היא התקשרה לשאול מה שלומי, ופטפטנו קצת
והיא סיפרה שהיא הייתה בהרצאה של מישהי שאנחנו מכירות, וההרצאה הייתה כל כך מוצלחת ויפה וכל הנשים ששמעו אותה התרגשו נורא וכו וכו
והיא סיימה את התיאור הנלבב באמירה שהדליקה לי נורה מהבהבת בראש. היא אמרה; יש לה עתיד.
ובלי לחשוב בכלל, נפלט לי; יש לה הווה.
ואמא כזה, מה? מה ניסית לומר?
ואיכשהו זה היה לי כל כך בנוי בראש, כאילו ישבתי וחשבתי עלזה, מה שאני יכולה להיות בטוחה שלא קרה, ואמרתי לה שלומר דבר כזה זה כמו מורה שמנסה להיות נחמדה ואומרת שלתלמיד יש פוטנציאל ותו לאו.
זה כאילו אומר חכי בסבלנות, מקדי את מבטך בעתיד ואז תגיעי לאנשהו.
שתמיד זה מעצבן, אבל במקרה הזה, זה אפילו עוד יותר.
יש לה הווה למען ה'. היא בנאדם חכם, עם עבודה, וילד חמוד וחכם שהיא משקיעה בו אינסוף ורואה את ההתקדמות שלו בכל רגע. וכשהיא הולכת ומרצה ומשתפת אחרים בסיפור שלה, שמעודד וגורם להעריך אותה כל כך, מה אומרים? יש לה עתיד.
באמת!
יש לה הווה
הווה מאתגר ויפה שהיא עבדה עליו כל כך קשה, והיא ממשיכה לעבוד עליו, והיא תמיד גם תמשיך.
יש לה הווה אנשים
לפעמים אופטימיות ולקוות לטוב אחרי הסיבוב זה חשוב.
אבל יותר חשוב זה להסתכל על מה שיש לך עכשיו, לא משנה עד כמה זה יומיומי כרגע, ולהעריך אתזה, ולהנות מזה, ולפעמים חשוב גם להעיף מבט אחורה, לראות את הדרך שעשינו.
ואת כל זה פרקתי בלי אזהרה על אמאשלי החמודה שלא ראתה אתזה מגיע, אבל הקשיבה והסכימה.
זה היה מעניין
למדי
כנראה שלא הייתי צריכה לשתות את התה ההוא כדי לקבל הארה פתאומית
זהו

הצחקתם אותי...