נדמה לי שזה תלוי,
יש כא-לה שלומדות בצורה ש, לא נעים לי לשמוע, כלומר, באיזושהי מחאה, באיזשהו ניסיון אפילו סמוי להראות ש אנחנו יכולות, או אנחנו רוצות להיות צדיקות כמו הבנים (זה כבר מדריגה יותר טובה אבל בעיני לא שלימה),
בעיני זה חסר, ואענה לאפשרות האחרונה ומתוכה יובן, אני חשוב שנשים יכולות להיות צדיקות ; הרבה יותר מבנים, (ואולי יותר בקלות אבל צע), גם בלי ללמוד גמרא, כלומר אפשר להשתמש במשל של הגמרא שגבר זה שמיים ואשה זה ארץ,
האשה היא עוסקת בגשמיות, בגידול ילדים, בניקוי הבית, בעבודה, {זה נשמע רע, מחילה על זה, אם קשה לשמוע אפשר לקרוא כתיאור מציאות בעבר ולא כאידא-ל},
וכמו שאנחנו הגברים יכולים לעבוד את ד' בחומר בתור בני אדם, אשה מלכתחילה עובדת בחומר, וזו מעלה ענקית להצליח לזה, [אמרתי פעם שנשים צדקניות?] , יש בזה צד יותר קל ויותר קשה, וצריך ממש להעריך, וצריך להבין שזה לא איזה משהו קטן ש הגבר עוסק ב ... גודל והאשה ב איזה דברים קטנים, כשהאשה שומרת על הילד שלא יפריע בתפילה, היא מקיימת בזה את התפילה! ואולי ברמה יותר גדולה {אם מופיעים קדושה במקומות יותר נמוכים ממילא מראים שגם הקטנות הזאת היא ענקית וזה מגדיל מאוד מה שהרב צביודא היה אומר מה קטנו מעשיך ד'}, {ועל פי , זו מטרת העולם}
והאשה היא פנימית שזה דבר עצום, כמו שהמשכן היה מכוסה , ככל שדבר יותר גדול הוא יותר צפון {אור שגנזו, משכן מכוסה, פורים, וכו}, ונבראה מחומר יותר זך (מאדם ולא מאדמה ) {ואולי בגלל זה היא יכולה לעסוק בתיקון החומר}
[הוספתי אחכ, חייבים! הרב צביודא כותב שכל לשון קדושה וכו זה בלשון נקיבה]
עכשיו אחרי שאמרתי שאפשר לעבוד את ד' כמו שצריך בנחת, אפשר להמשיך,
מצד גדר חיוב לימוד תורה לנשים,
כיוון שנשים הן יהודיות קדושות, וחיות בחומר, דווקא כשעוסקים יותר בגשמיות צריכים לדיוקי הלכות מוקפדים {בנחת, הכל תמיד בנחת גדולה}, ולכן, נשים חייבות ללמוד תורה לימוד שיש לו נפקא מינה, לימוד שיוצא ממנו משהו, הרב צביודא אומר שיש מצוות אמונה ולכן הן צריכות ללמוד אמונה,
כלומר, כל פעם שאשה לומדת משהו ראוי שתשא-ל, מה יוצא מפה למעיישה , לכן ראוי להתחיל בלדעת הלכה כמו שצריך, אפשר בקיצור שולחן ערוך, בפניני הלכה, בהלכה יומית, במשנה ברורה, שולחן ערוך, בלקרוא בסעודת שבת הלכות שבת, כל שבוע סעיף או כמה,
להמשיך ללימוד תנך שא-לו היסודות החשובים של האומה שלנו, באמונה בעיקר,
ללמוד ספרי אמונה, לשמוע שיעורים, להכיר ולהיות י'הודי'ה קדושה בתוכן ארצי, קרקעי, גשמי, ק ו ד ש מ ע ש י, ב א מ ו נ ה א י ת נ ה, בשמחה ענקית,
ומי שיש לה משיכה ללימוד גמרא, בענוה, בידיעה שזאת לא חובתה, שזו תוספת, {אפשר אולי בהתחלה להגדיר שעכשיו אני עושה לא כלימוד ומצווה א-לא כי זה כיף לי ואז היחס הוא יותר נכון לענ"ד}, צריכה ללמוד גמרא, ולשאול כשלומדים, מה הנפקא מינה? מה יוצא מפה למעשה בגמרא? באמונה? לעיין בעין משפט נר מצווה, לראות, לחפש קונצים אמוניים בתוך הלמעיישה [למשל, יעוין תוס' בבא בתרא ב: נתיאש הימנה וכו מצד עבודת ד' , יחד עם הסבר הרמבן ל אשר לא יקים את דברי התורה הזאת ויערב]
ולהיזהר להבין שהלימוד של האיש זה לימוד שהוא זקוק לו, שזו הדרך שלו לעבוד את ד', ולך יש גם דרכים אחרות, ואם צריך לבשל ושניכם רוצים ללמוד, מן הראוי שתתני לו ללמוד, הוא זקוק לזה יותר , ואם הלימוד הוא בהבנה כזאת ובידיעה והכרה, נדמה לי שהוא בונה קומות, פלאי פלאות, כלומר, כל הלמעיישה הופך להיות הרבה יותר גדול, אינו דומה מי ששומר על כל הלכות סוכה למי שלמד סוכה במשנה או בגמרא, שיודע את המקורות, את הפלפולים, את השרשים, כדאי לעשות חזרות כדי לזכור את הלימוד, להתענג עליו זה קומה נוספת של אהבת תורה נפלאה,
ונזכה שבעזרת ד' י'הא זה לתועלת, ויוקמו בעזרת כך בתים נאמנים וקדושים בישרא-ל ונזכה לאומה קדושה , שחי'ה חיים עוצמתיים, גשמיים, {מה שהרב מדבר באורות}, בארץ הקודש, בחיבור תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, 'ולמכסה עתיק'.