ומה מקבלים בתמורה?

עזבו אתכם משליש גן עדן בעולם הבא ומתרומה אדירה לבניין של עם ישראל בעולם הזה. תרשו לי להיות קטנוני לרגע? אתם יודעים איזו הרגשה זו לעמוד ברגע המדהים של החופה, בין מאות הקרובים המתרגשים, ההורים הזורחים מאושר והסבתא הזקנה בכיסא הגלגלים שאיבדה את כל המשפחה בשואה ונשבעה להיטלר שהיא עוד תְחַתֵן נכדים כאן בארץ ישראל, ולחשוב שכל זה התחיל משיחת טלפון קטנה שלך?

ועוד לא דיברתי על הנחת כשנולד הילד הראשון... אתה מרגיש קצת כמו סבא, למרות שאולי אתה אפילו לא בן שלושים.

איך עושים את זה?

הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים. קבלו את עשרת הצעדים לשדכן המתחיל:

1. התשתית

קחו נייר ועט. חלקו לשניים. צד בנים, צד בנות. ערכו רשימה. אפשר להיעזר בבת הזוג/אח/אחות/אמא (נשים בדרך כלל יותר טובות בזה), והתחילו לצבור שמות. מקומות החיפוש: משפחה, חברים, עבודה, קהילה. תגלו שאתם מכירים הרבה יותר ממה שחשבתם. כדאי לבחור כאלו שיש לכם איתם היכרות לפחות ברמה מסוימת (אומנם, לפעמים מספיקה שיחת טלפון אחת למכר משותף כדי ללמוד המון על בן אדם שבקושי הכרתם.)

בכל פעם שתפגשו איזה רווק נחמד הוסיפו אותו לרשימה, כולל מס' טלפון ליצירת קשר. גם אם כרגע אין לכם מועמדת פוטנציאלית עבורו, מי יודע, אולי בשבוע הבא תכירו במקרה איזו בחורה חמודה שבדיוק תתאים.

2. שיטת העבודה

בחרו שֵם מאחד הצדדים ועברו על כל הרשימה שבצד השני לחפש התאמות. אם עלו כמה אופציות, רשמו את כולן בדף נפרד, לפי סדר הקדימות שנראה לכם. נסו לקחת בחשבון כמה שיותר נקודות חיבור בין הצדדים. לא מספיק ששניהם גבוהים, או שאין לכם שום רעיון מתאים אחר לאף אחד מהם ו'מה יש להם להפסיד'. יש רווקים שכבר מְרוּקָנִים ומתוסכלים נפשית מעשרות פגישות סרק שהתחילו בדיוק כך. זכרו שהמטרה היא 'נישואים בבני אדם', ולא ניסויים!

זוגות מתאימים לגמרי יש רק בחנויות גרביים

קחו בחשבון: רמה דתית ואינטלקטואלית, סגנון אישיות (פשוט/מורכב, חברותי/מופנם, שקט/סוער) וגם נתונים חיצוניים (גובה, גיל, מראה). וכמובן - העדפות מוצהרות של המועמד, אם ידועות לכם.

מצד שני - אל תגזימו! מי שמתעקש לחפש התאמה מושלמת לגמרי יישאר עם דף חלק. זוגות מתאימים לגמרי יש רק בחנויות גרביים. אתם גם לא חייבים לעשות דוקטורט על המועמדים טרם ההצעה. האחריות לברר ביסודיות מוטלת על הנפגשים עצמם. אתם רק מבררים כיוון כללי להתאמה.

כדאי להשתדל במיוחד דווקא עבור מבוגרים ועבור טיפוסים יותר 'קשים' לשידוך. לא חוכמה ללכת על היפים והאמיצים. הם בדרך כלל מוצפים בהצעות ולא זקוקים לשירותיכם.

3. התכוונות למטרה

אם אתם מדברים עם רווק/ה ישירות על עצמם, בקשו מהם להגדיר את מטרותיהם בחיים, לומר ארבעה דברים ייחודיים שמגדירים אותם וארבעה דברים מרכזיים שהם מחפשים בצד השני. רשמו את הפרטים בדפים שלכם. צעד אפשרי נוסף: אם יש מישהו שאין לכם אף רעיון עבורו, הרימו את הטלפון והתקשרו לקרובי משפחה וחברים, בעיקר כאלה שמכירים את כל העולם ואשתו (לדוגמה: מורים, רבנים, עסקנים ודודות פולניות) ובדקו אם יש להם רעיון מתאים.

4. ההצעה

מקובל לפנות קודם לבחור ורק כשהוא נותן תשובה חיובית לפנות לבחורה. אם הוא לא פנוי בקשו שייעדכן אתכם, ובכל מקרה(!) התקשרו שוב אחרי שבועיים לשאול אם יש שינוי. כשמציעים כדאי לספק כמה שיותר פרטים, ולעשות את זה בהתלהבות אמיתית (יש שדכנים שרק מלשמוע מהם הצעה מאבדים את המוטיבציה להתחתן...), אך ביושר (חתונה זו מטרה מקודשת, תרתי משמע, אך היא לא מתירה לשקר, מה גם שבסוף הכול יתגלה).

5. צַפּוּ לכישלונות, והרבה!

על כל שידוך שמצליח חייבים להיות עשרות(!) שלא מצליחים

אם הגעתם עד כאן אתם בטח מלאי מוטיבציה ולא נעים לקלקל את ההתלהבות, אבל מה לעשות, אפילו בשידוכים אסור לוותר על האמת. גדולי השדכנים יספרו שעל כל שידוך שמצליח חייבים להיות
עשרות(!) שלא מצליחים. מה לעשות, כנראה שחז"ל בכל זאת לא התבדחו כשאמרו שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף (והם עוד לא הכירו את הדור המורכב והמסובך שלנו...). ובכל אופן, גם כאן אנחנו מופקדים רק על ההשתדלות, וה' יעשה הטוב בעיניו. אבל חוץ מזה - עצם ההצעה, העובדה שמישהו חושב עליך, שאיכפת לו ממך ושחושב שאתה שווה משהו, יכולה להיות חסד גדול להרבה רווקים/ות שזקוקים אפילו לזה...

מעבר לזה - לך תדע איך מתגלגלים דברים. הצעתם לו ולא התאים, הוא הציע אותה לחבר שלו, שהציע לבן דוד שהציע לשכן והיום הם נשואים באושר עם משפחה לתפארת, ואתם אפילו לא יודעים מזה...

6. הפקת לקחים

אם מועמד שולל הצעה על הסף או שהם נפרדים אחרי מספר פגישות, אל תסתפקו בתשובה כללית של "זה לא זה". אין הכוונה להיות נודניקים טרחניים, אבל אִמְרוּ שחשוב לכם מאוד להבין מה בדיוק לא מתאים כדי שתדעו לכוון יותר בפעם הבאה. האזינו בקשב רב לדברים וקחו לתשומת לבכם, לתועלת הבחור והבחורה גם יחד. אם אתם חושבים שהיה כאן שיפוט מהיר מדי, אי הבנה או התרשמות שגויה, חישבו האם עדיין שייך לעשות משהו בעניין. מעבר לזה, שאלו אותו האם יש מישהו שהוא מכיר שעשוי להתאים לאותה בחורה ועודדו אותו לחשוב על רעיונות עבורה ולהציע לה ישירות או דרככם (וכנ"ל עם הבחורה לגביו).

יש האומרים שלכל אחד ואחת כתוב בשמים לא רק עם מי בדיוק יתחתן אלא גם כמה דייטים כושלים יצטרך לעבור בדרך לחופה. כל הצעה שלכם, גם אם לא קלעה לטבעת (תרתי משמע), היא עוד שלב מְקַדֵם בסולם. שום טרחה אינה לשווא.

7. שמרו על דיסקרטיות

אל תחשפו פרטים אישיים של המועמדים שלא לצורך ואל תספרו לאחרים פרטים על הפגישות שלהם. אל תלחצו עליהם לצאת עם מישהו שהם לא מעוניינים בו ואל תגרמו להם להרגיש כאילו רעיון השידוך המדהים שהגיתם הוא ההזדמנות האחרונה שלהם להתחתן. אם הם יצאו מכם בהרגשה שברוב חסדכם הואלתם לעשות להם טובה ולהציע להם משהו - פספסתם לגמרי.

8. ליווי וייעוץ

הסעיף הבא לא מתאים לכל אחד, אך מי שמוכשר לזה, פשוט חייב. בחורים ובחורות נפלאים רבים עדיין רווקים לא מפני שחסרות להם הצעות, אלא כי יש להם מחסומים, פחדים, טעויות ודמיונות שווא שמפריעים להם במהלך הקשר (ובעצם, למי אין?). אם הקשר ביניכם מספיק טוב ויש לכם את החוש והיכולת - לפעמים בשיחה אחת או יותר ניתן לשנות נקודת מבט או לשחרר מפחד וכדו'. במקרים בעייתיים יותר הטוב ביותר שתוכלו לעשות הוא להפנות אותם להיעזר בגורם מקצועי. יועץ נישואין נועד לא רק לסיבוכים של אחרי החתונה, אלא גם לְמַה שלפני. לפעמים בפגישה או שתיים עם מישהו מנוסה אפשר לפרוץ דרכים חדשות.

בכל אופן, מומלץ כבר אחרי כשלוש פגישות שהזוג שלכם נפגש להתעניין בעדינות אצל שני הצדדים 'מה העניינים' ו'אם אפשר לעזור במשהו'. זה עשוי להיות פתח לשיחה בעניין. הרבה קשרים נופלים ללא סיבה מוצדקת בגלל טעויות טיפשיות של אחד הצדדים או יותר ובגלל חוסר בגורם חיצוני מלווה.

9. לפרוש בשיא

שלושת העמודים שעליהם עומד עולם השדכנות הם - התמדה, רגישות והיגיון בריא. יש לכם אותם, השתמשו בהם בתבונה.

אם אחרי ככלות הכול התברר שאתם כשלון שדכני מוחלט, וכל הרעיונות שלכם מסתיימים באופן עקבי אחרי פגישה ראשונה עם חבלות ופנסים אצל בני הזוג, לא חייבים להתעקש, וכנראה שבכל זאת הקב"ה בירך אתכם בכישרונות בתחומים אחרים להועיל לאנושות.

10. תפילה

מאז בריאת העולם עסוק הקב"ה בזיווג זיווגים. אנחנו רק מנסים קצת לעזור, ולעשות את החלק הקטן שלנו. להתפלל כל יום על כל המחפשים את זיווגם וגם על הזוגות הספציפיים שאתם משתדלים בעבורם.

לסיום, עצוב לחשוב על המוני הקשרים שאינם מתממשים, על כל הילדים שלא מובאים לעולם, ועל כל האנשים הטובים והנפלאים שנשארים רווקים. אין ספק שאם כולנו היינו משתדלים יותר בעניין, המצב היה נראה לגמרי אחרת. זה בידיים שלנו. בהצלחה וניפגש בשמחות!"

*פורסם לראשונה ב"עולם קטן"
*הדברים נכתבו ע"פ ניסיונם של רבים וטובים שעסקו ועוסקים בנושא.

לי אישית גם היו פחדים בהתחלה שרציתי לשדך, לאחר שאזרתי אומץ יצא בסוף שידוך אחד וזה נתן לי פוש חזק לדרך ונוצר שידוך נוסף...צריך הרבה מחשבה והשקעה ורצון טוב...ולא לפחדדדדדד.

יש לי חברה שגם כל פעם פחדה ואמרתי לה שכדאי לנסות במקום לפחד, ולעשות כמובן כל דבר בטאקט..והיא בסוף שידכה לי את ארוסי והיא לא מאמינה על כך.

 הצלחה רבה בהמשך הדרך, אני מקווה שזה תרם לך. 

שמקל עלינו להרחיק מאיתנו אנשים שנתפסים כ"רעים".

ואנשים טובים (או כאלה שהשתדלו...) לא בקטגוריה.

מצד שני, בחור שהוא "זהב טהור" אבל לא, זה אומר שהוא בעצם הפך לידיד שלך. אחרת היית רוצה להתחתן איתו. כלומר הוא לא מה שאת מחפשת. אם הוא היה כותב את הפוסט היה לי כמה תשובות לא חוקיות להגיד לו. אבל הוא לא. זה את. אז אולי הצלחתי להסביר משהו.

אם ידיד... ( פחות בקטע של ידיד היום אני מבינה שכל ידיד שאי פעם היה לי שווה טעות) אי אפשר להשוות קשר זוגי לידיד.. היה היה שם משהו מיוחד בדייטים

אבל כן אתה צודק בהחלט העניין עם האנרגיה נכון בהחלט

יש ציור בראש לבחור ואין לך עוד יכולת לצייר ציור חדש וזה קשה. לבטל את הרגשת הלב. או להתגבר זה לא קל

תודה אהבתי את הביטוי מדויק לי

אישית אני חושב שנכון לקחת תקופה קצרה (עד 10 ימים נראה לי זה אידיאלי) שבה את מנסה לעבד את הדברים כדי להתחיל לצייר ציור חדש

ש10 ימים יעזרו לי

ואיך חברה שלי אומרת אף פעם זה לא הרגע המתאים ..

כל אחד ואיך שנכון לו, העיקר לצייר ציור חדש וללמוד מהקשר שהיה

זה שאת יצאת איתו לדייט עדיין לא אומר שהוא הפעיל אותך כמו שבן זוג אמור להפעיל. כלומר זה שקראת לזה "דייט" לא הופך אותו למשהו אחר מאשר ידיד. לא כי את רוצה (וגם לא כי הוא רצה). פשוט כי זה מה שהיה שם.

אם הבחור היה פה בפורום היה לי הרבה מה לכתוב לו. אבל הוא לא. ומנקודת המבט שלך - הוא צריך ללכת.

(מותר לשאול למה את חושבת ככה?)

(כי עם כמה שזה היה מיוחד טהור וטוב היה חסר לי משהו שמאוד חשוב לי)

אולי יעזור למישהו אחר.

זה עניינים של משיכה בקשר. יש משהו מתוק בקשר "ידידי" שמוריד הרבה מהעול על הגוף של קשר עם מתח מיני. אבל בסוף אנחנו צריכים להתחתן. לא לצאת לדייטים. יותר כיף לצאת לדייטים עם ידידה במובן מסויים מאשר עם אישה שנמשכים אליה ורוצים אותה. זה יותר פשוט.

בטח לאנשים דתיים ששומרים הרחקות ולפעמים יש להם קונפליקט פנימי עם מתח ו/או מתח מיני.

הרבה גברים (במיוחד דוסים, ועוד יותר מזה - דוסים רגישים) נמצאים במקום שהגוף המופעל מחרפן אותם. זה בתורו גורם להם להעדיף "ידידות" (גם אם הוא יוצא איתה לדייט ומגדיר אותה רשמית כ"חברה", היא בפועל ידידה) על פני מתח רצוי. יש עבודה שאפשר לעשות עם הנושא הזה, קודם כל בפנים ואחר כך בחוץ.

בעולם הדתי זה לא מדובר מספיק. בעולם החילוני יש המון חומר על זה בגלל ששם המטרה יותר קצרת טווח ויש יותר מודעות איך להגיע לשם.

מילא ביום יום. אבל בדייט? שלא מסוגלים להישיר מבט או בכלל להיות שם?

הוא לא נשוי לך!

תעשה לי טובה. תחסוך ממני אצ כל אותם מתחסדים שפוחדים להיישיר מבט בדייט אבל בלילה הם יעשו ביד על זה שהברך שלה בטעות נגעה בו

השקרן ימצא שקרנית

והצדיק ימצא צדקת

הם רגישים ולכן הם מכבדים באמת את הבחורה.

לגבי דוסים רגילים מסכים איתך זה באמת דפוק

רגישות זה לא בהכרח לכבד את מי שסביבי. זה אומר שהמנגנון שלי מוצף יותר. ואדם שהמנגנון שלו מוצף יותר לא יכול להיות רגיש לאנשים סביבו (או לרגשות שלהם שמשוקפים אצלו בגוף).

לא כי הוא אדם רע, כי הוא בהצפה.

ואדם בהצפה מוכן לעשות הכל, אבל הכל, כדי לצאת ממנה. זה סבל נוראי וסיוט.

יש הרבה מה לעשות עם הצפה. ובכלל עם אתגרים רגשיים.

לא רואה את זה ככה

או שיש סוגים שונים פשוט

לא מסכים עם המסקנה של הנ"ל. בלשון המעטה.

אני לא יודע כמה זמן אתה נשוי ובאיזה גיל התחתנת.

כשההמתנה מתארכת והגילאים עולים זה עלול להביא למקומות מאוד לא טובים. וד"ל.

אתה מתכוון לזה שהגוף שהקב"ה ברא אותך איתו פועל ועושה את מה שהוא אמור לעשות?

יש משהו עדין עם שמירת נגיעה וכל החברים שלה. אנחנו אמורים לרצות ולחשוק ולעצור את עצמנו. אם השלב הראשון לא מופעל, אז אנחנו שומרי הלכה ועיניים ומחשבה אבל זה לא מביא לשום דבר בריא. גם אם יש חופה באמצע.

או לפחות תתן כותרת "אני לא תורני, שכחתי מזמן מה זה להיות רווק ואין לי מושג מה עובר על רווקות מבוגרות".

איך אפשר להגיד על מישהו שהוא המכלול הזה

"טוב שזה ביי?"

מה מלחיץ בלקבל מישהו ממש טוב?? שאשכרה רוצה אותך

יאללה כבר

כמות הבנות שהכירו אןתי ואמרו לי בדיוק את זה. "ומי שתתחתן אותך תזכה ממש כי אתה משהו אחר" אבל תכלס בסוף כולן ללא יוצא מן הכלל כמעט העדיפו לסיים

כאילו אני מתחיל להבין שבנות (טובות ממש) יעדיפו להתחתן עם מישהו ממוצע מינוס או אולי אפילו עם נטייה לנרקיסיסט על פני מישהו "זהב טהור"

@משה

כתב את זה מפורש, וגם הסביר למה זה קורה. בשכל באמת אפשר להתחרפן כי זה קשר שבמובנים מסויימים עבד מעולה אבל בסוף יש סיבה למה הוא לא עובד.

מה זו התגובה הזו? אם יש לך טיעון ענייני אשמח לשמוע. אם המטרה היא רק לעקוץ, נראה לי שאפשר לוותר.

את בעמך מודה שהבחור מושלם ושהוא רוצה אותך

אז למה לא להתחתן פשוט

ואני לא אומר אצ זה רק עלייך

קחי את הזמן כעת לעכל.

ואם זה לא עובר, שווה לחשוב שוב אם החלטת נכון.

אם לדעתך החלטת נכון, ממרחק השנים את תשמחי שכך החלטת למרות הקושי, לא יודע אם זה מנחם.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת