באסה.

אבל הרי העבוידה שלנו לא תלויה בכלל במה שעושים אחרים, יותר מזה, העבוידה שלנו לא להיות תלוים כלל באחרי (כאן באים בעיקר ציטוטי רמב"ם, אבל גם "הטוב האמתי של ההצלחה הגמורה שאינה תלויה כ"א באדם עצמו, ולא בשום תנאי חיצוני" מאורות התשובה ט).

ויותר מזה, הרי כל זמן שאנשים מוצאים משהו בהחוץ, אז סימן שיש איזה אור, איזו מתיקות, איזו חמדה, שעוד לא חשפנו את מקורה בקודש והטוב, אז מה ייפלא שאנשים נוהים למצוא אותה בהחוץ?

ואם כן, הרי שעלינו רק לעבוד יותר קשה ולהופיע מתוך הקודש כל תוכן חיובי וכל חמדה. ואז ממילא כבר אף אחד לא יטה עין לחפש משהו אחר במקום אחר. (וכמעט אפשר לומר לשאנחנו חיים להודות למי שחושפים לנו את האינדיקציות לעבודה הנוספת המוטלת על כתפינו).

(וכמובן שהצדיקים משתוקקים לתשובת הכלל תדיר, ורודפים לזכות לחיביא כמאן דרדיף בתר חייא, ובטח מי שרחוק מגדר חיביא, ושייך גם בלא תתעלם, אבל זו לא רדיפה מלחמתית, כי זה לא עובד ככה).

אבל, יש בחינה שבעצם קיימות הרע אי אפשר לחיות בשלמות. ו רוצים לחיות, לעבוד את ד' יתברך, להשתלם בזה.

גם, כפשוטו, בפועל זה עדיין משפיע עליי לרעה.

אבל זה לא שבהכרח מיד ידוע כשכבר אין, הרב אשכנזי עלה מתישהו לארץ בסופו של דבר,

ודאי, ודאי, עליית הדורות, רב צדוק ברסיסי לילה, אבל יש גם סור מרע.

(לפעמים גם מלחמה והוקעה נדרשת, ועכ"פ גם צדיקים נדרשים)

אני קצת מתעלם מהבחינה של שנאת הרע על כל היבטיה..

אבל באמת הרבה יותר חסרים לנו הצדיקים מגביהי הקומה.

ובאמת המצב שלנו בשפל נורא ואיום כשחושבים על זה באמת. אין עוד נביא! ולא איתנו יודע עד מה!

אז מה הפלא בכלל שדברים אחרים קורצים לאנשים?

(וכידוע בגלל זה מצוות תוכחה לא נוהגת כיום, והחזו"א, לא הרב זצ"ל, אמר שהיום לא שייך דין מורידין ואין מעלין).

אז נכון, הקלקולים בסביבתנו מנמיכים ופוגעים גם בנו. אבל אני חושב שהכעס על הרע הזה שגורר אותי למטה צריך להירתם לדרבון נוסף להתעלות ולהתקדש, כדי להגיע באמת לגובה הנכסף, שכשאהיה בו אף אחד לא יעלה על הדעת לעשות כאלה דברים לידי. איך אומר בוצר? שיכירו וידעו כל העולם!

(מה רצית להביא מהחכם מניטו ז"ל?) 

על הרע אנחנו לא כועסים את הרע אנחנו לא שונאים? את עצם מציאות הרע? זה לא רק ריחוק, זה רצון לבער.

בכל אופן, ודאי שלא רק לידי, זה מה שנקרא בלע"ז תכנית-שלבים.

טוב זה עניין אחר לכאו'. ההבדל בין בירור ניצוצות להעלאת עולמות, שתיהן עבודות שונות מאוד ממלחמה ישירה ברע.

אחרת הוא היה יוצא לשרוף כנסיות בצרפת...

אין עדיין נביאים היום. אבל זה יעד אפשרי אם ממש נרצה ונסכים לעבוד בתכנית ארוכת טווח.

מקבל.

תמיד טוב לעבוד את ה' ביחד. אבל תמיד יש גם עבודה פרטית ממש.

בסוף זה דברים שצריכים להתקיים זה לצד זה, ולהשפיע זה על זה.

לא הבנתי.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.