבקשת שיבוץ אצלך - הייתי מסתפקת במתנה נחמדה.

אם היא נשארת לפני/אחרי משמרת אקסטרה בשבילך, או מגיעה במיוחד - כן הייתי משלמת בטווח של 500-2000₪. 

באמת חשבתי להביא משהו סביב 1500

היא גם מיילדת פרטית שזה המקצוע שלה?

אני לא בתחום בכלל, אבל באופן אישי אם חברה הייתה לי מציעה לי סכום כזה זה היה מביך אותי מאוד.

(ובאופן אישי אין סיכוי שהייתי מוציאה על מיילדת סכום כזה)

לדעתי חשוב לסכם את הדברים האלו מולה מראש כדי למנוע אי נעימויות אחר כך.

אם לא, אז אולי כדאי להתחיל.

יכול להיות שההנקה כבר לא מספיקה לה והיא צריכה גם מוצקים.

הבן שלי ממש פצפון. (הוא נולד פג, אבל לא מצליח להדביק את הפער).

הוא היה במעקב של כמה דיאטניות, ואף אחת מהן לא אמרה לי להפסיק להניק או להוסיף תמ"ל.

בעיקר כשהוא התחיל מוצקים, הנחו אותי לתת לו כמה שיותר שומנים בריאים ולדאוג לארוחות מסודרות.

כשהיא יונקת, זה מחזיק אותה לכמה שעות, או שכל קצת זמן היא יונקת שוב?

אולי אפשר שאת תאכלי דברים שמעשירים את החלב.

תינוקות לא חייבים להיות שמנים ולא חייבים לגדול לפי העקומה של טיפת חלב.

היא אוכלת, מתפתחת, מתקשרת, שמחה, לא מקיאה וכו

אז מה הבעיה?

אני ממד לא מתחברת להלחצות האלה ולניסיון להלים את הפער של העקומה של טיפת חלב.

בין תינוק שנמצא באחוזון נמוך, עולה לפי העקומה שלו.

לבין תינוק שיורד אחרונים בצורה משמעותית.

לא צריך להילחץ, ואם היא מתפתחת כמו שצריך זה מצוין.

אבל כן כדאי לעקוב לוודא שלא מפספסים משהו.

או שלא הבנתי את זה.

התינוקת יורדת בעקומות.

זאת לא ירידה במשקל עצמו, אלא באחוזון.

בעיקר חומרי גלם ליצירות

מספריים לכולם

מהדקים

ודבק סלוטייפ

יכול להעסיק אותם שעות

מתכננת להזמין את אחיות שלי, שכל אחת תבוא לשהות יום יומיים

מתחילה לחשוב על סדר יום שאני הולכת לתלות בגדול

אני עובדת מהבית, והחופש לא ארוך כל כך כי יש קיטנות.

אבל יש לכן רעיונות למה אפשר לעשות בחודש שכן חופש?

עצה ראשונה ממני

לא לתכנן פתרונות לכל החופש מראש, כי זה נראה הר בלתי עביר

אני סיכמתי עם בעלי שמתכננים פתרון כל יום ליומיים שלוש הבאים.

אני באופן אישי יכולה אומנם לעבוד מהבית אבל לדעתי זה לא אפשרי עם ילדים קטנים ברקע

וכנראה שהרבה ימים ניקח חופשים על חשבוננו חלק אני וחלק בעלי (בגדול אנחנו מתכננים לחודש הזה שתהיה רק משכורת אחת במקום שתיים).

חלק מהזמן כנראה גיסתי הצעירה תבוא אלינו 

מקווה שחלק מהימים המשפחה תסכים לשמור עליהם.

מבחינת תעסוקה לא חשבתי על זה

אולי נקנה בריכה נמוכה למרפסת

וגם להזמין חברים או בני דודים, יותר קל להעסיק חבורה מאשר שניים לבד.

באמת חבר זה רעיון. שלא יהיו לבד.
אולי אקבע מראש עם אחת האמהות שנעשה כל יום אצל אחת ממנו, ואז יהיה לנו יום שקט יום לא.
והקטנה שלי פחות מפריעה לי וגם ישנה חצי צהריים.

אני אין לי חופשים ובעלי עצמאי גם ככה.
אבל הוא כן חייב להספיק דברים ולא יכול לקחת חופש מלא.

מנסה לחשוב איך אפשר לחלק נכון את הימים או את מי עובד ומי לא.

אולי שאני אתחיל ממש מוקדם בבוקר ואז אתפנה באמת לשעות של באמצע?

לא ידעת אם אפשרי. וואי

יוצאת איתם בעיקר אחהצ ערב כי חםם מאוד

פעם בשבוע לפחות יום חופש מהבוקר, בעלי איתם בזמן שלא (עובד הרבה מהבית)

בזמן שאנחנו בבית - יצירות צביעות בצק פליימוביל וזמן חופשי לשיעמום כמובן🤭

קצת זמן עם סבא וסבתא

מאלתרים מה שיש

מנסה לחשוב אם יש יותר איך לייעל את זה כדי לא להתחרפן.

נורא קשה לעבוד כשהם סביבי ואני מתחזקת אותם ביצירות וכל זה.

הכיוון שאני חושבת עליו זה אם יש איך לשנות שעות או איכשהו שלא יצא שאני יושבת לעבוד והם סביבי. אולי רק חלק אפילו. לא מצליחה לסדר איך אפשר.

כי הפעילות שלנו היא יוצר בערבממילא בגלל החום, אז אני מתחילה לעבוד מוקדם ועד שהם קמים כבר חצי יום עבודה מאחוריי

בד"כ עד 13:00 אבל זה גם משהו.

המעונות גם אמורים לפעול חלקית באוגוסט.

בשאר הזמן:

לוקחים חופש

הבעל לוקח חופש

קצת סבא/ סבתא/ דודים אם אפשר..

פעילויות במתנס

בייביסיטר

ובסוף חופשה משפחתית מתישהו..

אבל זו רק התארגנות ראשונית...

אצלנו היציאה לחופש היא בהדרגה:

הבכורה כבר בחופש (אבל אני לא אמורה לדאוג לה, כמובן)

שלושה בנים ושתי בנות יוצאים בראשון ביולי - שניים מהם נרשמו למעין קייטנת לימוד (בעצם אני לא בטוחה מתי הראשון מביניהם יוצא לחופש אבל הוא גם יעסיק את עצמו בלימוד עצמי). לבנות אני צריכה לדאוג לתעסוקה (מתכננת להכין איתן קייטנה עצמית לפי נושא כלשהו).

הקטנה יוצאת לחופש בעשרים ביולי - שיהיה לי בהצלחה🥴

עוד בן יוצא לחופש קרוב לתשעה באב.

והילדונת בקייטנה עד שלב די מאוחר (אבל בלי צהרון).

עד תשעה באב אנחנו לא עושים תוכניות מיוחדות (בעלי עדיין לומד, וגם לא מתאים לעשות ממש פעילויות).

אחר כך אנחנו מכינים לוח חופש, ולפני כן יושבים בישביה משפחתית מיוחדת כדי לזרוק רעיונות לפעילויות. ואז אנחנו משבצים את הפעילויות הריאליות בלוח החופש, ויוצאים לדרך...

אני עובדת תוך כדי, אבל משתדלת לא לקחת פרויקטים חדשים. את מה שכן - עובדת בין לבין/בלילות... (ב"ה יש לי מחשב נייד, אז יכולה לעבוד בכל מקום בעיקרון)

משתדלים לעשות לפחות פעילות יציאה אחת לכל המשפחה ועוד פעילות יציאה לקטנים ופעילות יציאה לגדולים. עושים גם יום בנים/יום בנות, אבל זה לא בהכרח כולל יציאה של ממש (בתשלום).

מלבד זה פעילויות מיוחדות בבית - ימי נגרות, יום בית מלון, יום משחקייה בבית... לפעמים גם סתם יציאה לפארק רחוק.