ב"ה אף אחד לא מת
אבל לסיים תיכון,
ולעבור דירה לעיר אחרת
זה קשה
אמרתי את זה
אנחנו עוברים דירה
צריך להגיד לבנות בכיתה
אין לי כוח לזהה
ב"ה אף אחד לא מת
אבל לסיים תיכון,
ולעבור דירה לעיר אחרת
זה קשה
אמרתי את זה
אנחנו עוברים דירה
צריך להגיד לבנות בכיתה
אין לי כוח לזהה
בקיץ כנראה
סבא שלי נפטר שנה שעברה
אנחנו עוברים לבית של סבתא שלי, כדי שהיא לא תהיה לבד
היא תגור בדירה קטנה שהיא תבנה בגג (קומה אחת מעל הבית שלהם)
הבית שלהם הוא בקומה אחרונה בבניין, וגם הגג שלהם
כןכן, הזוי
מי חלם שמתישהו זה יקרה
לגור ליד הורה מבוגר - בודד זה לא קל בכלל.
כן, לא קל
יהיה טוב, מקווה, בעז"ה
קפיץוסליחה...
מרשה 🙈
תודה
נקווה שיהיה בסדר
*אור קטן*מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)