בס"ד

מה מפריע לך?

שתפסו לך את החניה כי לקח לך הרבה זמן להחנות

או

כי אתה עושה את זה כמי שהמורה לימד אותך ואתה מתסכל על נהגים אחרים עם כמה שנות נסיון?

בס"ד

יש חניה בזוית ויש חניה בניצב

בניצב - נכנסים עם הפנים 

אתה כנראה מדבר על חניה בניצב, שעד שאתה עושה את החניה לוקח לך הרבה זמן

אתה מגיע עם הרכב האדום ורוצה להיכנס לחניה ליד הרכב הירוק

אתה עובר את הרכב הירוק שהחלק האחורי שלך (האדום) בקו הרחוק שלו (קו סגול)

המרחק שלך צריך להיות בערך 1.5 מטר מהרכב שאתה מחנה לידו (חום)

מסובב את כל ההגה לכיוון החניה, משלב לרוורס

ונוסע בזהירות אחורה בפעם אחת

ככה אני מלמד

בס"ד

רוב הסיכויים שנהגים אחרים טועים

עם הנסיון הנהג "מתמקצע" בצורה שונה (הן לטובה והן לרעה)

האדם לפעמים מחפש את הדרך הקלה

לפעמים זה רק בחניה שציינת

ולפעמים זה במקומות אחרים ואז הוא נכנס לסכנה - עד כדי תאונה

לכן אמרתי... לנהוג נהיגה נכונה ובטוחה

אתה מתכוון לזה שאנשים ישר מעמידים את הרכב לכיוון החניה מאחוריהם באלכסון 

כך שבעצם הם דילגו על השלב הראשון שזה לעמוד עד לפנס החיצוני...?

חניה מהירה כמו שכתבו פה זה קצת קשה יותר וצריך יותר מרחב בתוך החניה..

אז לדעתי תישאר עם השיטה הרגילה,

רק כדי שלא יקחו לך את החניה, תעמוד כמה שניות ליד החניה ותחסום אותה ותאותת שכולם יבינו, ואז תתקדם ותבצע את החניה.   ככה עושים אפילו נהגים שהרבה זמן על הכביש

בס"ד

אנו עם הרכב הכחול

מאיטים לקראת המקום שבו אנו רוצים לחנות

ליד הרכב האדום

עוצרים לפי הסימנים בצבע ירוק - שלב א בירוק

- החלק האחורי שלנו באותו קו עם החלק הרחוק של הרכב שעליו אנו חונים

- המרחק שלנו מהרכב כ 1.5 מטר

שלב ב בכחול, מסובבים את כל ההגה (עד הסוף) לכיוון החניה

נוסעים לאחור R עד מיקום מגביל בחניה שלנו

עוצרים, מישרים את ההגה, ממשיכים בנסיעה לאחור

עד "עצירת מטרה בנסיעה לאחור" (לפני פגיעה באבן שפה)

בס"ד

אנו הרכב האדום ורוצים להחנות על הרכב הכחול.

א - מיקום כולל: איתות, האטה ועצירה

איפה עוצרים? החלק האחור שלנו שלא יעבור את החלק האחורי של הרכב הכחול (1)

אנו במרחק כ 80 סמ (2) מהרכב הכחול = מרחק פתיחת דלת

ברוב המקרים זה מראה מול מראה - אבל לא לסמוך על זה

למה? כי אם אני רוצה להחנות על אוטובוס? משאית? סתם עגלה נגררת?

אין לי מראה מול מראה - לכן תמיד להתמקם בכך שלא עוברים את החלק האחורי

ב- סיבוב אחד שלם, 360 מעלות של ההגה לכיוון החניה + R ונסיעה לאחור

ג- עצירה, המיקום הזה זה ההצלחה של החניה, בדרך כלל האבן ששפה כמעט נעלמת

או כל נקודה אחרת שהנהג מזהה לעצמו (בצהוב).

סיבוב כל ההגה עד הסוף לצד שני והמשך נסיעה לאחור

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.