שהוא מרגיש שהוא לא מיצה את החיים 

יש לו חבר טוב רווק שכנראה מסנוור אותו ומראה לו את החיים "הוורדים "

הוא מרגיש שהוא התחתן מהר ולא הספיק ליהנות מהחיים 

אני נותנת לו ספייס תאמין לי 

לצאת עם חברים ולחזור בחמש בבוקר פעמיים בחודש 

אחת לחודש וחצי טס לעבוד בחול למשך 5 ימים 

יש לו מספיק ספייס תאמין לי 

טוען שלא טוב לו בחיים  אבל מנגד חזרנו עכשיו מחופשה בחול יחד , 

מבחינתו להתגרש זה הפתרון הכי טוב 

הוא לא מצליח לראות מה הוא יפסיד 

הוא אוהב אותם הוא אבא טוב 

אבל כחלק מהמשבר הוא חסר סבלנות גם כלפיהם 

באמת שזה לא מגיע לי 

אני עושה הכל בבית מגדלת לו את הילדים ונותנת לו להתפתח בעבודה 

ואני מנסה לעשות הכל כדי לא לפרק (כמו לתת לו לצאת למרות שלא חושבת שזה נכון )

קשה לא לבכות כי זה כואב לחשוב לפרק את החיים שהיו לי יותר  מ  20 שנה

תאמיני לי שאני מדברת עם בורא עולם הרבה מאוד בשבוע האחרון 

שמחה בשבילכם שזה יסתדר

לא רוצה לערב את המשפחה כי אז בכלל יתעצבן 

שהשבוע הוא נפתח לחבר שלו 

והוא מראה לו את החסרונות בלהתגרש 

מקווה שהוא יבין את זה ולא יוותר 

גם בטווח הרחוק בעיק, אבל גם בטווח הקצר.

כמובן שיש מקרים יוצאי דופן, ולא עליהם אני מדברת.

אבל אם יש גרושים עם כך וכך ילדים -

הם הרי לא מתגרשים לעולם מילדיהם,

הם הרי לא מתגרשים לעולם מסבא וסבתא (החם והחמות המקוריים) של ילדיהם

והם גם אף פעם לא מתגרשים מהגרושה שלהם (!!!) - שהיא אם ילידהם!

אז מה הם הרוויחו כאן בעצם?

החליפו חסרון א' בחיסון ב'

החליפו אישה אחת - בשר ודם, עם יתרונות וחסרונות משלה,

באישה אחרת - גם היא, ובכן, בשר ודם, עם יתרונות וחסרונות משלה.

כי אין ולא היה ולא יהיה אדם מושלם ולא אישה מושלמת גם.

כל אחת והחסרונות וה"חבילה" שלה.

רק עכשיו, הוא יכיר מההתחלה, ממש יתחיל מ0 - להכיר מי היא, מה טוב בה, מה פחות טוב בה, יתמודד מ0 מההתחלה עם כל החסרונות שלה,

רק מה?

עכשיו כבר יהיה לו הרבה הרבה הרבה יותר מורכב וקשה!

וכ"כ למה?

כי יש לו ילדים

כי יש לו מזונות

כי יש לו גרושה

כי יש לו חם וחמות מקוריים

ועכשיו חם וחמות חדשים

ואישה חדשה

וככל הנראה גם ילדים של האישה החדשה (כי גרוש עם ילדים, רוב הסיכויים שיתחתן עם גרושה או אלמנה ופחות עם רווקה...)

ואולי ילד שלה לא יסתדר עם ילדה שלו,

ואולי שני ילדים שלה יעשו את המוות לו,

ואולי ילדה שלה תעצבן עד מוות ילדה שלו,

ואולי החם והחמות החדשים יחרפנו אותו

ועדיין הוא צריך לראות את הילדים שלו,

להיות מחויב אליהם,

לא יהיה לו "גיבוי" כמו עכשיו שזו אשתו למקרה שהוא חולה/עמוס/יש לו משהו - אלא תמיד תמיד בימים שלו הוא יהיה חייב להיות עם הילדים, בלי שום גב, מה שעכשיו כן יש לו, בכל יום ויום! אישה טובה ונאמנה שנותנת לו ספייס, נותנת לו חופש, משגיחה על הילדים, מאפשרת לו להתפתח בעבודה, דואגת לכל הבית ולו.

כל זה לא יהיה לו.

ומה עוד כן יהיה לו?

אז חוץ מכל מה שכתבתי למעלה -

ההוצאות שלו יוכפלו (!)

כי יש 2 דירות עכשיו

2 משכנתא

2 ארנונה

2 גז, מים, חשמל

2 אינטרנט

2 רהיטים בכל בית, מהכל,

2 סטים של בגדים לילדים בכל בית,

מזונות

כתובה

 - בערך 100,000 ש"ח לעו"ד לכל צד לגירושין בבית משפט - אז זה עוד 200,000 ש"ח

סחבת איומה של כאב לב וכאב ראש להורים ולילדים בבתחי משפט

לזרוק לפח את כל כספי החתונה הראשונה שלו, שזה גם בערך עוד 100,000 ש"ח לפח,

להוסיף עוד 200,000 ש"ח חדשים על חתונה נוספת

וזה רק אם ימצא מישהי, מי אמר שבכלל ימצא?

ריב על משמורות

משמורות

הסדרי ראייה

לא להיות עםפ הילדים שלו חצי מהחיים,

לא להיות עם הילדים שלו בחגים ושבתות,

לקחת את האחריות שאחוז מאוד גבוה שגם הילדים שלו יתגרשו - כי ילדים להורים גרושים - סטטיסטית יש להם יותר סיכוי להתגרש גם,

וגם הנכדים, הנינים וכו' לדורות!

לקחת את האחריות על שיברון הלב של כל ילד וילדה שלו,

לשלם להם על פסיכולוגים,

חלגרום להם לא להאמין באהבה וזוגיות,

להפסיד את אשתו,

להפסיד את כל החוויות ואין סוןף הטוב שהיה לו עם אשתו ושיש באשתו,

וכמובן - להיות מועד לגירושין עם אחוז עוד יותר איום בפרק ב'.

בפרק א', אחוז הגירושין עומד על כ30%

ובפרק ב' אחוז הגירושין עומד על 85% גירושין!!!!

אדם שכבר התגרש,

גם לא "מפחד" מזה יותר, כי כבר עבר זאת

וגם אומר "מה, התגרשתי בשביל פחות ממושלם?" לא! אז אתגרש שוב!

והרי ידוע שאין מושלם - אז...

וגם בגלל כל המורכבות המטורפת הזו שפירטתי לעיל.

אז שום טוב לא יצא לו מזה. שום.

מתגרשים רק במקרה שמעדיפים להיות לבד כל החיים מאשר עם בן הזוג,

מתגרשים רק אחרי שעושים כל מאמץ לתקן ולטפל - ורק אם לא עוזר כלום

ומתגרשים רק ששלמים וחזקים בנפש, וממש לא באמצא משבר גיל 40 כזה או אחר.

המשבר שלו יושב על משהו עם עצמו, והוא צריך לבודד את זה ולטפל בו כפי שזה, ולא להלביש על זה את כל הנישואין שלו.

זו פשוט רעה חולה אחת גדולה!

גם מרגיז

גם טיפשי

גם לא פייר

גם כואב

גם טעות

וגם לא עושה שוםפ דבר טוב, לאף אחד.

הבהרה 1: כמובן לא התכוונתי אלייך אישית בשום צורה, רק הגבתי לעצם עניין הגירושין בכללי.

הבהרה 2: כמובן שיש מקרים שצריך וטוב לכל הנוגעיםפ בדבר להתגרש. לא על המקרים הללו אני מדברת.

ללמוד נהיכה על אופנוע 

יוצא פעמיים בחודש עם חברים (רווקים) וחוזר הביתה בחמש בבוקר !!!

הוא פשוט חיי עכשיו חיים כמו של ילד בן 18

ממש לא רגועה עם היציאות האלה 

אבל זה משהו שהוא טען שלא מתכוון לוותר עליו (זה התחיל לפני 3 חודשים)

טען שכל החיים לא בילה ונהנה ועכשיו יש את השנים האחרונות לבלות 

הוא כרגע מרוחק ממני 

אולי החברים הם רק כיסוי?

מרגישה ומבינה בין המילים 

לך יקרה אני שולחת אינסוף חיבוקים :חיבוק:

כמו מכל משבר, כמעט תמיד ישנה דרך לצאת ממנו.

בעלך צריך לטפל בעצמו ולהוציא את עצמו מהמשבר הזה.

זה יכול להיות בטיפול אישי,

זה יכול להיות בלקחית 2-3 ימים של מחשבות וקבלת כלים ורוגע בנפש,

הוא צריך להבין את עצמו, את המקום שלו,

למה הגיע אליו,

מה זה אומר,

מה חסר לו בחיים,

מה עד עכשיו הוא הצליח להשיג

מה חשוב לו בחיים, מהם הערכים שלו.

אבל למען ה', למה להתגרש?!

זה פשוט מרגיז אותי!

מה קשור להתגרש?

אם הזוגיות שלכם טובה ותקינה ובריאה,

ויש לו מדי פעם את החופש והספייס שלו,

ואין לו חלילה מישהי מהצד-

הפתרון של גירושין הוא נוראי נוראי נוראי

וגם לא יפתור לו כלו. כלום!

להיפך, זה רק ידרדר אותו עוד יותר עמוק.

מה הוא יעשה בזה למען ה'?

חסר לו חופש?

שיבקש ויקבע איתך שיומיים בשבוע - את יוצאת 

ויומיים בשבוע - הוא יוצא

ויום בשבוע - שניכם יוצאים יחד.

אם זה הרבה מדי- אז פחות

אם עדיין הרבה- מתחלפים.

שימצא את מה שהוא אוהב, מה שגורם לו הנאה, מה שעושה לו חשק, מה שטוב לו - בתוך החיים.

זה אפשרי לגמרי, הכי אפשרי שיש!

ממש לא צריך להתרגש בשביל זה!!!

מה הוא רוצה?

לפתח תחביב? שיפתח...

ללמוד לנגן? שילמד

לצאת עם חברים? שיצא... והוא כבר יוצא...

לילה לישון בלי השכמה/הילדים? שיבקש ממך...

האם הוא מרוצה בעבודה שלו?

האם יש לו חשק לחיים באופן כללי?

יכול להיות שהוא בסוג של דיכאון?

כדאי לשלול גם את זה, ולפנות לרופא המשפחה עם הדברים.

בעלך צריך כוחות.

את צריכה כוחות.

בעלך צריך גם תבונה, בהירות של המציאות, הבנה נכונה, נראה שכל אלה חסרים לו כרגע.

הוא צריך להתחבר לעצמו, לאמת, לקבל תובנות וכליםפ ולצאת מהחושך הזה לאורה.

שהילד שלנו הולך לעשות את שטות חייו. ולמי הוא יבכה אח"כ? לנו

אז לפעמים כדאי לתת ניעור טוב,או להבהיר איך העניינים יתנהלו כשזה יקרה

הוא עדיין יכול לבחור ללכת

בכל הדיון פה יש שיח שמתייחס לגבר כמו אל תינוק/טיפש/דפוק.

מעניין אותי, איך הוא מרגיש בבית?

אם הגבר רוצה להתגרש זה לא משבר גיל הארבעים.

זה אומר שנמאס לו מהבית. 

והילדים לא כ"כ צעירים אז זה לאו דווקא העומס שבניהול משפחה.

אני חושבת, חנית, שאתם צריכים לבדוק מה קורה ביניכם.

הגיוני שבשלב הזה של החיים הוא מסתכל עליהם פעם שניה ושואל את עצמו אם אלו החיים שחלם עליהם

אם התשובה היא לא (והתשובה היא לא)

צריך לבדוק איך מתקרבים מחדש

הוא יסכים לדבר על זה רק אם ירגיש שאת מבינה שנמאס לו ולא טוב לו

ביקורת ושיפוט ירחיקו אותו יותר

הלוואי תהיו מאושרים!

את אישה גדולה

הרבה אמונה והצלחה

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

אנשים מבוגרים מדברים ביניהם,

חלקם גם נשואים,

שלא לדבר על זה שהשאלה הועלתה בפורום שאמור לעסוק בענייני נישואין,

וכאשר מישהו מציע לעשות שינוי משמעותי בחייו (וזה לא משנה אם השינוי הוא ללמוד בישיבה או לעשות הסבה להוראה או לעשות רילוקיישן לאיטליה) - הגיוני מאוד שחבריו לדיון ידברו על כך שגם אשתו צריכה להיות חלק מההחלטה.

אילו התשובה העניינית לדבריו הייתה העיקר, והתוכחה המאלפת טפל או לפחות שניה בסדר התשובה.

טענו בחיטים והשיב לו בשעורים.

אגב, מה עם תורת החיים?

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

הרבה אנשים שלומדים בישיבות אחרות ואז אחרי החתונה עוברים מטעמי נוחות לירושלים ולהר המור..

יש שם בכללי המון אנשים מבוגרים, אז אנשים שכבר לא מוצאים את עצמם בישיבות שכולם צעירים מהם גם מגיעים להר המור..

אני יודעת שגם מגיעים לשם כל מיני אנשים לא ממש "הרהמורניקים" רק כדי ללמוד שם.

אולי יתאים לך גם

ולא נשאר כסף לטיפול

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.

אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...

אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

של תקשורת נכונה וביריאה תתיעצו אחרכ עם הרב או הרבנית אם אתם סומכים על הדעה שלו

תנסה גם מטעם הידברות אם אתם בקטע.. אני פחות אוהבת את הארגון ..

תתקשר להתייעץ איתם יש שם מספר למטה .

אבל אף שיעור לא מחליף טיפול כשצריך טיפול.

אבל יש לפעמים ליווי

לפעמים בשיעור של הרב שמואל או הרב יגאל הם נותנים לפנות אליהם במקרים שצריך עזרה וזה המקרה פה

הם לא יכולים להחליף טיפול

להחליף טיטול

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

אז האקסית שלו לא אשכנזית במיוחד.

הכרתי כל כל מיני עם סיומות "יץ' שהן פחד אלהים.

ברקוביץ'

איצקוביץ'

ישראלוביץ'

או ביץ'. אלה הכי מפחידות.

בכמה זה מדובר וכמה יאמינו לגבר כשהוא גבוה וחזק והיא נראית רונה וחמודה אבל מתעללת רגשית ואפילו פיזית.

וגם הבושה לדבר על זה.

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

מהי אלימות רגשית ומילולית

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?

גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.

אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.

בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

חשוב להתייעץ,ולא לסחוב לבד..

ממליצה ללכת לטיפול אישי או זוגי עם גורם מקצועי (עם הסמכה רצינית)

הנתונים הלא מוכרים של אלימות נשית במשפחה

האם הספר הצד השני של הכאב מסמן את שינוי תפיסה? | אבות למען צדק

זו אלימות.

היא יכולה יכולה להגיד מה מפריע לה גם בלי להפחיד

אם היא מקבלת התפרצויות זעם שבגללן אתה הולך על ביצים איתה, הכי חשוב זה שתיידע מישהו קרוב. רב. הכי טוב איש מקצוע. אל תצטער על הכסף זה לבנות את הבית. אבל אל תלך לרב שאומר לך להבליג ולשתוק אם הנפש שלך סובלת.

היא אמורה לגרום לאווירה נעימה ואם היא מפחידה אותך זה סימן ברור לאלימות

בסד

כל אלימות- גם אלימות פיזית וגם אלימות מילולית או כלכלית וכו יכולה להיות מכל צד.

יש גברים אלימיםצויש נשים אלימות.

לא כתבת מה אתה עובר אבל אם אתה מרגיש לא טוב ושאולי אתה עובר אלימות בהחלט כדאי לפנות לעזרה (מוקד לאלימות במשפחה/מטפל זוגי שייעץ לך איך לנהוג וכו.

אל תישאר עם זה לבד!!

אלימות במשפחה היא תופעה קשה ומסוכנת ויש לטפל בה. פנו למוקד 118 לקבלת סיוע.

תעשה את השאלון

במספר 1203 יש קו סיוע לגברים.

בקישור שצירפתי יש גם מספר לקו סיוע לגברים דתיים אם תעדיף.

מצטערת לשמוע על תחושותיך.

בהחלט קיימת אלימות במשפחה מצד נשים, ובהחלט מגיע לך לחיות בבית ללא אלימות.

תתחיל שם, תנסה להבין אם זו אלימות

אח"כ תפנה לעזרה מקצועית, גם אם זו לא אלימות

שתחיה במרחב נעים ולא מפחיד.

בהצלחה!

זה שהוא העדיף לנסוע על האופניים ולא איתה ברכב - זה קשור לאופניים או לזה שהוא היה באמצע משהו חשוב או לזה שהוא לא רוצה להיות עם אשתו?

כי ממה שאת מספרת, לא נשמע לי שזו האפשרות הראשונה ולכן אני לא מבין למה האופניים אשמים...

העובדה שהוא רוצה לנסוע עם הילדים - המוני אנשים עושים זאת, אם הוא רוכב בצורה בטוחה על שבילי אופניים, אז אני לא חושב שזה נורא. אם הוא רוכב על הכביש, אז לדעתי באמת לא שייך להיות עם ילד קטן שיכול להיפגע קשות מכל נגיעה של רכב אחר. 

גילוי נאות: אני רוכב קורקינט בעצמי כבר הרבה שנים. יש לי נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש. כולל עם ילדים והקפצה למסגרות ומה שתרצי.

הראשון זה שהאוטו בעיקר אצלה. היא התרגלה לזה. אני לא יודע מה הדינמיקה בניהם אבל אני יכול לנחש שפשוט לא נעים לו "לבקש ממנה" כל פעם את האוטו. אז הוא קנה לעצמו רכב אחר ושם זה נגמר.

אם הם גרים ביישוב (ולא בעיר גדולה) אז אפשר ממש להבין את זה. בלי האוטו ממש תקועים עם האוטובוס של פעם בשעתיים במקרה הטוב או אם זה מקום גדול פעם בשעה. בהנחה שהם לא עשירים גדולים מדי אני יכול להבין את הפחד מלקנות רכב שני. במיוחד אם הוא נוסע יחסית מעט. אז אופניים חשמליות זה אחלה דבר.

ולגבי להישאר בבית עוד רבע שעה - אני כזה גם . במילא הנסיעה לוקחת חצי מהזמן שהיא לוקחת עם רכב שתקוע ברמזורים. תשאל את הבת שלי שאוהבת לעשות למכוניות שאני עוקף איתה ברמזור אדום "ננה בננה שוקולד בננה" בקול של ילדה בת שש.

נמאס לו לבקש ממנה את האוטו כל הזמן ולכן הוא קנה לעצמו "אוטו" בתקציב שלו?

אבל זה כלי מסוכן מאד.

מניסיון מר של תאונת דרכים (בעלי נדרס כשהוא עליהם).

אוי לנו כי חטאנו! שוד ושבר בחוצות הפורום!

​הנה כי כן, הגיעה השמועה המרעישה והמטלטלת את כל קירות הוול, כי הבחור החשוב והמופלג, עמוד התווך של השרשורים וראש ישיבת הניקים, החתן היקר למזל טוב ארעא דשעקלעד בלע"ז, אשר ישב בדד שנים רבות באוהלה של תורה ובאפליקציית "שליש גן עדן"-נלכד.

ואתם הרווקים זעקו זעקה גדולה ומרה כזעקת מרדכי היהודי למען לא תיכחד נפשכם בריתחא דהשכינה, "נמות ולא נתחתן!". די לנו במוסד השמד המלא מרעין בישין הרוצים להשמידנו בכל דור ודור על ידי הבאת איש ואישה ביחד כמעשה צבא השמד לישראוייל בטנקים! רצונו של הקודויש בורכו בהפרדה מוחלטת בין ז' לנ' ואסור בתכלית האיסור לבוא בקהל מוסד הנישואין תק' פרסה על תק' פרסה!

ואתה ארעא דשעקעלד, שהשם ירבה לכם מטל השמיים ומשמני הוולט ושהברכה והאהבה תשרה תדיר בינכם ושהמריבות לא יהיו תדיר שנאמר תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.

​

אמן וגם לך ומשפחתך, תודה רבה
 

כרגיל, נהניתי לקרוא, הראיתי לארוסתי והיא נהנתה מאוד מדבריך

תמסור לה שכתוב באבחון הפסיכודיאגנוסטי שלי שאני נורמלי.

תוהה אם היא תשתכנע

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.

זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

מים קרים על נפש עייפה ב"ה