במובן של 'מחשבה יוצרת מציאות' - לא (אם כי היא משפיעה על דרך הפעולה של האדם, שהיא כן יוצרת מציאות).

במובן של 'אדם נמצא היכן שמחשבותיו נמצאות' - במידה רבה כן (התחושה אם טוב לך או לא תלויה בעיקר במה שמתרחש בתוך הראש ולא במה שמחוץ לו, כלומר שהתשובה לשאלה אם טוב לך או לא תלויה בבחירה).

'מחשבה יוצרת מציאות' - לא. אם כי היא משפיעה על דרך הפעולה של האדם, שהיא כן יוצרת מציאות.

ז"א שאתה כן מאמין

מחשבה כשלעצמה לא יוצרת מציאות באופן סגולי, כמו שמילים לא.

אם רק תחשבי שיהיה טוב שום דבר לא ישתנה.

מחשבה שמובילה לפעולה כן משפיעה על המציאות מכוח הפעולה.

מכיוון שחקרתי את העניין רבות, אציג את דעתי. מחשבה לא יוצרת מציאות באופן "סגולי". אבל מחשבה כן גורמת לכל פעולה שאנחנו עושים.

אין מעשה שאדם עושה והוא לא חשב עליו.

את הטבע אנחנו לא יכולים לשנות, אנחנו לא יכולים לשנות את הגובה שלנו, לדוגמא, כי חשבנו ככה.

אבל, מחשבה יכולה בהחלט לשנות את המח שלנו, ועל ידי כך לשנות אותנו. ואם אנחנו משתנים גם המציאות שלנו משתנה איתה. 

כח המחשבה הוא כח אדיר. אני יודעת שמי שלא מאמין בזה יהיה קשה לו לקבל את זה, אבל אני ניסיתי את זה וזה עבד לי ממש.

אם אתה ממש חושק משו, זה לא אומר בוודאות שהוא יגיע אליך ובכך כביכול, ישנה את המציאות. אבל מה שהוא יעשה, הוא יגרום לך להרגיש אהבה חזקה לאותו דבר. והאהבה הזאת תגרום לדבר הזה להגיע אל חייך. זה קצת מיסטי, אני יודעת. ולכן אנשים לא מתחברים לזה. אני ניסיתי את זה וזה לגמרי עובד..

חפרתי

אלא כי אנחנו מפנים את עצמינו לקבל שפע.

וזה בדיוק הרעיון של המיסטיקה

ופנימי של האדם-המח ,התודעה- יכולים להשפיע על המציאות.אם אדם יכול לשנות דברים במציאות (הפיסית, לדוגמא) ע"י הידיים,קל וחומר שהוא יכול לשנות מציאות בכח המוח.

ודווקא בימינו ,אחר שגילו מדעית אודות כל מני כוחות אנרגטיים / נסתרים מהעין שפועלים בעולם כמו גלי קול וכדו',יותר קל להבין ולהאמין בכוח הסגולי של החשיבה.

מלבד זאת, מניין לך לדעת כיצד פועלים הטבעים הרוחניים ומה החוקיות הרוחנית של העולם?

אני לאמין שזה באמת יוצר משהו איפשהו..

אני גם מאמין שזה יוצר תקווה וגורם לבנאדם לחיות נכון ואולי לעזור למציאות לקרות בצורה טובה כי הוא בא ממקום טוב..

@ימ"ל כתב יפה שהמחשבה לא יוצרת המציאות. אלא היא משנה את החשיבה שהיא פועלת במציאות שלנו.

@אהבה. טוענת שההשפעה היא לא "סגולית" אלא ממשית, כי המחשבה היא הגורם לכל פעולה שאנחנו עושים. ואם אנחנו חושבים על משהו טוב, זה יוביל אותנו לפעול טוב, וזה בעצם תחשוב טוב - ואז יהיה טוב. 

@יהיה בסדר.... הביאה דוגמא נהדרת לאדם שנוהג באוטו, הוא נוסע לכיוון אליו הוא מסתכל, לכן, חברים, אל תסתכלו על המראה האחורית כשאתם נוסעים על כביש 6. 

מי שלא צוטט פה, לא הבנתי אותו. סליחה. 

דעתי היא כזו. 

שיש פער בין מה שכתבתם פה, לאיך שאנחנו חיים במציאות היום יומית שלנו.

אני חושב שמי שמאמין בזה שזה נכון - יכול לקחת את זה לפסים מעשיים ומשמעותיים מאוד לחיים שלו, יהיה לו יותר קל להשקיע כמה דקות ביום כדי באמת להוריד את המשפט הזה לחיים האישיים שלו.

מי שלא מאמין מעולם לא ניסה לעשות דבר כזה.

ואני כמובן מדבר על מחברת הצלחות. מי שלא עוקב, כתבתי לא מזמן שרשור.

העט - קולמוס הלב. 

כשאחנו כותבים אנחנו מביעים בצורה מוחשית את הרגשות שלנו.

הרגשות שלנו הן תוצר של המחשבה שלנו.

כאשר אנחנו כותבים דברים טובים על עצמינו, אנחנו בעצם מתמקדים בטוב.

חושבים טוב.

פועלים טוב.

לכן. 

הכנה של מחברת כזו, היא היא כלי משמעותי בקיום המשפט הזה

"תחשוב טוב יהיה" - "תכתוב טוב - תחשוב טוב - יהיה טוב"!

באחריות!

זה שיטה שלך, ויש עוד שיטות רבות ונהדרות. אין זה אומר ש "שיש פער בין מה שכתבתם פה, לאיך שאנחנו חיים במציאות היום יומית שלנו."

רק הייתי רוצה לשאול האם מה שכתבת להעלות מהמודע לתת מודע היה באופן מודע או טעות.

אני מבין שצריך להעלות דברים מהתת מודע אל המודע - ואז אפשר לשנות הרגלים.

כי ההרגלים קורים בתת מודע. לכן הם הרגלים.

כשאנחנו לומדים לנהוג אנחנו לומדים במודע, אחרי שאנחנו מתרגלים זה עובר לתת מודע.

בשביל לשנות, צריך להחזיר את זה חזרה למודע, ואז ליצור הרגל חדש.

בשביל להכיר. בשביל לזהות אני מכיר את השיטה של כתיבה.

האם את מכירה דרך אחרת שעובדת לך?

או שעובדת למישהו אחר?

כי כרגע לא מצאתי שום דבר מעשי במה שאמרת- וזה חשוב.

כי המעשים הם אלה שיוצרים את השינוי ולא הדיבורים.

לי גם עובדת השיטה של הכתיבה. אבל יש אנשים שפשוט לא אוהבים ולא טובים בלכתוב.

חוץ מזה, תרגול חשיבה מודעת מאד עוזר. 

כי כרגע לא מצאתי שום דבר מעשי במה שאמרת- וזה חשוב.

כי המעשים הם אלה שיוצרים את השינוי ולא הדיבורים.

אני אמרתי שאני לא יכולה להורות למישו אחר איך לפעול, כי רק הוא מכיר את עצמו ויודע מה טוב לו.

הוא יגלה איזה מעשים טובים לו אחרי שהוא יבין עד כמה זה חשוב.

שוב, אני חוזרת, זה אישי וכל אדם מוצא את הדרך לעצמו. אין בזה קיצורי דרך.

(אתה יכול לשאול, מה את עושה? אני יוכל לענות לך שאני מתרגלת חשיבה חיובית. אני כותבת אהבות שלי (לא הצלחות..) ומדברת על זה עם אחרים.

חוץ מזה אני עושה יוגה ומדיטציה ומקפידה על תזונה נכונה..)

ואם זה לא היה ברור. אז עכשיו זה כן.

מה שאני כותב הוא מניסיון אישי.

תוכלי להרחיב בבקשה על "תרגול חשיבה". מה זה ?איך עושים את זה?

מה זה אומר לכתוב אהבות?

תרגול חשיבה מודעת, הוא תהליך לא ארוך אבל דורש מאמץ מיוחד.

לקחת על עצמך כפרויקט לתמלל את מה שאתה מרגיש למילים בכל רגע שניתן לך במשך כמה חודשים. ולנסות לשנות כיוון ראייה. 

אם ראיתי משו כשלילי לנסות להסתכל על הסיטואציה ממבט שונה.

זה קשה מאד עד גבול המחרפן, זה כמו לעבור לגור בתת מודע של עצמך. אבל זה עובד לגמרי, ואחרי כמה זמן זה מתחיל להכנס לאוטומט. והחשיבה נהיית יותר חיובית וההרגשה הכללית יותר טובה.

לכתוב אהבות זה כמו לכתוב הצלחות. במקום לכתוב דברים שאני מצליח בהם לכתוב דברים שאני אוהב. כל דבר באשר הוא. עובד ומוכח.

הוא בחשיבה בלבד?

מה זה אומר לתמלל?

מעניין.

מה עושה הכתיבה של הדברים שאני אוהב?

תודה על השיתוף..

אני מנסה לקחת אחד מהם.

הוא בחשיבה בלבד?

כן. רצוי להבין את הרציונל שהחשיבה ניתנת לשינוי כל הזמן ואנחנו אלה שיכולים לשלוט עליהם במקום שהם ישלטו עלינו.

בגלל שזה בחשיבה בלבד זה תהליך קשה. אבל הוא שווה את זה. אתה מתרגל את המח שלך להכנס דרך "שבילים שהוא לא מכיר"

חשוב להבין שהמח פועל על אוטומט. מה שהוא מכיר הוא עושה. ובתירגול חשיבה מודעת אנחנו כביכול סוללים לו דרכי חשיבה חדשים, טובים יותר ומאושרים יותר. 

מה זה אומר לתמלל?

להסביר לעצמי מה אני מרגישה ולמה אני מרגישה את זה. אני עצובה עכשיו, למה. ולנסות לנתח. מלא פעמים בהתחלה עניתי לעצמי, לא יודעת.

למה את עצובה. לא יודעת. למה את כועסת, לא יודעת. ואז בעצם הבנתי שיש מלא פעמים שאני מרגישה לא בהכרח בהקשר למציאות.

אחרי שמצליחים לשנות את החשיבה, אפשר להתחיל לטפל במשקעים ובהדחקות אבל זה כבר יותר מסובך.

שוב אני אגיד, זה דברים שניסיתי עם עצמי, לא משהו שלמדתי איפשהו. עלי זה עבד. אבל כל אחד צריך למצוא את השבילים שלו.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל