ילד מתבגריש עצה?!
עבר עריכה על ידי יש עצה?! בתאריך ל' בשבט תש"פ 21:15
(סליחה אם לא מתאים. אם לא, מנהלים נא למחוק.)

מאונן.
מה ניתן לעשות.
שוחחתי איתו בנושא די בהרחבה.
אמר לי שהפסיק אבל נראה שממשיך.
תודה.

הבנתי שזה פורום להורים גם של מתבגריםיש עצה?!
ואני בטוחה שהוא לא היחיד.
הורים למתבגרים שהתמודדו עם זה בבקשה תנו עצות.
תודה.
עשי ועל תעשיפשוט אני..

יש דברים שאת יכולה ואף חייבת לעשות, כמו למנוע עד כמה שניתן כל גישה לפורנו (להתקין נטספארט על הטלפון שלו ועל המחשב בבית). את לא יכולה להכניס לו לכיס את כל הפריצות שיש בעולם, ולהאשים אותו שהוא משתמש בכלים שנתת לו.

 

ויש דברים שאסור בשום פנים ואופן לעשות, כמו לדבר איתו על זה. 

מלבד מבוכה עצומה ורגשות אשמה שלא יועילו, אני לא רואה שום השפעה נוספת של השיחות האלה.

את אשה, את לעולם לא תביני את הצורך הזה שלו. זה צורך נורמלי, בריא, הוא לא מעיד על שום בעיה בהתפתחות שלו. היה לי פסיכולוג שאמר לי בעבר "לפי מחקרים, 97% מבני הנוער הדתיים מאוננים, ו-3% הם שקרנים". 

 

נכון, לפי ההלכה הצורך הזה אסור למימוש. אבל דיבור שאינו במקום על הנושא הזה, רק יגביר את תחושות האשמה שלו ואת הצורך שלו למצוא נחמה או פורקן, מה שיגרום לו שוב לעשות זאת.

 

כשר"מים מדברים על הנושא הזה עם נערים צעירים בישיבות תיכוניות, הגישה שלהם מאוד שונה מהגישה שהייתה לנושא הזה לפני 10 שנים ויותר. היום מבינים שנטיעת תחושות אשמה לא תועיל בכלום, וגם לא הפחדות על עונשים בעולם הבא ומשפטים כמו "זה חטא שאי אפשר לעשות עליו תשובה". הדיבור בנושא הזה צריך להיות מאוד מכיל, קשוב, אך עם זאת - בלי להסתיר את ההלכה עצמה. כלומר הנערים יודעים שזה אסור, אך עם זאת לא מעמיסים על הכתפיים שלהם את תחושת הכישלון והפחד.

 

במקום להתעסק בכמה החטא חמור ונורא, מתעסקים בגבורה ובהעצמת השמחה על כל פעם שמצליחים להימנע מכך. נער שהיה רגיל לעשות זאת כל יום, ועכשיו מצליח לפעמים להתגבר, צריך להיות מאושר מההצלחה שלו! אם במקום 7 פעמים בשבוע הוא מצליח לרדת ל-5 פעמים בשבוע, זאת התקדמות עצומה! זה מאבק ארוך ועיקש, וצריך לשמוח על כל ניצחון. אפילו אם נער הצליח להתגבר אבל זה החזיק מעמד רק שעה אחת, הוא צריך לדעת שהשעה הזאת שווה המון. שהוא הוכיח לעצמו שהוא מסוגל, שהוא יודע איזו שמחה הייתה לו בלב ברגע שבו הוא החליט "לא, עכשיו אני לא עושה את זה". את התחושות האלה צריך לטפח, ולא את תחושת הכישלון שמגיעה אחרי המעשה.

 

נ.ב.

אם יש משהו שהבן שלך באמת צריך ניעור לגביו, זה שהוא עושה את המעשים האלה בצורה כזאת שאמא שלו יודעת על כך. 

^^^^אמא וגם
ממליצה מאד ללמוד את הנושא. ולמה את יודעת על זה ומדברת איתו על זה באופן ספציפי ולא כללי?
כלום. ולא עניינך. וכפי שרשמה פשוט אני.העני ממעש
רשם. סליחההעני ממעש
האמת היא - לא זה ולא זה. *כתב*פשוט אני..


חושב שמוטב שאביו ישוחח איתו על נושאים כאלואלעד


ומה יגיד לו?פשוט אני..
ינסה להוציא ממנו הבטחה שיותר זה לא יקרה, כמו האמא? הבטחה שרק תגרום לו עוד יותר להתייאש בפעם הבאה שזה יקרה?
לפני שאלת התוכן, נראה לי שנכון יותר שבנושאים ממין זהאלעד

האב ישוחח עם בנו והאם עם ביתה.
אפילו מבחינה פרקטית

כשמישהו מבין אותך ומסביר למה זה רע, זה עוזר...מבקש אמונה

אני כילד צעיר בן למשפחה מסורתית, אמנם לא עשיתי את המעשה המדובר, אבל כן נמשכתי אחרי השטויות האלהלמרות ששמעתי שזה אסור.  ודווקא זה היה עוזר לי מאד אם מישהו מבוגר היה מדבר איתי בגובה העיניים

ומסביר לי כמה זה לא טוב.

 

אולי אפשר גם לדבר באופן כללי ולא בגישה של "אני יודע שעשית את זה"

שיחת התבגרותהעני ממעש
יש להעביר שיחת היכרות לתחום
ההורים צריכים לעבוד וללמוד על מנת לסייע למתבגר/ת, ולא לגרום לנזקים
ולעשות את השיחה בזמן. לא מדיי מאוחר.

השיחה היא הצגת ידע פיזי וידע מחשבתי, לםי סגנון חיים וסגנון הילד. ויצירת קו קשר פתוח.

שיחה עם בן- עם שווארמה. בת- וופל בלגיהעני ממעש
תניחי לואנונימי (2)
מה יש לך ???
הכל בסדר.
לא יודעת מה אמרת לו.
אבל נשמע שאת עוקבת ומחפשת אותו.
מה מפריע לך ??
זו זכותו. חיים שלו. גוף שלו. בחירות שלו.

שיחה עשית יופי. לא מעבר. ממש לא מעבר.
(אין לי עדיין ילד בגיל הזה. אבל גם כשהקטנים שלי נוגעים בעצמם. לא אומרת מילה. רק אומרת שעם ידיים נקיות ובחדר פרטי.)

סהכ מאונן .
הכל טוב ..
כאן פורום דתי ומדובר במעשה לא דתי, כן?אלעד

ממש כפי שהיתה תופסת את הבן שלה מחלל שבת, צופה בתכנים לא צנועים או מקלל בפייסבוק.
הדאגה שלה דווקא מובנת מאוד

בפורום חילוני לא היו שואלים שאלות כאלו.אנונימי (2)
אין בעיה להעביר לילד שיחה .
ובזה זה נגמר.

היא תדפוק את הילד עם דתיות יתר.

מישהו צריך לעורר את הגברת.
שאין מה לעשות. כל אחד והחיים שלו.
ואני מניחה שזה נסיון קשה לגברים.
והוא סהכ ילד !
בשביל השטות הזו היא תשרוט אותו לגמרי.
יש דרכי אמצע.אלעד

השיטה שאת מציעה הרסנית לדעתי לא פחות, כאמירה חינוכית

הבעיהאנונימי (2)
שהיא קיצונית.
צריך למשוך אותה לצד השני כדי שתגיע לאמצע.
והסכמנו ברוב הדברים.
ומסכימה גם עם השאר שכתבו.
פשוט האמא בעייתית לדעתי.
מסכים מאוד עם בזמני הפנוימעורבאחרונה
תשחררי אותו..
^^^מסכימהrivki
אם היא 'תפסה' אותו, והילד יודע שהיא יודעת - ברור שצריך להגיד משהו.

אבל לא להפחיד אותו ולא להוציא ממנו הבטחות שווא ש'יותר זה לא יקרה'
אני חושב שאת מתבלבלתפשוט אני..

זה שיש דברים שאסור להגיד - זה נכון.

זה שתגובה לא נכונה יכולה ליצור יותר נזק מתועלת - גם זה נכון.

 

מכאן ועד להגיד שאין כלל בעיה, וזכותו של כל אחד לעשות מה שהוא רוצה - הדרך ארוכה.

 

מותר וחובה שיהיה לאמא אכפת מהילד שלה, ומכך שהוא עושה מעשים אסורים.

כי לא חשבתי כמוך ?אנונימי (2)
זכותו של כל אחד לעשות מה שרוצה בעניינים הפרטים שלו. ובטח ברמה הדתית שלו !
מדובר על מעשה מאוד אישי ופרטי של הילד.
לא איזה משהו שאמור להפריע לאמא.

היא ממש דואגת ואכפתית כי לה זה נראה חמור ולא לפי ההלכה ? שתתפלל . שיהיה לילד שלה כוחות לעמוד בנסיונות האלו.

לא התבלבלתי.
אני מניח שהאמא דתיהפשוט אני..
ולכן משפטים כמו ''הוא בסך הכל מאונן, הכל טוב'' פשוט לא רלוונטיים עבורה, כמו גם עבור קוראי הפורום הזה.
הוא בסך הכלאנונימי (2)
מאונן.
הוא.
בחר.
והחליט !

ולה נשאר להתפלל . (כי היא,אנשי הפורום ואני - דתיים. )

אם "הכל טוב", אז למה להתפלל על זה?פשוט אני..


אצלי הכל טובאנונימי (2)
היא . צריכה להתפלל על זה.

בחר והחליט?בת 30
לא נראה לי שזה לגמרי הענין.
יש לו דחף מאוד גדול, טבעי לגיל, לא נראה לי שיש לו ממש בחירה אם לעשות או לא בצורה קרה.
וחוץ מזה, שיש להורה אחריות על הילד שלו.
ואם ההורה רואה ''בחירות'' שבעיניו הן שגויות, הוא יכול לדבר עם הילד שלו. לדבר- לא אומר להכריח, לכפות, להעניש, אבל כן לדבר.
אולי הילד רוצה תמיכה, חיזוק, הכוונה!
סתם לתת לילד לעשות מה שבא לו- זה לא חינוך.
אשמח לשמוע אם אנחנו עוזרים לך במשהו..אנונימי (2)
תקראי. תנשמי. היה נראה שדיי הלחיץ אותך שאף אחד לא ענה כאן. ושאת ממש צריכה את עזרתנו.
אני בכל אופן השקעתי. את נשמעת אמא דואגת. רק תתני לו מנוחה.

הלוואי שמי שבאמת רציתי היה מגיב כאן .
רק מוסיף כמה דבריםאבןגבירול

לרוב לקבל ביקורת ממישהו שלא מבין את עוצמת הנסיון שנער עובר רק גורם לאנטגוניזם. ובתור אישה, את כמעט *בהגדרה* לא מבינה.

זה ממש

ממש

ממש

קשה.

לנער (בן) מתבגר יש יצר מין חזק מאוד, וכמויות הטסטוסטרון שלו גבוהות (כמובן שגם לבנות יש יצר אבל הוא לובש אופי פחות פיזי וגם הוא באמת פחות חזק. להן יש נסיונות בדברים אחרים כמו לבוש). אם לא ידעת, אז גם הנערים הכי דוסים בישיבות נופלים בזה, למרות שהם יודעים וחושבים שזה חמור מאוד, פשוט כי היצר בנושא מאוד מאוד חזק. אם הוא לא מצליח להפסיק בגלל שהקב"ה אומר לו, את חושבת שאם את תגידי לו זה מה שישנה?

 

תזכרי גם שזה יצר שכשמספקים אותו (מה שאי אפשר באמת לעשות עד החתונה וגם אז במידה) זה מרגיש הכי טוב ונכון בעולם באותו הרגע (אם זה בהיתר אז גם אחרי אני מניח, אני דווקא רווק שהסתנן לפורום). אז תדעי שלא משנה כמה הוא חושב לפני כן, באותו רגע לא הוא זה שנוהג אלא היצר. העבודה צריכה להיעשות לפני וכשהיצר מתחיל, אבל היצר באמת מסובב לגמרי את הראש של הבנאדם לגבי מה טוב ומה רע באותו רגע.

 

דבר נוסף. לדעתי יצר המין הוא אולי היצר הרע היחיד שהנער יכול רק ללמוד לשלוט בו אך לא יכול לבטל אותו (ומעבר לרף מסויים גם לא להנמיך). גאוותן יכול לעבוד על עצמו כדי להיות ענו יותר, בזבזן לקמצן וכו' ע"י עבודת המידות. בעל יצר בנושא הזה, לא יכול ככל הנראה להוריד את רף התאווה מעבר למה שהמערכת ההורמונלית שלו מכתיבה לו בדרך הטבע (אם יש דברים שהוא גורם לעצמו כמו סמארטפון בלי סינון או שהיה מרובה עם נשים זה דבר שאפשר לשנות, אבל לא את הבסיס). זה פשוט כמה הורמונים יש לו. אפשר להנמיך וכאילו "לספק" אותו לפחות חלקית עם לימוד תורה, עשייה וכו', אבל כמה שלא ילמד וכמה שלא יעשה היצר יישאר במידה מסויימת ! אחרת, בשביל מה היינו מתחתנים בעצם? בימינו יש הפרש של כמעט 10 שנים (לפעמים יותר) בין תחילת המשיכה לנשים ולקיום יחסים לבין חתונה... את מצפה שהוא יצליח לא לעשות את זה עכשיו 10 שנים כשכל רגע יש לו פטישים שדופקים לו בתוך הראש לעשות את זה? הוא בן אדם... וזה באמת נסיון קשה מאוד.

 

ועוד דבר. האמת היא שהדבר הזה הוא הנסיון הראשון כשומר מצוות או קרוב לגיל. עד גיל 13 היצר מתחיל אצל כולם כמעט, ועל ההתחלה כבר חיובא הוא מתמודד עם אחד הנסיונות הקשים ביותר כל החיים (!) מבחינת יצר הרע (עובדה שכל כך מעט מצליחים לחלוטין). כל זה כשאין לו כלים של התמודדות קודמת מול נסיון דומה, או אחיזה של ממש בעולם התורני. מבחינת הקב"ה גם צריך בירור למה החוויה הראשונה של ילד בעולם המצוות צריכה להיות של כיבוש יצר לעבירה חמורה כל כך... נסתרות דרכי האל מה לעשות.

 

לסיום, ראיתי שמישהו כתב כאן בפורום מתישהו דבר שמאוד הזדהיתי איתו. לכל בנאדם בהתקדמות שלו לעבר כל דבר, יש טריטוריות שהוא כבר "כבש", יש טריטוריה שכעת מתנהלת מלחמה עליה ויש טריטוריה שהיא מעבר לתחום השגתו. מתי מענשים ילד (בהנחה שהשאיפה שלו זהה לשל ההורה)? כשהוא עושה משהו שכבר היה בגדר טריטוריה כבושה אצלו. לדוג' ילד מנבל את הפה כשאת יודעת כבר שהוא לא עשה את זה כל החיים וזה לא איך שחונך אצלך מגיל 0. לעומת זאת כשהוא עושה דבר בטריטוריה של המלחמה אין מה להעניש אותו. הרי, הוא גם מנסה בעצמו לכבוש אותה ולא תמיד מצליח! מה זה יעזור עונש? זה סתם ישדר לו שההורים נגדו גם כשהוא בעצם מנסה להתיישר עם השאיפות שלהם...

 

מה שכן כמובן סינון סינון סינון לפאלפון ולמחשב חובה ושלא יהיה בכלל אף פעם במקום עם אינטרנט בלי סינון.

 

עד כאן דעתי בנושא כרווק (שגם לו לא הולך מי יודע מה בנושא).

 

 

יש המון סיבות למה ילד יכול לאונןמוש השור...
ויסות תחושתי.
לקבל תשומת לב מההורים
הכרת הגוף וסקרנות
ועוד ועוד.
זה דבר נפלא שנוצרה הזדמנות לפתוח לו את הנושא של גיל ההדבגרות השינוים הפיזילוגיים שהוא עובר היופי שיש ביכולת להביא ילדים לעולם וכו...
שיחה משמעתית על נושא אוננות לרוב לא תניב תוצאות וגם לא נכון לדבר איתו על זה כי זה לא העניין.
הוא עובר חוויה בגיל ההתבגרות והוא צריך שתלוו אותו באופן לא שיפוטי ומכיל.
אין קשר לדת ולחומרת האיסור .זה לא המקום.
קבלו הדרכה מסודרת בנושא שתוכלו להעביר לו וללוות אותו במקום שהוא נמצא.
הייתי מציע כבר לעשות התערבות ראשונית לכול הילדים ולפני שהם נחשפים לתכנים או לתופעות גיל ההתבגרות פשוט תפתחו שיח נכון על מיניות בריאה ונכונה בבית. וכך תבנו להם נפש בריאה וערוץ פתוצ לבוא ולשתף אתכם בכול ההתמודדיות שיהיו להם
הייתי מוסיף ושואל ניכר שזה מדאיג אותךמוש השור...
מה הסיבה? למה זה מפריע לך?
אולי אם תביני את הנקודה הזו תוכלי להבין ולדייק את הסיטואצעה.
אמנם זה לא מותרהעני ממעש
אך אינו כנסיעה בשבת.
זה דבר שנעשה.

נכון אולי להשוות ל'בדק סמס בחזרת השץ'. שזה גם אינו מותר הלכתית. ונעשה עי' כולם.
ההשוואה אינה ב'חומרת' המעשה, אלא בנעיצתו במיקום במארג החיים.

אגב. לדעתי, הביטוי לא נעים בפורום דתי
***nnn
א. אני לא מבינה איך את יודעת שהוא עושה את זה?
ב. לגלות שהילד שלך חוטא במזיד זה דבר כואב מאוד.
ג. צריך להזהר מאוד לא ללחוץ עליו בנושא. זה עלול רק להרחיק אותו יותר. או לגרום לו לשנאה עצמית.
יש לי בת מתבגרת שלצערי הרב הפסיקה לשמור מצוות. בהתחלה לא ידעתי איך להתמודד עם זה. זה עדיין קשה לי כל פעם מחדש. אז החלטתי שאני עוצמת עיניים במידת האפשר. המטרה שלי היא להשאיר אותה לידינו כמה שאפשר, להשאר איתה בקשרים טובים וגם להשאר שפויה בעצמי.
אז גם כשאני יודעת למשל שהיא משתמשת בנייד בשבת אני לא אומרת כלום. כמעט לא נכנסת לחדר שלה בשבת כדי לא לראות שהיא השתמשה בנייד/ הדליקה אור וכדו'. בסופו של דבר היא כבר נושאת באחריות למעשיה. וזה בינה לבין רבונו של עולם. יש גבול למה שאנחנו יכולים לשלוט עליו בחיי ילדינו המתבגרים.

נשאר לנו בעיקר להתפלל, לפרגן להם על המעשים הטובים, ולהראות דוג' אישית.
לילה טוב לכולם גם לכל המודאגים והמודאגותיש עצה?!
עבר עריכה על ידי יש עצה?! בתאריך ג' באדר תש"פ 01:05
אז קודם כל תודה לכל מי שטרח וענה.
מעריכה את ההשקעה של הזמן והמחשבה שלכם.
אני עונה לכולם כי קשה לענות לכל אחד בנפרד ומקווה שאני יצליח להתייחס לכל הנקודות שעלו.
לא יודעת על איזה כפתור לחצתי כאן לכמה ניקים ולא ברור לי ממה נלחצתם.
ודי מצחיק אותי שיש אנשים שחושבים שאכפת להם מהבן שלי יותר ממני. עד כדי כך שכבר עשו דיאגנוזה מפורטת לאישיות שלי מכמה שורות שכתבתי.

טוב. לעניין.
אז אני אבהיר כמה דברים.
תודה לא-ל יש לי קשר מצויין עם הבן. קשר פתוח מאד וקרוב.
דיברנו על הנושאים של גיל ההתבגרות כבר לא מעט. על היופי וגם על האתגרים שבגיל הזה.
אני מדברת גם עם הבנים וגם עם הבנות בבית.
נכון שיותר מתאים שבן ידבר עם אבא. אבל לצערי לא בכל משפחה זה מתאפשר. ולא ארחיב.
אני לא מדברת איתם בכלל ממקום של עונשים וחטאים ונו נו נו ואסור אסור אסור. וגם לא מוציאה מהם הבטחות. ממש ממש לא!!
מדברת איתם אחרי שלמדתי את הנושא בשיעורים ושיחות ששמעתי מאנשי מקצוע ואנשי חינוך והבנה שחשוב בגיל הזה שהבן או הבת ירגישו שזה נורמלי, בריא וטבעי להתמודד עם כל מיני הרגשות חוויות והתלבטויות ושאפשר לדבר על ה-כ-ל!!! עם ההורים.
כן. ה-כ-ל!!
וזה חלק מהתפקיד שלי גם אם זה מביך לפעמים אותי או את המתבגרים.
כמו שאני משתדלת לתת להם כלים לחיים בתחומים אחרים, דואגת לבריאות שלהם, לחינוך שלהם, לרווחה שלהם, לצדדים הנפשיים והרגשיים, וכמו שאני ינסה לתת להם כלים להתמודדות עם השמנת יתר או דחיינות או פרפקציוניזם או שליטה עצמית או חוסר ביטחון, אני חושבת שזה תפקיד של הורים להכין גם בתחום הזה ובמיוחד במיוחד בתחום הזה! שהוא קריטי להתפתחות ומשפיע על כל החיים ומעצב את האישיות גם בהמשך!
איתי לא דיברו בבית בכלל על נושאים כאלה וחבל מאד מאד. הלוואי אמא שלי היתה מדברת איתי אפילו על דברים פחות מביכים.

אז איך אני יודעת על זה?!
דיברתי איתו פעם באופן כללי גם על הנושא של שמירת הברית שיש נערים שמתמודדים עם זה בגיל ההתבגרות כי היתה לי הרגשה שהוא מתמודד עם זה.
לא חיפשתי אותו ולא עקבתי אחריו. לא משעמם לי תודה לא-ל.
חושים של אמא.
בשיחה הוא מעצמו סיפר לי שבאמת הוא עושה את זה. הבנתי שהוא רוצה עזרה ולכן הוא מספר לי. אז דיברנו על זה.
(אה, ולא. אני לא מכניסה לו פריצות לכיס. יש לו טלפון פשוט בלי אינטרנט ובבית יש הגנה על המחשב ברמה גבוהה)
אחרי תקופה הנושא עלה שוב בדרך אגב ואמר שכבר הפסיק. אבל בחושים שלי אני מבינה שעדיין מתמודד.
לכן התלבטתי איך לנהוג ופניתי להורי הפורום הנכבד.

ולמה זה חשוב לי?!
יש שיאמרו שזה עניינו?!
אז זהו. שאני אמא שלו כמו שכתבתי ורואה את התפקיד שלי לתת לו כלים להתמודד כמו לכל ניסיון.
נכון שיש כאן גם עניין של איסור הלכתי וחובתי ליידע אותו כמו כל לימוד הלכות בבית ולנסות לחנך אותו ולקרב אותו לקיום המצוות מתוך בחירה גם אחרי שכבר אמרתי ברוך שפטרנו. (וזה בכלל לא דומה להתנסויות של ילדים קטנים שאין בזה איסור)
אבל מעבר לאיסור שזה בינו לבין אלוקים
יש כאן נער מתבגר שמתמודד עם משהו חדש שהוא לא מכיר, משהו שהוא חווה כאן ועכשיו בלי שהוא מבין את ההשלכות שעלולות להיות.
ואנחנו יודעים שיש השלכות והשלכות קשות לפעמים.
יש לא מעט אנשים בוגרים שסובלים מאד וגם כאן בפורומים היו כמה שירשורים בנושא. והסבל שלהם התחיל בימי הנערות. שהתמודדו עם התעוררות של יצר שלא הכירו קודם. בלי הכוונה בלי הכנה בלי מישהו שאפשר לשאול ולשתף ולהתייעץ והגיעו למערבולות נפשיות ואפילו התמכרויות לתכנים באינטרנט להתמכרות לאוננות לבילבול בזהות המינית לפגיעה מינית באחרים להתנסויות מיניות לא מבוקרות.
ואולי אם היה להם מישהו שהם סומכים עליו ויודעים שלא שופט אותם ומבין את הניסיון הזה ויודע שהם לא פושעים ואפשר לשתף אותו ולמצוא יחד דרך להתגבר ולהתמודד בגיל הזה, אולי זה היה חוסך הרבה סבל.
ואפילו לא מקרים כל כך חמורים!
אפילו סתם קשיים בתיפקוד מיני בזיקפה או בהנאה מיחסים נורמלים אחרי החתונה שנגרמים בגלל שנים של אוננות שיוצרים תיסכולים ומובילים לטיפולים ולבעיות בזוגיות.
למה לא למנוע את כל זה?!

אז אני לא יודעת מה הגיל של רוב העונים כאן ואם כתבתם בכובע של הורים לילדים מתבגרים או בכובע של מי שהיו מתבגרים בעצמם לפני כמה שנים. אבל נראה לי שיש קצת הבדל בהסתכלות.

מקווה שקיבלתם תמונה קצת יותר רחבה ומוזמנים להמשיך להביע דעתכם.
תודה.


נ.ב. לא תמיד יוצא לי להכנס לכאן כל יום אז אולי אני לא יענה מיד להודעות.
לילה טוב.
תודה על ההבהרהפשוט אני..
מההודעה הראשונה באמת היה ניתן להבין כאילו את עוקבת אחריו, אבל עכשיו שזה ברור שפשוט יש אצלכם שיח פתוח בבית, והבן שיתף את זה מרצונו - אשרייך. באמת. הלוואי שלכולנו יהיה כזה קשר קרוב עם הילדים.

לעצם העניין,
כמו שכתבתי בהודעה הראשונה, הדרך הכי טובה להתמודד עם זה היא לחזק ולהעצים את תחושות הניצחון, האושר והסיפוק שמגיעים אחרי הצלחה.
הצלחת לעשות את זה 4 פעמים בשבוע במקום 5? מעולה! זאת גבורה ממש! תנסה להיזכר כמה טוב הרגשת באותה פעם שהצלחת להתגבר. תנסה להיזכר מה אמרת לעצמך באותם רגעים שלפני ההצלחה. איך שכנעת את עצמך לבחור בטוב? ומה ענית אז לכוחות בנפש שדווקא כן רצו לעשות זאת? ואיך הרגשת באותו יום כשהלכת לישון, בידיעה שהיום היה לך ניצחון גדול?
וכן על זו הדרך.

ככה מנחים היום ר''מים להתייחס לנושא בכיתה או בשיחה אישית, ככה גם כתב הרב יהושע שפירא בספר שהוא הוציא סביב הנושא הזה.


אני לא יכול לסיים מבלי להתייחס להשלכות הקשות שכתבת:

התמכרות לפורנו - אכן קיימת תופעה כזאת, ולכן טוב שאצלך בבית המחשב מוגן.
התמכרות לאוננות - האמת היא שזה מצב די נדיר. ההגדרה של התמכרות לאוננות היא כאשר אדם מסוים מעדיף לעשות זאת על פני דברים אחרים, למשל מפגש עם חברים או לאכול בצורה מסודרת. זה בכלל לא שכיח.
בלבול בזהות מינית, פגיעה מינית באחרים, התנסויות מיניות, בעיות בתפקוד מיני, בזקפה, בקישוי, בהנאה מיחסים- לכל אלה אין שום קשר לאוננות. ובינינו, אם המעשה הזה היה גורם לבעיות האלה - כנראה לא היה נולד אף תינוק בעולם.

ממליץ לך לקרוא מאמרים של הרב ד''ר יניב אפרתי, מומחה להתנהגויות מיניות חריגות. הוא כותב הרבה על הצורך להבדיל בין התנהגויות מיניות נורמליות ובריאות (אף שהן יכולות להיות אסורות לפי ההלכה), לבין התנהגויות שבאמת עלולות לגרום לקשיים בהמשך הדרך.


בקיצור,
את אמא אלופה, ואני לגמרי מקנא בבן שלך שיש לו עם מי לדבר על הנושאים האלה.
בהצלחה!

בדיוק ההפךרינת 29
יש בעיות בתפקוד המיני של מבוגרים (למשל שפיכה מוקדמת) שנגרמות דווקא מחוסר באוננות בגיל ההתבגרות.
הרבה מההשלכות והתחושות הקשות שכתבת עליהן נובעות דווקא מהצורך (הדתי) להדחיק דברים טבעיים.
אני לא אומרת על האסור שהוא מותר אבל לשכנע את עצמנו שיש לאיסור הזה יתרונות מעבר לעשיית דבר ה' זו טעות.
חבל שלא אמרת מההתחלהאנונימי (2)
שאת אמא מדהימה..
איזה כיף שיש שיח פתוח כזה בין הורה לילד.
בהצלחה.
לו ולך.
את בסדר גמור, אל תקחי אישית שקצת 'ירדו' עליךrivki
1. כותבים כאן אנשים שונים, לאו דווקא הורים למתבגרים, גם מתוך ניסיון הילדות האישי שלהם, שכנראה היה שלילי.
2. כולנו גם בציבור הכי דוסי - מושפעים מהתרבות המערבית ורואים את זה בשירשור.
את אמא מדהימה!מופאסה
אמא שלי שהיתה מאוד פתוחה אתי, הייתי מספר לה הכל ותמיד קבלתי עיניים מקשיבות, משתתפות וזה נכס שאין לשער ואין לתאר שמלווה אותי עד היום הזה (בגיל 45)

לעצם העניין, אצל ילד מתגבר האנרגיה מינית עולה בצורה מאוד חדה מאפס למאה תוך זמן נורא קצר. מאוד מאוד קשה לווסת אותה, לפזר אותה. דרך הפשוטה לפרוק אותה ע''י אוננות. זאת הנאה מטלטלת את הגוף את הנפש ופורקת את האנרגיה המטורפת הזאת התקועה באיבר המין.

אבל מה נעשה שזה איסור הלכתי?
אז קודם כל שתדעי שגם צדיקים וגדולי הדור נכשלו בזה. הרבה כתבו שאין אדם ניצול מחטאת נעורים וכו' והכלילו גם את עצמם בתוך הכלל. תדעי שהבן שלך בחברה טובה. כמובן שיש כאלה יותר חמים במזגם ויש להם יותר התמודדות.

למעשה, הסר דאגה מלבך. אין לזה שום נזק גופני או נפשי או רגשי. זה דבר טבעי לחלוטין.
נכון שלפי הזוהר וכתבי המקובלים יש לזה נזק רוחני גדול אבל אין לנו אלא דברי הפשטנים שאפשר לחזור בתשובה כמו בכל חטא ולתקן הכל בבוא העת. כדאי שתקראי את הספר של הרב יהושע שפירא (שכחתי את השם בספר לבנים, של בנות ''תשוב תחייני'')
אני אישית מאוד ממליץ לשלוח את הילד ללמוד אומנויות לחימה, יכול להיות קראטה, ג'יו ג'יטסו, תאי צ'י וכדו'. באופן כללי לומדים להתאפק ולחשב את הצעד הבאה ומעולה לריפוי האימפולסיביות ועוד.
כשאני מלמד, אני עוסק בתרגילים שמפזרים את האנרגיה המינית לכל הגוף, יש הרבה התייחסות לכך בצורות המזרח ובאומנויות לחימה, זו אנרגיה שהיא ברכה גדולה שיש בה ריפוי ויש בה חיוניות, זהו אנרגיית חיים.

תרגיל קטן, כשמרגישים שהאנרגיה מינית תקועה בבטן התחתונה, באיברי המין (מה שמכונה חרמנות בלשון העם), אפשר לשכב לעצום עיניים, לדמיין את האנרגיה כאיזור אדום הנמצאת באיבר המין או בין הרגליים וכו', לקחת נשימות עמוקות נניח של 4 שניות ואז לשאוף ב8 שניות ותוך כדי הנשיפה לדמיין לפזר את איזור האדום לכל הגוף לאט לאט, לדמיין שזה זורם עם הדם ולא תקוע במקום אחד. תרגיל של 5 דק' יכול מאוד לעזור.

בהצלחה רבה,
שוב, את אמא מדהימה!
שם הספר - "אשיב ממצולות"פשוט אני..


פרשה חמורה התפוצצה ולא קיבלה מספיק כותרותבינייש פתוח

בגלל הרכבת הממשלה והדילמות של גדי אייזנקוט, והנה המאמר היחיד בynet:

מ' "יצא למלחמה" - ורק אחרי 5 שנים נחשף שם המורה שאנס אותו | קשה לקריאה

והנה החוויה האישית שלי והמסקנות:

בכיתה ז' ח' למדתי בחטיבה בנחלת ישראל בכפר חסידים.

היה אסור לקרוא הארי פוטר או לשמוע מוזיקה באנגלית כולל שימוש באוזניות, והמורה פתח מערך הלשנות, שהפך לפעיל על כל דבר וכל שיח על כל אדם.

כל הכיתה העריצה אותו ברמה גבוהה, ואני הייתי בערך היחיד שלא היה חלק בזה.

כולם התעניינו אך רק בו ובשיעורים שלו.

היו לו המון שיעורי חברה עם אופי של פסיכולוגיה, והוא השקיע מעל ומעבר בערבי כיתה מגבשים.

הוא קיבל כיתה מפולגת ומשוסעת והצליח להפוך אותה למגובשת מאוד.

מאחר וזה היה פנימייה, הוא היה גר ממש ליד הכיתה שלו, והיינו משחקים בהפסקה עם הבנות שלו שהיו אז ילדות קטנות.

כולם כולל אני עברנו קשיים של מתבגרים, והיינו מתייעצים איתו על הכל אפילו בסלון ביתו.

בימי שלישי הייתי מגיע לבית ספר באופן קבוע מוקדם מהרגיל, והיה לי המון זמן איכות איתו כשהוא ממש לימד אותי פעם להשתמש במקדחה.

היו לו לפעמים התנהגות משפילות כלפי תלמידים, אבל ביסודי חווינו ממורות השפלות גדולות יותר.

בקיצור, הוא התנהג בעיניי כמו אבא שלא תמיד יודע גבולות איפה להתערב, במיוחד כשהוא לא באמת היה אבא שלנו.

כלומר הערכתי אותו מאוד, אבל הייתי בערך היחיד שידע לשים לו גבולות, גם באופן גלוי.

האמת, פעם אחרונה שפגשתי אותו שמעתי ממנו בפירוש שהוא מתחרט על מערך ההלשנות, והיה אמור לדעת יותר את הגבול בין איסור לבין המלצה.

לאחרונה פרסמו את שמו בחדשות על הרשעה על אונס של שני תלמידים מהכיתה שלי.

הייתי טרף קל מאוד עבורו. וזה לא הוביל לכלום ושום דבר בינינו.

גם המפגש השבועי שלא היה בו כלום, וגם בהערצה של הכיתה שלא הייתי חלק ממנה.

הייתי עוף מוזר בכל קנה מידה אפשרי מול כיתה שמורידה ראש מול כיתה של בנות וגורסת שהארי פוטר זה תועבה.

אם היה פוגע בי, כמי שהתנגד לבד לדרכו, כל הכיתה שהעריצה אותו הייתה מגבה אותו באופן מלא וגורסת שאני מחפש לנקום בו.

זה עוד סיבה למה הייתי האדם הכי מתאים לפגוע בו.

מכאן אנחנו רואים שמי שמחפש לפגוע בילדים, מחפש רק את מי שהכי מחובר אליו ומעריץ אותו.

נתת פה נקודות חשובות.44444

מפתיע, אגב, שזה לא קיבל כותרות, במיוחד שמדובר בישיבה.. .🙄

אגב, גם בכתבה עלתה נקודה חשובה- ברגע שזה 2 בנים, כביכול זה שטח אפור ....

זה מצריך אמירה ברורה.

בנוסף, לדעתי, חייבים לקבוע נהלים במערכת- אין ייחוד בין 2 המינים.

בעלי, היום, עובד בחברת הייטק וזה כלל: לא סוגרים דלת אחרי 2 אנשים- לא משנה מה מינם.

סתם מעניין.....

בתור אחד שהכיר את המורה והישיבה....

התלמידים היו בפנימיה?

אם כן, כל הקשר הלא בריא הזה היה יכול להתקיים אם הנערים לא היו בפנימיה?

את עוברת מהר מידי לתותחים הכבדיםבינייש פתוח

קודם כל, ייחוד גם בין גברים הוא גזירה שאין לעמוד בה.

דבר שני, רק בפנימייה המורים גרים בתוך רחבת בית הספר, אז ברור שאין קרבה כזאת בישיבה תיכונית קלאסית.

הכרנו את כל המשפחות של כל הרמים.

זה נתן למקום תחושת משפחה, ואנשים אשכרה אהבו להגיע לבית ספר ואהבו להיות שם.

זה השפיע אפילו עליי שבגלל הקרבה הפיזית לבית הוריי לא גרתי שם, אלא בבית של הורים.

אצלו הקרבה בינו לתלמידים הייתה רמה אחת מעל.

אפשר לראות את מה שאפשר לקבל מזה, כאשר זה הוביל למקרה של אדם אחד שביצע ניצול מיני מחריד בתלמידים לאורך שנים.

בואו לא נשכח את אולפנת שעלבים, שלא הייתה פנימייה, ויצא ממנה ציפי דינר.

זה עוד הוכחה מבחינתי לקביעת כלל שאין ייחוד בכלל...44444

בלי קשר למין.....

במקום שהוא לא פנימייתי ממש לא קשה לאכוף את זה.

לא חושבת שאי פעם היה לי "ייחוד" עם מישהי....

סיטואציה שלא ממש קוראת....

פנימיה זה כבר אחרת....

ומצריך אמירה ברורה לשטח שנחשב אפור.

קביעת כללים ברורים.

אני לא יודע על מה ואיךבינייש פתוח

אבל מיליון פעמים יצא לי לדבר עם חבר באחד על אחד, וזה קרה עם המון חברים, ובתור רווק שגר לבד יצא לי המון פעמים לארח אנשים בביתי, ובדרך כלל הם באו לבד.

יש ילדות שנאנסו ע"י האבא, ואי אפשר לנתק בין הורה לילד.

אותו דבר לגבי ייחוד גורף עם כל אדם.

לגבי פנימייה, אני לא מתלהב מהקונספט, אבל לא זו הסיבה כי שוב, גם באולפנת שעלבים שאינה פנימייה יצא ממנה ציפי דינר.

התכוונתי כלל במוסד לימודי- לא בחיים הפרטיים.44444אחרונה

כואב מאוד ומזעזעהסטורי

מקווה שהיצור הזה לא יראה אור יום עד יומו האחרון (לצערנו הרב, מערכת המשפט מאוד מקלה עם נבלות שכאלו)

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום