פעם ראשונה שאני שואלת כאן שאלה, אודה לתשובות מכילות וטובות...
היום ישבנו בעלי ואני על הספה בסלון אחרי יומיים לא קלים שבהם היינו חסרי סבלנות אחד כלפי השני והשלמנו. מקודם הוא ליטף אותי בסלון ונזכרתי תוכ"ד בסיטואציה לא נעימה שקרתה לפני שמונה חודשים בערך. והתחלתי לכעוס על זה כאילו זה קרה ממש עכשיו... פתחתי את זה איתו ועכשיו אני עדיין עצבנית. יכול להיות שאני הורמונלית כי מעולם לא קרה לי שכעסתי על משהו ישן אבל אולי זה מכעיס כי זה עדיין אקטואלי בלי שאני יודעת.
הסיפור- היינו בחופש וחיכינו הרבה זמן בתור לספורט ימי, הזמנו כרטיסים מראש בשבילנו ובשביל זוג חברים שלנו. חיכינו הרבה זמן בתור, בדיוק חברה שלי הלכה לקרוא לבעלה ובזמן שהיא הלכה לקרוא לבעלה, בעלי שאל אותי אם נראה לי שזה בסדר לעשות את זה ביחד איתם כי אולי זה לא צנוע, אמרתי לו שלדעתי אין בעיה כי הם זוג ובעלה נמצא שם והוא קשוח אז אין סיכוי לקלות ראש וגם ככה באנו ביחד לטיול. בסוף הם לא הספיקו לבוא כשהגיע תורנו וזה היה התור האחרון כי הגיעה השקיעה ואסור להעלות בחושך, לידנו חיכו 3 בחורות עם חצאיות מיני בערך שהיו אמורוץ להיות אחרינו, אחת מהן היתה יפה, והן הבינו שאנחנו האחרונים והם לא יוכלו לעלות אחרינו והתחננו לאחראי, אז בעלי בלי לשאול אותי הציע להם לעלות איתנו- אחרי שהוא אמר שזה קלות ראש לעלות עם חברה שלי שהיא עם בעלה והיא מאוד צנועה. אני הזדעזעתי והתעצבנתי, כי הוא זה חושב שזה קלות ראש.. ובמתקן אין הרבה מקום והוא מכיר את זה שעפים אחד על השני. בתכנון היה שאני והוא נשב באמצע וחברה שלי לידי ובעלה לידו אז לא תהיה בעיה. ופה הוא הגבר היחיד והוא מציע בלי לבקש רשות כשהוא אומר על המקרה הקודם בכנות שזאת בעיה, פתאום אין לו שאלה בכלל. 3 בנות קולניות, צעירות וחשופות. כמובן שלא הסכמתי וכמעט צעקתי עליו שם מרוב שהתרגזתי, גם הייתי בתקופה מאוד הורמונלית והתחשק לי להרביץ לו מרוב עצבים- זה היה אחרי יומיים של בעיה קשה דומה אז הייתי טעונה.
נזכרתי בזה עכשיו והתחלתי לכעוס עליו והוא ניסה להסביר לי שבגלל שהוא ויתר על הערך הראשון- לעלות עם הזוג חברים, הוא התדרדר לעברה השניה. וזה לא הרגיע אותי, זה רק הדאיג אותי יותר שהוא כל כך מהר מתדרדר ומוותר על הערכים שלו ומגיע ברגע אחד מן הפח אל הפחת. יש לציין שאני לא הבנתי שהוא מוותר על משהו שהוא מאמין בו כשהוא שאל על הזוג, חשבתי שהוא רק שאל לדעתי ונרגע. והוא גם לא שאל אותי בכלל בקשר לבנות האלה... במקום שתהיה לנו חוויה רומנטית כי הזוג לא עולה בסוף, הוא רוצה להכניס נשים זרות לחוויה שלנו.
הוא אמר שנשים זרות זה פחות חמור מאישה עם בעלה שהוא מכיר. אבל כל רגע הוא אומר משהו אחר.
השאלה שלי אם קרה לכם שכעסתם על משהו ישן בכזאת עוצמה, ולמה לדעתכם זה כל כך מכעיס אותי פתאום? חשוב לי לומר שלא דיברנו על זה מספיק באותה תקופה כי זה קרה יומיים אחרי משבר דומה אחר ולא היה לי כח כבר לריב.
עוד שאלה- מה עושים כדי לא להרים את הקול? לאחרונה אני מתרגזת מהר וצועקת ואני לא שולטת בעצמי ומתחרטת כל פעם מיד אחרי...
היום ישבנו בעלי ואני על הספה בסלון אחרי יומיים לא קלים שבהם היינו חסרי סבלנות אחד כלפי השני והשלמנו. מקודם הוא ליטף אותי בסלון ונזכרתי תוכ"ד בסיטואציה לא נעימה שקרתה לפני שמונה חודשים בערך. והתחלתי לכעוס על זה כאילו זה קרה ממש עכשיו... פתחתי את זה איתו ועכשיו אני עדיין עצבנית. יכול להיות שאני הורמונלית כי מעולם לא קרה לי שכעסתי על משהו ישן אבל אולי זה מכעיס כי זה עדיין אקטואלי בלי שאני יודעת.
הסיפור- היינו בחופש וחיכינו הרבה זמן בתור לספורט ימי, הזמנו כרטיסים מראש בשבילנו ובשביל זוג חברים שלנו. חיכינו הרבה זמן בתור, בדיוק חברה שלי הלכה לקרוא לבעלה ובזמן שהיא הלכה לקרוא לבעלה, בעלי שאל אותי אם נראה לי שזה בסדר לעשות את זה ביחד איתם כי אולי זה לא צנוע, אמרתי לו שלדעתי אין בעיה כי הם זוג ובעלה נמצא שם והוא קשוח אז אין סיכוי לקלות ראש וגם ככה באנו ביחד לטיול. בסוף הם לא הספיקו לבוא כשהגיע תורנו וזה היה התור האחרון כי הגיעה השקיעה ואסור להעלות בחושך, לידנו חיכו 3 בחורות עם חצאיות מיני בערך שהיו אמורוץ להיות אחרינו, אחת מהן היתה יפה, והן הבינו שאנחנו האחרונים והם לא יוכלו לעלות אחרינו והתחננו לאחראי, אז בעלי בלי לשאול אותי הציע להם לעלות איתנו- אחרי שהוא אמר שזה קלות ראש לעלות עם חברה שלי שהיא עם בעלה והיא מאוד צנועה. אני הזדעזעתי והתעצבנתי, כי הוא זה חושב שזה קלות ראש.. ובמתקן אין הרבה מקום והוא מכיר את זה שעפים אחד על השני. בתכנון היה שאני והוא נשב באמצע וחברה שלי לידי ובעלה לידו אז לא תהיה בעיה. ופה הוא הגבר היחיד והוא מציע בלי לבקש רשות כשהוא אומר על המקרה הקודם בכנות שזאת בעיה, פתאום אין לו שאלה בכלל. 3 בנות קולניות, צעירות וחשופות. כמובן שלא הסכמתי וכמעט צעקתי עליו שם מרוב שהתרגזתי, גם הייתי בתקופה מאוד הורמונלית והתחשק לי להרביץ לו מרוב עצבים- זה היה אחרי יומיים של בעיה קשה דומה אז הייתי טעונה.
נזכרתי בזה עכשיו והתחלתי לכעוס עליו והוא ניסה להסביר לי שבגלל שהוא ויתר על הערך הראשון- לעלות עם הזוג חברים, הוא התדרדר לעברה השניה. וזה לא הרגיע אותי, זה רק הדאיג אותי יותר שהוא כל כך מהר מתדרדר ומוותר על הערכים שלו ומגיע ברגע אחד מן הפח אל הפחת. יש לציין שאני לא הבנתי שהוא מוותר על משהו שהוא מאמין בו כשהוא שאל על הזוג, חשבתי שהוא רק שאל לדעתי ונרגע. והוא גם לא שאל אותי בכלל בקשר לבנות האלה... במקום שתהיה לנו חוויה רומנטית כי הזוג לא עולה בסוף, הוא רוצה להכניס נשים זרות לחוויה שלנו.
הוא אמר שנשים זרות זה פחות חמור מאישה עם בעלה שהוא מכיר. אבל כל רגע הוא אומר משהו אחר.
השאלה שלי אם קרה לכם שכעסתם על משהו ישן בכזאת עוצמה, ולמה לדעתכם זה כל כך מכעיס אותי פתאום? חשוב לי לומר שלא דיברנו על זה מספיק באותה תקופה כי זה קרה יומיים אחרי משבר דומה אחר ולא היה לי כח כבר לריב.
עוד שאלה- מה עושים כדי לא להרים את הקול? לאחרונה אני מתרגזת מהר וצועקת ואני לא שולטת בעצמי ומתחרטת כל פעם מיד אחרי...
