לי יש שאלה  גדולה יותר - ראיתי רב גדול ותלמיד חכם צדיק ונקי, שעמד לפניי בתור בסופר, וכשבא לשלם, היה חסר לו חצי שקל. הבושה היתה גדולה. עד היום לא יישבתי לעצמי את הקושיה הגדולה באמונה שחוללה הסיטואציה הזאת. זה קצת מענין שאני התקשיתי בדיוק באותו קושי של חבירך - אם ה' יכל למנוע את זה ולא מנע אז הוא לא מוסרי, ואם הוא לא יכול אז מה הוא שווה.

מי שלא קשה לו מוות או ייסורים של בן אדם אחד אבל כשזה שואה זה פתאום מפריע לו, זה בן אדם שלא מאמין מלכתחילה

הרבה חילונים יצאו מהשואה דתיים ולצערנו גם ההפך אבל הכל עניין של הסתקלות

נכון השואה הייתה דבר נורא אבל עם לא הייתה שואה לא הייתה לנו מדינה(כן באמת!)

בנוסף אתה יודע כמה נסים היו בשואה דיברתי פעם עם ניצול שואה (חילוני כופר! שאוכל חזיר)

ושאלתי אותו מה הוא חושב השואה גרמה לעם ישראל והוא אמר לי דבר מאוד פשוט. בשואה עם ישראל הבין שגם עם אתה בלי כיפה או כיפה שחורה\סרוגה\פאות מתפלל כל יום\ביום כיפור. הנאצים הרגו אותך. כי כל יהודי הוא יהודי. בקיצור השואה גרמה לאיחוד בעם ישראל(לצערי זה קצת חסר היום). בנוסף גם היו הרבה נסים (פרטיים) בשואה (תחפש בגוגל\תקרא ספרים...). 

בהצלחה.

הוא זה שגרם אותה.

גם אם באמת קשה לקבל את זה..אבל זה היה לטובתינו הנצחית

יש הרבה תשובות טובות מרבנים

למרות שלפי דעת רבינו אסור לחשוב ולדבר מחקירות. ופשוט לא לחשוב מזה.

אי אפשר לפגוע באדם אם לא נגזר עליו.

שכל מה שעבר עם ישראל זה מקרה. לא יתכן שכל החוכמה שיש בתא הכי קטן בבריאה היא מקרה. אז יש אלוקים ולא את כולו אנו מבינים. "לו ידעתיו- הייתיו"

ראשית כל האמור כאן לא נוגע לניצולי שואה עצמם.

אבל סתם אנשים חילונים בימינו שמשתמשים בשאלה הזו כטענה זה לא יותר מחוצפה פילוסופית שבאה רק מתוך רצון להשמיץ את היהדות ולא לקבל ממנה.

ולמה אני חושב כך מהסיבות הבאות:

א. ראשית לפני שאני חוקר איפה פלוני אני צריך לדעת מי זה פלוני ולהאמין שהוא קיים. לפני שאני מחפש איפה ה' היה או לא היה יש דברים בסיסיים יותר שאני צריך לדעת עליו (יותר מהעובדה שקוראים לו הקב"ה). 

ב. לרוב כשאנשים שואלים את השאלה הזו הם פשוט מצטטים אותה ממקום אחר, אבל הם עצמם לא הקדישו זמן  ומחשבה כדי להגיע לאמת כלשהי, כלומר יותר מאשר מחפשים תשובה לשאלה הזו נוח להם להסתתר מאחריה ולהשתמש בה כמגן וטיעון לחוסר אמונתם. 

ג. אני באמת חושב שאם אותו אחד ששואל את השאלה הזו היה שואל את עצמו עוד כמה שאלות בסיסיות יותר ומנסה להתמודד איתם ולענות לעצמו עליהם ברצינות אז ודאי הוא היה מתבייש לשאול את השאלה הזו..

האם אותו אדם שואל את עצמו באותה מידה  מי זה בכלל הקב"ה? איפה הקב"ה היה בזמנים הטובים של עמ"י? או איפה ה' היה בזמנים הטובים הפרטיים שלי? ז"א שאם מישהו בא בטענה איפה ה' היה בשואה זה אומר שהייתה לו הו"א שהוא צריך להיות שם אז למה אין לא הו"א שהוא היה נוכח גם בשאר הזמנים הטובים?

אלא שכנראה הוא לא מספיק מכיר את ה' יתברך וע"כ יש רק עצה אחת לאדם כזה לומר לו: שכאשר הוא ירצה באמת להכיר את קוב"ה הוא מוזמן אבל שלא ישאל שאלות שהוא לא מבין בהם.

כמו כן יש עוד הרבה דברים לומר על השאלה המוזרה הזו אבל העיקרון הוא לא להישאר חייב תמיד לתת טענה כנגד ולהחזיר את השאלה למקשן.

יהי רצון שה' יתברך יזכה את כולנו להאמין בו באמונה שלמה ויפקח עינינו לראות באורו ובשפע שמשפיע עלנו בכל רגע ורגע.

"רבים אומרים מי יראני טוב נסה עלינו אור פניך ה'"

בצפייה לישועה ובניין ירשלים בב"א

אנחנו לא יכולים לעשות חשבונו שמיים אבל בזכות השואה הקמנו את המדינה, אולי בלי זה הכרזת האו"ם לא הייתה עוברת.

ואיזה מין אלוקים זה אם אני הקטנה מסוגלת להבין את המהלכים שלו?

ומי שלא רואה את כל הניסים וההשגחה הכל כך פרטית של ה' אז הוא עיוור, לך תשאל ניצולי שואה.

ואם ה' לא היה איתנו בשואה אז לא היה זכר לעם ישראל, וזה שניספו רק שישה מיליונים ולא פי כמה וכמה יותר זה נס, כי האכזריות של הנאצים זה משהו מטורף ואם זה לא נס שהם נעצרו אז מה זה? אם זה היה קורה לעם אחר הוא היה נמחק.

הודו קיבלה עצמאות באותה שנה שישראל קיבלה, ונקודת הפתיחה שלהם הייתה טובה יותר. איפה הם ואיפה אנחנו?

ויש עוד מלא, בטוח. סתם כתבתי מה שעלה לי בשניה הראשונה

וזה שאתה מתוסכל מזה לא אומר שלקחת את הטענה שלו ברצינות.

תחשוב - אולי הוא אשכרה צודק? למה צריך ל'חפש תשובות'? אולי הגעת לנחלה ולמנוחה? - תשאל את השאלה הזאת - למה אתה לא מסתפק בכך שהכופר צודק?

אם תזכה לקחת את שאלות הכפירה ברצינות, יש סיכוי שגם תזה להיות מאמין ברצינות.

מי אמר שה' לא עצר את השואה?

שיעבוד מצרים היה צריך להיות 400 שנה, ובדיעבד הוא היה 'רק' 250 שנה, כי המצרים הגזימו עם השעבוד.

אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, אולי ה' כן עצר  את השואה, כי הנאצים ימ"ש הגזימו...

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד