המים החמים שוטפים ממני את כל צרות הקיום
------------------------------
אני נזכרת
תל אביב שלי
תל אביב של אמצע הלילה
שכל כך יפה בלב להיאבד בה בלילות חמים
שהים נצנץ מקצה הרחוב והיה אפשר ללכת ולהמס עצמנו בחול ביום חג לבן
רכבים שדוהרים בשבת ואנשים על אופניים
בלהטוטן במעבר חציה
בשקט שיוצרים עשרות רכבים ב6:30 לפנות בוקר, כשבקושי רואים את השמש מעל שרונה
שכל השמים בסגול וכתום וכחול עמום ועננים עננים עננים עד הקצה המתפורר של הערות
בפרחים צהובים קטנים נושרים מרחפים נוחתים
ברכות
בנגיעה
בגשם על החלון שנוחת ממני ואל הרחוב
בלבד
בשקט של שעות ארוכות
בלילות שנמתחים עד שאי אפשר יותר להחזיק את העפעפיים
ואת יודעת בלב שהנה, עכשיו מותר לישון
עכשיו כבר עייף מכדי לבכות
והעיניים יבחרו בדרך הבטוחה, בלהיעצם לאט על הכרית
ולא בדמעות, לא במים.