ליל הסגרהבוקר יעלה
מתחילה להתרגל לרעיון לליל הסדר בבית..
אשמח לרעיונות יצירתיים איך להעביר בכיף את הסדר עם הילדים..
רעיונות מה להכין מראש, על מה להתעכב בהגדה, שאלות לילדים וכו.. בנות ארבע וחצי ושנתיים וחצי.
כ"כ מבואסת אבל יודעת שחייבת להכין להם משהו נחמד..
וגם רעיונות איך להעביר את הימים האלו שמתשתעממים.. כל רעיון יעזור!
להפתיע עם בובת דב או אריהדבורית
ששולפים פתאום מתחת לשוולחן בשלב של המכות- חיה שבאה לספר על מכת ערוב במצרים
לקחת אותן באמצע כשמאבדים קשב, לשים מטפחת על הראש ומקל ביד או שק על הכתף, דופקים בדלת, ״וואי מאיפה הגעתם??״ ״ממצרים!״ ולאן אתם הולכים?? לירושלים!! ומה קרה במצרים? ואז הם מספרים כל אחד לפי רמתו... אצלנו מאוד אוהבים את ההצגה הזו כל שנה
יש עוד הרבה אכתוב בהמשך
אל תתבאסי.בת 30
זה יכול להיות שיא הכיף.
תחשבי שעיקר המצווה הוא ''והגדת לבנך'', ויש פה הזדמנות- שאתם מקדישים לילדות את הערב, והן לא הולכות לאיבוד בסדר גדול מלא מבוגרים.
תעשו הצגה, תשירו שירים בכיף, תמחיזו את המכות שיקפצו כמו צפרדעים ויתגרדו מכינים, ויגששו בחושך וכו',
תקנו לכל אחת משחק קטן שיחקה להן בסוף הסדר
תכיני להן אוכל שהן אוהבות- צ'יפס נקניקיות וקטשופ אם צריך...
אפשר לעשות לגדולה חידון עם פרסי חמוציות

העיקר לשמוח בזה, לא להתבאס...
תודה רבה! עובדת על עצמיהבוקר יעלה
לראות בזה את מה שטוב..
אשמח לעוד רעיונות לפסח וגם לעכשיו.. הן משעממות מהר ובצדק
אצלנואם כל חי

רעיון ממש חמוד!!הבוקר יעלה
נאמץ.. תודה
^^^שנה אחת גם קנינו בהכל ב1ש"ח פרסים קטנים לא מוקצהאמהלה

וזה היה תוספת מתוקה לחוויה

על כל שאלה/תשובה קיבלו שושולד צ'יפס, כל 4 שוקולד צ'יפס קיבלו פרס או משהו בסגנון.

מה אפשר לחלק שהוא פרווה וכשל"פ ?רעותוש10
אצלי ממתקים של פסח זה רק שוקולד על כל צורותיו (לרוב חלבי) וצ'יפס (למרות שאנחנו בכלל ספרדים)
פופייס? (כלומר איגלו) אגוזים? שוקולד מריר קטן?פיג'מה
קצפיות (נשיקות)דבורית
מרשמלו, מטבעות שוקולד מריר, פצפוצי שוקולד מריר, במבה אדומה
אכן מאתגר...
לגדולים יןתר אגוזים צימוקיפ זה טעים לא פחות
אנחנו מחלקים שוקולד מריר קטן- האלו באריזה אישיתאם כל חי

הילדים עפים על זה

וגם קצפיות קטנטנות- קנינו מארז

סדר מקוצר להם ואחר כך לנושם שם
להשלים אחר כך את כל המגיד והשירים
ומה אתם עושיםהבוקר יעלה
בסדר המקוצר?
מנסה להעלות כאן רעיונותאם ל2
עורכים ליל הסדר פעם ראשנה???!!!
קחו אויר ותדעו שאתם תעשו את זה כמו גדולים!

*הרשימה הבאה תעזור לכם.*

רעיונות לליל הסדר המותאם לילדים (הרי הם לב העניין):

*פעילויות הכנה לליל הסדר:*
להכין איתם משהו לשולחן כמו פתק למקום של כל סועד (אבא, אמא, סבתא...), טבעת למפית, קישוט מרכזי לשולחן ועוד. יש באינטרנט שלל רעיונות לעריכת שולחן הסדר.

להכיר לילדים מראש את השירים שבהגדה (ולא רק שירי "הופ לילדים") וככה יש נקודות שיא של שירים בין הקטעים ה"יבשים" וזה מעורר את הילדים.

דפי ציור מענייני החג (יש חוברות בחנויות ובסופּרים ויש באינטרנט) לערב חג לכל ילד כדי להעביר את הזמן עד הדלקת נרות, כאשר יש כאלו שלא מעוניינים לנוח לפני החג.

סידור השולחן יכול להיעשות כמו מעבר בני ישראל בים סוף ("ראנר" כחול באמצע, דמויות לגו/ פליימוביל, קצת דגים, סוסים ומצרים וכד'). רק לשים לב מראש שהצעצועים נקיים מחמץ ואינם מוקצה.

*פעילויות לסדר עצמו:*
מההתחלה של ליל הסדר ועד שולחן עורך להיות בסלון על כריות/ ספות/ מזרנים. בשולחן עורך עוברים לפינת אוכל עד סיום ההגדה.

לשים לב לא לקרוא את ההגדה "מעל הראש" של הילדים אלא עם הילדים. לאט, להסביר, להמחיז. לפחות בהתחלה.
מתחילים את שירת סימני הסדר בחידות בציורים (לדוגמה מציירים כרית וליד זה פס. מוחקים את האותיות ית ויוצא "כרפס").

לצאת ממצרים- מהמיצר. סבב שכל אחד משתף מאיזה מיצר/ קושי/ הרגל את/ה רוצה להשתחרר ולצאת לחירות?

בקטע שקוראים בהגדה את המשפט "שהיו ישראל מצויינים שם"- כל אחד מספר עם עצמו דבר 1 שמצטיין בו. או שכל אחד מספר על מי שיושב לידו במה הוא מצויין.

לכבוד יום ההולדת של עם ישראל, שחל ביציאת מצרים, להכין חבילה עוברת עם משימות בהווי החג (לצעוק מהחלון "פסח מצה ומרור", להציג בפנטומימה מושג מההגדה, מסאז' לאמא שעבדה קשה, לומר משהו טוב על היושבת מימינך ועוד ועוד.

להכין תחפושת לכל הילדים היוצאים ממצרים (אל-בד, חגורה ומקל, שק (ציפית) לסחיבת המצות, לקשור חולצה על הראש) ולצאת לסיבוב יציאת מצרים בסלון.

באמצע הסדר אפשר לדמות שיחה נכנסת ולנהל שיחה משעשעת של דקה/ שתיים עם דמות מההגדה. "אה, שלום משה. מה?! עכשיו?! טוב אנחנו כבר מוכנים. כן, כן. נעלנו כבר נעליים והמצות בשק. מאיפה אני אקנה עכשיו ארטיקים לכל בני ישראל?! מה? לא. החנויות סגורות בגלל הקורונה" וכד'.
חידון "א, ב" (כגון: מי היה "אובד אבי"? - ארמי. באיזה מעמד אברהם אבינו חצה את הקרבנות לחצי?- ברית בין הבתרים. כך שהתשובות תהיינה עפ"י סדר ה "א,ב")

משחק טאבו או כתר על הראש עם מושגי החג. בעל הכתר חייב לשאול שאלות של כן ולא ולנחש מה המושג המופיע על הכתר שלו. טוב להכין כתר מבריסטול ולחבר סיכת משרד. את המושגים לחבר לסיכת משרד בתור כל משתתף.

הפסקות בין קטעי הקריאה ולשאול את הילדים מה למדו, שיספרו לנו סיפור ששמעו בגן, להקריא להם מדרש מעניין על המכות/ קריעת ים סוף/ מעמד הר סיני. לעשות הצגה על הבריחה מכלא עכו או סיפור אחר של יציאה לחירות. אפשר לספר על עליית בן משפחה או חבר מוכר לארץ ויציאה מהגלות.

לשוחח עם הילדים על יציאה לחירות ממיצר אישי כגון מידות או התמודדות (ממתקים, פייסבוק, כעס, קמצנות, פטפוט בשיעור וכו')

לקום ולרקוד כולם יחד!

לחלק ליילדים פרסים קטנים/ אגוזים/ שוקולד צ'יפס על שאלה טובה, ביצוע משימה, רעיון מעניין ששיתף.

ילדים קטנים נוטים לטייל מתחת לשולחן ובין המושבים של הסועדים. כדאי להחביא שם הפתעות או להדביק תחת הכסאות וכד' דמויות הקשורות לפסח או חידות/בדיחות (10 מכות, משה בתיבה, לוחות הברית ועוד).

מעת לעת להציע לילדים להציג מכה 1 מ10 המכות כדי לשחרר קצת אנרגיות –
דם: לסחור במים (אח אחד שופך מים מקנקן) שנהפכים לדם במגע יד המצרי (האח השני מקבל מים לתוך כלי המכיל רק תרכיז אדום)/ לחלק משקפיים עם צלופן אדום.
צפרדע: לקפוץ על הספות כמו צפרדעים או לנתר כצפרדע (על ארבע) לאורך מסלול כלשהו.
כינים: "לאכול" כינים מהראש אחד של השני.
ערוב: לרוץ סביב השולחן כמו חיות טורפות.
שחין: להסתיר שרוולים שמראש צבעתם עליהם "פצעים". בזמן הנכון, לשים את שרוולי השחין על היד כמו צמיד ותוך כדי הפשלת שרוולי חולצת החג למשוך כלפי מעלה את שרוולי השחין לגלות לכולם את ה"פצעים" שלכם.
ברד: זריקת מרשמלו/ כדורי קלקר/ פינג-פונג וכד' זה על זה.
חושך: לעצום עיניים ולנוע רק בעזרת מישוש, או כיסוי העיניים עם בד/ לעצום עיניים ולבצע משימות כמו למצוא את סבתא (לא בשנת קורונה) או לגלות את החרוסת ע"י טעימה מכמה דברים בלי לראות.

לא לשכוח לתת מילה טובה וחיזוקים חיוביים לרבים שטורחים (לרעיה, לאמא, לילד על שאלה טובה ששאל)

לספר קטע מסיפור יציאת מצרים מנקודת מבט אחרת (פרעה, כינה ממכת הכינים, אבן מהפירמידות, חרטום מצרי, ערב רב וכדו')

של מי השורה הזאת: שק אטום עם חפצים. כל אחד מוציא בתורו חפץ ועליו לקשר בין החפץ לסיפור יציאת מצרים. או לחילופין, שק עם בובות שונות (חייל צעצוע, דרקון, ברבי, בוב הבנאי וכו') ולספר את "סיפורו האישי" של הבובה בהקשר לחג, ההגדה, הנקיונות... כראי דמיון המספר.

לקרוא את ההגדה עם שגיאות שיעוררו את הילדים כגון "מלך מצרים אנטיוכוס" (במקום פרעה) ולהמתין שיתקנו אתכם.

להתחפש לאליהו הנביא ולחכות מעבר לדלת כשבאים לפתוח. להיכנס ולהרים את הילדים על הכתפיים ולרקוד.

משחק מה נשתנה: אחד ממשתתפי הסדר עוצם את עיניו, משנים משהו בשולחן הסדר (הופכים כוס, מורידים משהו מהשולחן וכדומה). המשתתף צריך לנחש מה השתנה.

מה נשתנה אצלי? שואלים את המסובים לפי תור: "מה נשתנה אצלי השנה“? כל אחד ואחת מוזמנים לספר לשאר המשתתפים על דבר אחד שהשתנה בחייהם מאז ליל הסדר הקודם או שרוצה לשנות מעתה והלאה (לדוגמא: התחלתי עבודה חדשה, עברתי דירה, דניאל כבר ישן לבד, כבשתי מידה רעה כגון כעס/ השוואה ביני לחברה, קיבלתי על עצמי ללמוד/ לומר/ לא לומר ועוד). דיון בנושא למה קשה להשתנות? מה אתה מאחל לעצמך ולכל המשפחה?

מה היית עושה לו היית במקומם של המיילדות או במקומו של עמרם במצרים? האם היית מוכן לקפוץ לים כפי שעשה נחשון? בְּמַה היום אתה מוכן לקפוץ למים ראשון?

איזו מתנה היית רוצה לבקש מההורים תמורת האפיקומן? ואיזו מתנה את/ה רוצה מאבינו שבשמים?

ידוע, שאחרי האפיקומן לא אוכלים שום דבר, כדי שטעם האפיקומן יישאר. עם איזה 'טעם' אתם יוצא מליל הסדר? מה המסר המרכזי שאתה לוקח איתך?

להחליט מראש שיש מתנת אפיקומן משפחתית. הילדים יהיו צוות שמחפש את האפיקומן וכך מונעים מריבות.

כדי לעודד את הילדים לשאול שאלות, אבל מצד שני לנסות להימנע מתחרות – מכינים מראש פאזל שרומז למקום שבו מתנת האפיקומן (המשפחתית) מוחבאת. כל שאלה טובה או תשובה טובה מזכה את הילד השואל בחלק מהפאזל. בסוף הילדים מחברים יחד את הפאזל ומוצאים את המתנה.

כדי לתת לילדים את הזמן שלהם במגיד (על הספות בסלון, כמובן) ולא לקפח את המבוגרים – מכינים מראש סימניות. כל מבוגר (או מתבגר) ששואל שאלה טובה או מעלה נקודה חשובה מקבל סימניה ושם אותה אצלו בהגדה. במהלך השולחן עורך פותחים שוב את ההגדות בסימניות ומנסים לשחזר את השאלות שאז נפתחות לדיון. כך גם המגיד מרוכז בילדים וזורם, גם המבוגרים דנים במה שמעניין אותם, וגם שולחן עורך מנוצל לסיפור יציאת מצרים ודברי תורה.

אחרי מה נשתנה עושים סבב שבו כל אחד מן המשתתפים (כולל ההורים) ממציא "מה נשתנה משלו" ("שבכל הלילות אנו אוכלים מסביב לשולחן והלילה הזה בסלון...").

עיקר הערב מרוכז בשלשה אלמנטים מרכזיים: פסח, מצה ומרור. השאלות באופן בסיסי סובבים סביבם (בוודאי במשנה) – צלי, מטבילין/מרור, מצה. גם התשובות נוגעות לאלמנטים אלו – "על שום...". רואים, מריחים וגם טועמים את המסרים המרכזיים של הערב. מסרים אלו מסכמים את כל הסיפור – מרור על שום שמררו (היה רע), פסח על שום שפסח (נסי יציאת מצרים – המהפך), מצה על שום שיצאו/ נגאלו (העתיד הטוב). הערב מחולק לעבר, הווה ועתיד. רבן גמליאל למעשה מבקש מאיתנו לסכם את הערב. הצעה לפעילות שתעזור לעקוב אחרי המהלך הזה – להכין בריסטול מראש שיש בו שלשה טורים – מרור (ציור של חסה/חזרת), פסח (ציור של כבש) ומצה (הבנתם לבד). מתחת שמים סקוטשים או חריצים לסיכות משרדיות. מכינים מראש תמונות שמתאימות לחלקים השונים של ההגדה (עבדים היינו – ציור של מצרי נוגש יהודי, כמה לקו על הים – קריעת ים סוף, המכות וכן הלאה – דורש חשיבה גם ממי שמכין). במהלך המגיד, בסוף כל קטע שואלים – למה זה שייך? למרור, לפסח (כלל ניסי יציאת מצרים) או למצה (העתיד הגאולי). כל ילד בתורו מקבל להצמיד את הציור לטור הנכון בטבלה. זה מעורר חשיבה, מזכיר את הנקודות החשובות במהלך המגיד, מזיז את הילדים ונותן להם פעילות שמשרתת את התוכן.

הכי חשוב, בנחת, לזרום עם הילדים ולהנות מהנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא. תורידו לחץ. יהיה "בסדר".

תהנו ותפיצו!
גרעין תורני "אורות יהודה" מגדל העמק

*חלק מהתוכן נלקח מרעיונות שנמצאו במרחבי המרשתת
וואו כמה רעיונות יפים!מחי
חבל שאין לי ילדים יותר גדולים
חחח.. כנ''לפיג'מה
וואו! רעיונות מקסימים!הבוקר יעלה
תודה רבה רבה.. אני בהחלט אאמץ הרבה!
וואו כמה רעיונות טובים- מוסיפה שניים אותנטיים ממסורת אבותירעותוש10
בסדר עצמו יושבים בספות.. כורסאות כריות וכד' מסבים באמת כמו בני מלכים
למי שיש עוד זמן וכוח- לתפור כרית לכל ילד עם בד שהוא בוחר.
טיפ לניקיון הספות מיין וכד- לעטוף את המזרן של הספה במגן מזרון כשהניילון כלפי מעלה והמגבת למטה. אחרי זה את כל הספה לעטוף בבד או סדין זוגי

הצגה מאיפה באתם- כל הילדים יוצאים מחוץ לדלת , עם סדינים מקלות מטאטא צעיפים וכד' (מומלץ להכין ציוד מראש)
הם מתלבשים כאילו יצאו ממצרים ואז דופקים בדלת
שואלים אותם: מאיפה באתם ? והם עונים ממצרים, לאן אתם הולכים ? והם עונים לירושלים, ומה יש לכם לומר ? והם שרים מה נשתנה...
אם הילדים קטנים- אחד ההורים יכול לצאת איתם

טיפ אחרון- אנחנו היינו בסדרים המוניים מאות איש ואבא שלי המנחה- לא היה לו רגע להסתכל על הילדים... הכיף היה בשבת הגדול היינו עוברים יחד על כל השירים בהגדה וחוזרים עליהם חזרה גנרלית, לומדים את המנגינה וכו'
ובסדר עצמו היינו בעניינים ושרים בקול רם (יעני עוזרים לאבא בסדר)
וואו.... הממת אותי, תודה!תפוחים ותמרים
אין סיכוי שאגיע אפילו לרבע מזה, אשרייך!
מקסים, מלא רעיונות יפיםהתמסרות
קריעת ים סוף- כתבו כבר?דבורית
הצגה עם מפת אלבד כחולה או 2שמיכות כחולות
מישהו משה רבינו, נחשון, מרים הנביאה וכו
מתפללים, קופצים, הים נבקע
אפשר להצפין באמצע פרסים קטנים
שוקולדים ודברים טעימים (כמו שקטפו פירות מהעצים בנס קריעת הים)
ממחיש באופן חוויתי..
עוקבתיערת דבשאחרונה


לקחתי יומיים חופש ואני בדיכאוןאנונימית בהו"ל

אולי תעזרו לי לנצל את החצי יום שנשאר לי?

אני עובדת במשרה מלאה פלוס פלוס בהייטק

עם שלושה ילדים, הגדול בן 7

רגילה לחיים מאוד אינטנסיביים של נסיעות מחוץ לעיר וג'ינגול של בית עבודה ילדים זוגיות וכו.

הרגשתי שעמוס לי מאוד ולקחתי לי את אתמול והיום חופש

ואני לאאא יודעת מה עושים עם הזמן הפנוי שלי

ניסיתי לישון (ואני אוהבת בדרכ) אבל פשוט לא הצלחתי

אני קצת מסדרת את הבית

חשבתי לאפות

כמובן בצהריים אני עם הילדים אז זה לא חופש מוחלט

אבל עדיין

הלכתי לאיבוד וזה עושה לי דיכאון החוסר מעש זה וגם ההבנה שאני לא יודעת להיות עם עצמי, להעסיק את עצמי, להירגע, לחיות את הרגע.

ממש עצוב לי

אולי לצאת לעשות קניות?מישהי מאיפשהו

בגדים לילדים או לך?

לשבת בבית קפה בנחת?

ותנסי לא לשקוע בעצבותמישהי מאיפשהו

לא תמיד יש רעיונות בשלוף, אני בד"כ ימים כאלה מתכננת מראש כדי לא להרגיש אח"כ שלא עשיתי כלום. תנסי היום לצאת עם תחושת סיפוק וליום חופש הבא כבר תבואי עם רעיונות

יש יום יפה בחוץדיאן ד.

תארזי לכם משהו טעים לאכול ותיקחי את הילדים לטיול בים או בנחל כלשהו.

זה מזכרת שתישאר לכם להרבה מאוד זמן.

לקבוע קפה עם חברהיום שני
  • ליסוע לבקר קרובת משפחה שמזמן לא פגשת

  • למצוא סדנה חד פעמית (כמו סטודיו לצביעת קרמיקה, אפשר לפעמים מהיום להיום).

  • ליסוע לכותל או לים או למקום יפה - אפשר אפילו עם הילדים

  • להזמין מעכשיו בייביסיטר ולצאת עם הבעל בערב

  • ליסוע לחנות כלשהי ולקנות לכולם מתנות קטנות

  • אמבטיה ארוכה עם נרות ואחר כך קרמים

  • אפשר גם להאיט את הקצב יחד עם הילדים, למשל לעשות להם אחר הצהריים כיפי של סרט ופופקורן או לאפות עוגיות איתם... ערב ארוך... מחר חופש והם יכולים לישון עד מאוחר

לצאת לקניון ולפנק את עצמךעוזרת

זה לא אומר שאת לא יודעתבאתי מפעם

מה לעשות עם עצמך, זה עניין של הרגל.

כל החיים את רגילה למשהו מסויים, פתאום יש משהו אחר, הכל משתבש.

אם היית לוקחת חופש חודש, היית מתרגלת למציאות אחרת בוודאי יודעת מה לעשות עם עצמך.

מה שכדאי פעם אחרת זה לתכנן מראש מה את רוצה לעשות, כשיש לי יום חופשי הוא יכול להיות מבוזבז ומבאס ואם אני מתכננת יום קודם או על הבוקר, אני רוצה לנקות את הארונות האלה, לעשות כביסה, לאפות עוגיות או פשוט להימרח במיטה... אבל לתכנן מראש מה את רוצה להספיק, אני אוהבת לתכנן מה חייבת להספיק ומה לעשות רק אם יזרום לי כדי לא להיות בלחץ ובכעס עצמי על מה לא עשיתי.

נכוןנעמי28

זה ממש נפוץ שקשה לעבור ממצב סטרס למצב רגיעה.

אלה שני אזורים שונים במוח, ומיומנויות קשה (לי אישית קשה) של לדעת לעבוד ממצב א' לב'

אל תשפטי את עצמך, המון מתמודדים עם זה.

גם אם זה לא ימי החופש המושלמים וגם אם לא תחזרי טעונה 100%, עדיין כל הכבוד ששמת לב שאת צריכה מנוחה.

אפילו להתבטל על הספה זה משהו.

איזה כיף לך!!! וכל הכבוד לך שלקחת זמן לעצמךממתקיתאחרונה

קודם כל תהיא רגועה ונינוחה- מוזיקה, תפילה תני למחשבות לזרום

לאט לאט יצוצו תעסוקות שמאמינה שלא חסר לאמא עובדת עם ילדים...

סידור ארונות עם בגדי חורף

אפיה- כתבת שחשבת, אז אחרי מנוחה ומחשבות, זה יכול להיות נחמד.

הכנת משחק משפחתי שווה למחר- יום שבתון.(סולמות וחבלים, זיכרון...)

תחביב כלשהו

לסדר בית ולשמוע פודקאסט או מוזיקה טובה

להכין עוגה שווה ולהתפנק עם קפה לצידה וסרט או סדרה, דוקו

סדר באיזו מגירה בבית.

אין לך יום חופש אחת לשבוע? מה את עושה ביום כזה? או שזה בימי שישי ואז את רק מבשלת...?

התייעצות לגבי איך לחגוג יום הולדת?אובדת חצות

תאומים בני 6

אוהבת לחגוג עם המשפחה המורחבת

מצד שני הגיע גיל 6 וצריך עם חברים

הבעיה שהפרדנו אותם לשתי כיתות

וזה נראה לי מטורף להזמין שתי כיתות לחדר דיירים או רק בנים מכל כיתה ואז זו כמות ילדים של כיתה אחת אבל אין בנות

לא כ"כ יודעת מה לעשות …

וזה עוד לפני האירגון שזה חתיכת עבודה

איך אפשר לעשות את זה קליל?

ואף פעם אני לא יכולה להתחלק עם עוד אמא כי אני כבר עושה לשני המתוקים שלי

בטוחה שחייבים?אפונה

לפעמים אפשר לעשות יום הולדת בכיתה, את שולחת עוגה ומכינה פעילות או משחק, והמורה מקדיש לזה שיעור.

אני מאד לא מתחברת לתרבות הימי הולדת... מציעה לילדים לבחור בין מסיבה רגילה לבין להזמין 3-4 חברים טובים לארוחת ערב, ואז אני מכינה להם בצק וכל אחד מכין פיצה אישית עם תוספות ואוכלים ושמחיפ והולכים הביתה מרוצים. הרבה פעמים הם מעדיפים את זה.

בכל אופן אני חושבת שאם תעשי מסיבות ותזמיני את ילדי הכיתה עדיף לעשות שתי מסיבות - אחת לכל כיתה. גם מצד הכמות וגם מצד הדינמיקה. וגם הזדמנות קצת לנפרדות שקשה להציע לתאומים ועוד מאותו מגדר.

כל ההורים האחרים מזמינים את כל הכיתה?ירושלמית במקור

אולי בכלל שווה להסדיר "מדיניות קבועה" עם המורהירושלמית במקור

בגיל כזה שיחגגו בכתהאורוש3

פה יצא לי להתחיל לחגוג סביב כתה ג' או ד'. חלקם רצו מעט חברים טובים. חלק את הכתה.

מסייגת שאנחנו לא בסטנדרטים של פ''ת אז אולי זה שונה.

הם רק בני 6, רק תחילת כיתה א..טארקו

עדיין אין מסורת סדורה שחייבים עם חברים.

אצלנו רק השנה- מאמצע כיתה ב לתוך כיתה ג, נהיה מקובל לעשות יומולדת עם חברים וגם אז בערך רבע כיתה חוגגים עם כולם, עוד בערך רבע חוגגים עם מספר קטן של חברים(3-4) והשאר לא חגגו עם חברים בכלל..

אצלנו יש גם יומולדת בכיתה- משותפת לכל ילדי החודש, שנתנה בכיתה א את המענה החברתי.

חייבים לעשות לכל הכיתה? אי אפשר להזמין קצת חברים?לפניו ברננה!

לא 10.. כי אז מי שלא מוזמן כבר מרגיש שהיה פה אירוע שהשאיר אותו בחוץ..

3 או 4.

אםשרות נוספת - לחגוג בכיתה

נשמע הגיוני להזמין רק את הבנים משתי הכיתותחילזון 123

דבר נוסף אין שום דבר שחייבים, גם אם 70% מהכיתה כן עושים ככה.

דבר נוסף אני לא עושה כל שנה עם הכיתה. עושה פעם בכמה שנים ובשאר הזמן מזמינים 2-3 חברים למשחקים ועוגה אחצ. או לארוחת ערב או משהו כזה.

וגם עם המשפחה המורחבת לא חייבים לחגוג כל שנה. כשהם קטנים זה נחמד אחכ זה כבר מתחיל להיות עמוס

אנחנו בגיל הזהנעמי28אחרונה

חוגגים עם המשפחה ועם הכיתה בכיתה עצמה.

מה שאר הילדים עושים?

את לא צריכה להפציץ יותר מהשאר הילדים מצד שני עם כולם עושים אני מבינה את הצורך בחוויה דומה לילדים ושלא ירגישו חריגים.

אולי תשתפי מה נהוג אצלכם ונעזור עם רעיונות.

לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

אנחנו אמורים להיפגש להתייעצותהשם גדולל

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

לכן בדיוק שאלתיהמקורית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

הוא מטופל תרופתיתהשם גדולל

הטיפול הריגשי הוא במסגרת הסל שהוא מקבל. המטרה היא להקל עליו מבחינת הפער בגילאים. הוא בכל מקרה מסיים שם השנה והמעבר הוא לבית ספר שלומדים בו עד כיתה ח.

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעון

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

ישהשם גדולל

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

האם הוא אמור להשאר כיתה באותו בית ספרזמינה

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

ממש לא! מעבירים אותו.השם גדולל

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

שואלת בעדינות כי אני בסירה דומהמולהבולה

האם עשיתם אבחון תקשורת?

עשינו אבחון שבודק גם את זההשם גדולל

ושללו את זה. הוא ממש תקשורתי ואוהב חברה פשוט מאוד אימפולסיבי ועל טורבו וזה לא נעים לסביבה..

קודם כל בהצלחהוהרי החדשה

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

המטרה כי להקל עליוהשם גדולל

מבחינת העומס שהוא מתמודד איתו. מאמינים שאם הוא יהיה בסביבה של ילדים בני גילו אז הוא לא ינסה להתאים את עצמו לילדים שגדולים ממנו אלא ברמה שלו פחות או יותר..

הוא ילד מקסים ואחרי שנקבל אישור מהצוות נסביר לו שזה נטו בגלל הגיל ולא בגלל בעיה אצלו.

כבר ביררנו על המקום, דיברנו שם גם עם היועצת והכל.. בדקנו הכל בלי שום קשר כי חיפשנו מסגרת לאחר כיתה ו.

מאמינה שהמטפל יהיה בעד.. הוא מכיר את כל ההיסטוריה שלו וזה יקל עלינו גם בהתייעצות

נשמע רעיון הגיוני לפי הנתונים. בהצלחה בהחלטה!!!שיפור

תודה רבה, אמן!השם גדוללאחרונה

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאוד

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

מנסה לענות.דיליה

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

באמת גרביים?רק לרגע9

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

לא חייביםאפונהאחרונה

רוב מוחלט של היולדות הולכות עם גרביים אבל הצוות לא בהכרח ויש גם יולדות פה ושם שלא.

אבות גם כן מסתובבים שם? או שיש גברים בצוות?ירושלמית במקור

יש גבריםאפונה

במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.

רק לגבי תינוקיהשלומית.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

ואני הלכתי לבד והיה לי מושלםשלומית.

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

אני גם הייתי כמוך עד שילדתי בקיסרימולהבולה

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

שבוע 39-לחץ מהסביבהמנסה לענות

שבוע 39

לידה מתקדמת

צירים באים והולכים ומתעתעים

ואני יודעת שאני לא יולדת לפני התאריך

וכבר שבועיים לחץ לחץ

בעבודה-את לא רוצה ללדת? את עדיין פה?

וחמותי ששולחת הודעות לחץ מה קורה/מתקשרת/מתקשרת וידאו!! פעם או פעמיים ביום (ברור לי שזה מדאגה אבל בכל זאת)

ודודה של בעלי שמחליטה באיזה תאריך בדיוק אני צריכה ללדת.. ועוד

אני בן אדם יחסית רגוע אבל עוד לא הגעתי לשבוע 40 וככ הרבה לחץ! איך מרגיעים את זה ולא כועסים על כולם? מרגישה לחץ בפנים שעושה כאב ראש ולא נעים לי בכלל..

מטריף. תנסי לסנן ככל הניתןאורוש3

לפעם הבאההשם שלי

תגידי לכולם תאריך יותר מאוחר מהאמיתי.

בעיני כדאי להגיד לאנשים שאת פוגשת או מדברת איתםכתבתנו

ביום יום (לא המזדמנים)-

הנה אני פה, זה נראה שילדתי? אז מה העניין לשאול. כשאני אלד אני לא אשמור את זה בסוד, בבקשה להפסיק להתעסק בזה, זה לא נעים לי, במקום לתת לי כח להגיע ללידה רגועה זה עושה את ההרגשה ההפוכה. וזה בסדר לסנן, ואז לכתוב הודעה או משהו כמו, לא הייתי פנויה לענות, אני מרגישה טוב ואין חדש. לא הסברים ולא התנצלויות.

שיהיה בקלות ובידיים מלאות! 🤍

יווו זה מחרפןןןדיאן ד.אחרונה

אם זורם לך,

ראיתי פעם מדבקות חמודות לוואטספ לסוף הריון.

נגיד מדבקה של אישה בהריון עם בטן וכתוב: עוד קצת ומסתיימת לך השכירות

או כתוב: עוד לא ילדתי, תודה

וככה כל מיני דברים מצחיקים.

ותשלחי לכולם כל בוקר, ייתן לך שקט בחיים.

פשוט תקלילי את הסיטואציה ותנערי את כל החופרים....

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקו

תבדקי באתר דוקטוריםרק טוב=)

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

תחפשי דר דורון שדהאחות אחת

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

אם את בקטע של פרטימישהי מאיפשהו

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

האמתאפונה

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

מבינה אותך מאודמישהי מאיפשהואחרונה

גם אותי זה פוגש בסיטואציות כאלה וזה מרגיז ממש

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

אני לא יוזמת..הם שואלים אותי מיום אחרי הלידה ועדאולי תדעו

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

תודה למי שענתה!אבןישראל

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

השיקולים שלירק טוב!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

סיפרתי בשלבים לכל ילד לפי גילוהרמה

הגדולה ידעה מיד (לא כי רציתי היא קלטה עלי)

לזו שאחריה סיפרתי בשבוע 13

לבאה בתור סיפרתי אחרי הסקירה השניה

והקטן תוך כדי דיבור בבית

סיפרתי בסביבות שבוע 14, ממש לפני שסיפרתי לכולםשיפור

למה לחכות?112233445566אחרונה

וואי אני עם ילדים קטנים ומספרת.. אני גם לא מרגישה טוב ומעדיפה שידעו שזה בגלל זה....

צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

קודם כל לבדוק שהוא אוכלאפונה

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

ממש ממליצהציונה.

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

מנסיוןג'ינג'ית

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

אצלי הרופאת ילדים המליצה על שמשעל הנס

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

לי אמרו להניק כל שעתייםכל הישועותאחרונה

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

אולי יעניין אותך