אדם שהגיע לעולם למשפחה מסוימת,
עם ילדות מסוימת,
עם מנהגים מסוימים,
עם מנטליות מסוימת,
עם הורים מסוימים,
עם קשרי הורים מסוימים,
עם אחים מסוימים,
עם סביבה ותורשה מסוימים
עד שהוא הפך לאדם.
ולא סתם אדם,
אלא האדם בו התאהבנו,
האדם בו בחרנו לחיות את חיינו איתו לנצח.
וכמובן -
גם אתה אדם שלם כזה.
עם הילדות שלך
עם המנטליות שממנה אתה באת,
עם ההורים שלך, קשרי ההורים שלך,
עם האחים שלך, המנהגים שלכם,
הערכים והתפיסות והמאונות שלך.
וגם אתה נהיית מי שאתה - וגם בך התאהבה אשתך ובך בחרה לקשור את חייה.
אחרי שמבינים זאת - אפשר יותר להבין שאולי אצלך במשפחת המוצא, יום הולדת היה עניין גדול,
בעל חשיבות רבה,
ואולי יותר מכך - הוא סימן עבורך משהו.
אולי יום הולדתך מסמן עבורך עד כמה אתה חשוב,
עד כמה אתה לא "סתם עוד אחד" כאן בעולם,
את היום בו נולדת, וחגיגת יום ההולדת מסמלת עבורך את האהבה וההערכה של הסובבים שלך אותך.
אולי בכל פעם שאשתך לא מציינת בשום צורה את יום הולדתך - זה גורם לך להרגיש פנימה, מה אני לא שווה עבורה?
אני לא מספיק חשוב לה?
לא אכפת לה ממני?
ואם המחשבות הללו קיימות בך (אפילו בתת מודע) - הן יכולות לפתח רגש של אכזבה, של עלבון אפילו,
להבין שהיא בעצם רחוקה ממך, ולהרחיק אותך ממנה כמו שכתבת.
אבל זה רק כי כך *אתה* מפרש את הסיטואציה!
אני בטוחה בטוחה שאשתך אוהבת אותך מאוד
מעריכה אותך מאוד
שמחה כ"כ שהגעת לעולם - אחרת לא הייתה בוחרת דווקא בך להינשא לך!
זה פשוט, שהיא גדלה בסביבה אחרת,
זה פשוט, ש*היא* לא רואה כל חשיבות בציון יום הולדת,
זה פשוט שהיא - היא.
אדם שונה ממך.
ומזל שכך! וטוב שכך!
ששניכם שונים, שכל אחד יכול להפרות את השני, להשלים, ללמוד מהשני, לצמוח ולהתפתח!
היא כלל לא מייחסת לאי-החגיגה של יום ההולדת את מה שאתה מייחס.
אלא - זה שלה.
פשוט היא לא רגילה לכך.
פשוט זה לא אומר עבורה כלום.
בשבילה אתה תמיד מקסים וטוב - גם בלי צורך של "סימון" יום כזה או אחר או חגיגה גדולה...
אם תשנה את *הפרשנות* שלך לדברים, ממילא גם הרגש שלך יהיה רגש של הבנה,
וגם התגובה תהיה של קירבה ולא של ריחוק.
ומה לעשות אם בכל זאת חשוב לך לחגוג?
אז *אתה* תיצור לעצמך את החגיגה המושלמת עבורך!
אתה תקיף את עצמך בכל מי שאתה אוהב, משפחה, חברים,
או אפילו *אתה* תבקש ממנה כמה ימים לפני לעשות עבורך משהו, אפילו הכי קטן -
כי *עבורך* זה מציין עוד יותר חזק שהיא אוהבת אותך ואכפת לה ממך.
אפילו אם זה רק מכתב או מתנה קטנה.
ואתה יכול לתזכר אותה נאמר 3 ימים לפני, ויום לפני.
נכון, איןן כך את אפקט ההפתעה או ההתרגשות הגדולה,
אבל יש כאן בהחלט את אפקט ההבנה ששנינו שונים,
וכל אחד מתחשב בשני, ברגישויות שלו, במה הוא מכיר ויודע, במה חשוב לו, וזה גם המון המון!
זה בסדר גמור אם מזכירים, אם מבקשים במפורש,
אם מנסים לךעשות בנוסף לכל זה *לעצמנו* חגיגה מושלמת כמו שאנו חולמים.
זה נקרא בגדול - להתאים את הציפיות שלנו למציאות.
טוב שיש ציפיות! מצוין אפילו,
אבל הן צריכות להתאים למציאות.
ואז כולם יוצאים מרווחים 
המון המון מזל טוב!
