המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
מחשבות של לילההריון ולידה2
הוא כבר בן 10 חודשים. חמוד ומקסים ומתוק ומושלם. וכולו שלי.

אבל זה לא נהיה יותר קל. מבחינות מסויימות אפילו יותר קשה.
נראה לי שאומרים שזה נהיה יותר קל אבל מתכוונים בעצם שמתרגלים. מתרגלים לקושי ולחוסר השינה ולאובדן האני.

כבר 10 חודשים שאני לא אני. מעבר לזה שאני לא ישנה בלילות (כי הוא לא ישן) ובקושי מתפקדת בעבודה (בעיה לשרשור אחר), אני מרגישה כבר לא עצמי. מבולבלת ושכחנית, הראש כל הזמן עסוק בדברים אחרים. לא עושה שום דבר כיפי בשביל עצמי, למי יש זמן בכלל? כל השאיפות שלי הצטמצמו לשינת לילה רציפה.
קורסת מעייפות איתו בכל ערב. אין לי טיפת זמן לעצמי.

זוגיות? לא זוכרת מה זה. חלומות לעתיד? שיגדל קצת.
עוד ילדים? לא רואה את זה קורה בכלל.

לא מכירה את עצמי ככה. יש לי רשימת דברים לעשות (לקבוע תור לרופא נניח, או לסדר משהו בבית), ואני לא מצליחה אפילו להתחיל אותה. אני מותשת, פיזית ונפשית, והרשימה הזו רק מייאשת אותי עוד יותר.

לא חשבתי שככה יהיה אחרי 10 חודשים. ציפיתי לכמה חודשים קשים, לא לשנה קשה (ואולי יותר משנה, מי יודע?).
מניסיון...Mamina
יש לי 4 ילדים מתוקים... השנים הראשונות אצל 3 מתוכם היו ממש ממש קשים.. הקטן שלי בן 3 פלוס... מאז שהוא בן שנתיים נהיה לי יותר קל. ומאז שהוא בן 3 אני נושמת. כבר ממש לא קשה הגדולים עוזרים הכל יותר קל . לא מרגישה עומס כמו פעם... שה3 היו קטנים ויחסית צפופים זה היה שיגעון. עכשיו אני ממש יותר בנחת. זה יגיע... זאת תקופה.. ויש לי זמן לזוגיות ואני לוקחת עוזרת ומקלה עלי ועובדת 4 ימים. ככה יותר קל לי בהכל. יש אפשרות לפחות לחצים... אני בחרתי בזה. חיפשתי כמה שיותר להקל על עצמי. גם אני הרגשתי עם הגדול שאני מותשת ועוד הייתי בהיריון אחכ שוב... זה היה נראה לי סוף העולם ואיך אגדל עוד ילדים.. אבל כל ילד מקבלים כוחות חדשים... מתחשלים.. מניסיון יקרה זה עובר.. לפחות אצלי... תהי חזקה ותחפשי כל דרך להקל עלייך.
קבלי חיבוק גדול!אם_שמחה_הללויה
עם הילד הראשון תמיד הכי קשה, לי גם לקח זמן להתרגל לרעיון ולמצוא את האיזון. בהתחלה רק נתתי נתתי ונתתי, לבית ,לתינוקת, לבעל. בלי דקה לעצור ולנשום. לא נהנתי בכלל, רק רצתי להספיק עוד משימה.אפילו כשנכנסתי להריון שני המשכתי במרוץ.רק בילדה השנייה הבנתי שאם אני ממשיכה ככה פשוט לא ישאר לי מה לתת.
אנחנו חייבות ללמוד ״למלא״ לעצמנו את המצברים. ולא להרגיש רע עם זה. כאילו זה על חשבון הבית , הילדים.כי זה הדבר הכי חשוב וזה למענם. בסוף מה שבאמת חשוב שנהיה אמהות ונשים שמחות. כשאת שמחה אז בכל הולך לך בקלות.
אז עכשיו תשקיעי דקה מהזמן שלך ותרשמי מה יעשה טוב. אולי איזה חוג שתירשמי עליו ותפגשי עוד נשים?אולי ללמוד משהו?מתי פעם אחרונה קנית לעצמך איזה בגד?
ותתחילי בלמלא את המשימות האלה. גם אם זה נראה לך שאין לך סיכוי למצוא את הזמן לדברים האלה. תזכרי שאת חייבת. זה העזרה הראשונה שלךלהיות אישה שמחה.
ותנסי כמה שיותר להוריד מעצמך...זורקת רעיונות..
אולי שינה משותפת? את עדיין מניקה?כדי שלא תצטרכי לקום בלילות
כמה שעות את עובדת? אולי אפשרי טיפה להוריד?
עזרה בתשלום בעבודות הבית?

וואו..אליסי
מבינה אותך, אני ממש בהתחלה (תינוקת בת 4.5 חודש)
וגם מרגישה עומס. החלטתי ללכת לכמה פגישות קואוצינג על על הנושא של ניהול זמן שתמיד היה לי קשה מאוד ועכשיו נהיה ממש קריטי. סתם זורקת רעיון בשבילך..
באתי ממש לעודדאורוש3
קודם כל, את נורמלית ואת בסדר!! אני יודעת שיש ציפייה חברתית כבר שהכל ייכנס למסלול ומי זוכר שילדת ומה הוא כבר אמור לישון ואת לא בסדר.
אז קודם כל באתי לומר שלמרות שזה מה שמציגים זה ממש ממש לא תמיד כך. אצלי אף אחד משלושת היקרים לא ישן בשלב הזה. וגם אני חצי מהערבים נשפכת עם הקטן (בן עשרה וחצי חודשים). כי רק ככה הוא נרדם. ואין זמן אישי זוגיות בקושי. וזה קשה מאוד.
אז הכי חשוב בתור התחלה. לפני עצות ופתרונות ומה שיש לכולם לומר, רק תביני שאת בסדר. לא לבד.
ועכשיו אתן לך את השנקל שלי למצב. קבלי מה שתרצי. אפשר גם אחרת. ממרומי נסיוני עם שלושתם חח. סתם. אני הגעתי למסקנה שלי הכי מתאים פשוט להשלים עם זה. לא מתאים לי לחנך לשנת לילה בבכי. לא אוהבת להילחם עם תינוקות על דברים. לי זה לא מתאים (ואל דאגה כשהם גדלים ויש עם מי לדבר הם לא עושים מה בראש שלהם הכל טוב). יש ילדים שהכל יותר זורם איתם והם קלים יותר. ואצלי אולי אמא אחרת הייתה מחנכת ומצליחה יותר לנשום. אני החלטתי שזה לא מתאים לי ומה שלא בא בטוב בגיל הקטן הזה פשוט לא יקרה. וזהו. עכשיו יש להחלטה הזו מחירים, נכון? את גם מרגישה אותם וגם אני. אחד המחירים המשמעותיים מבחינתי זה מספר הילדים. אני לא אביא ילד כל שנה וחצי. פשוט לא (יש עוד סיבות כמו קיסרי, אבל באמת הגידול זה הסיבה היותר תופסת אצלי). כי הם מתחילים לישון יותר נורמלי רק בסביבות גיל שנתיים ואני לא משחררת מהר להשאיר אותם נגיד בערב (כי בוכים ורוצים אותי ואני לא מוכנה לזה) ואני סוג של משתעבדת להם כשהם תינוקות. אז אפשר להילחם בזה. ואולי יהיו לך פה עצות טובות. אני החלטתי לא להלחם, להביא פחות, לגדל אותם כמו שמתאים לי בתחילת חייהם. וזהו וזה בסדר מבחינתי. וכן, זה קשה. ולוקח לי זמן להתאושש נפשית מזה ולחזור להיות יותר אני. ואני לוקחת לי את הזמן הזה. ומכירה ביכולותי וכוחותי.
ועכשיו קצת פרקטי. חשוב למצוא רגעים שכן ממלאים בכוחות. רגעים קטנים. של זוגיות. של כוס קפה. של שמפו חדש במקלחת. דברים קטנים שתרגישי יותר טוב עם עצמך. גם אם זה אומר נגיד להשקיע בפן הפיזי של הזוגיות בארבע בבוקר אחרי שקמת לילד. להיות יצירתיים כדי לא לאבד את עצמך לגמרי ולשקוע. לפגוש משפחה. לצאת לסיבוב בשבת. תחפשי לך רגעים ותייקרי אותם לעצמך.
יש לך תינוק פיצי. וגם אם הרבה מסביבך כבר בהריון. את לא חייבת. אני מחכה לשינת לילה רצופה, להתאוששות פיזית ובעיקר בעיקר נפשית. ורק אז אני מחכה לרצות ורק אז מפסיקה למנוע. אז בעיני פשוט אל תחשבי ותלחצי מזה עכשיו. זה לא הזמן. זה עוד יגיע. תדאגי לעצמך עכשיו ולקטן. ולבעלך. וכן. זה ישתפר. מבטיחה לך. זה כבר הגיל שכל יום הוא קסם חדש. גיל מטריף! תהני ממנו.
ממש כתבתי מהלב. קחי מה שמתאים לך. והרבה חיבוקים. סך הכל זה צרות טובות ב''ה...
רשמת מאוד יפה ונכון!מרגישים שמהלבאם_שמחה_הללויה
תודה מותקאורוש3
את מדהימה! רואים שכתבת מהלב♡כי לעולם חסדו
בגיל כזה בהחלט אפשרי לישון לילה שלםמיקי מאוס
אני לא אשקר לך.לא תמיד זה מצליח לכולן אבל ממש כדאי לנסות ייעוץ שינה.

ברגע שתשני טוב בלילות גם כל השאר יהיה קל יותר.
ועדיין- ילדים זה השקעה גדולה. בסדר שקשה! את עושה דבר גדול ובעז"ה זה ייתן לך הרבה סיפוק ומשמעות
אצלנו דווקא בגיל הזהEu
הלילות היו הכי קשים בגלל צמיחת שיניים..
ואחכ לאט לאט התאזן..
לא נראה לי שיועצת שינה היתה עוזרת לי במשו...פשוט בולעים את זה ועוברים הלאה בידיעה שזו רק תקופה חולפת וכך באמת היה..
האמת אני חושבת שזה שילד לא ישן רצוף בגיל הזה יכול להיותהמקורית

הגיוני, אבל מה שעובר עלייך פחות!

יכול להיות שאת חווה דכאון קל?? לא נשמע לי סביר מה שאת מתארת. 

הייתי מציעה לך למלא את השאלון בשביל עצמך (יש אותו באינטרנט עם הסבר על התוצאה שמתקבלת) ולראות איפה את על הסקאלה כדי לדעת אם את צריכה לבקש עזרה

ובנוסף את צריכה מיקור חוץ - כלומר, בייביסיטר מדי פעם בערב כדי לנוח ולהתאפס על עצמך או כדי לאפשר לעצמך לצאת להתאוורר  או עזרה בבית שתקל עלייך, או לקחת ימי חופש או ימי מחלה מדי פעם.. 

על ילדים נוספים אין סיבה לחשוב אם לא מרגישים שיכולים. עזבי את זה כרגע

את צריכה עכשיו לדאוג לעצמך ולהיות מאושרת ושמחה בשביל המשפחה ובשביל מי שכבר פה

 

 

אפשר קישור לשאלון המדובר?Eu
הי יקרה..ככה אני רואה את זה..Eu
ההתחלה קשה כי מתאוששים מהלידה אבל מצד שני יש אדרנלין ואחכ נהיה יותר *קשה* כי הם נהיים יותר אקטיביים ולא מספיק רק לתת להם לבהות במובייל וכי שיניים ומוצקים ומלא קשקושים
אבל אז...
לאט לאט זה נעשה יותר ויותר קל והם נהיים יותר ויותר עצמאיים...
ונהייה לך יותר ויותר זמן לעצמך...
מקווה שזה מעודד
לפני גיל שנה אני אפילו לא מצפה לחזור לשגרה ולעצמי.תיתי2
ואני אישה נורמלית בלי דכאון אחרי לידה.
השנה הראשונה קשה ומאתגרת!
והאמת שגם אחרי כן לא קל, עד 1.5-2. אבל בכל זאת כן ישנה יותר טוב, מספיקה לאכול, מרגישה חשק לחיים לתחביבים לזוגיות.

כותבת לך בשביל הנורמליזציה של החוויה שלך.
יש מה לעשות, כל אחת בוחרת איך לנסות לשפר את המצב.
אבל בעקרון מבחינתי עד גיל שנה - אני לא אני.
גם אשה עם דיכאון אחרי לידה היא נורמלית מחי
אני יודעת שלא התכוונת, אבל לא רציתי שישמע כך לאחרות
ברור... סליחהתיתי2אחרונה
עונהשרה111
ילד ראשון בדכ זה הכי סוחט.. לפחות מהצד ההורי. לדעתי סביב גיל שנה זה השלב הכי קשה בגידול כי הם כבר רוצים הרבה דברים ולא עצמאיים, אז צריך לעשות הכל בשבילם.
אז זה יעבור!!
ובכל זאת- שינה נורמלית בלילה או לא משפיעה מאווווד על הכל. על כל ההסתכלות על החיים.
אם חלק מהעניין הוא השינה שלו, ממליצה מאוד לקחת ייעוץ שינה. לברר ופשוט לעשות את זה, ובע"ה הלילות יהיו נורמליים והחייםנגם, כמה שאפשר בשלב הזה.
סבתא שלי צוחקת שרק כשהילדים שלה היו בני 3 (יש לה 2 צמודים) היא הצליחה ללכת לשירותים.
בקיצור, לדעת שזה עובר ויעבור ועם ילדים הבאים )בלי לחץ( זה מקבל פרופורציות שונות. ואם אפשר לעשות משהו כבר עכשיו )ייעוץ שינה( שווה אַלגמרי. בהצלחה!
גם לי מאוד מאוד קשה כשהם בגיל הזה אבל...סטלה100
שמתי לב בילד הראשון שיש באמת תפנית ברגע שהתחיל לישון לילה שלם. קרה בגיל שנה.
חיים פתאום אחרת.
עכשיו עם השלישי, שנה וחצי ועדיין לא ישן. קשה ברמות, אבל בכל זאת אני יוצאת כל שישי עם הבעל ומתאווררת בכל הזדמנות אפשרית. קצת יותר עייפה, קצת פחות... מי סופר...
עושה טוב למצב רוח סך הכל.

למה שלא תקחי יועצת שינה?רינת 29
והאם בעלך גם חולק בנטל בלילות?
מסתבכת כל פעם מחדש עם ההגדרה של מנוחה אחרי הלידההריון ולידה

לא ברור לי מה סבבה ומה נקרא מאמץ מידי.

אני שבועיים אחרי לידה ב"ה.

ה'בעיה' שזה לא לפי ההרגשה שלי. כלומר אני יכולה להרגיש יחסית בסדר ושיש לי כוח לעשות משהו, אבל זה לא אומר שטוב לעשות את זה.

אז מה אתן עושות שבועיים אחרי?

נגיד דברים כמו-

לשטוף קצת כלים,

להכין ארוחת ערב/ צהריים

לחתוך סלט

לקלח את הילדים (שזה כולל להרים את הקטנים מהמקלחת לשידה כדי להלביש אותם)

יש דברים שאין ברירה אבל לפעמים יש ברירה כמו להשאיר את זה לבעלי, אבל גם לו כבר די נגמרת הסבלנות אחרי שבועיים ואני לא רוצה למתוח את החבל מידי וגם לא סתם להתפנק יותר מידי כשאני יכולה להתאמץ קצת.. גם ככה הוא מפזר את כולם בבקרים ומארגן אותם לבד.

בעיניי- מה שאפשר לעשות בישיבה,מוריה

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

זהו, שהדוגמאות שנתתי הן לא בישיבההריון ולידה

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

בעייני לשטוף כליםytrewq

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

האמת שבועיים אחרי לידהאיזמרגד1

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

°^°^^ ממש ככה.יערת דבשאחרונה

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

לדעתייראת גאולה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

תודה לכן! עשיתן לי קצת סדר למרות שחלק מהתגובותהריון ולידה

סותרות אחת את השניה

להכין אוכל אפשר לעשות הרוב בישיבהמתואמת

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

עזרה פליז- כאב/דיקרות בעוראור בקצה המנהרה

בהריון תאומים שבוע 32.

התחיל לי כמין כאב בלתי נסבל רק בצד אחד מתחת החזה בצד ימין. כמין כאב בעור. ברגע שחולצה נוגעת לי בעור או כל מגע אחר בעור באזור הספציפי הזה מרגיש כמו סכינים בעור.

משהי נתקלה בדבר כזה. אני לא יכולה לעשות כלום כל שניה קופצת מכאב שהחולצה נוגעת שם. גם בלי חןלצה יש תחושת אי נוחות אבל כאב של סכין זה רם משהו נוגע בי.

הצילו

תודה רבה

אולי יובש?מוריה

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

תודה לךאור בקצה המנהרה

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

יכול להיות שזה גםמוריה

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

זכור לי שמישהי פה פעם תיארה כזה דבראורוש3

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

תודה לכן. אני לא חוששת שזה משהו מסוכןאור בקצה המנהרה

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

ללדת בזמנו. 🫣מוריה

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

🤔 אני כרגע עסוקה בלשרוד. לאאור בקצה המנהרה

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

מבינה לגמרי. 🫶מוריה

וואי גם לי זה קורה תמיד וזה סיוט!!רק טוב=)

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

נשמע שאין פתרון לדבר בזה . רק לסבול בשקטאור בקצה המנהרה

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אולי דיקור או משהו אחר מהרפואה האלטרנטיבית?ואני שראחרונה

עריסה נצמדת קו אפס מבד ולא עץ, יש כזה?הרמה

בלי פער בגובה.

היתה לי מעץ והיה יותר קשה לנייד אותה בחדר

והיתה גם מבד אבל זה לא קו אפס ואז בלילה יוצא קשה להרים.

יש משהו שהוא גם וגם?

לא יודעת אם יעזור- יש לי של תאומים.מוריה

אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.

בטח, נראה לי שיש הרבה, גם אני קניתי כזו.מתואמת

שאחפש לך את הקישור שלה?

קניתי מנגר שעושה לפי המידות של המיטה שלךבת.אחרונה

מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות

יש המלצה למטפל/ת זוגי , בזום, דרך תוכנית עמית ?מנגואית

וגם אולי לטיפול אישי רק לי (לא יודעת אם אפשרי בעמית כי בעלי זכאי ולא אני(

תודה!

ממליצה מאודאוהבת את השבת

על נגמרו לי השמות , יעל זקש

לא יודעת אם יש החזרים דרך עמית...

תודה לך. לטיפול זוגי או אישי?מנגואית

מתייגת:

@נגמרו לי השמות

את פסיכולוגית?

דרך עמית?

תודה

גם ללזוגי, וגם לאישיאוהבת את השבתאחרונה

זה נקרא ייעוץ, לא פסיכולוגית

מישהי יודעת מתי נפתח היום הקניון הגדול בפ''ת?אורוש3

בai של גוגל כתוב שש וחצי. אבל באתר של הקניון כתוב שמונה וחצי. מניחה שזה משתנה בין שעון קיץ לחורף. אבל לא הכי בעניין לנסוע סתם....

באתר האינטרנט רשום 18:30*אני*
נכון אבל נכנסתי לתוך האתר של עופר ושם 20:30אורוש3

מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...

נכון. ברור שלא עדכנו את אתר האינטרנט*אני*

תודהאורוש3אחרונה

עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר

אשמח לשמוע אתכן

אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,

בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....

לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),

ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.

בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...

אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,

מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל

כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.

תודה

ליולדת או מגוייסתמתיכון ועד מעון

מכינה עוגה שאני מכינה לנו, בד"כ עוגת שמרים טריה זה מפנק ממש.

לקידושים- בראוניז לוטוס נראה טעים ושווה ועבודה קלה

בשעה טובה ילדתי בן מתוק! שאלות בפניםהבוקר יעלה

היתה לידה מהממת ב"ה, ועם אפידורל למתלבטות 🙃

כמה שאלות.

  1. כאבי הנקה. אין פצעים בה אבל בדקה הראשונה של ההנקה מאוד כואב עד שמתרגלים. אין בעיה בתפיסה וזה משהו מוכר בהיסטוריית ההנקות שלי. זה שאין פצעים זו התקדמות. אבל מה יכול להקל בינתיים? שמה לנסינו ו קונכיות לסירוגין..

  2. לתינוק המתוק יש יובש, ממש קילופים בגוף. לא היה לי לפני. מה יכול לעזור?

  3. מתי נגמרות ההפרשות מהברית? שבוע זה תקין?

עונהרוני_רון

מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!

  1. בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד

  2. תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים

  3. איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...

תודה! שאלתי את המוהל לפני כמה ימיםהבוקר יעלה

זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה

מנסה גם לענותיהלומה..

  1. לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)

  2. ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..

    כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי

מזל טוב והרבה נחתממתקית

ולגבי 2

זה עובר לבד

אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.

מזל טוב!!!רקאני

לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,

אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי

מזל טוב!באתי מפעם

  1. כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.

  2. זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌

  3. האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣

אז להשאיר ככה ולא לעשות כלוםהבוקר יעלה

לגבי פ2?

מזל טוב! את מכבסת לו את הבגדים עם מרכך כביסה?יום שני

נסי לכבס בלי

ואולי חומר כביסה עדין

לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור

וואלה זה חדשהבוקר יעלה

רק גל תינוקות?

אני מכבסת עם אבקת כביסה רגילהיום שני

משתדלת לא לשים יותר מדי

ובלי מרכך בכלל

מזל טוב! ❤️אפרסקה

מזל טוב!שנהב

  1. היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.

לגבי 3 גם שבועיים שלוש זה תקיןעל הנס

תודה לכולן, עוד שאלההבוקר יעלה

בהמשך ל1

יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?

חיבוק, ההתחלה ככ קשהאחת כמוני

לא יודעת בדיוק מה זה אומר..

יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?

אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו

יכול להיות גודש מקומייום שני

צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק

גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש

אולי פטריה?באתי מפעם

תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.

סליחה, טעותבאתי מפעם

חשבתי בפטמה, אם זהלא שם אז לא יודעת מה זה,

אלא אם זה התמלאות בחלב.

זה לא הכאב של התמלאות בחלב?יעל מהדרום

לק"י

או שזה כואב מידי?

(לא יודעת אם זה אמור לכאוב עד כדי כך).

ומזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!!

זה כאב שקורה רק כשהוא מתחיל לינוק?מישהי מאיפשהו

שאז זה הזרימה של החלב שמתחילה

או כל הזמן?

אם כל הזמן זה יכול להיות סתימה, וכדאי שתטפלי בהקדם. אצלי הנקת פוטבול שחררה סתימות

מזל טוב גדולללללאוהבת את השבתאחרונה

מתרגשתתת איתך!!

אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל

גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)

ואני

משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי

כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער

אנחנו חברות טובות דווקא

אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה

וואלה עצבן אותי חח

כזה אופ נו מה נו

גם כי אני גם רוצה כבר ללדת

וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ

אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

וואי הכי מובןאונמר

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

ממש ממש מובן!קטנה67

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

קרה לי גםהבוקר יעלה

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

קרה לי גם אבל הפוךשימושית

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

איזה מבעס זה.....יעל מהדרום

לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית

וכו'

יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום

לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור

גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

גם אני ככהשומשומונית

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום

כולם אומרים לישומשומונית

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית

וואו אני יולדת ב41 פלוס ותמיד מקנאה באלה של 43דיליה

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

גם אני לא מחכה ללדתבאתי מפעם

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

בגלל זהרקאני

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

מצטרפתהשם שלי

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

ממש לא אדם רעטארקו

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפור

גיסתי ואני גם היינו משוערות הפרש של שבוע.ניק חדש2

היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.

ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!

הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅

כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח

אני הייתי אמורה ללדת שבוע לפני גיסתישמ"פאחרונה

היא ילדה יומיים לפני

נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם

הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב