2 שהייתי קרובה אליהם ועוד כמה שהכרתי..
אממה, מרגיש לי שלא הצלחתי לעכל..
הקשישות שנפטרו שהייתי קשורה אליהם באמת שבאותו רגע הייתי עצובה וכמה דקות אח"כ זה פשוט התמסמס התחושה, כאילו לא באמת עיכלתי..
יודעים מה נכון לעשות במצבים כאלה??
אולי זה מצביע על משו?
כי בתחושה שלי לא עיכלתי את זה,
וזה קשישות שהייתי איתם כמעט יום יום..
חלק יגידו, "זה קורה שקשישים הולכים לעולמם, ואם את עבדת עם קשישים למה ציפית?"
אבל בעיניי פשוט הדחקתי..
אוף,
מה עושים?😦😐

.