אחת מהן רווקה מתקדמת עם שני תארים שאמרה שהייתה זורקת את הכל בשביל להחליף חיתולים לילדים שלה עצמה.

בפרקטיקה, יש סיכוי שזה לא באמת היה פועל אצלה, ואולי כן. העולם היום יותר מורכב מפעם.

אבל לא חושבת שזה אפשרי

ולי אישית זה ממש מתאים לאופי... 

אבל לתקופת זמן מסוימת חושבת שזה אפשרי

יכול להיות לכמה שנים ואז לחזור לעבוד... 

תלוי מצב בחיים... 

תגלי לי,אני ארוץ לקחת ואדווח גם לשכנות

באיזה סרט את חיה?!

אם הבעל עובד,אז חלקן הקטן נשאר בבית לגדל את הילדים והן מוותרות על המון דברים בגלל זה,כמו להישאר עם הילדים עד גיל 3 בבית,לפעמים זה אומר 3 ילדים קטנים. (כי אין כסף לגן פרטי)וכו' וכו'

ואם הבעל בכולל,האישה עובדת קשה מאוד מאוד גם בבית וגם בחוץ

אולי אצל חסידים, וגם זה כבר לא כ"כ כיום

להתפלל עליו ספציפית וה יחליט אם זה טוב לך.ולא להתפלל כמו "ה' אתה יודע מה טוב לי אז תמצא אותו בישבילי'"

אני מזכירה שעם את מעוניינת במישהו ספציפי

יש דעות מבוססות שאומרות כן להתפלל בדיוק על מה שרוצים

ריטב"א מו"ק יח: שמא יקדמנו אחר ברחמים פי' שהזכות מבטל הגזירה והכוכב שבשעת המולד.
ושם אי חזיא לך לא אזלא מינך. אף שיכול אחר להקדימו ברחמים, משום הא מילתא בעלמא דקאמר לא רווח, [ד]להכי צריך רחמים וזכויות (לכאורה הכוונה שתפילה לא מועילה וצריך גם זכות), א"נ דמילתא בעלמא אמר ליה כי הכיר בחכמתו שאינה טובה לו

להתפלל בפרטות או שהקב"ה יעשה באופן המתאים – עקרים ד,כד (עדיף בכללות, או עכ"פ לסייג שלאו דוקא כך). יש בשפ"א (פרשת וישלח תרל"ג ואתה) שאין להתפלל ע"פ שכלו וכן בלקוטי עצות

כך מסתדר עם פירוש הר"ן בשם רש"י ש'בתר הכי' זה היה אחרי הנישואין שהתפלל שהוא ימות או שהיא תמות, זה כבר עניין רציני שהוא ממש מאס בנישואין, וכדומה בשיטה לתלמידו של רבינו יחיאל מפאריש.

גם בריטב"א עצמו אפשר לפרש שזה עצה טובה לו וכך גם לכולם.

על כל פנים כך מסקנת שו"ת משנה הלכות חלק ז סימן רלה:
ואם יעשה תחבולות לישא אשה שאינה ראויה לו בין תחבולות גשמיות ואפילו ע"י תפילות לא יעלה לו כהוגן כי הא דרבא (במ"ק י"ח ע"ב) דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי וכו' ואמר תזדמן לי פלניתא א"ל לא תיבעי רחמי הכי אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה' בתר הכי שמעיה דקאמר או איהו לימות מקמה או איהי תמות מקמיה א"ל לאו אמינא לך לא תיבעיא עלה דמילתא הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש. מן התורה דכתיב ויען לבן ובתואל מה' יצא הדבר, מן הנביאים דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא, מן הכתובים דכתיב בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת ע"כ."

(חלום באיזה אופן אפילו)

אני מרגישה שבמהות שלי התפקיד שלי הוא לתמוך מבפנים, יש לי את היכולת לפעול גם בחוץ אבל פשוט לא מרגיש לי נכון וגובה ממני המון כח 

הכוחות שלי באים לידי ביטוי בפנים בצורה הכי טובה . כשאני עובדת בחוץ ונמצאת בחוץ יותר מדי(יותר מדי זה משתנה שתלוי בהרבה דברים אז לא מנסה להסביר) אני מוצפת ואם קורה באופן קבוע זה מאוד קשה וכשמתחתי מדי הגוף החליט שמספיק ונהיתי חולה או לא נשאר כח לדברים אחרים בכלל...

ותמיד ראיתי את השליחות שלי בזה שאני אהיה הבית של בעלי ואתמוך בו (זה כולל גם בחוץ) ואני אהיה הצד שפונה לנשים 

עסק קטן מהבית או משהוא כזה יכול להיות נחמד ובטח אם זה כולל לעזור לאנשים אבל לא רוצה עבודה שאני אשקיע בה המון כח בחוץ ואז לא יהיה לבית 

גם חלום שהילדים יהיו בבית (חינוך ביתי )לפי מה שנכון להם ולא לפי מתי שצריך לזרוק למסגרות

פשוט יש אמהות רגועות גם בבוקר יש מסודרות ויש פחות 

ברור שגם למישהי פחות מסודרת ויותר לחוצה יהיה יותר זמן אם היא בבית לסדר ולא להיות בלחץ אם מישהוא פספס הסעה אבל לא בטוח 

וזמן לנוח הרבה

הופכים לכבדים ועייפים יותר ולא ההפך.

צריך משמעת עצמית מאוד גבוהה כדי לנצל את הזמן נכון כש"לא חייבים".

אבל כמו שאתן בעצמכן אומרות שזה מעיד על הרבה נשיות, בייתיות וכו'

הוא רוצה שאשתו תהיה כזאת...

ואני רוצה גם להוסיף משהו שתמיד חורה לי בנושא הזה-

שתמיד מייצרים מציאות כזאת מושלמת שהאמא בבית ולא עובדת.. אני לא אומרת שזה בהכרח לא נכון, אבל כאחת שגדלה בבית שאמא שלי כל החיים עבדה (ועדיין עובדת) עד יחסית מאוחר, ורוב הסביבה שאני מכירה הן נשים עובדות, ובכל זאת גם הבית שלהן ב"ה מסודר ונקי, והילדים רגועים ושמחים.. אז זה פשוט לא מעיד על כלום.. 

אני ממש לא חושבת שאמא מסורה נמדדת בכמות השעות שהיא נמצאת בבית.. דווקא לדעתי יכול להיות שאישה שבחרה להיות בבית, יהיה לה פחות סבלנות לילדים כי היא איתם הרבה שעות, ודווקא אישה שחצי מהיום לא בבית, יהיה לה יותר סבלנות לילדים שלה. 

בסופו של דבר גם אישה עובדת היא אמא, ועדיין יהיה לה משימות של הבית לעשות, וכמובן שיש שבתות וחגים שהיא יותר מקדישה לילדים שלה. 

תכל'ס די סטיתי מהנושא של השרשור, פשוט זה נושא שתמיד מציק לי ההסתכלות עליו.. בסופו של דבר אני לא נגד זה שאישה תהיה עקרת בית אם היא באמת בוחרת בזה בלב שלם, העיקר שאישה תהיה מרוצה מהבחירה שלה (וגם גברים כמובן..)

מרשה לעצמי לכתוב פה (מקווה שזה בסדר)

מסכימה אתך שהכי חשוב שהאמא מאושרת ומסופקת,ואם לאמא יש המון ייסורי מצפון והיא לא שלמה עם עצמה,זה עובר לילדים.

אבל,אמא נמדדת גם בכמות ולא רק באיכות,אמא שנמצאת רק 4 שעות ביום עם הילדים,חוזרת עייפה מהעבודה,וצריכה המון סבלנות לילדים בדיוק כמו אמא שאיתם כל היום.

אמא שנמצאת בבית אפילו שהיא נחה בחדר שינה נעול,הילדים יותר רגועים.הם מרגישים תחושת ביטחון. ככה זה אצלי בכל אופן.

אבל,המצב כיום לרוב לא מאפשר אמא בבית,אז עושים מה שצריך,בסה"כ האמא יוצאת להביא פרנסה הביתה.

ועוד משהו,יש הרבה נשים שמדמיינות שיהיו עם הילדים,אבל כשזה מגיע למעשה,זה הרבה יותר קשה ממה שנראה להן.

בימינו אדם בבית כל היום זה אדם עצלן

אלא אם הוא עובד גם בבית חוץ מתחזוקה שוטפת של בית.. 

דווקא מי שעובד (ורצוי במה שאוהבים)לרוב יעריך את הזמן- יתקתק מטלות, ההספקים שלו יהיו טובים יותר, הזמן שלו עם הקרובים/ילדים לו יהיה זמן של איכות, ולאורך זמן יהיה גם אדם מאושר יותר כי ההתפתחות תהיה בכמה מישורים במקביל וכו'.

שזה פשוט לא מתאים לכל אחת.
יש כאלה שגם כשיש להם את היכולת הכלכלית והן יעדיפו לעבוד ויש כאלה לצד השני.
יצא לי לראות לא פעם ילדים שגודלים עם אמא שלהם (בעיקר בגיל הקטן יותר) ואין מה להשוות, זה משהו אחר, התשומת לב, החום, החינוך הוא אחר, מה שהילד לא בהכרח בכלל יקבל במסגרת של מעון למשל ששם המטפלת צריכה להתחלק לעוד איזה 9 ילדים בערך ואולי ייתמזל מזלו של הילד שיתייחסו אליו בהתאם ויתנו לו מה שהוא צריך כדי לגדול בצורה תקינה..
כמובן יש לזה יתרונות נוספים. אבל גם זה לא מתאים לכל אחת ולא לכולן יש את הסבלנות והרצון לזה במיוחד היום כי זה גם לא פשוט.
בתכל'ס האישה לא נועדה במקור שלה כל היום להיות בחוץ, הפכנו לכאלה בגלל התקדמות במעמד האישה והפמיניזם שנשים יצאו לשוק העבודה (בעיניי דבר שמעמיס יותר עבודה על האישה וזה גם בא על חשבון דברים מסויימים) וכל העניין של ההגשמה העצמית וכמובן עזרה כלכלית לבית.
אני מנסה לחשוב על סבתא שלי שגידלה איזה כמה וכמה ילדים לא הייתה מגיעה ב4-5-6 הביתה מהעבודה והיא עבדה מאוד קשה וגידלה ילדים למופת, בריאים בנפשם, שמחים שחוו ילדות נורמלית ואת אמא בבית.
אז נכון, היום הדור זה לא הדור של סבתא שלי וגם הנשים והאילוצים שקיימים הם אחרים אבל יש יותר ממקרה אחד או שניים של ילדים  שחוו מציאות של אמא בבית, וזה משהו אחר.
אז. מי שיש לה יכולת נפשית\כלכלית לזה בעיניי זה מדהים. 

עובדת מהבית. ומבחינתי זה אידאלי שאני יכולה לקחת את ילדיי בבוקר ללימודים ולהחזירם בשעה סבירה, ולהיות איתם מחצית מהיום.

אבל אולי אני כבר שייכת לדור הקודם... (נשואה 13 שנים ב"ה)

טוב נראה במבחן האמת על זה...

הלוואי ויכולתי להיות כל הזמן בבית. נראה לי שאין הרבה גברים שמוכנים לכך.

אישית, בעלי לא מוכן שהעול הכלכלי יהיה רק עליו.

כשאני שומעת מישהי שאומרת שבעלה רוצה שהיא תהיה בבית או שהיא גידלה את הילדים בנחת ולא יצאה לעבוד אני ממש מקנאה.

להיות עקרת בית 

כמו אמא שלי שתהיה בריאה,

בעז"ה הלוואי ויתאפשר..

בס"ד

זה רצון ה' - לדעתי.

המציאות העכשווית - זמנית.

אני נהנה מהכסף שאשתי מביאה - אבל העונג האמיתי היא פעולתה המבורכת בבית: אווירה חיה בבית, שמחה, ריח בישולים ביום שישי (וגם במשך השבוע), שירים וילדים שמחוברים לאמא.

אם אשה חייבת לעבוד - עדיין היא מרכז החיים בבית. אבא יכול לעזור לאמא - לא להיות אמא. זה גדול עלינו.

זו הסיבה שגם אני שואף לכך.

כך שלשאלה המקורית - כן, זכיתי לפגוש כמה.

שלא נגמרות וחוזרות על עצמן ועם הילדים- זה אושר גדול אבל קשה כל הזמן, כי כן רוצה להביא לידי ביטוי יכולות ותחומי עניין שלי שלא יכולים לבוא לידי ביטוי בבית, שיח עם אנשים בוגרים וכו'. אז באמת לא לכולן זה מתאים וזה בסדר. ולמי שמתאים לה- מעולה. אשריה.

אולי גם קשור לזה שקיבלנו תאומים ב"ה, אבל לצאת לעבודה נתן לי כל כך הרבה נפשית, קודם כל שקט ושלווה

התגעגעתי אליהם במשך היום והייתי יותר סבלנית איתם

ועכשיו עם הסגר אני מחכה ליציאות לסופר

ובכלל לא מתרכזת בלעשות דברים שחשבתי שאוכל לעשות, בטח שלא עם שני תינוקות שדורשים תשומת לב כל הזמן ועד שהם הולכים לישון בערב כבר עייפים ואין כוח לכלום

קדושה בשפע

פרנסה לא חסר ב"ה

זו האמת הפשוטה והיפה.

אך צריך להתפלל על זה מאוד בדור הזה כי זה בדרך כלל בחורות מאוד צנועות שיש להם רגש מאוד גדול לקדושה וצניעות.

ספקים- מתחילים לעומת וותיקים

מיקום אולם (גן/ אולם/ אולם באיזור תעשייה זול)

קייטרינג חיצוני/ כלול במחיר האולם- מגוון מפונפן של מנות/ אוכל פשוט

מספר מוזמנים 

ואם אני מבינה נכון, יש שם עוד דברים כשהמטרה של כולם היא היא לשמור על הנראות החיצונית והטיפוח המתמיד של הגן.

את החפצים, הספקים וכו' מביאים לשם- וזה עוד אופרציה לארגן אותה.

באולם יש לך את המקום כמו שהוא קומפלט, אתה משלם רק על השכירות שלו. 

כאן כנראה שפחות רלוונטי, אבל כנראה נסתכל בכל זאת

צחקתי

התכוונתי בחלק הערבי (לבינתיים) של חברון

ספציפית, לא צריכים חסד ולכן לא אבקש מגמח שהוא באמת גמח.

פשוט מעדיפים להוציא פחות על עצם האירוע במקומות שזה לא יפגע 

זה הכסף הגדול

משם - זה כבר עניין של סטנדרטים שלכם

אנחנו היינו סטונדטים  לפני 10 שנים. לא שילמנו על עיצוב אולם, עוד אין לי אלבום, לא הסתכלתי על התמונות גם יותר מפעמיים נראלי אז אני שלמה עם ההחלטה והזמנתי שמלות כלה ב450 שח בעליאקספרס🙈 וכן, יותר מאחת

(זה חלק שפחות בתחום שלך ואל תצפה ממנה האמת לדעתי אם זה לא בא ממנה. אבל לא היו לי סטנדרטים בקטע קיצוני ומצדי היה להתחתן בדשא מתחת לבית הוריי אבל בעלי התעקש שלא)

בס"ד

המלצות ספציפיות לאולמות -

אולמי מייפל בפתח תקווה מאוד זולים יחסית לשוק. 

יש מצב שגם האולמות האחרים באותו אזור יהיו זולים. שאר האולמות שאני מכירה הם בפריפריה הצפונית אז לא יהיה רלוונטי אני מניחה...

זורקת לבדיקה - מצפה יריחו, אם הם עדיין עושים אירועים.

מעריך מאוד

רעיון מעניין

לוותר על מנה ראשונה. להישאר עם סלטים ועיקרית

ולא למרכז קטיף, גם נמצא בניצן.

הייתי שם בחתונה לא מזמן,

אם לא הייתי בעבר במרכז המבקרים כנראה שלא הייתי מנחשת שזה מרכז מבקרים ולא מקום סטנדרטי לארועים.

יש שם גן מאוד יפה, אם תבוא לשם למרכז המבקרים אז יסבירו על ההיבט הבוטני וההלכתי של הצמחיה מסביב, אם אתה בא לשם לארוע אז אתה רק רואה את הצמחיה היפה מסביב.

בחתונה שאני הייתי, חלק מהאורחים ישבו באולם בפנים וחלק בחוץ.

אין לי מושג מה העלויות שם.

אבדוק

תודה לכן

אחוזת זר בשומרון (אזור קרני שומרון) 190 למנה כולל הכל. לא יודעת מה זה באמת כולל, רק ראיתי פרסום.

מקום ממש ממש יפה, אבל לא נגיש (מבחינה לאולם יש הליכה בעלייה לא סלולה), אם יש אורחים מבוגרים זה פחות מתאים.

שמעתי שגם גוונא בגוש עציון נחשב זול.

לא יודעת עלות מדויקת.

האמת שנגיש זה קריטי, כנראה שנבדוק לגבי גוונא

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

וכי לבת 41 לא מגיע זיווג?

מי קבע שגבר בן 43 לא ירצה בחורה בגילו אלא רק עם פער של 3 שנים לפחות?

והאם גבר בן 28 לא מספיק בוגר בשביל בחורה בת 28?

מנסים ליצור תנאים הגיוניים ליצירת קשר בפער גילים סביר. 

וודאי שבחורה בת 41 זכאית להתחתן

בע"ה שכולן וכולם יימצאו בנחת.