אמא שלי: אסור להיקשר לאנשים. מלא אכזבות

בהנהלת: סלט

מכתב פתיחה

אמא שלי: אסור להיקשר לאנשים. מלא אכזבותבוז

יש לי אופי דפוק שנקשר לכל אחד, חושבת שהם חברים שלי ומתאכזבת בסוף. רציתי לעבור צוות בעבודה וחשבתי שיגידו לי לא, תישארי איתנו, אבל לאף אחד לא אכפת. אופי דפוק. למה אני מצפה בכלל? עדיף להישאר עם המשפחה וזהו.

ואני רק חשבתי בלב, וואי אמא
עכשיו אני מבינה מאיפה יצאתי כזאת

בדיוקיהיה בסדר....

צריך לגור ביער ולא להתיידד עם חיות הבר.

בעלילבוז

מלשון עליל

עילה ועלול
סיבה ומסובב

אז זהו, שהסברתי בנסיעה לאמא שלי למה היא טועה.
אופי דפוק, כן. מתאכזבים המון, כן. אבל זה המחיר של להיות אדם טוב ואכפתי, וזה עדיף על פני כל דבר אחר.

מה הסיבהאניוהוא

שהוא מסוּבב?

שהוא הסתובבבוז

היא צודקתחופשיה לנפשי

לא. היא הגיונית. אבל הפיתרון הוא לא להיות מבודד.בוז

אפשר לכתוב משהו שובניסטי?אניוהוא

כןבוז

רק תעשה בכותרת טריגר שוביניזם

--טריגר שובניזם--אניוהוא

הנ''ל נכון בעיקר אצל נשים

כמאמר המשורר
נשים נשים, שק של נחשים.

נכון לשני הכיווניםיהיה בסדר....

לא נכוןחופשיה לנפשי

או שלא הבנתי מה הקשר של המשפט האחרון

נכון בגדול...בוז

אבל לא בהכרח. מכירה כמה גברים כאלו גם. זה עניין של אופי.

מסכימה שנשים לוקחות יותר ללב. נשים הן עם רגשי.

ולגבי המשפט שכתבת- יש המשך, גברים גברים שק של עכברים.

לא הכרתי את ההמשךאניוהוא

והוא נכון רק אחרי החתונה

לפני זה כולם אריות
כאותו הסיפור הידוע

האמת שאתה צודקבוז

לפני החתונה כולם אריות-
עצלנים. אמא שלהם מביאה להם את האוכל. יודעים להיראות יפה ולשאוג בקול גדול ומרשים, אבל תכלס לא עושים כלום. מלך על פארש.

אחרי החתונה אתה נהיה עכבר. לחוץ על הפרנסה שלך. גופים גדולים מאיימים לאכול אותך ואת מה שהרווחת. אבל אתה חרוץ ועמלן, ומרוויח את אכלך ביושר. או בגניבה. תלוי.

צריך להקשר לאנשים בצורה שטחית כמוניReminder

אבל אז לא יהיו לך חברים אמיתיים. לא חבל?בוז

יש לי מעט אנשים שהקשר שלי איתם עמוקReminder

אנשים שאני מסננת ממש, כמה פחות יותר טוב

וקשר ידידותי קליל יש לי עם הרבה, קשר שטחי ולא מחייב
ככה אני לא מתאכזבת בדרכ ועדיין מכירה אנשים שיכולים לעזור לי בכל מני תחומים וזה לא יחשב כניצול