בג"ץ פסק שזו סמכות של הסנהדרין ולא של הרבנות (מה שלא נכון למיטב זיכרוני).

במשנה:

"עיבור השנה בשלשה, דברי רבי מאיר. רבן שמעון בן גמליאל אומר: בשלשה מתחילין, בחמישה נושאין ונותנין, וגומרין בשבעה; ואם גמרו בשלשה מעוברת"

כלומר שלא צריך סנהדרין בשביל לעבר את השנה אלא אפילו בי"ד של 3, שזו הערכאה הנמוכה ביותר הקיימת.

אמנם א"צ סנהדרין, אבל צריך שיהיה ראש בית הדין הגדול, שהוא ראש הסהדרין, מכלל השבעה (רמב"ם פ"ד ה"י).

וגם צריך סמיכה כמו שהעירו פה.

אמרתי שזה לא לעיכוב. לצערנו אין לנו היום לא סנהדרין, לא סמוכים ולא אב בית דין - האם זה אומר שאין אפשרות לעבר שנה? לא.

מלשון הרמב"ם (שם) משמע שאב בית דין למשל הוא לעיכובא.

ולגבי היום - אני באמת לא כ"כ זוכר, אבל לכאורה כל עוד לא תתחדש הסמיכה (וד"ז הוא פולמוס בפני עצמו כידוע), אה"נ.

כי הרמב''ם מדגיש שזה דווקא בסמוכין (ואומר שאפילו אם אינם מהסנהדרין), השאלה אם הוא מדבר על לכתחילה או לאו בדווקא.

לגבי אב בית הדין - הוא לא חייב להיות ביניהם אלא צריך שירצה, משמע שאין בו צורך לחלות העיבור. ובתקופת האמוראים מהגמרא שציטטתי לא היה אב''ד אפילו לשיטה שהיו סמוכים.

איך אפשר לקרוא את זה כדווקא לכתחילה?

"אבל בזמן שאין שם סנהדרין בארץ ישראל אין קובעין חודשים ואין מעברין שנים אלא בחשבון זה שאנו מחשבין בו היום".

(וסליחה על ההתעקשות)

אבל השאלה אם עיברו את השנה השאלה האם מה שעשו עשוי או שלא עשו כלום, וכן מה במצב שאין בו סנהדרין.

שוב - בתקופת האמוראים בגמרא שמסופר שהלכו לעבר את השנה כבר לא הייתה סנהדרין.

שהרמב"ם חשב כמו הרמב"ן, שרק בזמן הלל השני בטלה הסנהדרין.

בויקי כתוב שלא ברור מתי היא בטלה 🤨

מה לי הוא ומה לי רצונו, לכאורה יש צורך ברצונו עכ"פ, ואני רוצה משמע אני קיים.

וההוכחה מהגמרא היא אכן לכאורה ראיה חזקה. אך מה נעשה עם דברי הרמב"ם. וע"ש בסנהדרין (כו.) בתוס' שלא עיברו אלא חישבו את השנה. ועדיין קשה (וקצת דוחק לומר שבית ראש הגולה חשוב כנשיא לענין זה. ועי' בתוס' חולין יח: ). ומבין ריסי דבריך ניכר שאתה מחלק בדעת הרמב"ם בין לכתחילה ודיעבד, אך מלשונו לא משמע כן. ואם כבר יש לחלק, אז באופן אחר - לא הצריכו את הנשיא או את רצונו אלא כאשר הוא קיים, ומשום כבודו, אך כאשר הוא אינו, לא שייך טעם זה וא"צ בו. ועיין כיוצ"ב בפירוש המאירי שם לגבי עיבור בחו"ל שמחלק בין זמן שביהמ"ק קיים לבין זמן שאינו.

הטענה היא שלא דרושה הכרזה של אב''ד בשביל חלות, וזה משמעותי כי זה מעיד מה עיקר הדין (חלויס כידוע היא סימן חשוב).

לגבי דברי הרמב''ם הסברתי שכמו בהרבה מקרים, הוא מסביר איך הדברים צריכים להיות - מה בדיעבד? לא יודע, לא כתוב. ולכאורה הגמרא מוכיחה (תירוץ התוספות ש"קאזלי לעבר שנה" זה לימוד הוא קשה בפשט המילים, וגם מהמשך הגמרא שלא נתנו לו להיכנס).

אז לא צריך הכרזה של אב בית דין בשביל חלויס, אבל צריך את רצונו בשביל חלויס. מה לי הא ומה לי הא.

במחילה, לשון הרמב"ם לא סובלת פירוש של לכתחילה.

שקבלת רשות היא לא גדר הלכתי, אם התנאי לקיום העיבור היה שהוא יהיה מבית הדין אז יש תנאי, אבל אם אין חובה שיהיה הוא המעבר משמע שאפשר לעיבור גם בלעדיו. וכאמור - הגמרא שהזכרתי מוכיחה זאת.

לא אמרתי שהרמב''ם דיבר על לכתחילה ודיעבד אלא אמר איך הדברים צריכים להיות - וכל זאת במציאות בה יש סנהדרין ואב''ד - במציאות כזו הם ורק (הנה, התנסחתי בצורה יותר נחרצת מהרמב''ם ) הם צריכים לעבר. האם נגזר מזה שהעיבור לא חל ע''י שלושה שעברו ועיברו? האם כשאין סנהדרין א''א לעבר כלל והעיבור לא חל? לאו דווקא - הוא פשוט לא דיבר על המציאות הזו.

אבל דומני שאנחנו חוזרים כבר בפעם השלישית על אותן טענות. מה זה לא גדר הלכתי? אם צריך את רצונו, בין אם זה מגוף דיני עיבור ובין אם זו תקנה לכבודו (ובהנחה שזה מעכב, כדלקמן), אז צריך אותו.

ומהגמרא אין ראיה לחילוק זה, מכיון שבלא"ה אפשר לדחות כאשר כתבתי, וכאשר אתה בעצמך כתבת.

ומה שכתבת בפיסקה השניה לגבי מציאות שאין סנהדרין, הוא כאשר כתבתי לחלק בהודעה הקודמת.

ונדמה שעיקר ההפרש ביננו הוא בפירוש דברי הרמב"ם, לכל הפחות בזמן שהיו סנהדרין ואב"ד. שלדעתי דבריו ברורים כשמש שלפחות במציאות זו הסכמת אב"ד היא לעיכובא, ולדבריך לאו דוקא. וקשה לי להלום את לשון הרמב"ם לפי פירושך.

אנחנו די חוזרים על הדברים.

אני מנסה לחלק בין הדין עצמו לבין דברים צדדיים שאינם לעיכוב, כמו תקנות לכבודו (והרי אם אינו קיים מה שייך כבודו? ואם ביזו את כבודו, חמור ככל שיהיה, האם זה מונע את חלות העיבור שהוא מהתורה?).

וכן מה שמצאנו שלא קוראים בחומשים מפני כבוד צבור, ולא יצא יד"ח אף בדיעבד.

ובכלל, אני לא בטוח מה מקור הדין לכך שצריך את הנשיא או את רצונו. אני רק משער שהוא משום כבודו.

א. העמידו מתי שבמפורש העמידו, לא בכל עניין.

ב. מדובר בגזרות ותקנות, כאן אין מדובר בתקנה אלא בדין צדדי.

וגם אני לא משוכנע שזה טעם הדין אלא כתבתי לדבריך, אבל יהיה טעם הדין אשר יהא מוכח (מהאפשרות שלא יהיה חלק מההרכב ומהגמרא הנ"ל) שאין צורך באב בית דין לחלות העיבור.

ואה"נ, הדוגמה מקריאה בחומשים היא טובה. ראה את דברי הרמב"ם:

"תשובה מותר לברך ואין הברכה על הקריאה בספר כמו שהברכה על נטילת לולב או ישיבה בסוכה שאם היתה סוכה פסולה או לולב פסול נמצאת ברכה לבטלה, שהמצוה היא נטילת הלולב או ישיבת הסוכה שעליהן מברך ואם היו פסולין לא עשה מצוה, וכאן בקריאה המצוה היא הקריאה בספר תורה בין שקרא בספר כשר בין שקרא בספר פסול ואפי' קרא על פה יברך כי עצמה של קריאה היא המצוה שעליה אנו מברכין..... וראיה לדבר זה האי דאמרינן אין קורין בחומשין מפני כבוד הצבור. וכי יש בעולם פסלנות כמו פסלנות חומש אפי' היה ס"ת חסר אות אחת פסול וכ"ש חומש ולמה נתנו הטעם מפני כבוד הצבור והיה להם לתת הטעם מפני שהוא פסול שנמצא ברכה לבטלה...."  

הוא אמר שזה בסמכות של הסנהדרין ולא של בג"ץ

רצו שהם יחייבו את הרבנות, שלכאורה ע"פ העתירה זה בסמכותה.

במסכת סנהדרין מסופר על "ר' חייא בר זרנוקי ור"ש בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר שנה בעסיא, פגע בהו ריש לקיש איטפיל בהדייהו אמר איזיל איחזי היכי עבדי עובדא..." ובאותה תקופה לא היו סמוכים.

באמת לא ברור מתי התבטלה הסמיכה, יש בזה דעות שונות (החל מתקופת התנאים עד לאמוראים, אבל קשה שהייתה סמיכה כי זה לא מוזכר כלל).

וגם לא ברור שהסמיכה היא יחידה אחת ולא לעניינים שונים (למשל יש "יורה יורה" ויש "ידין ידין", יש סמוך לקנסות ויש סמוך לאיסור והיתר, והם לאו דווקא באים יחד).

"דין העתירה להידחות על הסף. מסופקני אם נושא העתירה שפיט. על כל פנים, העותר מכיר בכך, שאין בחוק הסמכה מפורשת לעניין הכרזה על עיבור השנה בעִתות חירום".

"עיבור השנה אינו עניין של מה בכך. לא בכדי ניתנה הסמכות ההלכתית בכגון דא לסנהדרין או לבית דין הסמוכים בארץ ישראל. בית משפט זה לא ישיג את גבולה של הסנהדרין, אך במלוא הזהירות, דומה כי גם מנקודת מבט דתית-הלכתית, אין יסוד לטענותיו של העותר"

בג"ץ: לא נחייב את הרבנות לדון בעיבור שנה - כיכר השבת

- סו"ז אכילת ושריפת חמץ מוקדם.

- סו"ז אכילת אפיקומן מוקדם.

משפחות מרובות ילדים וחשוכות שקט, מוזמנות להוסיף כיד ה' הטובה עליהן.

מאחל רק טוב גבר

אני דוקא די אוהב אותו

עם תפילות מרוממות

מה זה הפורום הזה? - חשבתם שיהיה טוב?!

מה זה הפורום הזה? - חשבתם שיהיה טוב?!

תגידו מה זה הפורום הזה? - חשבתם שיהיה טוב?!

שבוע וחודש מבורך ומקסים

יחסית מסביר. קצת. אולי.
ספסל אחורי של אוטובוס משהו..

אני עוברת על המסרים פה והשיחות אישיות.. כמה דרמות!! ואני לא זוכרת כלום! מביך למדי.

ולמה כשאני נכנסת לשיחה עם פצלש כתוב לי שהיא מחוברת?!

מה איתך?

המפגש טד יצא לפועל?

עוד אפשר להירשם? 😇

האחרון שניסינו להרים לא, למיטב זכרוני...

אבל היו שניים שכן, והם גם היו ממש טובים! בכלל הפורום הזה היה איכותי, אחותי |נוסטלגי|

כתבנו פה כל דבר איכותי שהיה בשנה האחרונה, אפשר לראות בקלות כמה זה

סדרות של כאן ארכיון- קרובים קרובים, סטרייט ולעניין.

בפייסבוק- עמוד בשם "הקופסה- רק דברים טובים", יש בו בדרך כלל קטעים מצחיקים מסרטים ישראלים ישנים..