אדם שמאמין שהוא פה במקרה ואין השלכה או משמעות למעשים שלו הגיוני שישאף ליהנות ולהשיג כמה שיותר כאן ועכשיו.

זה יהיה נחמד לעשות את כל החלומות אבל זה לא מה שהכי חשוב לי 

נראלי 

הייתי רוצה שיוכלו לכתוב שאני אישה שאף פעם לא שכחה מה הכי חשוב ופעלה לפי זה 

לא הייתי רוצה שיכתבו את זה אבל ...

היה לו חלומות להשיג. השיג אותם, עכשיו צריך למצוא יעד חדש....

אדדם שחי את החיים הכי שאפשר. הוא עשה בחיים שלו המון, יצר, ולימד, ועשה דברים חשובים מאד - אבל בשביל מי שהכיר אותו, התיאור הכי מלא היה שהוא חי בצורה מלאה. הוא נהנה מכל רגע, עד למחלה שהכריעה אותו.

לדעתי יש בזה ערך. מיצוי של ההזדמנות שהקב"ה נתן לך, לחוות את העולם.

עכשיו שאני כותב אני חושב שיש כמה אנשים כאלה שאני מכיר, ובעצם רוב האנשים שאני מעריך כבני אדם, הם אנשים שבאת חיו את החיים שלהם בשלמות. אם ישאלו אותם "מה אתם רוצים *לעצמכם*" התשובה שלהם תהיה זהה לשאלה "מה הדברים שאתם מתכוונים לעשות". להרבה מהם יש שאיפות רוחניות (ולחלקם רוב השאיפות הן רוחניות), אבל זה חלק מהחיים שלהם, זאת הדרך שלהם להנות מהעולם הזה

אז אולי האדון צודק. ואולי הוא חושב שהוא עשה כאן את שלו.

לענ"ד זו לא השאיפה בכלל, (זו אולי שאיפה צדדית, כלי) 

אם אדם חושב שזו המטרה- הוא פספס הרבה מאוד בהבנה שלו בעניין של חובת האדם בעולמו

(וזה עצוב מאוד)

לא שיש בעיה בהנאות כאלו ואחרות ובהגשמת חלומות חומריים- כשמבינים שהם רק כלי (לאוורור או צבירת חוויות)

הנקודה שצריך לשים לב אליה היא הבירור של מה המטרה הכללית, מה הכלים הנקודתיים והפרופורציות בניהם.

ברוחניות זה לא עובד ככה. 

תמיד נהיה חסרים גם אחרי המון השגות.

צריך להיות 'השמח בחלקו' -בצד החומרי והגשמי.

בצד הרוחני תמיד לשאוף ולהתקדם.(כמובן תוך שמחה על מה שכבר קיים)

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.

שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.

אה וגם שאין הקלטות.

זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ

@משה

אני זוכר נכון?

כלומר,  הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.

אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.

ותראה.