אבל אני מאמינה שזה קשור להרגשת סוף העולם כזה (כמו שמבקש כתב...)

שאז פתאום לא מעניין כלום

רק אני והאיש שלי.

שהוא לא פה אז כאילו

אני רק ממליצה שזה ייעשה כמה שיותר מהר

(למרות שלא מתנגדת...)

מותר להרגיש כך. אפילו בריא

ואחרי זה צרייך להתעודד ולקום ולהמשיך הלאה. תשתדלי שהמודעות הזאת תהיה מניע לפעולה ולא גורם לייאושש

צריך להגיד מזל טוב?

תגידי מתי שכן, אני עושה לחיים לכבודכם

בכל אופן שיהיה אעשה לחיים לכבודכם 

ובעז"ה כשיהיה משהו, אודיע כאן בשמחה!!

תודה! 

"לא היית רוצה שהבחור שלך ירגיש ככה אלא יחיה חיים מלאים"

כאילו יש סתירה בין שני הדברים?

הצורך של ההשלמה הנפשית באמצעות הקמת בית או זוגיות הוא באמת חלק מאד יסודי בנפש.

אדם יכול לחיות חיים מלאים מאד אבל עם חור ענק בנפש (ויש המון דרכים לחוות את זה. אני מכיר מנסיון כמה דרכים), שמעיב על המלאות של החיים שלו. כמו גלות או כל חסרון משמעותי שנוכח בחיים.

ברגע שהוא מגיע למצב שאפשר לקרוא לו זוגיות, החור הזה בנפש נעלם ומתמלא.

אני מבין שיכולה להיות תחושה כזאת, אבל לדעתי אדם יכול לחוות את החסרון - שחייו לפני שהגיע ליעד מסוים הם חסרי משמעות מסוימת, הם לא ממוצים - ובו בזמן לחיות את החיים שהוא יכול באופן מלא

אפשר לראות את המונח "חסר משמעות" כ"חסר משמעות מסוימת" - יש משמעות מסוימת שיכולה להיות לחיים, והיא חסרה.

זה לא אומר שהחיים חסרי *כל* משמעות; הם חסרי משמעות מסוימת וחשובה

שזה לא כזה נורא להגיע ממקום כזה של צורך חזק, כי הוא תמיד קיים פשוט לא תמיד במודע

והתכונות הטובות גם קיימות והם יבואו לידי ביטוי בקשר בכל אופן...

אוהווו ♥️ כן הוא דופק חזק ואני פותחת ואין כלום חח 

סתם, תודה על העידוד חיותוש 

זה תחושת זמנית, לא משהו כרוני... 

אני שואלת את עצמי לא מעט, האם זה באמת הדרך היחידה לאושר?

האם כל מי שהגיע ליעד מאושר?

האם לא יכול להיות לנו טוב גם בלי?

האם נשים/ גברים שחיים ככה תקופות ארוכות באמת נידונו לחיים בלי מטרה?

האם זה לא עוד חלק מהמשמעות הגדולה (מידי) שאנחנו נותנים לאושר בלתי מושג?

נכון, אני מאמינה שזה שדרוג משמעותי (משמעותי, משמ..) לחיים.

אבל עכשיו, הכל באמת לא שווה?

לא יודע'ת,

אני חושבת שזו הזדמנות לנסות להיות מאושרים ממה שיש. לנסות לתלות פחות את האושר שלנו בעתיד, ובחלומות שהוא יגשים לכשיגיע. 

ולב אוהב, בע''ה בקרוב בקרוב.

חתונה שמחה שמחה בלי הגבלת מוזמנים;)

אישית שאלתי הרבה בנות ונראה שכן יש הרגשת שלמות ורוגע

והרבה יותר רגעי אושר "משותפים" כלומר ברור שגם לי ב"ה תודה לאל יש רגעי אושר מתוקים

אבל הביחד הופך את זה לאושר מסוג אחר, שלם ומדהים יותר בעיניי...

ואמןןןןןן :-*

אוהבתותך! 

אני לא חושבת שאין אושר אחרי החתונה, בוודאי שיש. [בעז'ה, בתקווה]

אבלאבל,

איך לומדים להנות גם מחיים לא משודרגים?

 גם מחיים שכן, יש תבלין שיכול להוסיף להן מש. אבל הוא בלתי ניתן להשגה בנתיים.

וחופשת קורונה הולידה את התוצר הבא:

חיים ללא כותרת

בשעת צרה יותר קשה להיות מאושרים

ועכשיו זה קצת צרה כזה עם הקורונה

אבל לפני, כן לגמרי אפשר היה להיות מאושרים

(גם היום יש רגעים שכן. זה לא שחור לבן)

ואיייי והסקררר ... את קורעתתתת חח 

שמרגישה צורך להתמלא היא תחושה מאוד מאוד בריאה.

מה שכדאי שיהיה מדוייק הוא זיהוי הבסיס שעליו יושבת הריקנות.

ומתוך כך הזיהוי שלה מה שימלא את אותה ריקנות.

לפעמים יש אנשים שנדמה להם שזוגיות זאת גאולה משאר הדברים המפריעים שלהם שלא קשורים לזוגיות,

אבל זה בדיוק להפך - כשנהייה זוג הבעיות שלך עכשיו גם קשורות לעוד בנאדם.

לכן לדעת מה המקום המדוייק של ריקנות הזוגית הוא דבר הכרחי. כי ממש יש לה מקום.

החיבור לעצמנו, החיבור לכאב הוא גם החיבור לראליות שלנו ולמה שטוב עבורנו באופן כללי, בכל המישורים בחיים ולאו דווקא במישור כזה או אחר. בעצם יש הרבה צדק בדברייך כי המישור הזוגי הוא מישור שמקיף ונותן צבע לכל החיים. לא?

כאילו להתחתן. בעיניי לפחות...

ולגמרי מקיף את כל החיים וצובע אותו באור אחר.

(אם יש קשיים בזוגיות זה משהו אחר... )

והנקודה היא בפשטות המצב בחוץ:

הלחץ, הבהלה, הלא נודע 

יוצרת יותר תחושה של האני הלבד שמחפש את החצי השני שלו

להיות אחד בשביל השני.

ואמן 

עוד נמצא בעז"ה! 

אבל זה מבטא צורך אמיתי לנישואין (אין "זוגיות" אחרת באמת).

כבר אמרה רחל אימנו "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי".. וחז"ל אמרו על מה שיעקב אבינו ענה לה, כאילו אמר לו הקב"ה, "ככה עונים את המעוקות"?..

סימן שאם מישהי מבטאת משהו כזה, צריך פשוט להבין את הקושי..

אבל עם זה, דווקא כדי לחזק - צריך לדעת שלא זו בלבד שיש ענין רב בחיים גם לפני שזוכים לכך, אלא גם שאפשר להסתכל על התקופה שעדיין כך, בתור אופציה להוסיף ענין בחיים מצד עצמם, בצורה כזו שזה עצמו יתן עמדת פתיחה טובה יותר לנישואין, מהרבה בחינות. מידותית, יצירתית, תעסוקתית וכו'..

הצלחה רבה בקרוב.

תודה על החיזוק

באמת שאני משתדלת למלא את החיים ולנצל את הזמן של הרווקות להתקדמות ולהשתפרות

אבל לפעמים כבר דיי שזה יהיה עם עוד מישהו.... 

שזה יפגע בכמות ואיכות של הלימוד... 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות