עורכים ליל הסדר פעם ראשנה???!!!
קחו אויר ותדעו שאתם תעשו את זה כמו גדולים!
*הרשימה הבאה תעזור לכם.*
רעיונות לליל הסדר המותאם לילדים (הרי הם לב העניין):
*פעילויות הכנה לליל הסדר:*
להכין איתם משהו לשולחן כמו פתק למקום של כל סועד (אבא, אמא, סבתא...), טבעת למפית, קישוט מרכזי לשולחן ועוד. יש באינטרנט שלל רעיונות לעריכת שולחן הסדר.
להכיר לילדים מראש את השירים שבהגדה (ולא רק שירי "הופ לילדים") וככה יש נקודות שיא של שירים בין הקטעים ה"יבשים" וזה מעורר את הילדים.
דפי ציור מענייני החג (יש חוברות בחנויות ובסופּרים ויש באינטרנט) לערב חג לכל ילד כדי להעביר את הזמן עד הדלקת נרות, כאשר יש כאלו שלא מעוניינים לנוח לפני החג.
סידור השולחן יכול להיעשות כמו מעבר בני ישראל בים סוף ("ראנר" כחול באמצע, דמויות לגו/ פליימוביל, קצת דגים, סוסים ומצרים וכד'). רק לשים לב מראש שהצעצועים נקיים מחמץ ואינם מוקצה.
*פעילויות לסדר עצמו:*
מההתחלה של ליל הסדר ועד שולחן עורך להיות בסלון על כריות/ ספות/ מזרנים. בשולחן עורך עוברים לפינת אוכל עד סיום ההגדה.
לשים לב לא לקרוא את ההגדה "מעל הראש" של הילדים אלא עם הילדים. לאט, להסביר, להמחיז. לפחות בהתחלה.
מתחילים את שירת סימני הסדר בחידות בציורים (לדוגמה מציירים כרית וליד זה פס. מוחקים את האותיות ית ויוצא "כרפס").
לצאת ממצרים- מהמיצר. סבב שכל אחד משתף מאיזה מיצר/ קושי/ הרגל את/ה רוצה להשתחרר ולצאת לחירות?
בקטע שקוראים בהגדה את המשפט "שהיו ישראל מצויינים שם"- כל אחד מספר עם עצמו דבר 1 שמצטיין בו. או שכל אחד מספר על מי שיושב לידו במה הוא מצויין.
לכבוד יום ההולדת של עם ישראל, שחל ביציאת מצרים, להכין חבילה עוברת עם משימות בהווי החג (לצעוק מהחלון "פסח מצה ומרור", להציג בפנטומימה מושג מההגדה, מסאז' לאמא שעבדה קשה, לומר משהו טוב על היושבת מימינך ועוד ועוד.
להכין תחפושת לכל הילדים היוצאים ממצרים (אל-בד, חגורה ומקל, שק (ציפית) לסחיבת המצות, לקשור חולצה על הראש) ולצאת לסיבוב יציאת מצרים בסלון.
באמצע הסדר אפשר לדמות שיחה נכנסת ולנהל שיחה משעשעת של דקה/ שתיים עם דמות מההגדה. "אה, שלום משה. מה?! עכשיו?! טוב אנחנו כבר מוכנים. כן, כן. נעלנו כבר נעליים והמצות בשק. מאיפה אני אקנה עכשיו ארטיקים לכל בני ישראל?! מה? לא. החנויות סגורות בגלל הקורונה" וכד'.
חידון "א, ב" (כגון: מי היה "אובד אבי"? - ארמי. באיזה מעמד אברהם אבינו חצה את הקרבנות לחצי?- ברית בין הבתרים. כך שהתשובות תהיינה עפ"י סדר ה "א,ב")
משחק טאבו או כתר על הראש עם מושגי החג. בעל הכתר חייב לשאול שאלות של כן ולא ולנחש מה המושג המופיע על הכתר שלו. טוב להכין כתר מבריסטול ולחבר סיכת משרד. את המושגים לחבר לסיכת משרד בתור כל משתתף.
הפסקות בין קטעי הקריאה ולשאול את הילדים מה למדו, שיספרו לנו סיפור ששמעו בגן, להקריא להם מדרש מעניין על המכות/ קריעת ים סוף/ מעמד הר סיני. לעשות הצגה על הבריחה מכלא עכו או סיפור אחר של יציאה לחירות. אפשר לספר על עליית בן משפחה או חבר מוכר לארץ ויציאה מהגלות.
לשוחח עם הילדים על יציאה לחירות ממיצר אישי כגון מידות או התמודדות (ממתקים, פייסבוק, כעס, קמצנות, פטפוט בשיעור וכו')
לקום ולרקוד כולם יחד!
לחלק ליילדים פרסים קטנים/ אגוזים/ שוקולד צ'יפס על שאלה טובה, ביצוע משימה, רעיון מעניין ששיתף.
ילדים קטנים נוטים לטייל מתחת לשולחן ובין המושבים של הסועדים. כדאי להחביא שם הפתעות או להדביק תחת הכסאות וכד' דמויות הקשורות לפסח או חידות/בדיחות (10 מכות, משה בתיבה, לוחות הברית ועוד).
מעת לעת להציע לילדים להציג מכה 1 מ10 המכות כדי לשחרר קצת אנרגיות –
דם: לסחור במים (אח אחד שופך מים מקנקן) שנהפכים לדם במגע יד המצרי (האח השני מקבל מים לתוך כלי המכיל רק תרכיז אדום)/ לחלק משקפיים עם צלופן אדום.
צפרדע: לקפוץ על הספות כמו צפרדעים או לנתר כצפרדע (על ארבע) לאורך מסלול כלשהו.
כינים: "לאכול" כינים מהראש אחד של השני.
ערוב: לרוץ סביב השולחן כמו חיות טורפות.
שחין: להסתיר שרוולים שמראש צבעתם עליהם "פצעים". בזמן הנכון, לשים את שרוולי השחין על היד כמו צמיד ותוך כדי הפשלת שרוולי חולצת החג למשוך כלפי מעלה את שרוולי השחין לגלות לכולם את ה"פצעים" שלכם.
ברד: זריקת מרשמלו/ כדורי קלקר/ פינג-פונג וכד' זה על זה.
חושך: לעצום עיניים ולנוע רק בעזרת מישוש, או כיסוי העיניים עם בד/ לעצום עיניים ולבצע משימות כמו למצוא את סבתא (לא בשנת קורונה) או לגלות את החרוסת ע"י טעימה מכמה דברים בלי לראות.
לא לשכוח לתת מילה טובה וחיזוקים חיוביים לרבים שטורחים (לרעיה, לאמא, לילד על שאלה טובה ששאל)
לספר קטע מסיפור יציאת מצרים מנקודת מבט אחרת (פרעה, כינה ממכת הכינים, אבן מהפירמידות, חרטום מצרי, ערב רב וכדו')
של מי השורה הזאת: שק אטום עם חפצים. כל אחד מוציא בתורו חפץ ועליו לקשר בין החפץ לסיפור יציאת מצרים. או לחילופין, שק עם בובות שונות (חייל צעצוע, דרקון, ברבי, בוב הבנאי וכו') ולספר את "סיפורו האישי" של הבובה בהקשר לחג, ההגדה, הנקיונות... כראי דמיון המספר.
לקרוא את ההגדה עם שגיאות שיעוררו את הילדים כגון "מלך מצרים אנטיוכוס" (במקום פרעה) ולהמתין שיתקנו אתכם.
להתחפש לאליהו הנביא ולחכות מעבר לדלת כשבאים לפתוח. להיכנס ולהרים את הילדים על הכתפיים ולרקוד.
משחק מה נשתנה: אחד ממשתתפי הסדר עוצם את עיניו, משנים משהו בשולחן הסדר (הופכים כוס, מורידים משהו מהשולחן וכדומה). המשתתף צריך לנחש מה השתנה.
מה נשתנה אצלי? שואלים את המסובים לפי תור: "מה נשתנה אצלי השנה“? כל אחד ואחת מוזמנים לספר לשאר המשתתפים על דבר אחד שהשתנה בחייהם מאז ליל הסדר הקודם או שרוצה לשנות מעתה והלאה (לדוגמא: התחלתי עבודה חדשה, עברתי דירה, דניאל כבר ישן לבד, כבשתי מידה רעה כגון כעס/ השוואה ביני לחברה, קיבלתי על עצמי ללמוד/ לומר/ לא לומר ועוד). דיון בנושא למה קשה להשתנות? מה אתה מאחל לעצמך ולכל המשפחה?
מה היית עושה לו היית במקומם של המיילדות או במקומו של עמרם במצרים? האם היית מוכן לקפוץ לים כפי שעשה נחשון? בְּמַה היום אתה מוכן לקפוץ למים ראשון?
איזו מתנה היית רוצה לבקש מההורים תמורת האפיקומן? ואיזו מתנה את/ה רוצה מאבינו שבשמים?
ידוע, שאחרי האפיקומן לא אוכלים שום דבר, כדי שטעם האפיקומן יישאר. עם איזה 'טעם' אתם יוצא מליל הסדר? מה המסר המרכזי שאתה לוקח איתך?
להחליט מראש שיש מתנת אפיקומן משפחתית. הילדים יהיו צוות שמחפש את האפיקומן וכך מונעים מריבות.
כדי לעודד את הילדים לשאול שאלות, אבל מצד שני לנסות להימנע מתחרות – מכינים מראש פאזל שרומז למקום שבו מתנת האפיקומן (המשפחתית) מוחבאת. כל שאלה טובה או תשובה טובה מזכה את הילד השואל בחלק מהפאזל. בסוף הילדים מחברים יחד את הפאזל ומוצאים את המתנה.
כדי לתת לילדים את הזמן שלהם במגיד (על הספות בסלון, כמובן) ולא לקפח את המבוגרים – מכינים מראש סימניות. כל מבוגר (או מתבגר) ששואל שאלה טובה או מעלה נקודה חשובה מקבל סימניה ושם אותה אצלו בהגדה. במהלך השולחן עורך פותחים שוב את ההגדות בסימניות ומנסים לשחזר את השאלות שאז נפתחות לדיון. כך גם המגיד מרוכז בילדים וזורם, גם המבוגרים דנים במה שמעניין אותם, וגם שולחן עורך מנוצל לסיפור יציאת מצרים ודברי תורה.
אחרי מה נשתנה עושים סבב שבו כל אחד מן המשתתפים (כולל ההורים) ממציא "מה נשתנה משלו" ("שבכל הלילות אנו אוכלים מסביב לשולחן והלילה הזה בסלון...").
עיקר הערב מרוכז בשלשה אלמנטים מרכזיים: פסח, מצה ומרור. השאלות באופן בסיסי סובבים סביבם (בוודאי במשנה) – צלי, מטבילין/מרור, מצה. גם התשובות נוגעות לאלמנטים אלו – "על שום...". רואים, מריחים וגם טועמים את המסרים המרכזיים של הערב. מסרים אלו מסכמים את כל הסיפור – מרור על שום שמררו (היה רע), פסח על שום שפסח (נסי יציאת מצרים – המהפך), מצה על שום שיצאו/ נגאלו (העתיד הטוב). הערב מחולק לעבר, הווה ועתיד. רבן גמליאל למעשה מבקש מאיתנו לסכם את הערב. הצעה לפעילות שתעזור לעקוב אחרי המהלך הזה – להכין בריסטול מראש שיש בו שלשה טורים – מרור (ציור של חסה/חזרת), פסח (ציור של כבש) ומצה (הבנתם לבד). מתחת שמים סקוטשים או חריצים לסיכות משרדיות. מכינים מראש תמונות שמתאימות לחלקים השונים של ההגדה (עבדים היינו – ציור של מצרי נוגש יהודי, כמה לקו על הים – קריעת ים סוף, המכות וכן הלאה – דורש חשיבה גם ממי שמכין). במהלך המגיד, בסוף כל קטע שואלים – למה זה שייך? למרור, לפסח (כלל ניסי יציאת מצרים) או למצה (העתיד הגאולי). כל ילד בתורו מקבל להצמיד את הציור לטור הנכון בטבלה. זה מעורר חשיבה, מזכיר את הנקודות החשובות במהלך המגיד, מזיז את הילדים ונותן להם פעילות שמשרתת את התוכן.
הכי חשוב, בנחת, לזרום עם הילדים ולהנות מהנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא. תורידו לחץ. יהיה "בסדר".
תהנו ותפיצו!
גרעין תורני "אורות יהודה" מגדל העמק
*חלק מהתוכן נלקח מרעיונות שנמצאו במרחבי המרשתת
