אוהבת ה בליבי : תפוז בלוגים
מחימחירק להודות
גיסתי חלתה במחלה ( לא עלינו), עברה שנה של טיפולים וניתוח וב"ה החלימה.
המשיכה לקחת כדורים כדי שהמחלה לא תחזור. חלק מהתופעות של הכדורים הן שהווסת מפסיקה.
יום אחד היא מדברת בטלפון עם אחותה ומרגישה שמשהו נתפס לה בבטן ואומרת לאחותה שהיא מרגישה את התחושות האלה רק שהיא בהריון.
עשתה בדיקת הריון- חיובי ביותר. לפי החישוב שלה היא בחודש ראשון או שני.
אסור היה לה להיות בהריון, זה היה מסוכן בשבילה וגם בשביל העובר בגלל הכדורים שלקחה( שמסתבר שאם לוקחים אותם בחודשים הראשונים של ההריון יכולה להיות לעובר בפגיעה משמעותית באיברים בגוף).
הלכו לועדה להפסקת הריון, אישרו להם במידי.
בבדיקה באולטרה סאונד גילו שהיא לא בחודש שני אלה בחודש רביעי!!!
החליטו שלפני שהם עושים הפסקה הם מתייעצים עם רופא מומחה ועם רבנים. הרופאה בדקה אותה ואמרה לה שההריון לא מסכן אותה ולגבי העובר, לא ניתן לדעת מה יהיה.
אחרי ברכות מרבנים גדולים והתייעצויות החליטו להשאיר את ההריון וב"ה נולדה בת בריאה ומתוקה!!!!
מה רבו מעשיך ה'
שנשמה צריכה לרדת לעולם, היא תרד...
אולי עשיתי לעצמי אאוטינג אבל לא נורא, זה שווה את פרסום הנס
מק"רקרובת משפחה שלי חלתה בגיליאן ברה בתחילת ההריון, זה מחלה קשה אבל ב"ה יוצאים מזה בדר"כ.
הגוף שלה היה כמעט משותק, הלעיטו אותה בתרופות, היא בקושי אכלה וממש רזתה.
כל מי שראה אותה לא האמין שיכול לצאת תינוק בריא.
ב"ה לקראת סוף ההריון היא החלימה ועברה שיקום .
מעבר לכל דמיון היא ילדה בזמן תינוק במשקל תקין, בריא ושלם.
פשוט ניסים בעיניים.
אין ייאוש בעולםמכירה סביבי נשים שכ"כ בטוחות ויודעות מתי ההריון יגיע.שזה משגע אותי.
זה מגיע עד לרמה של מישהי עם משפחתון בבית שכשהגיעו אמהות לרשום לשנה הבאה,בחודש טבת,אז היא הודיע להן שהיא תצא בפסח לחופשת לידה. הם חיפשו את הבטן,כי עוד 3 חודשים פסח. אז היא אומרת להם,לא,פסח בשנה הבאה.
היא סיפרה לי את זה בכזו טבעיות.
אני מרחמת עליהן שהן לא מבינות איזה נס זה הריון
את מקסימה על ההבנה שלך שזה נס,פשוט נס!!!!
באחד ההריונות יחד עם גילוי ההריון גיליתי משהו לא נעים.
גולה ענקית בצוואר. הרופאה נבהלה מאוד ,שלחה אותי לפרוספסור, והוא שלח לביופסיה ואולטרסאונד...באלגן.
הראש לא הפסיק לעבוד.
חשבתי שזהו. ה' ישמור סיימתי פה.
בכיתי המון, ביקשתי מבורא עולם שישמור עלי למען ילדיי ובעלי. שאני צעירה.
שיכנעתי את בורא עולם שחבל עלי.
כל זה במהלך הבדיקות.
לא היה רגע שנהנתי מההריון , (אני מאלה שנהנות, כמובן אחרי שליש ראשון 
)
חשבתי רק על זה.
בכל בדיקה של ההריון, אמרתי מי יודע מה יהיה.
אשאר פה, לא אשאר? מה יהיה עם הילדים והבייבי ,מה יהיה עם בעלי.
וזהו.
כך חלף לו השליש הראשון בלב כבד, עם המתנה לתוצאות.
על הדרך ראו שיש לעובר נקודה אקוגנית בלב, אמרו אולי תסמונת דאון,
ואני , לא יודעת היכן לשים את עצמי.
הייתי מביטה בילדיי מחבקת ומנשקת אותם כל הזמן. ובוכה (כמובן לא כשהם ראו אותי)
עד שהחלטתי לשנות כיון.
התחלתי לשנן עם עצמי ולומר שהכל בסדר. יהיה טוב. והגולה זו רק ציסטה ריקה ויהיה בסדר.
התפללתי המוןן. והשתדלתי להתמיד במחשבות חיוביות. זה היה קשה מאוד.
אחרי חדשיים של המתנה הגיעו התוצאות.
ישתבח שמו לעד. אמרו שזה כלום. ורק בקטע אסטטי אפשר יהיה להוריד לאחר הלידה.
תודה לבורא עולם.
ואז...סוף סוף התפנה הזמן להנות מההריון, נזכרתי בתוצאות של הללו של הנקודה האקוגנית, ושיכנעתי את עצמי שיהיה בסדר (בדיעבד הבנתי לאחר מעשה שאם זה ממצא יחיד אין מה לדאוג, אך בפועל באותם רגעים לא ידעתי)
הכנתי את עצמי להכל,
בעצם חשבתי המון איך זה לגדל ילד תסמונת וכ"ו
ה' ישמור.
הגיע הלידה, כשהיא יצאה הנסיכה שלי, צעקתי למיילדת "תסתכלי עליה ,היא נורמלית? היא רגילה? היא לא הבינה מה אני רוצה.
אמרה לי יש לך בת מהממת.
היום אני אחרי הטיפול בצ'סטה שאיננה כבר, ועם הנסיכה הנוספת שנולדה בריאה ושלימה.
זה הריון שלא ישכח ממני לעולם.
אך זה הריון בו למדתי להעריך את החיים, את הדקות, ימים, שבועות,חודשים, ושנים שיש לנו בעולם הזה, לתת לילדים לבעל, לחבק, לאהוב , להעניק.
כי לא ידע אדם את עיתו.
ולהודות. להודות לבורא עולם על הכל.
תודה לך אבא שאתה שומר עלי. תמיד!
רק בריאות ושמחות תמיד!!!
התורים ארוכים מאוד.
עד לביצוע הביופסיה עצמה המתנתי חודש, וחודש נוסף לתוצאות.
לא היה קל .
מחר מסתיימות הקייטנות באופן סופי, וכמובן חלקן כבר הסתיימו בשבוע שעבר, וגם בציבור החרדי כבר סיימו.
לטובת כולנו, שלא נמצאנו את עצמנו עם ילדים מטפסים על הקירות, מוזמנות לשתף בפעילויות מגוונות וחינמיות (או בתשלום סמלי), שיצא לכן להיות בהן בחופש הזה או החופשיים הקודמים🤩
על מנת שיהיה קל למצוא, אני מחלקת את השרשרת לתת-קטגוריות, לפי אזורים בארץ.
בכותרת כתבו את שם הפעילות והמקום (לדוג'- גן סאקר- ירושלים)
בגוף ההודעה כתבו פירוט קצר מה יש באותו המקום. מוזמנות להוסיף שעות פתיחה, גיל מתאים, וטיפים.
אם מדובר בתשלום סמלי, ציינו בבקשה את המחיר.
תודה רבה לכולן,
וקיץ בריא ונעים😊☀️🍉
הבן הגדול שלי לובש גופיה מתחת לציית, גופיה לבנה פשוטה.
הקטן יתחיל ללכת עם ציצית בתחילת השנה, כשיתחיל את הגן.
אני רוצה לקנות גם לו גופיות, אבל הן מתחילות ממידה 2, והוא במידה 12-18.
ממה שראיתי, גופיות במידות קטנות הן עם תיקתקים למטה, ולא מתאימות.
מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו גופיות בלי תיקתקים במידה 12-18?
חשבתי שאפשר אולי גם גופיה שלא מיועדת ללבישה מתחת לחולצה, אלא במקום חולצה.
או אם יש למישהי רעיון אחר מתאים.
אני פחות רוצה להלביש לו ציצית בלי משהו מתחת.
הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...
אם אני לא אמצא פתרון אחר.
זה ממש יקר.
לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.
אין לי הסברבעיניי
מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)
כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.
המינוס שצריך לכבס כל יום
אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה
גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...
מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..
לק"י
למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.
אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈
ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.
בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב
המצב הכלכלי שלנו לא משהו
לא חדש ..ככה זה.. אין כרגע איך לשנות המון..אנחנו מחושבים לא מוציאים סתם..אבל אני עובדת חלקי כי זה מה יש..גם אין לי תואר..
ובעלי עובד את המקסימום האפשרי.
מה הבעיה
ש..אני משתדלת לחסוך! אבל כל הזמן יש משהו אחר שמסבך
וגם עם הזמן נהיה לי ממש מאתגר
כי כשאני צריכה לקנות משהו אני כן אוהבת שיראה טוב ויהיה גם במצב טוב ושימושי למה שצריכה..
ובגלל החוסר תקציב לרוב קונה ביד שניה
וזה מצוין כי לרוב מוצאת דברים טובים ובמחיר טוב
אבל זה מייגע
נגיד לפני שנה קניתי עגלה יד שניה בזול. מכרתי את הישנה שלי שהיתה בה תקלה.. וככה יצא עסקה משתלמת.
כן התבאסתי על הכתמים בטיולון. קניתי ריפודית.. ואמרתי טוב העיקר שיש לי עגלה טובב ונוחה לצרכים לשי ..ואחרי שנה היא פתאם לא מתקפלת..וזה מעצבן!!!
אני בהריון חדש
נו אין לי כח
מה עכשיו
לעכשיו י ש לי טיולון קליל לתינוק
אבל לאחרי הלידה אין לי
ודוקא אהבתי את הסוג הזה של העגלה
אני לא זורמת עם כל סוג
וגם לי בא עגלה שתהיה לי נוחה לשימוש..חושב לי גם שתהיה קלה וגם יציבה ונוסעת כיף וגם קיפול קל
אין הרבה כאלה
ולחפש במחיר רצפה במצב טוב ומקום נגיש
זה סיוטטט
גרים בחור
אוף
ומה הקטע הזוגי
שבעלי לא מעורב בכל זה הוא איש פשוט כהז ולא מזיז לו חפצים ובטח לא עגלות
הוא לא יבין תמיד מה הצורך
הוא לא אכפת לו מה ואיהז מצב או כתמים
ולא מבין מה העלות של כל מוצר והוא קיבל ממני את הרושם שאפשר להשיג הכל בכלום כסף..וזה לא נכון..רק לפעמים
ומותר לומר
כן בא לי ללכת לחנות לבחור איזה דגם ואיזה צבע שבא לי ופשוט לקנות בלי להסתבך
גם מרגישה בזבזנית-מולו.אפילו שהוא תומך בי ..כי הוא לא מבין שלמצוא עגלה עד 400 ש''ח במצב מעולה זה נדיר
גם מרגישה תסכול מלחפש משהו לא אפשרי..
בסוף איכשהו אחרי שעותתת של חפירות אני מוצאת
אבל הנה הפעם הוכיח את עצמו כלא מוצלח כי מה אחרי שנה לא להתקפל..הבנתי שזה בעיה ידועה בדגם הזה ולא ידעתי
וגם מתביישת שבא לי שתראה טוב . ואפילו בא לי לומר-שונאת עגלות שחורות. ומתפשרת קבוע כי זה מה יש
אבל בא לי לשמוח..
ולא לחפש שעות לסנג'ר את בעלי לנסוע להביא רחוק .ולהתפשר..
ואם כבר..תמליצו לי על
עגלה קלה משולבת אמבטיה. ממש לא אוהבת כבדות!רצוי עד 8 קילו..גג 9 וזה יחסית כבד..יש לנו עליות במקום מגורים..
אבל עם גלגלים שיכולים לנסוע לא רק באספלט ..אלא יציבה ונוסעת סביר גם בדרך עפר פשוטה .לא צריכה עגלת שטח.. רק לא גלגלים קטנטנים
אה ושתתקפל בקלות חובה
ותתפללו שאמצא מציאה טובה
יש לי עוד מלא זמן.. כן? אבל זה מעסיק אותי
ממש מבינה.
זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.
אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.
כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️
כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.
אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.
אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)
כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.
אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.
לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.
אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח
אבל
זה פחות השאלה
כי תכלס
יש את הכאן ועכישו
והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון
אין מצב שאוציא על עגלה
לא בכיוון בכלל
בעודכחודש
ספורטליין אפורה
מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר
תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב
שגם סליו לדעתי
לק"י
משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.
אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.
דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).
@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -
שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.
תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."
ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...
בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!
(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)
זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.
ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים
ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)
ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי
בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.
ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש
וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)
הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות
אבל זה לא ממש עוזר
אגב הוא לא אומר מילה
הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי
פשוט
מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..
ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה
ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה
מחר בעז"ה עוברים סופית (ישלנו מפתח כבר שבועיים אז אנחנו כבר ניקינו והעברנו ממש כמעט הכל נשאר רק הרהיטים של הסוף מיטות כזה למחר)
ואני ככ חוששת…
קודם כל זה לצאת מיחידה של ההורים לבית
מה שאומר שאין 'סופר של אמא ואבא' ואין בייביסיטר יחסית זמין ואין את אימא בקומה מתחתייייי
אבל גם על הבית- ברוך ה' ברוך ה' עוברים לבית גדול
איך אסתדר עם לנקות אותו?
ואיך עם הסדר אצליח להרגיל את הילדות להחזיר למקום ושתהיה צורה של בית?
ומתי יהיה שם הריח שלנו? כי בינתיים היום סידרתי את המטבח שם והגעיל אותי לגעת בדברים (הבאתי מנקה היא עשתה את המטבח והחלונות ואני ניקיתי מקלחות ושטפנו, ועדיין לא מרגיש לי 'שלי')
אני מאוד נקייה
ואם יש דברים שלא יירדו?
ואיך נסתדר עם לדאוג להכל הכל הכל?
ההורים ברוך ה' קרוב אנחנו רק עוברים לבניין ליד חח אבל אני באמת דיי משותקת מפחד…
איך הסתדרת אחרת 🤣
אין כמו בית שלך, גדול ומרווח
תסדרי אותו איך שנוח לך.
תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל
עכשיו זה החיים האמיתיים 😉
נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום
כי את עדיין קרובה להורים
אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר
בהצלחה ובשעה טובה
אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות
ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".
ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר
והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..
ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו
יהיה בסדר♥️ לאט לאט
כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…
ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי
היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון
והכל הגעיל אותי כל כך
אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש
והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה
כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא
מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה
עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄
פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖
וניקיתי!!!
עם ספוג פלא
עם סבון
עם גל אורנים
פשוט בררררר
אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.
גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק
אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.
והכי הרבה תביאי שוב מנקה.
צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה
כמוני🤣
הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...
ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.
אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה
אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר
אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית
בהצלחה🫶
איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.
סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.
הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅
וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.
בפרטים הקטנים
עציצים
מנורות
ידיות לארונות
שטיח
ווילונות
ואז מרגישים בבית
עברנו,
ברוך ה'
ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'
ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו
עדיין התקלחתי עם כפכפים😅
מחר ננקה שם שוב
אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…
וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה
קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.
זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה
זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..
אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...
מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.
יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.
רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.
ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.
אז כנראה זו חלודה ולא אבנית
מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?
אני??
לאאאא
מפתאוםםםם
😳😳😳
😂
מה נעשה צריך שיהיה נקי
יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח
וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.
כי זו חומצה מאכלת
בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב
יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש
אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה
זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר
חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.
אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.
למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.
ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!
עוד חודש, ושוב מסתמן שהתשובה היא שלילית.
לא ברור לי עוד איך אני עדיין אופטימית כל חודש אחרי שאני יותר מ4 שנים בסאגה הזאת.
הילד/ה הכי קטנים הולכים וגדלים. ואני מתקשה לשמוח כבר בימי ההולדת של הקטנים. לראות איך הכל מתרחק ממני.
מרגישה שאני תקועה בחיים, שאני כאילו בשלב נח שהקטנים כבר די גדולים, אבל אני בכלל לא נהנית מהשחרור רק מצטערת ודואגת ורוצה כבר עוד קטנ/ה.
מרגישה שיש לי הרבה תכניות לשנים שאחרי סיום הילודה. דברים שרוצה להתפתח בהם, דברים שחיכיתי לעשות.... אבל העוד ילודה לא שם. ואני לא מסוגלת לחשוב על סגירת הפרק הזה בכלל, מרגישה שעדיין לא זכיתי להקים ממש משפחה.
והשעון הביולוגי מתקתק ומתקתק. כבר חגגתי 40.
חנן אותנו ה', ב"ה, בכמה ילדים, חמודים וטובים.
אבל רציתי כל כך הרבה יותר!
פי כמה. ומה שאני מבקשת עכשיו הוא כחצי ממה שרציתי במקור.. וגם לזה כרגע לא זוכה. אני חשה כאובה כל כך,
על זה שמסלול החיים שה' נתן לנו כלל כל כך הרבה אתגרים ומורכבויות, וקרענו את עצמנו כדי לצלוח את הכל. אבל הקטע של הילדים כבר מעל לכוחותי יותרררר.
זה לא שעם הקודמים היה פשוט, כל ילד והסיפור שסביבו- ב"ה לא משעמם.
וחאלס. חאלס חאלס. מסביבי כולן הרות ויולדות, משפחות גדלות, כולם כבר "עקפו" אותנו או בדרך לשם;
שכנות צעירות, אחים ואחיות......
החופש הזה מציב אותי שוב,
עם החויה הזו שכבר כמעט אין לי על מי לשמור ובמי לטפל (יש לטפל אוהו במתבגרים שמעסיקים מאד.. הכוונה לקטנטנים).
עם התחושה שכולן הרות ויולדות ורק אצלנו משהו נדפק. כולם מתקדמים החיים ורק אנחנו תקועים מאחור .
יחד עם עוד דברים שתקועים אצלנו בזמן האחרון, מרגישה עצב גדול. ותקיעות. מרגישה שעשיתי השתדלויות בכל מיני תחומים ובכל הכיוונים;
התייעצתי עם רופא פוריות וב"ה הבדיקות שלי תקינות.
בעלי כרגע לא בקטע להבדק, כך שגם נסיון טיפולים לא רלוונטי.
עשיתי תהליכים שונים גם בזוגיות כדי שבעלי יזרום ויסכים לעוד ילדים, זה לקח לבד כמה שנים, ועוד תהליכים גם כדי שאני אהיה מספיק מוכנה, עם כל מיני חששות שהיו לי.
התפללתי, אפילו עשיתי כמה סגולות.
וחודש אחרי חודש אני בטוחה שהנה זהו. מקווה, מחשבת כבר תאריכים לחופשת לידה. ושוב מתבדה.
הבדיקות הריון צוחקות לי בפרצוף: שלילי, מה חשבת???
בטא קטן מ5.
כבר לא יודעת מה לעשות עוד. מרגישה באפיסת כוחות מול ה' ומול המציאות. בא לי פשוט לבכות לבכות לבכות ולהיעלם. עד מתייייייי טאטע
די.
ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן
זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה
וההשוואה מאתגרת
מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️
אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.
אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.
וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.
גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות
ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.
איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂
מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️
קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!
ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.
תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.
תהני, תשמחי, תהני ממה שיש
ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.
אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.
מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞
הם בחדר אחד כולם אז גם איך עושים את זה?
אני אצטרך להסתיר את זה מהאחרים אחרת כולם ירצו או ימצאו תירוץ לצאת כל הזמן...
אבלאני מתחילה להרגיש שיש צורך משמעותי לזה...
וגם איךשומרים על השפיות?
כי זה השפיות שלי זה השקט שאחרי ההשכבות...
והיא לא רוצה להיות לבד בחדר של ההורים...
האמת שאצלנו זה קרה ביחד עם זה שנהיה קשה מידי להשכיב את כולם ביחד (יותר מידי אנרגיות ביחד, או מריבות וכדו'). אז אמרתי לגדולה כשאני משכיבה את הקטנים יותר אני מרשה לה לקרוא בינתיים משהו בסלון, ואחר כך היא תלך לישון. זה יצא נוח והקטנים הרגישו שהם מרוויחים כי אני משכיבה אותם ולא אותה.
אצלך נשמע שהמצב אחר.
אולי הייתי מגדירה את זה כמשהו שתלוי בגיל. מגיל 9 (תתאימי לגיל הרלוונטי) אפשר ללכת לישון בשעה x. גם כשאתם תגיעו לגיל הזה תוכלו ללכת לישון בשעה מאוחרת יותר.
אני מבינה אותך.
לפעמים הבת שלי כן מנסה לדבר איתי, ולא תמיד מתאים לי...
אבל מצד שני אין לה באמת הרבה הזדמנויות לדבר איתי לבד בלי עוד מאזינים ברקע.
אז לפעמים אני מחליטה לוותר על הזמן שלי וכן לשמוע אותה ולדבר קצת. והרבה פעמים בשלב מסוים (או כבר בהתחלה, אם אני באמת לא מסוגלת) אני מסבירה לה שאחרי יום שלם שאני בעבודה, אני צריכה עכשיו קצת שקט ומנוחה, והיא בדרך כלל מכבדת את זה.
חשבתי על משהו אחר לגמרי, מאיזה גיל הילד הולך לישון אחריכן...
פה חגיגה, יש לפחות 3-4 ילדים שבאופן קבוע בבין הזמנים ישנים אחרי שאני הולכת לישון...
ולשאלתך, אצלי מגיל 0 כל ילד הולך לישון שמתאים לו, לפעמים הקטן שעוד ישן צהריים הולך לישון לפני הגדול והכל טוב. אבל אצלנו מאז ומעולם כל ילד הולך לישון בנפרד ואני לא השכבתי אף פעם את כולם ביחד
באופן כללי הם יודעים שכל ילד מקבל את היחס שמתאים לו ואני לא צריכה לתת דין וחשבון למה כל אחד ישן בשעה אחרת
בשקט עם ספר בתנאי שמסיים לקרוא, מתאגגן והולך לישון בשעה מוסכמת. את כבר הולכת לעינייך ולא מתעסקת יותר. מרגילים את הקטנים שהגדול מתארגן אחריהם ובכלל לא נכנס איתם לחדר כשהם מתאגגנים.
מעסיקים את עצמם בשקט עד השעה 8וחצי שאז זה הזמן שהם ישנים
לי הם לא בסלון..בעבר היו בחדר עם עצמם אז פשוט קראו או שיחקו בשקט בחדר ואז הלכו לישון לבד ב8וחצי.
הם גם מתארגנים לשינה יחד עם הקטנים..פיג'מות צחצוח שיניים וכו..
כיום יש איתם עוד קטן בחדר אז הם הולכים לחדר אחר שפנוי.
הכלל אצלינו שהסלון בערב הוא של אמא ואבא
הגדול יותר הולך לישון יותר מאוחר אבל גם הוא קורא או מעסיק את עצמו
לא מעלימה את זה מהאחים הרטנים זה לא יעבוד
אבל הם יודעים שיש כזה גיל ..ואז יהיה גם להם מותר
לילדה בת 7 שצמודה לאחות מעליה
אני מדי פעם מרשה גם כדי לפרגן לה..בערך אחת לשהוע
קצת יותר מאתגר איתה כי קשה לה לשמור על שקט.. היא יכולה לצעוק-לבכות-לדבר -לצחוק בקול רם מדי לפעמים..
מחפשת משהו שיחזיק מעמד לכמה שנים.. יש דבר כזה?
מחזיק מעמד כמה שנים.
אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.
אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר
באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום
מעולה.
דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס
מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס
דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים
לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ
בס"ד
ואגב מה זה אומר חוף משפחות מבחינת צניעות וכו'?
ממש בורה בנושאים האלה... תודה!
יש חוף נפרד
ויש חוף מעורב
ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.
את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם
מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.
אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.
או לחוף באשקלון ממש מבודד.
אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.
וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.
יש שם חניה מאד גדולה.
זה צמוד מימין לחוף הנפרד.
זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.
אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.
לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.
מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.
אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.
פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.
אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..
אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.
אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.
פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.
בפארק הפיראטים באשדוד
היו כמעט רק חרדים
אז לא היה בעיית צניעות
והיה ממש נחמד
