כי זה פשוט משפט כזה, שלא עוזר (במיוחד בהקשר של השרשור שם. ושמעתי אותו בהקשר הזה כ"כ הרבה פעמים) כי יופי שההורים שלי צדיקים, אבל אני לא צדיקה כמוהם, לא אהיה, וגם לא רוצה להיות. לשמוע כמה ההורים שלי צדיקים לא עוזר. הם בחרו בזה, אבל אני שונאת את הבחירה שלהם... אז מה אכפת לי? הייתי מעדיפה שלא יהיו כ"כ צדיקים.
אני הייתי רק ילדה שרצתה חיים נורמליים, כאלו שאפשר להביא בהם חברות הביתה (בלי להתבייש, או סתם להרגיש שזה בלתי אפשרי כי בקושי לעצמך יש לך מקום שם), שאפשר לשחק במחשב/לשבת ללמוד למבחן/כל דבר אחר חצי שעה ברצף בלי שיקראו לך 20 פעם באמצע כי צריך עזרה במשהו. רק חיים נורמליים, כאלו כמו שיש לכולם מסביב
אבל ההורים שלי צדיקים. אז יכולתי רק לחלום על כזה דבר

(וגם עכשיו הם לא בדיוק נורמליים רק כי ההורים שלי מתעקשים להיות צדיקים. מתישהו אני אעוף מפה. אבל זה יקח עוד זמן
)@משה
- לקראת נישואין וזוגיות