אז אתה כל היום בבית
והקירות מטפסים לך על הנפש
וכבר סיימת לירוק דם
והזעת מצעקות
ואתה רב עם אח
אחות אמא ואבא
אתה בכסאח עם עצמך
אתה מתגרד בתוך הגוף
הזה. וכמעט מת
ואתה רוצה לנשום
אז אתה יוצא וחוסם
את החמצן
וחוזר והולך שוב כדי להרגע
וחוזר ומתקין ומסדר והורס
ובונה ושובר ומתרסק
אתה רב שוב
אתה נפגע מעצמך בעיקר
אתה פגוע
אתה בוכה
אתה בוכה
אתה לא יודע מה אפשר לעשות
אתה מתוסכל הו אלוקים כמה
אתה מטרף על דעתך
אתה בוכה אתה לא רוצה
אתהרוצה
אתה לא יודע להתפלל
אתה ננעל בחדר
אתה כותב
אתה שונא
אתה איכסה אחד
גדול.

לא הבנתי בכלל. 

אני אוהב את הראב"ד... 

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​