אבל גם כשמורידים לוקח זמן להשפעה לרדת

ייתכן ואצלך היה מצב חירום ולא יכלו לחכות?

אבל היום נותנים לך כפתור להוסיף לבד

אף פעם א"א לדעת מתי תהיה הלידה,לכן לא נותנים אפידורל באופן רציף,כדי שיוכלו לשלוט בזה,לכן אם רואים שהלידה לא באופק מוסיפים עוד חומר

בלידות הראשונות,הייתי מתחילה להרגיש כאב והיו באים ומוסיפים לי חומר

כיום יש מקומות שנותנים לך את השליטה

הם ממליצים מאוד לא להוסיף

תרופה מתפוגגת,אולי עם זרם הדם?

אני לא זוכרת מה היה בהסכמתי ומתי,עברתי הרבה לידות והרבה שעות אפידורל.באמת שאני לא זוכרת

סביבי אני מכירה המון המון נשים שלקחו אפידורל ואף אחת מהם לא קיבלה שיתוק,הכי גרוע שקרה זה היה כאבי ראש איומים (וזה מספיק גרוע)

זה שנתקלת דווקא במיקרה היוצא דופן,לא אומר שאנשים לא מודעים לסכנות ,גם להרדמה מליאה יש תופעות לוואי,ולהמון תרופות,לפעמים פשוט אין ברירה.

לא שאני בעד אפידורל,אבל יש מיקרים שזה בלית ברירה.אף אחת לא ששה לקחת את זה

אבל מבחינתי לא היתה ברירה אחרת

היתה לי לידה אחת  (בגלל שדיברנו,נזכרתי בה) שהתחילה עם צירים (כולם היו עם ירידת מים)

וזה היה כ"כ שונה מכל הלידות שלי.הכאב היה ממש נסבל והרגשתי איך הכאבים מתעצמים לאט לאט,ואפילו נסעתי ברכב (הכי לא נוח בעולם) עם ילד עלי.

בשאר הלידות שהתחילו עם ירידת מים,הכאבים היו מטורפים,צירים כמו בלידה עצמה. הפתיחה בקושי זזה,חשבתי שאני עומדת למות. בחיים לא הייתי מסוגלת לנסוע ברכב במצב כזה,אני בקושי מסוגלת ללכת פסיעה אחת. זה פשוט לא אופציה מבחינתי בלי אפידורל,אני פשוט לא אהיה מסוגלת ללדת,אני לא אשתף פעולה בכלל עם המיילדת

כמו שאמרתי קודם,יש פעמים שאין ברירה

אבל זה גם לא פשוט ללחוץ וללחוץ ושהתינוק לא יוצא. זה סבל לתינוק,וגם אסור ללחוץ יותר מ-3 שעות,אם עובר הזמן הזה עושים וואקום.

בעיקרון המיילדת הייתה אמורה להגיד לך,אין לה רשות לעשות דברים ללא ידיעתך,אבל היא התכוונה לטובתך,יש נשים שלא מצליחות ללחוץ עם אפידורל!!!! לידה ראשונה הייתי עם צירי לחץ 3 שעות,המקום כאב לי שבועות אח"כ,אפלו שעם האפידורל לא כ"כ הרגשתי את הכאב. אין לי מושג עד היום איזה נזק זה עשה לי לגוף.

לידה אחת אצלי לא הצלחתי ללחוץ עם אפידורל,והתינוק נתקע כשרק הראש בחוץ המון זמן.את לא יודעת איזה לחץ היה בחדר לידה,מיליון רופאים וכו. בסה"כ היא רצתה לטובתך....

ולא הבנתי מה שכתבת שזה לא בסדר לקפוץ מ-4 ל10, לא המיילדת מחליטה על הפתיחה,הגוף שלך מחליט.

חוץ מזה נשמע שאת בטראומה לא קטנה מהלידה

מחבקת אותך,זו חוויה לא פשוטה

אין להם השפעה על ההתפוגגות של התרופה

שמעתי שעושים את זה וגם אצלי עשו..

פשוט היה דיבור כזה שנוריד לה את האפידורל כדי שתלחץ יותר טוב..

זה נראה לי הגיוני..

באמת זה כיוונן אותי.. הייתי כ"כ גמורה שהכאב גם קצת עבר מעלי.. 

הייתי אחרי שלושה ימים ללא שינה.. אז כאב.. אבל הייתי יותר עייפה..

הרבה דברים לא שואלים בלידה..

בטח אם נכנסים ללחץ..

אין זמן לעשות דיון על כל פרוצדורה רפואית בזמנים שתיארת..

אין זמן להסביר את הפרוצדורה.. כל ההשלכות שלה.. להביא רופא שיסביר/ישכנע.. העובר בסכנה ומתחילים לעבוד על אוטומט..

עושים מה שצריך כדי להציל את העובר..

כנראה שהמחשבה הייתה שמסיימים את הלידה מהר ואז הכאב יהיה קצר יחסית (כך היה אצלי..)..

אצלך, התינוקת נתקעה ממש.. והתכניות שבדרך כלל עובדות, לא עבדו..

מבינה את הטראומה..

שנים אחרי הלידה הזו (שהייתה גם הראשונה..), הייתי בוכה בלילות.. פשוט נזכרת ובוכה.. גם כשהייתי כבר אחרי לידה שנייה טובה.. כשבשלישית אמרו לי שצריך זרוז.. הכל חזר אלי.. ישבתי מול הרופא ופרצתי בבכי.. הוא לא הבין.. כשסיפרתי לו שאני חוששת משידור חוזר של הראשונה, הוא הרגיע אותי.. הלידה הייתה בסופו של דבר כמעט יותר טראומתית מהראשונה לצערי..

לסיכום, הלידה שלך הייתה טראומתית מאוד.. מאוד.. מאוד.. לא חושבת שאם היו שואלים אותך לגבי פרוצדורה מסוימת, היא הייתה אחרת.. ב"ה נולדה לך תינוקת בריאה.. ניסי ניסים.. הזמן יעשה את שלו ויכהה את הכאב.. מניסיון אישי..

חיבוק גדול!!

אבל הנה המיילדת שלה טרחה לעלות ולהסביר את עצמה

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

והרופא  נצנה לי ערכה לעשות בעצמי.

היא גם הסבירה לי שלא צריך דווקא את צוואר הרחם, אלא מכל איזור הנרתיק.

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

תנסי לבקש, אין דבר כזה שבכללית אין. כולם מחזיקים את זה למיטב ידיעתי.

הרופאה בעצמה אמרה לי שכדאי לי לעשות את הביתי כי היא הרבה פחות פולשנית מהבדיקה שהרופאים עושים.

בהצלחה!

והם מגיעים ממש עד לרחם. לא יודעת למה באמת הם עושים את המעמיק אם אפשר אחרת

הבדיקה הביתית היא פשוט להכניס ולסובב, מאד עדין.

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.

תראי גם לפי הצורך של התינוק.

יש איזו נוסחה לא?

הם עולים בהדרגה

בגלל שקשה להכין במדויק כמויות קטנות

הכנתי בהתחלה 30

והוא אכל כמה שהוא רצה

כשהתחיל לגמור את ה30 עברתי להכין 60 וכך הלאה

חשוב להאכיל בבקבוק עם פטמה מותאמת ולהחזיק את הבקבוק במאוזן

כדי שלא תהיה זרימה חזקה ואכילת יתר

אם נותנים בבית חולים 15

לפי מה שזכור לי שהגענו הביתה כבר אכלו 30 סיסי אפילו 40 סיסי  בכייף

נתקעו על 60 סיסי בחודש הראשון..

כשחוזרים הביתה זה כבר 40 מל, ואחכ עולים ל60.

תאכילי לאט בנחת, והוא אמור להפסיק מעצמו כששבע. לי אמרו שאינדיקציה טובה לכמה הוא צריך זה שישאר 10-20 מל בבקבוק

להפריד את המיטות

ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה

ולבעלי מאוד מציק

מבינה אותך ומבינה גם אותו.

מתסכל ממש!

חיבוק ❤️❤️

מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.

נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.

(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)

אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.

אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)

בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️

אבל אני עם בעלך

מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..

אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.

הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר 

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא