שמעתי שעושה פלאים

פוטותרפיה – טיפול באור לאסטמה של העור
 

של לה רוש פוזה- ליפיקארבאום

ממש הציל את הבן שלי.

מעתיקה לך מה שכתבתי בשרשור אחר שהיה פה לא מזמן

עונה מניסיון של ילד בן 4 וחצי שאובחן בגיל 3 חוד'.... 

קודם כל, חשוב לשמור על חדר נקי מאבק, לא מחומם מידי ומומלץ להוסיף לחות.

תלבישי לו רק 100 % כותנה (בחורף קצת קשה למצוא, יש בקסטרו פוטרים 80% אבל גופיות וגרביונים/מכנסיים חובה 100%)

אני משתמשת בשמן וקרם לחות "ליפיקאר באום" של "לה רוש פוזה". אמנם יקר אבל הציל לי את הילד!!!! (יש בסופר פארם בין 25-30% הנחה)

מאד חשוב לאחר האמבטיה לא לנגב במגבת אלא לעטוף את הילד ולהטפיח בעדינות... העור יכול להשאר מעט לח.

מיד לאחר היציאה מהאמבטיה למרוח את הקרם לחות. 

(2 הערות חשובות בעניין: 1. השמן שורף בעיניים! תיזהרי... 2. הקרם לחות עלול מעט לשרוף אם יש פצעים פתוחים)

במקרים קשים ואקוטיים אין מנוס מלשים מעט קורטיזון, המשחה המומלצת היא אלוקום. שמים יומיים, אם יש שיפור מפסיקים, אם לא נותנים עוד יום ואז מחכים שבוע  לפעם הבאה 

לאזור הפנים והצוואר יש משחה מעולה ללא קורטיזון- אלידל, רק שאצלינו בקופה (לאומית) צריך אישור מיוחד כדי לקבל עליה הנחה...לא יודעת מה בקופות אחרות...

במידה והילד נורא מתגרד בלילות- להביא לו לפני השינה טיפות פניסטיל.

כל המשחות והטיפות צריכות מרשם...

כל האמור לעיל נובע מניסיון אישי שלי ומהמלצות של ד"ר אפרים  שגיא- מומחה לעור ומומחה במיוחד לאטופיק דרמטיטיס.

עמותת קומי עורי נותנת מידע מצוין, עזרה כספית ניתנת רק במצבים קשים ואקוטיים מאד. (ד"ר שגיא היה מלווה את העמותה, כיום נראה לי שיש רופא אחר שם..)

אם יש שאלות נוספות... אשמח לעזור

ובינתיים  יש ימים שההתמודדות עם זה לא קלה בכלל....בהצלחה רבה אהובה!!!

לא סטרואידים

יש ניזורל קרם ויש שמן ניזורל לאמבטיה- מאוד מרגיע ומאוד הקל על הבן שלי

אקווה קרם למרוח אחרי האמבטיה בכל המקומות הבעייתיים. המלצה של רופאת ילדים מאוד מוצלח!

לבן שלי היה אסטמה של העור - אטופיק דרמטיטיס בצורה מאוד מאוד מאוד קשה. 

חקרתי היטב את העניין ומצאתי את הפתרון הטבעי והאמיתי לבעיה.

טיפלתי בו בדרך זו וכיום כבר שנים רבות שהוא לא סובל מזה בכלל ולא נשאר לתופעה שום זכר.

כדי לעזור לאנשים נוספים להתמודד עם התופעה הקשה הזו.

הכנתי קובץ כתוב עם כל הפתרונות וההסברים שצברתי מנסיוני.

כבר שנים שאני שולחת את הקובץ לאנשים הזקוקים לעזרה בעניין

וברוך ה' רואים תוצאות חיוביות.

אוכל בשמחה בעז'ה ובלי נדר, לשלוח את הקובץ לכל מי שיפנה אלי למייל שלי בכתובת:

gilatlevi@gmail.com  (כמובן ללא שום תשלום)

ד.א לרפואה הרגילה ולרופאי העור אין אפשרות לעזור בתחום וחבל על המאמץ להגיע אליהם....

הם רק יתנו משחה שמעלימה את זה מהעור ומזיקה לגוף ואח''כ זה עוד יחזור...

חשוב לדעת !!! אם לא מטפלים בבעיה זה עלול להפוך לאסטמה נשימתית. ראו הוזהרתם!!

התרופות שהציעה הרפואה הקונבנציונלית לא עזרו. מה גם שכל פעם קיבלנו תרופה חזקה יותר מהקודמת. דרך קרובת משפחה הגענו לאילן זמיר לבדיקה וקנינו משחה שהוא מכין. תוך יומיים התחלנו לראות את השינוי ומצב הלחיים הלך והשתפר בצורה מדהימה עד להעלמות התסמינים.

שמעתי מחברה שאף בנה חלה באסטמה של העור, שהם שמו לב אילו מאכלים גורמים להתפרצות התסמינים ומנעו אותם מהחולה. זה לקח זמן אבל הצליח.

רפואה שלמה! 

1. זה היה הפתרון גם בקונבנציונלי.

2. בשורה התחתונה עזר מאוד, לאחרים ולנו. 

להוריד מוצרי חלב במיוחד,

גם ביצים ובשר (בעיקר מלא באנטיביוטיקות למיניהן...)

חבל על התינוקת הקטנטנה שצורכת כל כך הרבה כימיקלים לשווא שרק יגרמו לנזק בטווח הארוך,

כששינוי משמעותי של תזונה יכול לפתור לתמיד את הבעיה. 

כמובן כדאי ואף חשוב להתייעץ עם יועץ לתזונה/בריאות טבעית.

בדרך כלל  הגוף משחרר דרך העור פסולת. 

אפשר לבדוק באמצעות מכשיר ביקום, או בדיקת שריר בקיסיולוגיה, או באמצעות מטוטלת למה היא רגישה - זה שונה מאד מאדם לאדם, ואמנם כתבו למעלה סוגי מזונות שגורמים לתופעה זו אבל צריך לבדוק באופן אישי(למה לאסור מה שמותר?)

השינוי ממש מהיר.

בהצלחה.

אם את רוצה שמות מטפלים שבודקים אפשר להתקשר אלי 0527560014. רפואה שלמה.

במקרה של אסטמה של העור

יש לה רק בפנים? אצלו זה היה יותר במקומות לבושים היכן שיותר מזיעים

פשוט התחלנו להלביש אותו דק דק גם בחורף ולא לחמם כמעט בנוכחותו

יש לי בן משפחה שאצלו הליכה לים המלח פשוט חיסלה את הענין

כמה פעמים בים המלח, וזה עבר

אם היא אוכלת רק מטרנה מלידה זה מחייב שינוי בתזונה כי המרכיב הראשון במטרנה הוא - סוכר!!!

יש לנו ילד עם אטופיק כבר כמה שנים, ב"ה כמעט ולא נשאר זכר... יש לנו המון מידע...

בעיקר ניסיון בדברים שלא עוזרים!!! שלחתי לך את המספר שלי בפרטי.

היה לבן שלנו כשהיה בן שנתיים. פוטותרפיה (אחרי הרבה התעקשות) עזרה מאוד, גם בחשיפה לשמש יש השפעות דומות אבל במינון פחות. בנוסף מטפל סיני בשם אמיר קליי מתל אביב שמתמחה בבעיות עור עזר מאוד. רפואה שלמה

למשו הכי עדין שיש

ובלי מרכך...

שלום לך יקרה! 

ברוך השם המצב אצלנו לא היה קשה כמו שאת מתארת, אבל ניסינו דרכי טיפול רבות, (משחות, דיאטות, מח אחד, הומאופטיה, ואף הרפיה ו"יאוש")  וברוך השם לפני כשנה (הבת שלי בת 13.5) הגענו לד"ר הנ"ל. יש לו משחה שרוקחים במינון מותאם לך. וגם מסבירים על סביבת גירוי גבוהה. למשל, חימום המזגן (ולא הקירור) הוא גורם חמור לגירודים. עברנו למקרן חימום. ואנחנו מאוד מרוצים. 

באופן כללי, הוא הנחה אותנו פשוט למרוח את המשחה בלי חשבון אפילו לאורך שנים. מבחינתנו הגענו לטיפול הכי יעיל שפועל.

הביקור הראשון עולה 900 ש"ח, (אבל קיבלנו מהכללית החזר גבוה) אח"כ כבר מזמינים את המשחה בטלפון והיא מגיעה בדואר.

מאחלת לכם בריאות במהרה והרבה שמחה. באהבה!  

טבעי לגמרי לגמרי ובלי סטרואידים וכיו"ב. באופן פלאי עזר לבן שלי שסבל שנים מאסטמה של העור (מאחורי הברכים ובקפל של הזרוע), ומאז לא חזר לו .

(זה לא אומר שלכולם המשחה הזו תעזור, אבל עובדה שזה עזר לנו ממש אחרי שניסינו מלא דברים)

יש לשמור על לחות של העור.

באחד המאמרים שקראתי, המליצו לעסות את הגוף עם שמן שקדים, ולזה להוסיף טיפות לבנדר.

הלבנדר הוכח כמרפא פצעים ,מרגיע את העור.

שווה לקרוא על שמן הלבנדר.

טיפ שלי, כיוון ששמן הלבנדר יקר, אני קונה אותו באתר הייהרב במחיר מצויין.

אלי

3 כיוונים שחשבתי, לא יודעת אם מתאים

גם באמת לא מכירה את הסיטואציה אז אולי הרעיונות שלי לא טובים

1. אולי לחגוג אבל לא ממש בתאריך היום הולדת?

2. לחגוג ביום ולהזכיר במהלך המסיבה מול האורחים את מה שארע לפני 16 שנה ושהתינוקת הזאת שמורה לך בלב עד היום

3. אולי עצם זה שתחגגו את המסיבה יעזור לך להתמודד יותר טוב עם התאריך הזה?

שזה בסדר להיות באבל גם אחרי שנים ארוכות

גם אותי מלוות תחושות (אחרות לא אובדן) שנים ארוכות ואני נותנת להם מקום

אם בעלך רוצה לחגוג בגדול

אולי שהוא יארגן את המסיבה

אולי השתתפות בה בלי הארגון תהיה יותר קלה

נראה לי שזה בסדר שלפעמים חוגגים אירוע בשביל הילדים/ הבעל ופחות בשביל עצמנו

כמובן שזה גם בסדר לא לחגוג אירוע

(אנחנו עושים יומולדת סימלית גם בגיל 3)

(לנו היתה בר מצווה לילד קצת אחרי ה7 באוקטובר

עשינו את האירוע בלי חשק בכלל

אבל לא ביטלנו בגלל הציפייה של הילד

בסוף היה אירוע טוב למרות שהגעתי אליו שאני פיזית לא מרגישה טוב בגלל חרדות

ושמחתי שלא ביטלנו אותו)

א. נשמע שהרגש שלך לא מקבל מספיק מקום

הוא צריך שיראו אותו שיבינו ללב הכואב הזה שיחבקו אותו ..נמשע שאת מנסה להשתיק את הלב..כי ככה נדמה לך משצפים ממך

שנו כבר עבר זמן אז ,...

ונשמע לי שאולי הלב צריך שם מקום יותר להביע את מה משרגיש גם היום אחרי כל השנים

ושזה יתקבל באהבה ובחיבוק ..אולי ללכת אפילו חד פעמי לטיםול שיקשיבו למקום הזה זה לפעמים משחרר.. או לשבת עם חברה לבקש לשתף

או עם עצמך..לכתוב...לבכות את זה ..

ב. מעשית - בוודאי לחגוג להם צריך גם נפרדות מול הילדים - בלי קשר למה שאת מרגישה..

רק מה

לא חייב באותו היום שמאוד רגיש

לא חקרה כלום אם ץבחרו תאריך אחר קצת לפני או קצת אחרי

לגיל שנתיים אני אישית חוגגת בבית רק עם המשפחה המצומצמת ברמת המתנה קטנה ועוגה קנויה ובלון העיקר לרקוד לה ולשמח אותה בפשטות

וגיל 3 היתי עושה חלאקה

גם חלאקה אפשר פשוט יחסית

אבל כן חגיגי וכן עם הזבא וסבתא ומי שחשוב לכם

אבל הניתוק מאותו היום ובעיקר הלתת לעצמך מקום גם בלי קשר לזה אולי ישקיט קצת את הרגיושת הספציפית

נשמע לי שכדאי לך כבר עכשיו לנסות לעבד את התחושות הקשות של האבל, עוד לפני שתגיעי לבר-בת מצווה, שהם אירועים בלתי נמנעים (וגם הילדים יהיו זקוקים להם).

לא יודעת אם כדאי שתעשי את זאת באירוע כזה, שיפיל אותך לתוך המים, אבל כן כדאי כבר עכשיו להתחיל בתהליך, ואולי כן להצליח לחגוג להם עכשיו ברמה זו או אחרת.

היית בטיפול סביב האובדן?

(משתפת מהמקום שלי, אף שזה שונה: הבת הבכורה שלי נולדה כמעט בדיוק שלוש שנים אחרי הולדת אחותי, שנפטרה בגיל חצי שנה. בעיניי וגם בעיני הוריי זו הייתה נחמה גדולה... אני חושבת שזה בזכות תהליך שחרור שעשינו מול התינוקת שנפטרה. היה לנו קל יותר, כי היא הייתה תינוקת מיוחדת, ובעצם הולדתה היה סוג של אבל. אבל עדיין...)

הרבה כוחות, יקרה❤️

קודם כל חיבוק גדול

אני לא מדברת מנסיון

ואני מטבעי שכלתנית יותר

אבל בכל מקרה אני מאמינה שאבל והתמודגות עם אובדן זה מאוד אינדיבידואלי

אז בסוף זה מה שנכון לך

1. אני לא חסידה גדולה של טקסים

וחלקה בסוף זה טקס... אין חובה שכזו

2. מעט מאוד תאריכים הם קדושים בעיני... וגם תאריך יומולדת הוא לא קודש, הוא הזדמנות (ואני אגיד בעדינות שגם אזכרות)

3. אני חושבת שחשוב להקשיב לעצמך, לרגשות שלך, למה שאת מסוגלת ולהיות רחומה וסלחנית כלפי עצמך, שיפוטיות היא רעה חולה גם כשהיא מופנת פנימה

4.(מקווה שאני אצליח להעבירהאת הנקודה הזאת)

אני מאמינה שהחיים חזקים יותר מהמוות

אם זה ביצר החיים על האבל או ששמחתם של אנשים החיים קודמת לזכרם של המתים

ולשם צריך לשאוף

יש פה את בעלך ואת ילדי היומולדת וצריך בזהירות למצוא את האיזון לתת מקום לרגשות שלך אבל במקביל גם לא לדחוק אותם הצידה

16 שנה זה תהליך ארוך

אבל יום יבוא ויהיו בתאריך הזה גם בר מצווה ובת ממווה ואני חוששת שמה שלא קאה ב16 שנה לא יקרה גם בעוד עשור

ובסוף בסוף בסוף

את כותבת בעצמך שאת לא מצליחה להשתחרר

ואולי כדאי לראות איך אפשר לעבור תהליך של אבל ולדעת לחיות לצד הכאב

הלוואי וירבו השמחות במעונכם

והבית יהיה מלא חיים ובשורות טובות

אני חושבת שיש פה עניין של בחירה אם לשחרר את האבל או לאחוז בו כל כך הרבה שנים. במיוחד שמעורבים פה ילדים ואולי הם משלמים או ישלמו בעתיד מחיר מסוים.

אפשר לתעל את הזיכרון והרגש לכיוונים אחרים, למשל להקים גמ"ח לזכרה או כל דבר אחר שאת מתחברת אליו. אולי ללכת לטיפול שיעזור לך

(ניסיתי לכתוב בעדינות, סליחה אם לא הצליח לי. אני מרשה לעצמי לכתוב רק כי עברתי את זה בעצמי)

מבינה לגמרי את הכאב, עברתי גם אובדן הריון. אני חושבת שזו בהחלט חוויה שמלווה לאורך החיים אבל זה שמשהו מלווה לא אומר שהוא פוגע ברמה משתקת שלא מאפשרת שום דבר חגיגה באיזור התאריך. את כותבת שמרגישה נשארת לבד.

 קושי שפוגע בך ולא מתקדם 16 שנים מצריך רמה מסוימת של טיפול, של עיבוד ממליצה ממש לעשות את זה עבורך ולטובתך 

ליבי איתך

דילמה בנושא כואב כל כך

אני הייתי שואלת מה את מרגישה?

אם תחגגי להם מזה אומר? שאת כבר לא עצובה? ששכחת את התינוקת שנולדה?

ולהתעקש להנכיח (בצדק..) את האבל של אותו יום מה ייתן לך להרגיש?

ומה עם הילדים? לא יחגגו ימי הולדת?

זה סתם שאלות שעלו לי

לא פשוט בכלל

❤️❤️❤️❤️

להקשיב לעצמך שהזמן הזה לא מתאים לך אם זה המצב.

ויחד עם זה אולי בתאריך קצת יותר מוקדם או מאוחר, כשאפשרי לך, לחגוג על הילדים הקיימים ב"ה.

זה לא אמור להיות ככה? שאני יבין באמת אם אני צריכה ללכת ולטפל. כי להבדיל ילד שנפטר כל החיים זה יום של אבל אז למה פה זה שונה? זאת הילדה שלי כל החיים, כל הזמן אני מתפללת אליה, סחבתי אותה 9 חודשים, ילדתי אותה ,מה שונה פה? אולי אני ה"מוזרה" בסיפור שלא מוכנה לשחרר

ולמה זה עדיין קשוח לי למרות שעברו ככ הרבה שנים? יש לי מלא חברות שילדו בזמן שלי וקשה לי מאוד לראות את הבנות שלהם, זה בעיה או שזה "נורמלי" ? 

בחוויה שלי אובדן הריון הוא אחר, אבל בחוויה שלך זה כן דומה.

אני לא יודעת להגיד לך מה עושות משפחות שאיבדו ילד אבל אני חושבת שגם בזה יש שונות ולא כל משפחה נוהגת אותו דבר.

אני מתחברת לשאלות של @תהילה 3>, של מה יקרה אם לא תאחזי כ''כ חזק באובדן, מה המשמעות של זה עבורך?

אני לא חושבת שזו שאלה של נורמלי ולא נורמלי אלא של מאפשר תפקוד ולא מאפשר תפקוד, כרגע נשמע שהאבל לא מאפשר לך לתפקד וזה דבר שכדאי לטפל בו, לבחון אותו לגעת בכאב הזה באופן רגיש ולחשוב אותו, להחליט מה לוקחים הלאה ומה משאירים בעבר

יום הזיכרון לא חייב להיות יום של אבל.

בשביל זה יש לנו ביהדות הלכות אבלות מאונן, לשבעה, חודש, שנה, אזכרה שנתית. הדרגתיות באבל.

יש משפחות שהופכות את יום הזיכרון ליום אבל שאי אפשר לעשות בו כלום. ויש משפחות שבוחרות בחיים למרות הקושי שוודאי קיים, ועושות משהו לזכרו או לעילוי נשמתו של הנפטר.

כאן אפילו לא ממש היו חיים בעולם הזה. לא שהצער לא קיים. והגיוני שאחרי לידה שקטה יש קושי לקום ולהמשיך הלאה. אבל אם אחרי 16 שנה את עדיין באותו מקום משתק אז בהחלט ממליצה על טיפול.

אני עברתי אובדן של עובר (שהיה בשלב בו יכולתי לבחור בין לידה שקטה לבין גרידה ובחרתי גרידה). זה היה בשלב כשכבר הרגשתי תנועות. וגם הרגשתי כשהן פחתו... כך שזה ממש הרגשה שהיו חיים ונעלמו... התקופה שאחרי היתה קשה. לקח זמן לחזור לעצמי. לי אישית עזר כן לדבר על זה ולשתף אנשים שקרובים אלי ולספר את הסיפור והשתלשלות הדברים. אחרי זה ילדתי עוד 2 ילדים אחד צמוד לתאריך הגרידה ואחד צמוד לתל"מ של ההריון שנפל. ומרגישה שהתאריכים האלה הם דווקא סמליים ומשמחים אותי שיצאו ככה כי בזמן שלא זכיתי להביא חיים, היה תיקון וקיבלתי מתנה (וד"א הילדה שנולדה אחרי הגרידה שהיא ילדה מהממת! לא היתה נולדת ללא אותה הפלה. אז זו גם דרך להסתכל...)

ממליצה גם על הספר 'כחלום יעוף' של הרב אברהם סתיו.

כמעט, זה דבר שב"ה לא חויתי (חויתי אובדן קרוב אחר) אבל ממי שמכירה שחווה זה אובדן קשה ממש.

בכל מקרה אני לא חושבת שאת צריכה להשוות את עצמך לאחרים, אלא להיות קשובה לעצמך.

אם *לך* קשה שזה עדיין כל כך משפיע עלייך, אפשר לנסות לטפל בזה, אבל באופן כללי אובדן זה דבר קשה וכואב וזה טבעי.

שאת היחידה שנשארה להחזיק את הזיכרון, השאר המשיכו הלאה.

אולי במובן מסויים חלק מחוסר היכולת לחגוג ימי הולדת,

נובע מתחושה שאם חוגגים= השארנו מאחור לגמרי את האובדן?

כי אם כך את מרגישה (אפילו אם זה רק במובן מסויים..)

אז מאוד מובן למה את מתקשה לשחרר ולחגוג.

אז אולי אפשר אחרת וכן להנכיח באירוע את האובדן? כלומר אפשר גם לשמוח בשמחת הילדים שנולדו ב"ה, וגם לזכור שיש להם אחות גדולה שאיננה.

ואני זוכרת שהלידה של הבת דווקא הכי טלטלה אותך, וזה היה רק לפני שנתיים,

אז הגיוני שעדיין הדיסוננס הזה קשה לך..

כיוון נוסף, אולי אפשר לתעל את האירועים לא לחגיגה רגילה, אלא לעשות משהו ערכי ומיוחד יותר שיעזור לך להכיל את המורכבות.

אולי נסיעה לקברי צדיקים לתפילה וטקס חלאקה או נסיעה לכותל.

אני לא מכירה יותר מידי, אבל זה נשמע כמו פעילות נחמדה לגילאים האלו.

מניחה שיש משהו באזור, לא ממש מכירה בעצמי..

אשמח לעוד

לא הכי הכי קרוב...

ילדים נכנסים חינם

וכמה מרגש לשמוע את פרסום הנס שלך ❤️

ב"ה שתזכי לעוד ועוד ניסים ונפלאות וישועות גדולות במתיקות שלמה 🙏

אני אעשה גם בע"ה.

שתראי עוד ניסים 

תוהה האם זה נכון לשתף את הילדים בזה. מתלבטת אם זה לא יגרום ליותר מידי אכזבה אם הדברים לא יתגשמו כמו שהם מבקשים.

ילדים מתקשים לפעמים להבין מציאות מורכבת

והםתק/סגולה/אמונה , בטח כשנניח לא הכל מתקיים

יכול להיות קשה להכלה.

זאת רק דעתי ואין לה שום ביסוס

תמיד בתקופה הזאת הרשתות למינהם מלאות בבנות (בעיקר) שמספרות את איך שהבקשות שלהם התמלאו, והרבה פעמים זה קשור להריון ולידה.. בתור מטופלת פוריות, אני יכולה להגיד שהקבוצות של מטופלות בתקופה הזאת מלאות גם בסיפורים על בנות ששמו פתק אבל לא התגשם להם.. ואת כל ההאכזבה שלהם, והכאב לראות בלי סוף סיפורים על כאלו שכן התגשמו להם התפילות.. אז לשים לב כשמפרסמים שיש כאלה שזה רגיש להם, וכל שזה רק סגולה ולא מבטיח כלום.. גם לפעמים זה נותן הרגשה שכל מה שצריך זה לעשות את בסגולה הזאת וזהו, הכל מתגשם (ואז מחשבות שהיו לי בכל מקרה, מה, אולי בגלל שלא עשיתי את הסגולה אני לא נכנסת להריון?) אז גם כשמפרסמים חשוב לשים לב שזה לא פיתרון קסם או הבטחה להצלחה..

וכל מי שעושה את הסגולה, לחשוב על זה גם..

עבר עריכה על ידי אמהלה בתאריך א' בטבת תשפ"ו 2:04

זהו יום מיוחד שמסוגל לתפילות וישועות גדולות.

כל אחד בדרכו שלו

קראתי מר' אלימלך בידרמן. כתוב בתהילים: (צ"ב, ז')

"איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת"

אומר ר' אלימלך שאדם שלא מבין את "זאת-חנוכה" הוא כסיל ובער....

והאריך על כך עוד הרבה

וסיים במילים "בזאת אני בוטח".

אינני יודעת את מקור הסגולה להטמין פתק בחנוכיה

גם אני מצאתי פתק שלא זכרתי שהטמנתי מלפני שנתיים

וב"ה אכן תפילתי התגשמה.

אבל צריך לזכור שהסגולות נועדו בשביל לעורר את הלבבות לתפילה

ולנצל את היום המיוחד זאת חנוכה לתפילה ולתחנונים במיוחד ל"בניי ומזוניי"

בשורות טובות

שיתקבלו כל התפילות לטובה

והרופאה נתנה טיפות מסוג אחר.

אולי גם אצלכם יעזרו טיפות אחרות.

ואם הוא מצונן, יכול להיות שזה חלק מהצינון, ולא דלקת.

שדלקת עיניים עוברת לבד, באמת ראיתי את זה על הילדים שלי,  לי, שאני לא ילדה היתה דלקת עיניים שפשוט סבלתי ממנה, הביאו לי משחה בסוף

אם את רואה שמחמיר או לא עובר, תחזרי אל הרופא, אולי ייתן לך סינטומצין, זה עוזר ממש

וגפ הוא המליץ לכבס את המצעים והמשחקים אבל לא עשיתי את זה😅

מה בעצם את מתלבטת

אם ללכת עכשיו למיון?

אני חושבת שבאמת אין כ"כ מה לעשות עכשיו חוץ מלחכות למחר בבוקר ולקוות שלא יצא לבד

ולעבור את הגרידה כמתוכנן.

אולי אם תקפידי ממש לשכב כל הזמן עד הגרידה זה יעכב  במידה מסויימת.

חיבוק גדול ושיעבור בקלות.

היא האם זה שהופיע דימום אוטומטית פוסל את הגרידה?

זאת אומרת אם מחר כשאגיע ואגיד שהתחיל דימום יסרבו לבצע גרידה?

כדי לא לעשות סתם גרידה אם כל התוכן יצא.

הרבה נשים מגיעות מדממות לגרידה

ב‘ה בנושא הזה אני מושא קנאתך אבל ההריונות שלי קשים בטירוף! ואני הרבה מוצאת את עצמי מקנאה באילו שרצות ויפות ואוהבות להיות בהריון...

ועדיין מודה על רגע על ההיריון ומאוהבת בתוצאות שלו...!!

שמכירה נשים שילדו גם ככה

אשמח לעזור בזה אם תרצי כתבי לי בפרטי

לא זוכרת

הוא מעולה אבל

וזול

ולא כבד

אבל צריך להוביל אותו איכשהו לבית כי זה מוצר גדול

פשוט מפעילים

בכפר סבא.

עם צינור.

2 עובדים ערבים העלו את המכונה על העגלה שלנו, בעלי הרים אותה לבד מהעגלה לאוטו ומהאוטו לבית, על המכונת כביסה. (אם לבעלך יש כוח, לא אמור להיות בעיה)

לא צריך להתקין כלום, פשוט לחבר לחשמל וזהו.

מה שכן, אני ממש נבהלתי לגלות שהדירוג האנרגטי שלו זה g😱

זה אומר שהוא שותה חשמל בטירוף (לשם השוואה, רוב מוצרי החשמל הם בדירוג Aאו B) ומייבשים שהם ידועים כזוללי חשמל ראינו בחנויות חשמל אחרות בדירוג c.

המייבש של אושר עד היה זול ביותר מ1,000 ממייבשים אחרים שבדקנו, אבל לא יודעת להגיד לך כמה כסף נפסיד על זה שהדירוג שלו מאוד גבוה. לא מבינה בזה, אבל אם עדיין לא קניתם לפי דעתי שווה לבדוק את זה. אני מרגישה כרגע קצת מחסום בלהפעיל אותו חופשי וזה מבאס אותי.

אצלנו למשל המיני מרכזי בדרוג נמוך לא זטכרת כמה ועדיין קנינו אותו..

זה יכול להיות שיקול אבל מנסיוני לפחות - היה לי מייבש בדרוג a וגם עכשיו יש לי מייבש (את זה של אושר עד) ולא רואה הבדל משמעותי בחשבון שגמככה גבוה אצלי

כרגע אני בעיקר מנסה לברר איפה יש, שלא נסע סתם.

לא עונים לי לטלפון.