זה בדברים בהם ההלכה לא ברורה או לא מוסכמת-זה יותר שמרן נראה לי.
בנושאים לא תורניים כמו שהשכר של נשים פחות משכר של גברים-אני בעד שיעלו לנשים-כי בסוף האישה צריכה לפרנס,לא?

ואם תורה, אז האישה ממש לא צריכה לפרנס

לא הבנתי מה הכוונה אם תורה

הגבר מתחייב בכתובה,נכון

כתבת ברצינות?

אז כמובן שכן. וזה מגיע מתוך רצון ואהבה

 

גם לי יש רצון להיות מפרנסת עיקרית תקופה בע"ה כשבעלי ילמד.

יש לא מעט נשים כאלה והן עושות את זה במסירות רבה.

אבל יש זוגות שמבינים את הצורך של כלל ישראל בתורה ובתלמידי חכמים

ויש להם מסירות נפש על זה שהתפקיד של הפרנסה עובר לאישה או שההכנסה שלה היא מרכזית ושלו צדדית,

מכירה לא מעט זוגות כאלה- והם שמחים בזה.

כל זוג צריך לבדוק מה מתאים לו. 

ככה שהיא מסכימה לקחת את עול הפרנסה בעקר עליה בנוסף לשאר המטלות שקיימות?

שוב, זה לא מתאים לכולן בכלל. יש כאלה שמסוגלות 

איך? 

סיעתא דשמייא

והתורה נותנת כוחות. שהבית מלא באור תורה זה נותן כוח להמשיך

כל שאר הדברים נראים זניחים.

כל עוד זאת לא ברירת המחדל, מעולה

נכון

אני בהלם שאת לא מכירה מה זה

רק רוצה לדייק שהמסירות נפש של האשה בעקר

שיש לך פגם בהבנה מה זה זוגיות.
דבר ראשון זה מהחלטה משותפת,אין חלילה כפיה,וגבר שרוצה להיות אברך,יוצא עם אישה שרוצה אברך.
דבר שני בכל מקרה האישה עובדת,גם אם הבעל לא אברך,ואשת אברך לא בהכרח מגדלת ילדים יותר מאישה של רופא,אם אברך היה יושב ומשחק שש בש הייתי יכול להבין,אבל אברך עובד קשה-אפי' יותר מאדם רגיל,בשכר נמוך,אז למה המסירות נפש יותר של האישה?אולי אם הוא לומד סדר ערב,אני יכול להבין.
דבר שלישי בזוגיות אין התחשבנות קטנונית של אני השקעתי יותר,בתור עזר ולא כנגדו-אני מקווה שלא יהיה לך התחשבנויות כאלה,כי זה גורם לריבים,ויכול להגיע לרבנות（שאגב,גם הדיינים היו אברכים פעם）

כמו שכתבתי, אם זה באמת החלטה שלהם מעולה.
יש מקומות ששם ככה זה נהוג, ואחרת יחשב כמוזר
זה קצת בעייתי בעיני
בקשר לדבר השלישי, ברור שלא
אבל בכל אופן, צריך להיות הדדיות..
לא מדובר בהתחשבנויות בדברים קטנים כמו מי זרק את הפח הפעם וכו, אלו דברים מהותיים
וכל אחד צריך לתרום את חלקו בזוגיות

עדיין, יש הבדל עצום בין להיות מפרנסת נוספת למפרנסת עקרית
העול כולו עליה,
היא לא יכולה לצאת לחופשת לידה מורחבת לפעמים
זה בהחלט מסירות נפש

מעבר ל כעקרון😅

מעולה תמשיך להשתמש באני בהלם, צירוף מדהים ושימושי

אם תלמדי אותי

סבבה, אוקיי, אחלה
יש עוד אממ

בישיבה אני יותר מגוון במילים..

ממש גיוון..

אלא כל לישנא דארמית

נפקא מינה זה מושג יותר מקובל בציבור הרחב,הוא אמינא זה עדיין יותר ישיבתי

היא אשת אברך!

אברך משמעו אב בחכמה ורך בשנים.

אישה בחיים לא, לעולם לא אפעם לא תהיה אב בחכמה!

בתור אחת שרוצה בעזרת ה' להתחתן עם אברך, 

זה נשמע לי מושג שבא לנחם כזה- את לא יכולה להיות אברך אז את אברכית...

תודה רבה לכם באמת!

אישתו כגופו לא מוחק את זה שהיא-היא והוא-הוא.

כל אחד והתפקיד שלו.

התפקיד שלו זה ללמוד ולגדול בתורה ולעזור בחינוך ילדים

התפקיד שלה זה לגדל/ לחנך את הילדים ולפרנס בכבוד בית של תורה...

בעקבות כך שהאישה קשורה לתורה של בעלה, קשורה לאברכות שלו, יכולה לקרוא לזה גם אשת אברך

וכל התוכנית קראו לנו אברכיות של הדור הבא או משו כזה, 

כמעט עליתי לבמה והבעתי מחאה...

 

 

בהחלט קשורה לאברכות שלו פשוט ממקום אחר...

שבעלה רב.
זה מושג שהתקבל

כי רב (עד כמה שידוע לי) מגיע מכך שיש לו ידע *רב*, מה שנכון גם לגביי רבנית...

אבל גם אם לא להכנס לשורשים.

רבנית זה מושג הרבה יותר עתיק מאשר אברכית...

אברך עושה דבר שקשור לגבר-לומד.

רב עושה המון דברים-מייעץ, לומד, מלמד, מקשיב פוסק וכו'.

חלק מכך קשור גם אליה.

נשמעת לי התקטננות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לא משנה מה קורה, 

לא אומרים לבת שהיא קטנונית

זה יכול להגמר רע מאוד

 

אז עזוב😁

אני לא מפחד

אני מתכוון בבית שבו רוצים שהבעל יהיה אברך ויגדל להיות ת"ח,אז האישה מפרנסת עיקרית.

ז"א אני חושבת שד' ברא כל מין עם מבנה פיזי-רגשי-רוחני שונה במהות.

שלאישה יש תפקיד שונה לחלוטין מתפקידו של הגבר. האישה לא פחותה ממנו או עליונה ממנו וגם לא שווה בדיוק

אין כאן תחרות, יש חלקים שונים במציאות שמשלימים זה את זה..ובע"ה שיתקיימו בהרמוניה של חיים.

עם הסתייגות מהחלק שהפך לדרך לשחרור משקעים אישיים - שקיימים ויש סיבות, אבל צריך לזכור שהמטרה היא שיוויון ולא נקמה.

לא פמיניסטית ובטח שלא שוביניסטית
כי גם ההגדרה הלא קיצונית של גל הפמיניזם הנוכחי לא מוצאת חן בעיניי.
אני יותר שיוויונית ובעד שכל אחד יעשה מה שטוב לו בלי קשר למין שלו.

אז אני שובניסט, כנ"ל הפוך.

בכללי. אני לא מתעסק בזה ככ

שזה שוביניסט עם מעט פמיניזם בדברים מסויימים.

אשכרה.

קפוץ לי