תפתחי או תמצאי לעצמך תחביב רוחני שניתן למלא בו את השבת (לישון או לאכול, למשל)

ללמוד ספר הלכה או מחשבה (על מהותה של השבת?)

לקרוא תהילים

להתפעל מבריאתו של הקב"ה

לשיר

אולי ליימוד על השבת או כל לימוד שמעניין אותך,

בכלל, אפשר לקרוא ספרים, שירי שבת זה ממש מעביר ת'זמן אבל גם מכניס לאוירה כיפית של שבת, זמן לשיח עם המשפחה, לאכול

נגיד במצב שאין קורונה אז גם שיעור אם יש אופציה.
תפילות.

דבראשון, אם זוכרים שהלכה זו הלכה, ושומרים שבת כי שומרים הלכה. כן גם אם זה ממש לא כייף זה קל יותר.

דברשני: למצוא אנשות נחמדות להעביר איתן שבת  (אורחים/ אורחות)

דברשלישי: להשקיע בשבת (מחפשת, תקשיבי) להכין אוכל טעים, להתלבש יפה, להשקיע באיפור. החיצוניות הזו מחברת לשבת.

דברבעי: חומרי קריאה. הכי מקסים שבעולם.

דברחמישי:  זמן רגוע. אנחנו מוקפים כל ימות השבוע בטכנולוגיה, מוקדי בריחה, וחוטפי תשומת לב. בשבת זה זמן לנוח, להתבונן סביב. ולנשום.

דברשישי: אם את מוצאת ומעונינת ללמוד משהו תורני, שבת זו הזדמנות מעולה.

שבשלום!

בס"ד

היתה לי תקופה שהייתי חווה משהו דומה למה שאת מספרת. לאחר כמה שנים שהתקרבתי קצת לחסידות התפללתי לה' שיקרב אותי לאור של שבת קודש, ובאמת כול הכבוד על ההשתדלות ושאת לא מוותרת!

חלק מהתפילות לזכות לאור של שבת מהליקוטי תפילות של רבי נתן:

אָנָּא יְהֹוָה, אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי אֵין בִּי כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עָלַי בְּעַצְמִי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קֹדֶשׁ, חוּס וַחֲמֹל עָלַי, יֶהֱמוּ נָא וְיִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלַי, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת בֶּאֱמֶת, חוּס וְחָנֵּנִי בְּמַתְּנַת חִנָּם, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ. וְתַעַזְרֵנוּ לְהַמְשִׁיך קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל יְמֵי הַחֹל, עַד שֶׁכָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יִהְיוּ טְהוֹרִים וּקְדוֹשִׁים בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קֹדֶשׁ, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִים כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא שַׁבָּת קֹדֶשׁ, שֶׁהוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם כָּל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים, וְכָל הַנֶּאֱצָלִים וְכָל הַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים, וְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם מֵרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי, אֲשֶׁר כָּל חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם הוּא שַׁבָּת קֹדֶשׁ:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ נָתַתָּ לָנוּ מַתָּנָה טוֹבָה הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה בְּבֵית גְּנָזֶיךָ, וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. עַל כֵּן בָּאתִי לְהַפִּיל תְּפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי וּבַקָּשָׁתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כְּשֵׁם שֶׁגָּבְרוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ לִתֵּן לָנוּ מַתָּנָה טוֹבָה קְדוֹשָׁה הַזֹּאת, כֵּן תַּעֲנִיקֵנוּ מִטּוּבְךָ הַגָּדוֹל וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מִמְּעוֹן קְדֻשָּׁתֶךָ, וְתַעַזְרֵנוּ לְקַבֵּל מַתָּנָה טוֹבָה קְדוֹשָׁה הַזֹּאת, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל שַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, וְנַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת תָּמִיד. 

rabenubook.com

יש ספרים טובים, כדאי ללמוד ליהנות מהם גם.

מעריך מאוד את ההקפדה למרות שקשה

שכאשר אנחנו מתחברים לדבר אנחנו מוצאים את הקשיים שלנו פתירים גם ללא עזרה חיצונית. לכן נראה לי ששווה לנסות להתחבר לשבת, ממילא לאהוב אותה ולחכות לה, ממילא לגלות איך היא הזמן המלא ביותר והיפה ביותר לו אנחנו מחכים.

איך מתחברים? כל אחד בדרכו הוא. אחד רואה את השבת באור שונה דרך ביקור במקומות שונים מהבית בשבתות, האחר דרך ספרים ולימוד, והשלישי דרך חיפוש אחר עניין השבת ומהותה בשאלות לסביבה. אני לא יודע מה דרכך אבל חושב שאם תמצאי אותה ותתמידי בה השבת תשתנה בעינייך. בהצלחה

התיאור שלך מזכיר לי סיפור על ילד קטן שקיבל שטר של 200 ושיחק איתו קצת עד שהשתעמם ואמר שהוא לא מבין מבוגרים בכלל וזה פריט מיותר ואין מה לעשות עם זה. או ילד שמקבל מכונית על שלט בלי סוללות ואומר שזה משחק משעמם, או מחשב שלא

מחובר לחשמל ואומר שזאת קופסא מיותרת ויקרה.

כדי להרגיש מה זה שבת צריך ללמוד מה היא, לדעת להכיר אותה, להרגיש אותה ואז אולי נבין קצת ממנה ואיך היא נוגעת עמוק בחיים שלנו. 

שנזכה בע"ה

 

לפחות ממה שאני קראתי וראיתי,רובם סובלים בשבתות ומועדים. גם אני הייתי סובל מאד עם כל התפילות והמנהגים והבגדים שצריך ללבוש, וכו'

אבל אני חילוני , ואני מבין שזה בעייתי להגיד לדתיים לשמור שבת וחגים איך שנראה להם ואיך שהם מרגישים, אז בבקשה לא לצלוב אותי.

אני באופן אישי אוהב לשמוע מוזיקה, לרוץ בשמש, לאכול אוכל טרי וחם, לקרוא איזה ספר או לראות איזה סרט, וסתם לשכב על המיטה ולהשתעשע במחשבות ואני מאד מאד נהנה, לא יודע אם זה אור השבת, אבל בהחלט לא הייתי מחליף את זה.

וואלה, גרתי ברובע חרדי וממה שראיתי הם בעיקר הולכים ברחוב ומפצחים גרעינים ומטנפים את המדרכות, או שהם מחפשים כל מיני דרכים איך למרוח את הזמן ,או שהם סתם מרכלים ומקשקשים .

לדעתי בסופו של דבר זה הכל עניין של רגישות.

יש כאלה שמתאים להם לאכול פלאפל באיזו מסעדה מטונפת ליד כביש רועש ומכוניות שפולטות פיח וטחינה שנוזלת להם על החולצה, ויש כאלה שאוהבים לאכול ביישוב הדעת,  בסביבה נעימה ונקייה, אחרי פעילות גופנית מהנה ואחרי מקלחת.

אם הייתי צריך ללבוש חולצה מחויטת ומכנסיים צמודים בשבת וללכת לכל התפילות האלה של הדתיים ולאכול את כל הארוחות האלה, והייתי חי במשפחה גדולה יחסית והייתי צריך לסבול את כל ההכנות האלה שעושים לשבת, וואלה הייתי תולה את עצמי על עץ. 

לדעתי הדתיים פשוט רגילים לזה אז זה לא כזה ביג דיל עבורם , אבל אם אני מסתכל על בעלי תשובה למשל, כל השגרה הזאת מרוקנת להם את האנרגיות והם מרגישים גועל נפש.

אבל תכלס מה אכפת לי, בהנאה שלי זה לא פוגם. הדתיים האמיתיים שאני מכיר לובשים טריינינג בשבת ומצייצים עם הציפורים. אני מניח שיש דתיים שטוב להם וכיף להם בשבת , אבל זה כמו זוגיות מוצלחת, כמה כבר יש כאלה? יחידי סגולה.

פשוט הם כבר ראו את החלק השני שהוא לא משהו

יותר קשור לאדם שנהנה לשבות ולהרגע מהחיים  יום אחד בשבוע ואגב יש גם חילונים שעושים זאת

נתנו לך פה הרבה רעיונות ואני חושב שהם באמת טובים, אבל ברמת העיקרון - זה בסדר גמור להרגיש ככה. אנחנו בני אדם, ולא כל דבר שאנחנו עושים הוא הטוב ביותר. לפעמים זה פשוט מה שצריך.

רק אתה והבורא

והסיבה לכך משום שיש המון המון אנשים שהשבת מהווה עבורם סוג לא לעשות כלום והם אנשים שאוהבים לעשות והרבה וזה ממש מתנגש עם האישיות שלהם אבל אני חושב שאם את בחורה דתיה שמשתדלת לשמור מצוות שבי ותחשבי עם עצמך מה הקטע של השבת הזו??כלומר למה היא נבראה בכלל? מה סתם להעביר תזמן?אלוקים רוצה שלא נעשה כלום עם עצמינו??

אלא התשובה לכך כתובה בפסוק שבת וינפש כל השבוע אדם עובד לפרנסתו או לומד ועובד או רק לומד ובשבת מנוחה זה הזמן של הגוף לנוח להרגע לשבת לשחק להנות מהזמן הפנוי שזה פשוט דבר שהגוף צריך בלי פלאפונים בלי רעש בראש רק מנוחה שקט אין וואצאפ פשוט תענוג וגם אפשר לדפוק שינה במיוחד אחת כמוך שבטוח לי שעובדת ולומדת בלי סוף

למשל נתיבות שלום...

ב. אני אוהבת להשקיע בתיסרוקת בבגדים... והרבה פעמים אני פשוט עייפה(אחרי הסעודה חח), או קוראת ספר...

נ.ב סליחה על החדירה לפורומכם...

הכותרת נראתה מעניינת

יום שעוסקים בעניינים גבוהים גבוהים שפחות קשורים לקרקע החמרנית התחרותית שאנחנו חיים בה.

ביום יום מה שמעניין אותנו זה האקשן, הקונפליקטים, לנצח מלחמות יומיות, לחיות את העולם שבחוץ (יוצאים לעבודה יוצאים לפה יוצאים לשם) בשבת אנחנו יותר נמצאים בבית, מתענגים גופנית (אוכלים, ישנים), במקום הפנימי והאינטימי שלנו עם עצמו, שלנו עם משפחתנו.

הרוחניות איננה חיה סתירות ומלחמות כמו החומריות.  היא חייה בשלב שלה, בחיבור פנימי עמוק. לאיפה שאדם נמצא כאן ועכשיו. היא לא נהנת מהמרדף האינסופי של החיים המעשיים אלא דווקא מהכאן ועכשיו, הנאה מהחיים כשלעצמם, בלי הצורך לכבוש 'הישגים'.

נרד קצת לקרקע - אפשר להתחבר סביב האנשים בינינו - בעל ואישה, אחים, הורים, שבימי החול אנחנו עסוקים בעוד דברים לא נותנים דעת על הקרובים בנינו (כל השחנ"שים הכי פסיכיים קורים בשבת..). אפילו לשחק משחקי קופסא ולדבר על הא ועל דא זה אחלה בשביל כך.

אפשר לעסוק בדברים שקשורים לקודש, לימוד תורה על שלל מקצועותיה, כל אחד/ת היכן שליבו חפץ. אפשר לטייל בחוץ. 

העיקר - לעשות דברים שהם אותנטיים לנו ולא דברים 'אלקטרונים' (בהשאלה, וגם ללא השאלה) שהם חיצוניים לנו.

וכן, "מי שהכין בערב שבת יאכל בשבת".. זה דורש הכנה מנטלית ופרקטית.

בהצלחה!!

לא מבין איך בכלל אפשר לחשב את זה אפילו?

אני מחכה כל השבוע לשבת,לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה.

ואני מקפיד על קלה כבחמורה

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡