הגיע הזמן לביקורת.
אחרי האכזבה של העונה שעברה, התחלתי לחשוש שנגמרו הרעיונות לתסריטאים. אבל הגיע העונה הזאת, וטרפה את הקלפים. זאת הייתה עונה מלאת תהפוכות ודרמות, שבהחלט הצדיקה את הצפייה.
כיאה לשמה, אין ספק שהתמה המרכזית של העונה הייתה בחירות, במיוחד בולטות הבחירות של אנשי כחול לבן, גמויות שבעבר נראו מאוד שטוחות וסטראוטיפות, ועכשיו זכו להעמקה רבה. הנדל, והאוזר, שבעבר נראו שנסיון שקו לעהעמיק את כחול לבן, זכו להעמקה משלהם, קיבלו אישות של ממש, למרות שההבדל ביניהם עדיין לא ניכר. נקווה שהוא יתחדד בפרק האחרון. גם בני גנץ, הדמות השטוחה ביותר, קיבלה אופי וצבע. אפילו אצל גבי אשכנזי חל שיפור ניכר, עם כי עדיין לא מספק. רק לפיד נשאר אותו לפיד לעוס לעייפה.
אז מה היה לנו?
היה את המתח, ממש בהתחלה, האם יש 61 לימין, או לא.
אחר כך, כבר נראה כמעט בטוח שהם ישבו עם הערבים, עד ההפתעה הנפלאה של הנדל והאוזר (שכאמור, ההפרדה בניהם מזערית, וזקוקה לשיפור).
מרכז העונה היה נראה קצת חחשל, אבל אז האירועים החלו לזרום בקצב מסחרר. הקרונה נראתה בהתחלה כמו דאוס אקס מכינה, ויש שטוענים שהיא נשארה כך עד הסוף, אך לאחר שהבנו שהיא לא תביא פתרון מיידי, התחלתי לקבל אותה.
המאבק על הכנסת היה נפלא. ואין ספק שאדלשטיין שיחק מושלם.
הכנסת, הרשות השלשית, הוזנחה לטעמי בעונות הקודמות, והפיתוח שלה עכשיו היה מצוין, הפיצוץ עם בג"ץ, שנרמז ברמזים דקים כפיל בעונות ובפרקים שעברו, סוף סוף הגיע. ולרמות שהיה צפוי להחריד, היו שם גם מעט הפתעות.
בסוף המצב היה נראה נואש, ואני מודה שלא הצלחתי לדמיין את הפתרון, והאמנתי שהוא יגיע רק בעונה הרביעית.
אבל מה שכן היה בעייתי, שאפקת ההפתעה קצת פגם באמינות, הייתי שמח להצדקה ברורה יותר של ההתפרקות. היו לזה קצת רמזים.
ןלבסוף כמוב, נשארה הבחירה הגדולה שככל הנראה העניקה לסדרה את שמה, הבחירה האחרונה של הנדל והאוזר. של כך נקשרו אליהם, ועכשיו יאלצו לבחור בחירה כואבת מאוד. שאני מקווה שתבוצע בצורה מותצלחת.
לסיכום, עונה נהדרת, מומלץ בחום.
