ב. ארה"ב היא בין הנפגעות העיקריות מהירידה

בארה"ב צריכים את מחיר הנפט לפחות ב-35 דולר לחבית

בד"כ זה לא מזיק, אבל הפעם זה יכול לגרום לאנשים לזלזל בהנחיות של משרד הבריאות.

כל העולם המערבי (ולא רק) עושה את הצעדים שעושים כאן,

אף אחד לא מבין שזה בעצם לא יותר חמור משפעת?

כל כלכלות העולם מאוד נפגעות, אף אחת לא מרוויחה כאן.

(כתבתי "עיקרית" לא יחידה, חוץ מזה שארה"ב מוכרת נפט בכמויות)

ואז לא קרה כלום: מסע בזמן לבלוף הגדול של באג 2000

אם זה לא נעשה בכוונה, שנערכו כביכול למלחמת עולם אטומית כלל זירתית ורעב המוני ולא קרא כלום, וכמה אנשים ומדינות הרוויחו מזה וכמה זמן אוויר זה נתן, בשביל כלום ושום דבר, אני אוכל את כל הגרביים שלי

אני הייתי בן 6 ולא זוכר כלום. פעם ראשונה ששמעתי על זה היה בתור שמיניסט, בטיול שנתי בלילה כשמספרים צ'יזבטים (למדריך היתה זוית אישית, היה בלבנון ולא יכל לדעת גם הרבה אחרי האם ההורים שלו מנותקים מחשמל). כשחזרתי הבייתה וסיפרתי את זה לאבא שלי הוא סיפר באדישות איך הלך לישון וקם למחרת לעבודה הדליק את המחשב ואחרי שעה שם לב שאם המחשב דלוק אז לא קרא כלום. כנראה לא זוכר מזה כלום בזכות אבא שלי חחחחח

שאלתי את עצמי למה אני שומע על כך לראשונה 12 שנים לאחר מכן בהקשר מאוד מסוים, ורק לאחרונה מדברים על זה. כמתואר בכתבה, אנשים התביישו שנפלו בפח והדחיקו הכל.

אגב ההורים שלך אגרו מים בבקבוקים ונערכו עם גנרטורים?

שאחרי הבאג

היו באמת בעיות, אבל העולם השתגע. תיקנו את הבעיות והכל נהיה בסדר.

אני אומר שהכפילו אותם פי 1000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000

אם לא נותקה עיר אחת מחשמל או מים לא היה מלכתחילה פוטנציאל למשהו רציני. ובפועל התכוננו למלחמת עולם אטומית רב זירתית ורעב המוני

לעולם לא נדע.

כתוב בפירוש שגם מדינות שלא נערכו למעבר עברו אותו ללא תקלות...

רוב האוכלוסייה

יש המון חולי קורונה שממלאים את בתי החולים ולא נותנים פנאי לרופאים לטפל בחולי סרטן ומחלות לב. ואולי גם הרבה מהחולי קורונה ימותו מעצצמם בגלל העומס על הרופאים, וחלילה נשמע על קפיצה מאחוזי התמותה מקורונה

חברים ישראלים יקרים.

סיימתי הבוקר רצף של שישה לילות ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים שלי שנמצא בברונקס, ניו-יורק.
בפרק הזמן הקצר הזה, ראיתי את היחידה מתמלאת בחולי קורונה קשים ועוד רבים מחכים במיון ובמחלקות למיטות. חלקם צעירים יותר ממה שציפיתי, אך לרוב יש להם בעיות רקע משמעותיות. הם נתקעים על מכונות ההנשמה למשך זמן ארוך מהרגיל שחושף אותם לסיבוכים אחרים. בשלוש-עשרה שנותי כרופא לא ראיתי דבר כזה.

אנחנו מתחילים לאבד חולים וכמעט לא נשארו לנו מכונות הנשמה. בקרוב נאלץ להחליט מי יחיה ומי ימות, כי אין מספיק. מלאי הציוד והמיגון מאוד נמוך ואנחנו נאלצים להשתמש במסכות מספר פעמים.

מה שאתם שומעים על מה שמתחולל פה זה אמיתי ויותר מזה. אני ממליץ לכולם בארץ לקחת את ההנחיות מאוד ברצינות. אם יש לכם בעיות רפואיות ובעיקר בעיות נשימתיות, הגנו על עצמכם והשתדלו לבודד את עצמכם עד שיגיעו החיסונים.

ולכל שאר הבריאים והצעירים-תתנהגו כאילו אתם נושאים את הנגיף וכל בן-אדם שאתם מתקרבים אליו יכול למות מהנגיף שהעברתם אליו. זה הזמן בשבילכם להתכונן לגרוע מכל.

לחברי הרופאים, ימים קשים באים. התכוננו לתסריט הרע הזה כבר כמה שבועות, ובכל זאת אנחנו במצב הנוכחי. תוודאו שמארגנים לכם תמיכה נפשית, כי פוסט-טראומה זה חלק מהעתיד. המשפחות של החולים לא יכולות לבוא וחלקן לא מקבלות את הדין בצורה סבירה. תתכוננו לשיחות טלפון מאוד קשות וכואבות.

https://rotter.net/forum/scoops1/615743.shtml?utm_source=rotter.net&utm_medium=newsticker

והם פי 36 מאיתנו בגודל

ובקיצור- מה שקורה עכשיו בניו יורק עלול חלילה לקרות גם אצלנו (אם לא היו עושים סגר)

ואני לגמרי בצד שלך בדיון.

(וגם הזהרתי מפניו בשרשור אחר לפני שבוע)

נתניהו המציא הכל כדי לפרק את כחול לבן

כי אם כן איך שיקר לבד לכל העולם?

יש סכנות שאפשר לזהות אותם בשלבים מוקדם, וצריך לחסום אותם ככל הניתן כבר אז.

ב. באזורים שבהם יש התפשטות רחבה של הקורונה, מספר המתים ליום גבוה בהרבה מבהתפרצות של שפעת.

ג. לא מספיק שגורם אחד יקבל את ההחלטה המוזרה להוריד את מחיר הנפט בדרך הזו. צריך קנוניה של הרבה גורמים, כולל כאלה שאין להם אינטרס כזה בכלל.

אמנם כאמור לא שולחים להסגר אדם שחוזר ממדינה נגועת HIV אבל בלי הסגר יש כמות נדבקים בשנה כמו שעכשיו עשתה הקורונה עם הסגר בהרבה פחות זמן בזה, יש מחסור עולמי במכונות הנשמה, ומצאתי הסבר למה חוקרים מכל מיני מדינות מצאו אחוזי תמותה נמוכים הרבה יותר. מדינות שמחמירות בהנחיות נהנות מאחוזי תמותה נמוכים יותר. לכן חשוב להישמע להנחיות

מאמר מעניין על השפעת הספרדית והשוואה לקורונה - צעירים מעל עשרים

מסתבר שאחוז תמותה שנראה נמוך, קצת יותר מ3, או כמות גדולה של אנשים שמחלימים מהר מאוד ובלי תסמינים, או תסמינים משמעותים, כל זה היה גם בשפעת הספרדית שקטלה 50 מיליון (ואולי יותר) תוך שנה

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם