איסוף ילדים מהגןדייסת קוואקר

זקוקה לעצה.

2 ילדים מתוקים, גן חובה וגן 3.

גני עירייה

הגנים צמודים אחד לשני

האיסוף שלהם בסוף יום תמיד סיוט.

אני עם התינוקת על הידיים,

ותמיד תמיד יש בכיות טענות ברוגזים ב5 מטר מהגן עד האוטו

כולל כל עניין החגירה באוטו

זה פשוט סיוט

אנחנו כל יום כמעט האוטו האחרון שעוזב את החניה.

וזה מתיש וסיוט.

למה הם לא עולים לאוטו כמו כל הילדים האחרים מסביב, שמים חגורה ונוסעים הביתה לאכול??

 

דוגמאות לטענות:

- למה לא הבאתי היום מעיל

- למה בגן של האח היתה מססיבה וחילקו כתרים

- למה יש שניצלים לארוחת צהרים

- למה אין שניצלים לארוחת צהרים

- מריבות על מי נחגר באיזה מיקום באוטו (באמצע, ליד החלון)

- אי הסכמה לשים חגורה באופן כללי

עצבנות באופן כללי בלי סיבה

- חוסר מוכנות בכלל לצאת מהגן (ולא כי הוא רוצה להישאר שם, אלא כי לא רוצה לבוא לאוטו)

- בכיות על זה שאבא לא בא לקחת אותם אלא אמא

 

הדוגמאות האלה כולן מהשבועות האחרונים...

ויש עוד הרבה...

לפעמים הגדול

לפעמים הקטן

זה הפך להיות ארוך ומתמשך

ולפעמים פשוט אין סופי

ואז מגיעים הביתה עם אמא עצבנית מאאאאאד

 

פעם הייתי מביאה פרי כי חשבתי שזה בגלל שרעבים מאד בסוף היום. אבל נראה שלא הועיל אז הפסקתי עם זה

 

אשמח מאד מאד מאד לכל עצה ותובנה...

איך זה אצלכם?

 

אצלנו אין סיטואציה כזו בכללבת 30
אבל אני מציעה לך לעשות מה שאני עושה בסיטואציות שקשה בהן.
א. להגדיר לעצמך במילים ברורות מה את מצפה שיהיה ומה את לא מוכנה שיהיה
ב. תכיני 3-4 כללים ברורים ותסבירי להם בבוקר מה הכללים.
ג. לדעתי, אם תעשי טבלת נקודות או אפילו יותר פשוט- תבטיחי משהו קטן בבית למי שעומד בכללים, יהיה לך יותר קל לאכוף את הכללים.
אצלי- העדפתי ללכת ברגל. במיוחד עם תינוק.44444
אפשר לעשות עצירה בגן שעשועים+ פרי.
פתרון פשוט- להוריד את התינוקת מהידייםאמאשוני
מראש שימי בעגלה או במנשא ותקבלי אותם בהתלהבות עם מבול הסיפורים/ השיתופים/ הטענות.
תני להם להוציא, שישחררו הכל.
בלי לחץ.
לא רוצים להיכנס לאוטו, אין בעיה נחכה. (כמובן עם גבול מסוים וחד משמעי אבל כן לאפשר איזשהו טווח זמן)
חגורה לא רוצים- לא נוסעים.
לבנתיים אפשר לשים להם שירים.

בהתחלה זה יהיה מתיש אבל אח"כ תגיעו לדרך האמצע.
אפשר גם לומר אם נגיע עד * הביתה נוכל להוסיף צ'ופר לארוחת הערב אחרת לא מספיק. זאת בחירה שלכם.
ואם לא מספיקים אז לא לכעוס, להגיד לא נורא, אולי מחר מספיק.
ככה הם יבינו שהם המפסידים מהעיכובים ולא את.
תנסי להיות פנויה אליהםאמא וגם
לקבל כל ילד בחיבוק מה נשמע איך היה
ככה יקבלו יחס בלי להרגיש צורך להלחם על המקום שלהם.
אפשר לעשות איזה משחק באוטו מה היה היום או כל אחד מספר משהו כיפי או סתם משחק מי חוגר ראשון עם ולות של חיות...משהו שיעזור להם להכנס לאוירה טובה.

לגבי אוכל- לי יש כלל שאני לא אומרת מה האוכל. מגיעים ורואים
לרוב זה מצמצם את התלונות...
קלאסי.. גם אצלנו ככה.. מלחמת עולם...ישועת ה' כהרף
עבר עריכה על ידי ישועת ה' כהרף בתאריך י' באדר תש"פ 09:15

אני חושבת שיהיה לך יותר להתמודד עם הסיטואציה אם תביני/תפנימי שהיה להם ממש קשה לתפקד כל היום/לשמור על הכללים/ להישמע להוראות/להילחם על משחקים או מעמד חברתי וכדומה.. 

וסוף כל סוף הם הגיעו למקום הבטוח שלהם.. שאוהבים אותם.. שהם יכולים להתנהג פחות יפה ועדיין יכילו אותם.. שהם יוכלו לקבל את רצונם מבלי לחכות בתור של 35 ילדים.. שיש להם את הפינה שלהם.. שהם רואים את אמא האהובה שלא ראו כל היום (גם בבוקר בחטף ההתארגנות..)..

אני.. משתדלת להכיל אותם..

לומר להם שאני מבינה שלא היה להם קל היום.. אולי מישהו התנהג אליכם לא יפה.. אולי הגננת כעסה.. אולי אתם צריכים שרותים/רעבים וכדומה..

מנסה להסיח את דעתם.. לספר משהו.. להצחיק.. לעניין אותם במשהו שיקרה בהמשך.. אפילו הרחוק..

תמיד דואגת לאוכל.. כי האכילה היא גורם מרגיע ומווסת בלי קשר לרעב (גם כשאוכלים יותר קשה לנשוך מישהו..)..

נושמת עמוק ומרגיעה את עצמי שזו שעה קשה ואחר כך זה נרגע..

והכי חשוב!!

משתדלת שבעלי יעשה את האיסוף!! 

הכי כיף!!

שבת שלום..

תגובה טובה. תודה. השרשור הזה כלכך מהחיים...רק למחראחרונה
מתסכל ברמות..
משבש הכל...
חשוב לי להגיד שאני לא מצאתי פתרון קסם שתמיד עונה על הצורך... כל הזמו צריך להיות גמישים ללכת בדרך אחרת... פעם לעבוד בשיטת המקל והגזר, פעם להציב גבול, פעם לעשות טיול לגן שעשועים, פעם לבוא עם משהו לגן .....
בסוף זה לא תלוי בחפצא אלא בגברא.
אבל מתחבר לתובנה שנכתבה פה.
גם הבן שלי לפעמים ככהggg
בן 3. נראה לו שאם היו לידו עוד 2 אחים הוא היה משתגע לגמרי. אצלו אני די בטוחה שזה בגלל שקשה לו עם המעברים. גם בדברים אחרים קשה לו לעבור מדבר לדבר. (לדוג': לצאת מהמיטה להתארגן לגן, לצאת מהבית אל הגן, לצאת מהגן אל הבית, לסיים את המשחק ולבא לאכול וכו') תמיד קשה לו לעבור מדבר לדבר. הוא צריך שאני אהיה ממש סבלנית, ואקח את הזמן, אחרת הוא נכנס למגננה והמצב נהיה יותר גרוע.
אז אם מוסיפים לבעיה הזאת עייפות ורעב והתפרקות כמו שכתבו לפני, מקבלים ילדים סופר עצבניים וממש לא הגיוניים.
לכן אמא חייבת להיות רגועה, לנשום עמוק ולתת להם זמן לעכל. תשומת לב לכל אחד. לחשוב מראש שעכשיו זה הולך לקחת זמן, אז לפנות את הזמן הזה.
כשהגדולים שלי היו קטנים תמיד ידעתי שהחצי שעה הראשונה בבית היא קטסטרופה. כל יום, זה מתאפק ועצבני וזה עצבני ומרביץ וזה צועק וכו'. חצי שעה להוריד פרופיל, לנשום עמוק ולהרגע. לתת להם לפרוק ואח' כ זה עובר.
בהצלחה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך