במובן של 'מחשבה יוצרת מציאות' - לא (אם כי היא משפיעה על דרך הפעולה של האדם, שהיא כן יוצרת מציאות).

במובן של 'אדם נמצא היכן שמחשבותיו נמצאות' - במידה רבה כן (התחושה אם טוב לך או לא תלויה בעיקר במה שמתרחש בתוך הראש ולא במה שמחוץ לו, כלומר שהתשובה לשאלה אם טוב לך או לא תלויה בבחירה).

'מחשבה יוצרת מציאות' - לא. אם כי היא משפיעה על דרך הפעולה של האדם, שהיא כן יוצרת מציאות.

ז"א שאתה כן מאמין

מחשבה כשלעצמה לא יוצרת מציאות באופן סגולי, כמו שמילים לא.

אם רק תחשבי שיהיה טוב שום דבר לא ישתנה.

מחשבה שמובילה לפעולה כן משפיעה על המציאות מכוח הפעולה.

מכיוון שחקרתי את העניין רבות, אציג את דעתי. מחשבה לא יוצרת מציאות באופן "סגולי". אבל מחשבה כן גורמת לכל פעולה שאנחנו עושים.

אין מעשה שאדם עושה והוא לא חשב עליו.

את הטבע אנחנו לא יכולים לשנות, אנחנו לא יכולים לשנות את הגובה שלנו, לדוגמא, כי חשבנו ככה.

אבל, מחשבה יכולה בהחלט לשנות את המח שלנו, ועל ידי כך לשנות אותנו. ואם אנחנו משתנים גם המציאות שלנו משתנה איתה. 

כח המחשבה הוא כח אדיר. אני יודעת שמי שלא מאמין בזה יהיה קשה לו לקבל את זה, אבל אני ניסיתי את זה וזה עבד לי ממש.

אם אתה ממש חושק משו, זה לא אומר בוודאות שהוא יגיע אליך ובכך כביכול, ישנה את המציאות. אבל מה שהוא יעשה, הוא יגרום לך להרגיש אהבה חזקה לאותו דבר. והאהבה הזאת תגרום לדבר הזה להגיע אל חייך. זה קצת מיסטי, אני יודעת. ולכן אנשים לא מתחברים לזה. אני ניסיתי את זה וזה לגמרי עובד..

חפרתי

אלא כי אנחנו מפנים את עצמינו לקבל שפע.

וזה בדיוק הרעיון של המיסטיקה

ופנימי של האדם-המח ,התודעה- יכולים להשפיע על המציאות.אם אדם יכול לשנות דברים במציאות (הפיסית, לדוגמא) ע"י הידיים,קל וחומר שהוא יכול לשנות מציאות בכח המוח.

ודווקא בימינו ,אחר שגילו מדעית אודות כל מני כוחות אנרגטיים / נסתרים מהעין שפועלים בעולם כמו גלי קול וכדו',יותר קל להבין ולהאמין בכוח הסגולי של החשיבה.

מלבד זאת, מניין לך לדעת כיצד פועלים הטבעים הרוחניים ומה החוקיות הרוחנית של העולם?

אני לאמין שזה באמת יוצר משהו איפשהו..

אני גם מאמין שזה יוצר תקווה וגורם לבנאדם לחיות נכון ואולי לעזור למציאות לקרות בצורה טובה כי הוא בא ממקום טוב..

@ימ"ל כתב יפה שהמחשבה לא יוצרת המציאות. אלא היא משנה את החשיבה שהיא פועלת במציאות שלנו.

@אהבה. טוענת שההשפעה היא לא "סגולית" אלא ממשית, כי המחשבה היא הגורם לכל פעולה שאנחנו עושים. ואם אנחנו חושבים על משהו טוב, זה יוביל אותנו לפעול טוב, וזה בעצם תחשוב טוב - ואז יהיה טוב. 

@יהיה בסדר.... הביאה דוגמא נהדרת לאדם שנוהג באוטו, הוא נוסע לכיוון אליו הוא מסתכל, לכן, חברים, אל תסתכלו על המראה האחורית כשאתם נוסעים על כביש 6. 

מי שלא צוטט פה, לא הבנתי אותו. סליחה. 

דעתי היא כזו. 

שיש פער בין מה שכתבתם פה, לאיך שאנחנו חיים במציאות היום יומית שלנו.

אני חושב שמי שמאמין בזה שזה נכון - יכול לקחת את זה לפסים מעשיים ומשמעותיים מאוד לחיים שלו, יהיה לו יותר קל להשקיע כמה דקות ביום כדי באמת להוריד את המשפט הזה לחיים האישיים שלו.

מי שלא מאמין מעולם לא ניסה לעשות דבר כזה.

ואני כמובן מדבר על מחברת הצלחות. מי שלא עוקב, כתבתי לא מזמן שרשור.

העט - קולמוס הלב. 

כשאחנו כותבים אנחנו מביעים בצורה מוחשית את הרגשות שלנו.

הרגשות שלנו הן תוצר של המחשבה שלנו.

כאשר אנחנו כותבים דברים טובים על עצמינו, אנחנו בעצם מתמקדים בטוב.

חושבים טוב.

פועלים טוב.

לכן. 

הכנה של מחברת כזו, היא היא כלי משמעותי בקיום המשפט הזה

"תחשוב טוב יהיה" - "תכתוב טוב - תחשוב טוב - יהיה טוב"!

באחריות!

זה שיטה שלך, ויש עוד שיטות רבות ונהדרות. אין זה אומר ש "שיש פער בין מה שכתבתם פה, לאיך שאנחנו חיים במציאות היום יומית שלנו."

רק הייתי רוצה לשאול האם מה שכתבת להעלות מהמודע לתת מודע היה באופן מודע או טעות.

אני מבין שצריך להעלות דברים מהתת מודע אל המודע - ואז אפשר לשנות הרגלים.

כי ההרגלים קורים בתת מודע. לכן הם הרגלים.

כשאנחנו לומדים לנהוג אנחנו לומדים במודע, אחרי שאנחנו מתרגלים זה עובר לתת מודע.

בשביל לשנות, צריך להחזיר את זה חזרה למודע, ואז ליצור הרגל חדש.

בשביל להכיר. בשביל לזהות אני מכיר את השיטה של כתיבה.

האם את מכירה דרך אחרת שעובדת לך?

או שעובדת למישהו אחר?

כי כרגע לא מצאתי שום דבר מעשי במה שאמרת- וזה חשוב.

כי המעשים הם אלה שיוצרים את השינוי ולא הדיבורים.

לי גם עובדת השיטה של הכתיבה. אבל יש אנשים שפשוט לא אוהבים ולא טובים בלכתוב.

חוץ מזה, תרגול חשיבה מודעת מאד עוזר. 

כי כרגע לא מצאתי שום דבר מעשי במה שאמרת- וזה חשוב.

כי המעשים הם אלה שיוצרים את השינוי ולא הדיבורים.

אני אמרתי שאני לא יכולה להורות למישו אחר איך לפעול, כי רק הוא מכיר את עצמו ויודע מה טוב לו.

הוא יגלה איזה מעשים טובים לו אחרי שהוא יבין עד כמה זה חשוב.

שוב, אני חוזרת, זה אישי וכל אדם מוצא את הדרך לעצמו. אין בזה קיצורי דרך.

(אתה יכול לשאול, מה את עושה? אני יוכל לענות לך שאני מתרגלת חשיבה חיובית. אני כותבת אהבות שלי (לא הצלחות..) ומדברת על זה עם אחרים.

חוץ מזה אני עושה יוגה ומדיטציה ומקפידה על תזונה נכונה..)

ואם זה לא היה ברור. אז עכשיו זה כן.

מה שאני כותב הוא מניסיון אישי.

תוכלי להרחיב בבקשה על "תרגול חשיבה". מה זה ?איך עושים את זה?

מה זה אומר לכתוב אהבות?

תרגול חשיבה מודעת, הוא תהליך לא ארוך אבל דורש מאמץ מיוחד.

לקחת על עצמך כפרויקט לתמלל את מה שאתה מרגיש למילים בכל רגע שניתן לך במשך כמה חודשים. ולנסות לשנות כיוון ראייה. 

אם ראיתי משו כשלילי לנסות להסתכל על הסיטואציה ממבט שונה.

זה קשה מאד עד גבול המחרפן, זה כמו לעבור לגור בתת מודע של עצמך. אבל זה עובד לגמרי, ואחרי כמה זמן זה מתחיל להכנס לאוטומט. והחשיבה נהיית יותר חיובית וההרגשה הכללית יותר טובה.

לכתוב אהבות זה כמו לכתוב הצלחות. במקום לכתוב דברים שאני מצליח בהם לכתוב דברים שאני אוהב. כל דבר באשר הוא. עובד ומוכח.

הוא בחשיבה בלבד?

מה זה אומר לתמלל?

מעניין.

מה עושה הכתיבה של הדברים שאני אוהב?

תודה על השיתוף..

אני מנסה לקחת אחד מהם.

הוא בחשיבה בלבד?

כן. רצוי להבין את הרציונל שהחשיבה ניתנת לשינוי כל הזמן ואנחנו אלה שיכולים לשלוט עליהם במקום שהם ישלטו עלינו.

בגלל שזה בחשיבה בלבד זה תהליך קשה. אבל הוא שווה את זה. אתה מתרגל את המח שלך להכנס דרך "שבילים שהוא לא מכיר"

חשוב להבין שהמח פועל על אוטומט. מה שהוא מכיר הוא עושה. ובתירגול חשיבה מודעת אנחנו כביכול סוללים לו דרכי חשיבה חדשים, טובים יותר ומאושרים יותר. 

מה זה אומר לתמלל?

להסביר לעצמי מה אני מרגישה ולמה אני מרגישה את זה. אני עצובה עכשיו, למה. ולנסות לנתח. מלא פעמים בהתחלה עניתי לעצמי, לא יודעת.

למה את עצובה. לא יודעת. למה את כועסת, לא יודעת. ואז בעצם הבנתי שיש מלא פעמים שאני מרגישה לא בהכרח בהקשר למציאות.

אחרי שמצליחים לשנות את החשיבה, אפשר להתחיל לטפל במשקעים ובהדחקות אבל זה כבר יותר מסובך.

שוב אני אגיד, זה דברים שניסיתי עם עצמי, לא משהו שלמדתי איפשהו. עלי זה עבד. אבל כל אחד צריך למצוא את השבילים שלו.

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים