היי שלום אני בת 17.5 וברצוני לשתף אתכם בחוויות ילדות שחוויתי ואני עוד נתונה בה:
המשפחה שלי מגיל קטן כל מה שעובר לי כבר מגיל קטן זה סיכסוכים מריבות וצעקות בין ההורים שלי
תאמת שזה היה הזוי לקח לי זמן לקלוט שזה מציאות והן מסתכסכים בינהם באמת ולא בצחוק כאילו בתור ילדה קטנה לא יכולתי להאמין שככה הם יכולים להתבטאות אחד על השני בצורה כזאת ועם כאלה קללות...
אני מטבעי ילדה נורא רגישה ופגיעה ובאמת היה לי קשה לראות את זה אך זה היה רק ההתחלה
בהגיעי לגיל 14.5 בערך אימי באחד מהפעמים קללה אותי והתבטא נגדי בצורה הזויה על לא אבל בכפי לעניין על אחיי ואף זרקה עלי את המשחק בו עם שחקה עם אחיי( משחק רמי למי שמכיר אלו אבנים כאלה דמוי קריסטל ...)
תאמת נורא נפגעתי וישר הלכתי לחדר ומררתי בבכי וכך נוצר בנינו סיכסוך ונוצרה התעלמות בני ל-בנה תאמת מעצם ההתעלמות נפגעתי יותר מהכל ואף אם נוצר בנינו סוג של שיחה זה בה בהתבטאות נורא קשה מצידה צעקות קללות וכו'... כך שהבנתי שאין אם מי לדבר ואין מה לדבר
כך היסתכסנו במשך שנה כמעט עד שנוסד הלימודי ראו שמשהו עובר עליי וניסו לעזור לי
אך מה לעשות שאני באותה תקופה הייתי נורא מופנמת ולא העלתי מילה מכל הסיטואציה הנ''ל אם אף אדם
לבסוף הוחלט להתקשר לאימי ולשאול אותה בעניין זה
כמובן שבשיחה אימי סיפרה את שעל ליבה כך שלבסוף המחנכת שלי באותה שנה השלימה בנינו
כך השלמנו במשך חודשים עד ששוב בה מצידה הרשאות נגדי וסיבות על מה להסתכסך והיסתכסכנו שוב באותו צורה כמו הנאמר לעיל רק שפעם זאת זה היה בצורה מעט יותר דרסתית
עד שבסביבות דצמבר בשנה הנוכחית( ממש ליפני חג החנוכה) עבר עליי הנורא מיכול אני לא אשכח זה היה ביום שישי לא הלכתי באותו היום ללימודים בשל סיטואציה מסויימת שהיתה יום לפניכן ובשל כך ישנתי מאוחר וקמתי ביום שישי בשעה 14:00 בצוהריים
באותו היום כמובן שאיני יצאה עליי בעצבים עם מספר טענות נגדי כגון שאיני עושה מאומה וכו'...
(מעבר לכך כל השנה הנוכחית הבעירה את כל משפחתי נגדי כך שבין אם ביום ובין אם בלילה הייתי שומעת שמדברים נגדי )
ואז אימי הילה לקלל אותי שאהיה משותקת וכו'...
ושקמתי לאכול דבר מה מהמקרר (לחם עם שמנת) בכל זאת יום שישי אז היא צעקה עליי ואמרה שאיני אוכל בבית אלא אם כן בבית חולים דרך אינפוזיה וכו' ...
פה כבר מממש נפגעתי ורציתי רק לצאת מהבית להרגע ולחזור כמו שעשיתי הרבה פעמים בסיטואציות כגון אלא יצאתי מחוץ לדלת הבית מישום ששם יש את המתלה כביסה כדי שאוכל להתלבש ולצאת להרגע מהטבע ומהסערה הנפשית בה הייתי נתונה באותו רגע
ואז לקחתי בגדים ואני מנסה לפתוח את דלת הבית אך הבנתי שאימי נעלה אותי מחוץ לבית ואף אמרה לי תלכי ואל תחזרי כמובן שאני לקחתי את זה לתשומת ליבי ובבקשתי מאבי שיביא לי את הפלאפון שלי דרך החלון ואלך לי....
ואז אבי יצא אליי להביא לי תאמת שבאותו הרגע הייתי נורא פגועה וכעוסה הרגשתי שליבי נשבר ולא הצלחתי להעלות בדעתי את עצם המחשבה שזה מציאות ושככה אמא תתייחס לביתה במקרה הנוכחי כלפיי
ואז אבי ניסה להרגיע אותי מהסכום ה בה הייתי נתונה והוא ביקש מימני אני נתתי לך את הפלאפון בקשה תעלי לגג
פה אפרט מעט על הגג אנו גרים במקומה אחרונה שלמעלה יש גג עם דודי שמש היה שמה מיטה שאבי סידר לי ושם ישנתי וכך הוא דאג לכל צורכי להזכירכם היה זה בימי החורף הקרים של 2020 ככה שהייתי תחת כיפת השמיים בקור אימים באותו שבוע ביום שני היה לי בגרות פנימית שלא הייתה באפשרותי ללמוד מילה בשל המצב בו הייתי נתונה אך בכל זאת עשיתי אותו ותודה לאל עברתי בהצלחה
ככה עברתי את כל ימי החנוכה עד שחזרתי לבתי (לא אפרט על כך...)
והסיכסוך בנינו נמשך לבסוף זה באמת מימנה והיא החליטה לדבר עימי ולנסות להשלים אימי אך איני הייתי מוכנה יותר להאמין ולהיות שוב שפן נסיון זה היווה קושיי הזוי עבורי אך לבסוף השלמנו בכל זאת איני חובבת מריבות אבל בהאטה בנתיים הסיכסוך בין הוריי גבר עד שאבי הורחק מהבית פה חשבתי שעווה לי אך טעיתי קבלתי שוב את כל הצעקות עליי וההיתבטאויות הקשות
תאמת עכשיו המצב מעט השתנה לטובה אך לא כל כך קל לי אני יודעת שאימי לא עשתה את מה שהיא עשתה כלפי מרוע אלה מקושי ופשוט זה נחת עליי אני יודעת שהיא אינה רעה חס ושלום כי אין אדם רע יש אדם שרע לו ואני יודעת שכל הקושי הזה חישל אותי החכים אותי ובנה אותי איני חס ושלום כועסת או מאשימה מישהו כי זה רצון הבורא וזה בסופו של דבר רק לטובתי ואניני רואה את התמונה השלמה אני מקווה לטוב ורוצה שיהיה לי שמחת חיים כמו בעבר
תודה רבה
סליחה שאני פורקת כאן פשוט אני חייבת לשפוך את מה שעל ליבי מתנצלת מעומק הלב
המשפחה שלי מגיל קטן כל מה שעובר לי כבר מגיל קטן זה סיכסוכים מריבות וצעקות בין ההורים שלי
תאמת שזה היה הזוי לקח לי זמן לקלוט שזה מציאות והן מסתכסכים בינהם באמת ולא בצחוק כאילו בתור ילדה קטנה לא יכולתי להאמין שככה הם יכולים להתבטאות אחד על השני בצורה כזאת ועם כאלה קללות...
אני מטבעי ילדה נורא רגישה ופגיעה ובאמת היה לי קשה לראות את זה אך זה היה רק ההתחלה
בהגיעי לגיל 14.5 בערך אימי באחד מהפעמים קללה אותי והתבטא נגדי בצורה הזויה על לא אבל בכפי לעניין על אחיי ואף זרקה עלי את המשחק בו עם שחקה עם אחיי( משחק רמי למי שמכיר אלו אבנים כאלה דמוי קריסטל ...)
תאמת נורא נפגעתי וישר הלכתי לחדר ומררתי בבכי וכך נוצר בנינו סיכסוך ונוצרה התעלמות בני ל-בנה תאמת מעצם ההתעלמות נפגעתי יותר מהכל ואף אם נוצר בנינו סוג של שיחה זה בה בהתבטאות נורא קשה מצידה צעקות קללות וכו'... כך שהבנתי שאין אם מי לדבר ואין מה לדבר
כך היסתכסנו במשך שנה כמעט עד שנוסד הלימודי ראו שמשהו עובר עליי וניסו לעזור לי
אך מה לעשות שאני באותה תקופה הייתי נורא מופנמת ולא העלתי מילה מכל הסיטואציה הנ''ל אם אף אדם
לבסוף הוחלט להתקשר לאימי ולשאול אותה בעניין זה
כמובן שבשיחה אימי סיפרה את שעל ליבה כך שלבסוף המחנכת שלי באותה שנה השלימה בנינו
כך השלמנו במשך חודשים עד ששוב בה מצידה הרשאות נגדי וסיבות על מה להסתכסך והיסתכסכנו שוב באותו צורה כמו הנאמר לעיל רק שפעם זאת זה היה בצורה מעט יותר דרסתית
עד שבסביבות דצמבר בשנה הנוכחית( ממש ליפני חג החנוכה) עבר עליי הנורא מיכול אני לא אשכח זה היה ביום שישי לא הלכתי באותו היום ללימודים בשל סיטואציה מסויימת שהיתה יום לפניכן ובשל כך ישנתי מאוחר וקמתי ביום שישי בשעה 14:00 בצוהריים
באותו היום כמובן שאיני יצאה עליי בעצבים עם מספר טענות נגדי כגון שאיני עושה מאומה וכו'...
(מעבר לכך כל השנה הנוכחית הבעירה את כל משפחתי נגדי כך שבין אם ביום ובין אם בלילה הייתי שומעת שמדברים נגדי )
ואז אימי הילה לקלל אותי שאהיה משותקת וכו'...
ושקמתי לאכול דבר מה מהמקרר (לחם עם שמנת) בכל זאת יום שישי אז היא צעקה עליי ואמרה שאיני אוכל בבית אלא אם כן בבית חולים דרך אינפוזיה וכו' ...
פה כבר מממש נפגעתי ורציתי רק לצאת מהבית להרגע ולחזור כמו שעשיתי הרבה פעמים בסיטואציות כגון אלא יצאתי מחוץ לדלת הבית מישום ששם יש את המתלה כביסה כדי שאוכל להתלבש ולצאת להרגע מהטבע ומהסערה הנפשית בה הייתי נתונה באותו רגע
ואז לקחתי בגדים ואני מנסה לפתוח את דלת הבית אך הבנתי שאימי נעלה אותי מחוץ לבית ואף אמרה לי תלכי ואל תחזרי כמובן שאני לקחתי את זה לתשומת ליבי ובבקשתי מאבי שיביא לי את הפלאפון שלי דרך החלון ואלך לי....
ואז אבי יצא אליי להביא לי תאמת שבאותו הרגע הייתי נורא פגועה וכעוסה הרגשתי שליבי נשבר ולא הצלחתי להעלות בדעתי את עצם המחשבה שזה מציאות ושככה אמא תתייחס לביתה במקרה הנוכחי כלפיי
ואז אבי ניסה להרגיע אותי מהסכום ה בה הייתי נתונה והוא ביקש מימני אני נתתי לך את הפלאפון בקשה תעלי לגג
פה אפרט מעט על הגג אנו גרים במקומה אחרונה שלמעלה יש גג עם דודי שמש היה שמה מיטה שאבי סידר לי ושם ישנתי וכך הוא דאג לכל צורכי להזכירכם היה זה בימי החורף הקרים של 2020 ככה שהייתי תחת כיפת השמיים בקור אימים באותו שבוע ביום שני היה לי בגרות פנימית שלא הייתה באפשרותי ללמוד מילה בשל המצב בו הייתי נתונה אך בכל זאת עשיתי אותו ותודה לאל עברתי בהצלחה
ככה עברתי את כל ימי החנוכה עד שחזרתי לבתי (לא אפרט על כך...)
והסיכסוך בנינו נמשך לבסוף זה באמת מימנה והיא החליטה לדבר עימי ולנסות להשלים אימי אך איני הייתי מוכנה יותר להאמין ולהיות שוב שפן נסיון זה היווה קושיי הזוי עבורי אך לבסוף השלמנו בכל זאת איני חובבת מריבות אבל בהאטה בנתיים הסיכסוך בין הוריי גבר עד שאבי הורחק מהבית פה חשבתי שעווה לי אך טעיתי קבלתי שוב את כל הצעקות עליי וההיתבטאויות הקשות
תאמת עכשיו המצב מעט השתנה לטובה אך לא כל כך קל לי אני יודעת שאימי לא עשתה את מה שהיא עשתה כלפי מרוע אלה מקושי ופשוט זה נחת עליי אני יודעת שהיא אינה רעה חס ושלום כי אין אדם רע יש אדם שרע לו ואני יודעת שכל הקושי הזה חישל אותי החכים אותי ובנה אותי איני חס ושלום כועסת או מאשימה מישהו כי זה רצון הבורא וזה בסופו של דבר רק לטובתי ואניני רואה את התמונה השלמה אני מקווה לטוב ורוצה שיהיה לי שמחת חיים כמו בעבר
תודה רבה
סליחה שאני פורקת כאן פשוט אני חייבת לשפוך את מה שעל ליבי מתנצלת מעומק הלב
