
שאלה>>ופריקה>>אנונימי (פותח)

ניסיון משמים.השם הוא המלך!
וואו.אח..
זה יצא לך מהנשמה.
שלום...
מה אפשר לומר?
הרי...את רוצה להתקרב! את רוצה לבא לאבא! את רוצה להתחבר אליו!
ו...הנה , בשביל ההרגשה אליו הוא שם לך מכשול. דברים קשים בדרך!!
למה?! למה?! למה דווקא שם את נותן לי את הרגשת הריחוק?!
באמצע הריצה אל ה'? ו...דווקא שם. למה?? אני לא מסוגלת עוד...
יודעת , ראיתי פעם את התחרות ריצה באולמפיידה. יש שם תחרות מוזרה -
אנשים רצים ו...על המסלול יש כמין מכשולים כאלה. שאלתי את עצמי , מה לעזאזל זה עושה שם?
תנו לאנשים לרוץ. מה אתם שמים להם את זה שם? לא רק זה - האנשים - במקום שיתעצבנו למה
שמו להם מכשולים בדרך - הם ממשיכים לרוץ. הלו? מה עובר עליהם?
ו...בסוף הסבירו לי - לרוץ בלי מכשולים זה פשוט... - זה גם אני ואת יכולים לעשות -
אבל ה..."גבורה" כאן היא דווקא ה..."מכשול". ..
אהה...עכשיו גם הבנתי למה האלה שרצים בריצה רגילה רצים כמו מטורפים - חשבתי נאבד להם חמישה
שקלים בצד השני - אמרתי , טוב , אני אעלה על המסלול , אני אלך להביא להם את זה... - אבל מסתבר שלא. הם פשוט...פשוט רוצים קושי. רוצים את ה - הנאה שלאחר הקושי. את ה - "ניצחון" האמיתי. ה"גבורה" האמיתית.
שמעת?? רוצים קושים. הנאה מהקושי. זה יסוד. לכל החיים!
מכשולים - יש לנו הרבה בחיים. טוב , אבל דווקא כשאנחנו מתקרבים לאמת?!
כן. למה? בשביל לבדוק - אנחנו באמת מתקרבים לה' כי אנחנו יודעים שזו האמת - אנחנו רוצים
את קרבתו בכל מקרה - או ש... - כי...אני בסטלה. בסבבה. בפאנן. אז...למה שאני לא אתקרב אליו?!
הרי הוא עושה לי טוב. נבוא אליו. כי...הכל אצלי טוב בחיים. - אבל....מה היה קורה אם לא הכל היה טוב בחיים?
מה היה קורה? הייתי בועטת בו. מרחיקה אותו ממני. לא רוצה להתקרב אליו. כי...הוא לא עושה לי טוב.
כי...לי יש אינטרס להתחבר אליו - ברגע שהאינטרס הזה לא קיים - מי צריך אותו?!
כן. כך עובדים החיים. כך "מנהל החיים" תכנן אותם. ו....כך הוא אומר בתורה -
"וְזָכַרְתָּ אֶת-כָּל-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה--בַּמִּדְבָּר:
לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ, לָדַעַת אֶת-אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו--אִם-לֹא."
הקב"ה שאוהב אותך רוצה לבדוק - הבת שלי , למה היא מתקרבת אלי? מתוך אהבה או מתוך אינטרס?
נסיון קטן את תוכלי לעבור - את ב"ה עם כוח להתחבר לה'. אז...הוא לפעמים גם שם מכשולים קשים -
מכשולים כאלה שנראה לנו - כאילו אנחנו רק מתרחקים מה' , ו...ההפך אנחנו רוצים - מה זה לעזאזל המכשול הזה?! לכל אחד הוא מתאים את הדרגה של ה"מכשול" שלו...הרי כמו באיוב - אמר השטן לה' - תפגע לו בממון תראה איך הוא יברח ממך! הממון של איוב נפגע - אבל , הוא המשיך להאמין...מה עשו? העלו בשמיים דרגה - לפגוע בנפשות שקשורות אליו...העלו לו את רמת הניסיון ע"פ רמת הדרגה שלו. כך גם לך - קבלת נסיון קשה - נסיון של "התרחקות בזמן הקירוב" כי...שם תהיה לך ההתלבטות הזו - להמשיך או לא... - שם ה' רוצה לראות שאע"פ כל הקשיים שהוא נותן לך - את איתו! כי , אם יאבדו לך חמישה שקלים לא תתלבטי. אבל אם זה נסיון יותר קשה -כבר העמידה בו תהיה יותר קשה - ו...שם זו ה "בחינה" שלך!!
חוץ מזה - נסיון - כמו שאמרנו - רק מה - "קושי" - מרגישים הנאה.
האיש שרץ ונציח מקום ראשון...אחחח...זה כיף לו. היה קשה - אבל הוא נהנה. אם הוא
היה הולך להתחרות עם ילדים בכיתה א' - ששם אין לו קושי - הוא לא היה נהנה. כי..."פסדר , אז ניצחתי..."
אבל כאן - הוא אומר לעצמו - "וואוו...ניצחתי אפילו שזה קשה..."
לגבינו - ביהדות - ההנאה היא כפולה - גם בעולם הזה מרגישים כיף לאחר שהצלחנו לעבור את הניסון.
ו....גם בעולם הבא מקבלים הנאה - שכר על עמידתינו בניסיון.
אז...שאלת מה ה' רוצה לומר לך?
תבדקי. תחפשי ו...תגיעי לידי כך שתדעי שהוא רוצה שתעמדי בניסיון שהוא הציב לך!
תעמדי ולא רק שלא תפלי - אלא גם תתקרבי אליו. תבואי אליו עוד. עוד!
את , מטרתך לעמוד בו. בשביל להוכיח לה' - הנה , אני מתקרבת אלייך באמת , גם בזמנים הקשים שלי - אני איתך - לעולמים!! נכון. זה נשמע מאוד קל לומר את זה...אבל לקיים את זה?
זה שיא הקשה. אבל...ב"ה זה אפשרי. נתנו לך הכוחות , תתחילי להתפתח.
ו...יודעת מה , הרגשות שלך עכשיו מאוד כואבים. לכן -
לכי ו....תבכי לה'. כן. לבכות. כך ממש. עיניים זולגות. תבכי אליו , דברי איתו ,
תשפכי לפניו...הוא יעזור לך - יתן לך יותר כוחות. יתן לך סימנים ש...הוא איתך!
יתן לך סימנים ש...אבא לא מכאיב - גם באמונה - לבת שלו אלא אם כן זה לטובתה!
הוא יתיחס לדמעות שלך!! מובטח לך!! פשוט תשפכי לפניו מהנשמה...
"אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך שבוקעות את כל הרקיעים"
לכי , תגידי לו - "אבא , תקשיב טוב טוב. אני אתך לאורך כל הדרך. אתה לא תצליח לקחת ממני
את האמונה בך! לא תצליח. אני אשאר איתך באש ובמים. תמיד לעולמים! חבל שתמשיך לנסות לשבור לי את
ההתקרבות אליך כי...זה לא יצליח לך. אני לא אעזוב אותך! אף פעם. תמיד אשאר איתך".
את באמת חזקה.
אני מאמין באמונה שלמה שאת תצליחי לעבור את הקושי הזה.
תמשיכי להיות חזקה. תמשיכי להתקרב. תמשיכי כמו שאת.
את בעז"ה עוד תגיעי רחוק...כי "שבע יפול , צדיק וקם" -
דווקא מהאלה שנופלים או שיש להם קשיים בחיים - דווקא מהם -
יקומו הצדיקים - האלה שמרגישים באמת "כיף" בכל החיים.
תקני את הכלים ו - תתחילי לעבוד. לתמיד. לעבוד את ה'. להנות מהעבודה.
מעכשיו - אין יותר במילון שלך את המילה "קושי" , אלא , את המילה -
א-ת-ג-ר. אז , יאלה , תראי לכולם ש - אותך , א"א לשבור. את מתקרבת ואוהבת תמיד את ה'!
מקוה שקצת עזרתי.המון בהצלחה.
שבת שלום ומבורכת!! 
אבל אני כבר בערך 4 שנים ואני לא מגזימה לרגע משקיעהאנונימי (פותח)
-----אח..
את אוהבת את אמא שלך , את יודעת שאת אוהבת אותה , ולפעמים את אפילו מרגישה את זה.
אנחנו תמיד אוהבים את אמא אבל לא תמיד מרגישים את זה. אם אנחנו לא מרגישים זה לא אומר שאנחנו לא אוהבים אלא החיים זורמים כהרגלם , בלי לשים לב דווקא לאהבה.
כשאמא מכינה לנו אוכל , אנחנו יושבים לאכול ואח"כ אומרים תודה. רוב הפעמים אנחנו לא מרגישים אהבה באותו זמן. אנחנו לא מרגישים בכלל בעינין הזה. אנחנו רגילים שאמא מכינה לנו אוכל... אבל לדוגמא , אם יש מישהי שאת מכירה , חברה של אמא שלך לדוגמא , ואת מגיעה אליה הביתה והופ - היא אומרת לך "הכנתי לך לאכול" , כשאת תאכלי את תרגישי אהבה כלפיה , "יוווו , איזה חמודה היא , הכינה לי אוכל" , האא?? מה קרה? גם אמא שלך הכינה לך , ולא רק זה , אלא היא מכינה לך תמיד לאכול , למה שם לא עלתה לך ההרגשה הזו? אני יגיד לך מה התשובה , התשובה נמצאת בשאלה עצמה , בגלל שהיא תמיד מכינה לך לאכול אז את לא מרגישה את ההגשה הזו. את רגילה לזה , זה טבעי בשבילך שהיא מכינה לך לאכול...
אני חושב שכאן טמונה התשובה. אנחנו יודעים שה' אוהב אותם ולא מרגישים את האהבה משום שאנחנו רגילים שהוא נותן לנו לאכול , לנשום , לחיות. אם נעצור מידי פעם שאנחנו מקבלים ממנו דבר ונחשוב על זה שהוא מביא לנו , אנחנו נרגיש , הנה הוא נותן לנו משו חדש , הוא אוהב אותנו וכך גם נרגיש שאנחנו אוהבים אותו. בדיוק שאם כל פעם שאמא מכינה לנו לאכול נעצור לפני שאוכלים , נחשוב על זה שהיא הכינה בשבילנו , ההרגשה תהיה אחרת , יותר נרגיש שהיא אוהבת אותנו ואנחנו יותר נרגיש את האהבה כלפיה.
זאת אומרת , צריך לצאת לפעמים מה - הרגל , מהטבע שבו אנו חיים . אם נצא ממנו ונתבונן במה שה' נתן לנו , ההתבוננות תהיה אחרת , ותפתח לנו מקום להרגשת האהבה ההדדית ביננו לבין אבא שבשמיים. נרגיש - וואו. זה ענק.
אפשר להתבונן בכל מיני מצבים , סתם ככה בספסל שבאולפנא , על המיטה בבית , בדשא שבגינה , או בכל מצב אחר... פשוט לשבת ולראות כמה הטוב שהוא מביא לנו , להתבונן , ולדבר איתו כמו לאבא! ממש...
------

במקום ללכת בעיקבותיה....יהודי מרמ"ג
צלם>>>נצח לנצח!!!

ככה זה עובד אצלי:לוטמניה
*אם מה שכתבתי (ולא אוי)לוטמניה
מזדהה איתך כ"כ..מיכל הפג"זית
ט"ו באבאביעד מילוא
מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?
מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה
אבל אתה מכיר את האתר הזה?
https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA
קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1
....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!
מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.
גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.
לא בדיוק.קעלעברימבאר
גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.
ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.
עיין מהלך האידאות בישראל
הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1
...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.
לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.
כל מי שבא ברוך הבא.
כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר
שני היו גומלי חסדים.
אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.
שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.
חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.
זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.
ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.
זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.
כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.
הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם
אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1
לא קשור לחסד.קעלעברימבאר
הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.
אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.
כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים
אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
מעשים ודעות זה משהו אחר.
את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.
אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....
ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.
השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".
התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.
ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר
גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?
עניתי על זה למעלה.
זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות
בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר
שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד
בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1
… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.
ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.
בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.
לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר
כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1
…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.
כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.
"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה
על הדיבור ועל השתיקהנקדימון
אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.
למחקר או למעשה?טיפות של אור
אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
למחקרנקדימון
תודה
AI לפניךHakuna.Matata
תודה לGEMINI
שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".
הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר
שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה
בספר פחד יצחקקעלעברימבאר
(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור
יישר כוח🙂קעלעברימבאר
יש ברשת היכן שהוא?נקדימון
לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא
אוצר החכמה?טיפות של אור
אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)
(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)
רחל אימנוילדה של אבא
יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה
ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י
סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך
איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא
תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון
לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.
בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה
אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור
א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)
ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)
לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים
יפה!קעלעברימבאר
....אילת השחר
חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש
"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16
פירוש נוסף-
בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה
[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17
אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת
כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)
הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...
נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא
לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.
לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?
זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?
לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי
@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.
@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.
עניתי להםילדה של אבא
כן.הסטורי
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור
(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת
)
רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות
האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו
תודה על הפירוטילדה של אבא
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי
מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן
מעניין!טיפות של אוראחרונה
בין המצרים!!!אשר ברא
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ
לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי
בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.
הכי שיש ביהדות.
אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי
בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו
