תפתחי או תמצאי לעצמך תחביב רוחני שניתן למלא בו את השבת (לישון או לאכול, למשל)

ללמוד ספר הלכה או מחשבה (על מהותה של השבת?)

לקרוא תהילים

להתפעל מבריאתו של הקב"ה

לשיר

אולי ליימוד על השבת או כל לימוד שמעניין אותך,

בכלל, אפשר לקרוא ספרים, שירי שבת זה ממש מעביר ת'זמן אבל גם מכניס לאוירה כיפית של שבת, זמן לשיח עם המשפחה, לאכול

נגיד במצב שאין קורונה אז גם שיעור אם יש אופציה.
תפילות.

דבראשון, אם זוכרים שהלכה זו הלכה, ושומרים שבת כי שומרים הלכה. כן גם אם זה ממש לא כייף זה קל יותר.

דברשני: למצוא אנשות נחמדות להעביר איתן שבת  (אורחים/ אורחות)

דברשלישי: להשקיע בשבת (מחפשת, תקשיבי) להכין אוכל טעים, להתלבש יפה, להשקיע באיפור. החיצוניות הזו מחברת לשבת.

דברבעי: חומרי קריאה. הכי מקסים שבעולם.

דברחמישי:  זמן רגוע. אנחנו מוקפים כל ימות השבוע בטכנולוגיה, מוקדי בריחה, וחוטפי תשומת לב. בשבת זה זמן לנוח, להתבונן סביב. ולנשום.

דברשישי: אם את מוצאת ומעונינת ללמוד משהו תורני, שבת זו הזדמנות מעולה.

שבשלום!

בס"ד

היתה לי תקופה שהייתי חווה משהו דומה למה שאת מספרת. לאחר כמה שנים שהתקרבתי קצת לחסידות התפללתי לה' שיקרב אותי לאור של שבת קודש, ובאמת כול הכבוד על ההשתדלות ושאת לא מוותרת!

חלק מהתפילות לזכות לאור של שבת מהליקוטי תפילות של רבי נתן:

אָנָּא יְהֹוָה, אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי אֵין בִּי כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עָלַי בְּעַצְמִי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קֹדֶשׁ, חוּס וַחֲמֹל עָלַי, יֶהֱמוּ נָא וְיִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלַי, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת בֶּאֱמֶת, חוּס וְחָנֵּנִי בְּמַתְּנַת חִנָּם, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ. וְתַעַזְרֵנוּ לְהַמְשִׁיך קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל יְמֵי הַחֹל, עַד שֶׁכָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יִהְיוּ טְהוֹרִים וּקְדוֹשִׁים בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קֹדֶשׁ, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִים כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא שַׁבָּת קֹדֶשׁ, שֶׁהוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם כָּל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים, וְכָל הַנֶּאֱצָלִים וְכָל הַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים, וְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם מֵרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי, אֲשֶׁר כָּל חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם הוּא שַׁבָּת קֹדֶשׁ:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ נָתַתָּ לָנוּ מַתָּנָה טוֹבָה הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה בְּבֵית גְּנָזֶיךָ, וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. עַל כֵּן בָּאתִי לְהַפִּיל תְּפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי וּבַקָּשָׁתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כְּשֵׁם שֶׁגָּבְרוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ לִתֵּן לָנוּ מַתָּנָה טוֹבָה קְדוֹשָׁה הַזֹּאת, כֵּן תַּעֲנִיקֵנוּ מִטּוּבְךָ הַגָּדוֹל וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מִמְּעוֹן קְדֻשָּׁתֶךָ, וְתַעַזְרֵנוּ לְקַבֵּל מַתָּנָה טוֹבָה קְדוֹשָׁה הַזֹּאת, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל שַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, וְנַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת תָּמִיד. 

rabenubook.com

יש ספרים טובים, כדאי ללמוד ליהנות מהם גם.

מעריך מאוד את ההקפדה למרות שקשה

שכאשר אנחנו מתחברים לדבר אנחנו מוצאים את הקשיים שלנו פתירים גם ללא עזרה חיצונית. לכן נראה לי ששווה לנסות להתחבר לשבת, ממילא לאהוב אותה ולחכות לה, ממילא לגלות איך היא הזמן המלא ביותר והיפה ביותר לו אנחנו מחכים.

איך מתחברים? כל אחד בדרכו הוא. אחד רואה את השבת באור שונה דרך ביקור במקומות שונים מהבית בשבתות, האחר דרך ספרים ולימוד, והשלישי דרך חיפוש אחר עניין השבת ומהותה בשאלות לסביבה. אני לא יודע מה דרכך אבל חושב שאם תמצאי אותה ותתמידי בה השבת תשתנה בעינייך. בהצלחה

התיאור שלך מזכיר לי סיפור על ילד קטן שקיבל שטר של 200 ושיחק איתו קצת עד שהשתעמם ואמר שהוא לא מבין מבוגרים בכלל וזה פריט מיותר ואין מה לעשות עם זה. או ילד שמקבל מכונית על שלט בלי סוללות ואומר שזה משחק משעמם, או מחשב שלא

מחובר לחשמל ואומר שזאת קופסא מיותרת ויקרה.

כדי להרגיש מה זה שבת צריך ללמוד מה היא, לדעת להכיר אותה, להרגיש אותה ואז אולי נבין קצת ממנה ואיך היא נוגעת עמוק בחיים שלנו. 

שנזכה בע"ה

 

לפחות ממה שאני קראתי וראיתי,רובם סובלים בשבתות ומועדים. גם אני הייתי סובל מאד עם כל התפילות והמנהגים והבגדים שצריך ללבוש, וכו'

אבל אני חילוני , ואני מבין שזה בעייתי להגיד לדתיים לשמור שבת וחגים איך שנראה להם ואיך שהם מרגישים, אז בבקשה לא לצלוב אותי.

אני באופן אישי אוהב לשמוע מוזיקה, לרוץ בשמש, לאכול אוכל טרי וחם, לקרוא איזה ספר או לראות איזה סרט, וסתם לשכב על המיטה ולהשתעשע במחשבות ואני מאד מאד נהנה, לא יודע אם זה אור השבת, אבל בהחלט לא הייתי מחליף את זה.

וואלה, גרתי ברובע חרדי וממה שראיתי הם בעיקר הולכים ברחוב ומפצחים גרעינים ומטנפים את המדרכות, או שהם מחפשים כל מיני דרכים איך למרוח את הזמן ,או שהם סתם מרכלים ומקשקשים .

לדעתי בסופו של דבר זה הכל עניין של רגישות.

יש כאלה שמתאים להם לאכול פלאפל באיזו מסעדה מטונפת ליד כביש רועש ומכוניות שפולטות פיח וטחינה שנוזלת להם על החולצה, ויש כאלה שאוהבים לאכול ביישוב הדעת,  בסביבה נעימה ונקייה, אחרי פעילות גופנית מהנה ואחרי מקלחת.

אם הייתי צריך ללבוש חולצה מחויטת ומכנסיים צמודים בשבת וללכת לכל התפילות האלה של הדתיים ולאכול את כל הארוחות האלה, והייתי חי במשפחה גדולה יחסית והייתי צריך לסבול את כל ההכנות האלה שעושים לשבת, וואלה הייתי תולה את עצמי על עץ. 

לדעתי הדתיים פשוט רגילים לזה אז זה לא כזה ביג דיל עבורם , אבל אם אני מסתכל על בעלי תשובה למשל, כל השגרה הזאת מרוקנת להם את האנרגיות והם מרגישים גועל נפש.

אבל תכלס מה אכפת לי, בהנאה שלי זה לא פוגם. הדתיים האמיתיים שאני מכיר לובשים טריינינג בשבת ומצייצים עם הציפורים. אני מניח שיש דתיים שטוב להם וכיף להם בשבת , אבל זה כמו זוגיות מוצלחת, כמה כבר יש כאלה? יחידי סגולה.

פשוט הם כבר ראו את החלק השני שהוא לא משהו

יותר קשור לאדם שנהנה לשבות ולהרגע מהחיים  יום אחד בשבוע ואגב יש גם חילונים שעושים זאת

נתנו לך פה הרבה רעיונות ואני חושב שהם באמת טובים, אבל ברמת העיקרון - זה בסדר גמור להרגיש ככה. אנחנו בני אדם, ולא כל דבר שאנחנו עושים הוא הטוב ביותר. לפעמים זה פשוט מה שצריך.

רק אתה והבורא

והסיבה לכך משום שיש המון המון אנשים שהשבת מהווה עבורם סוג לא לעשות כלום והם אנשים שאוהבים לעשות והרבה וזה ממש מתנגש עם האישיות שלהם אבל אני חושב שאם את בחורה דתיה שמשתדלת לשמור מצוות שבי ותחשבי עם עצמך מה הקטע של השבת הזו??כלומר למה היא נבראה בכלל? מה סתם להעביר תזמן?אלוקים רוצה שלא נעשה כלום עם עצמינו??

אלא התשובה לכך כתובה בפסוק שבת וינפש כל השבוע אדם עובד לפרנסתו או לומד ועובד או רק לומד ובשבת מנוחה זה הזמן של הגוף לנוח להרגע לשבת לשחק להנות מהזמן הפנוי שזה פשוט דבר שהגוף צריך בלי פלאפונים בלי רעש בראש רק מנוחה שקט אין וואצאפ פשוט תענוג וגם אפשר לדפוק שינה במיוחד אחת כמוך שבטוח לי שעובדת ולומדת בלי סוף

בס"ד

את מרגישה שלוחצים עליך?

לפעמים צריך להסתכל מנקודת מבט שונה, לראות איך אחרים חוגגים,ולא דווקא איך שהמשפחה חוגגת.

תלכי אל חברות, תראי איך שבת ניראת אצלם. יכול להיות שאת אפילו תיהני מי זה.

אם בכל זאת, את מרגישה ככה, תנסי כמה שיותר לחבר בינהם, וסך הכל- זה את והקדוש ברוך הוא

בהצלחה!

למשל נתיבות שלום...

ב. אני אוהבת להשקיע בתיסרוקת בבגדים... והרבה פעמים אני פשוט עייפה(אחרי הסעודה חח), או קוראת ספר...

נ.ב סליחה על החדירה לפורומכם...

הכותרת נראתה מעניינת

יום שעוסקים בעניינים גבוהים גבוהים שפחות קשורים לקרקע החמרנית התחרותית שאנחנו חיים בה.

ביום יום מה שמעניין אותנו זה האקשן, הקונפליקטים, לנצח מלחמות יומיות, לחיות את העולם שבחוץ (יוצאים לעבודה יוצאים לפה יוצאים לשם) בשבת אנחנו יותר נמצאים בבית, מתענגים גופנית (אוכלים, ישנים), במקום הפנימי והאינטימי שלנו עם עצמו, שלנו עם משפחתנו.

הרוחניות איננה חיה סתירות ומלחמות כמו החומריות.  היא חייה בשלב שלה, בחיבור פנימי עמוק. לאיפה שאדם נמצא כאן ועכשיו. היא לא נהנת מהמרדף האינסופי של החיים המעשיים אלא דווקא מהכאן ועכשיו, הנאה מהחיים כשלעצמם, בלי הצורך לכבוש 'הישגים'.

נרד קצת לקרקע - אפשר להתחבר סביב האנשים בינינו - בעל ואישה, אחים, הורים, שבימי החול אנחנו עסוקים בעוד דברים לא נותנים דעת על הקרובים בנינו (כל השחנ"שים הכי פסיכיים קורים בשבת..). אפילו לשחק משחקי קופסא ולדבר על הא ועל דא זה אחלה בשביל כך.

אפשר לעסוק בדברים שקשורים לקודש, לימוד תורה על שלל מקצועותיה, כל אחד/ת היכן שליבו חפץ. אפשר לטייל בחוץ. 

העיקר - לעשות דברים שהם אותנטיים לנו ולא דברים 'אלקטרונים' (בהשאלה, וגם ללא השאלה) שהם חיצוניים לנו.

וכן, "מי שהכין בערב שבת יאכל בשבת".. זה דורש הכנה מנטלית ופרקטית.

בהצלחה!!

לא מבין איך בכלל אפשר לחשב את זה אפילו?

אני מחכה כל השבוע לשבת,לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה.

ואני מקפיד על קלה כבחמורה

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם