אז אני לא בהריון (וגם לא אמורה להיות בזמן הקרוב), אבל עברתם איתי צעד צעד אז גם בבשורות הטובות של היום אני משתפת.
נחזור אחורה - אחרי שגילינו שארית בבדיקה שאחרי וסת ראשון מההפלה החלטתי להשהות את תהליך בהיסטרוסקופיה, עם איזו תקווה קטנה בלב שזה יעבור לבד כמו בפעם הקודמת. היו הכתמות פה ושם, לא משהו רציני, אבל גם זה היה בדיוק כמו הפעם הקודמת. ואז החלטתי לחכות עד אחרי פורים. איכשהו יצא שלא דיברתי על זה עם בעלי, תקופה מטורפת כזאת. ואחרי פורים התחיל בלגן הקורונה, ואז בסוף שבוע שעבר זרקתי משהו על זה שאני כבר לא אספיק לעשות היסטרו' - כי בעלי מתגייס בראשון הקרוב, אז בעצם נשאר שבוע לתהליך של בדיקות, בירורים ואז לקבוע תור באיזה מקום פרטי בתקווה שמכונים בכלל עובדים. בעלי הזדעדע והודיע לי שאין מצב שאני לא עושה את זה. אז התחלנו תהליך מבלבל - בראשון ביקשתי הפניה לבטא, וניסיתי במקביל להתייעץ עם אחות נשים אם בטא זה מספיק. היא אמרה שאני אעשה בטא ואז אדבר איתה, אבל די טרחה להבהיר לי שאם היו רק כתמים אין *שום סיכוי* שהשארית יצאה, למרות שניסיתי לגמגם שככה היה פעם קודמת. בשני עשיתי בטא, ובצהריים הגיעה התוצאה, אפס עגול! בפעם הקודמת לקח יותר זמן להגיע לאפס עגול (חצי שנה) אבל בחודש שאחרי כבר הייתי בהריון תקין. שמחתי והתרגשתי אבל האחות כמובן כבר לא ענתה. רק בשלישי בבוקר הצלחתי לתפוס אותה שוב והיא ממש ביאסה והלחיצה אותי, שהבטא לא מספיקה, שלפעמים שארית משתרשת ברחם ולא ניכרת בבטא, ואני חייבת להיבדק, ובכללי לא שידרה אמפתיה ועשתה לי רע. למזלי בגלל הקורונה היו תורים פנויים לרופאה להיום, אבל עדיין הייתי בלחץ כי אם צריך היסטרו' נשאר לי רק יום אחד אז איך בדיוק זה יקרה? הייתי עצבנית ולחוצה ממש.
ואז הבוקר הגעתי לרופאה מתוקה ומרגיעה וברוך השם הרחם ריק!!! זו היתה פשוט הקלה מטורפת. היא הנחתה אותי לחכות עוד חודש לפני בדיקות קרישיות, גם בגלל הקורונה וגם בגלל שרק עכשיו וידאנו שהכל יצא, אז אני אחפש אם יש דרך יצירתית למנוע בלי להגיע למקווה בתקופה הזו (כי גלולות הנקה בלי הנקה זה בלגן). אבל זה באמת מרגיש כלום לעומת כל החששות שלי. ואני כל כך שמחה שבחרתי לתת אמון בגוף שלי וחסכתי לעצמי עוד פרוצדורה רפואית.
מתפללת שימשיך בטוב. תודה שאתן פה.
נחזור אחורה - אחרי שגילינו שארית בבדיקה שאחרי וסת ראשון מההפלה החלטתי להשהות את תהליך בהיסטרוסקופיה, עם איזו תקווה קטנה בלב שזה יעבור לבד כמו בפעם הקודמת. היו הכתמות פה ושם, לא משהו רציני, אבל גם זה היה בדיוק כמו הפעם הקודמת. ואז החלטתי לחכות עד אחרי פורים. איכשהו יצא שלא דיברתי על זה עם בעלי, תקופה מטורפת כזאת. ואחרי פורים התחיל בלגן הקורונה, ואז בסוף שבוע שעבר זרקתי משהו על זה שאני כבר לא אספיק לעשות היסטרו' - כי בעלי מתגייס בראשון הקרוב, אז בעצם נשאר שבוע לתהליך של בדיקות, בירורים ואז לקבוע תור באיזה מקום פרטי בתקווה שמכונים בכלל עובדים. בעלי הזדעדע והודיע לי שאין מצב שאני לא עושה את זה. אז התחלנו תהליך מבלבל - בראשון ביקשתי הפניה לבטא, וניסיתי במקביל להתייעץ עם אחות נשים אם בטא זה מספיק. היא אמרה שאני אעשה בטא ואז אדבר איתה, אבל די טרחה להבהיר לי שאם היו רק כתמים אין *שום סיכוי* שהשארית יצאה, למרות שניסיתי לגמגם שככה היה פעם קודמת. בשני עשיתי בטא, ובצהריים הגיעה התוצאה, אפס עגול! בפעם הקודמת לקח יותר זמן להגיע לאפס עגול (חצי שנה) אבל בחודש שאחרי כבר הייתי בהריון תקין. שמחתי והתרגשתי אבל האחות כמובן כבר לא ענתה. רק בשלישי בבוקר הצלחתי לתפוס אותה שוב והיא ממש ביאסה והלחיצה אותי, שהבטא לא מספיקה, שלפעמים שארית משתרשת ברחם ולא ניכרת בבטא, ואני חייבת להיבדק, ובכללי לא שידרה אמפתיה ועשתה לי רע. למזלי בגלל הקורונה היו תורים פנויים לרופאה להיום, אבל עדיין הייתי בלחץ כי אם צריך היסטרו' נשאר לי רק יום אחד אז איך בדיוק זה יקרה? הייתי עצבנית ולחוצה ממש.
ואז הבוקר הגעתי לרופאה מתוקה ומרגיעה וברוך השם הרחם ריק!!! זו היתה פשוט הקלה מטורפת. היא הנחתה אותי לחכות עוד חודש לפני בדיקות קרישיות, גם בגלל הקורונה וגם בגלל שרק עכשיו וידאנו שהכל יצא, אז אני אחפש אם יש דרך יצירתית למנוע בלי להגיע למקווה בתקופה הזו (כי גלולות הנקה בלי הנקה זה בלגן). אבל זה באמת מרגיש כלום לעומת כל החששות שלי. ואני כל כך שמחה שבחרתי לתת אמון בגוף שלי וחסכתי לעצמי עוד פרוצדורה רפואית.
מתפללת שימשיך בטוב. תודה שאתן פה.
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום..