הבריחה במקום התמודדות, ככה רואים אנשים שחיים בסרט.

אבל אני כן חושב שיש סרטים שבהם אתה פשוט מתחבר לדמויות כי אתה חווה את עצמך בצורה יותר טובה דרך הדמויות מהספר/סרט שאז יש בזה משהו טוב לנפש.

אם רוצים דוגמה של אנשים שבאמת מחפשים פשוט ניתוק מהמציאות זה בספורט - אנשים שהולכים ונכנסים למשך שעה וחצי לעולם שבו מה שמשנה זה האם הכדור ייכנס לשער או לא זה מאה אחוז ניתוק מהעולם אתה לא חווה שום רגשות או חוויות מהעולם בכלל.

יש את הצרות, קשיים, בעיות שלו ובעיקרון הוא אמור להתמודד איתם עם עצמו ולהבין יותר טוב מה קורה עם עצמו, אבל כיון שאין לו את הכוחות לזה, אז במקום זה הוא פשוט נכנס לעולם עם בעיות של מישהו אחר בכלל שבו לא באמת משנה מה יקרה בסוף, שזה גורם בעצם לאדם שחי בסרט, כלומר רואים שהוא לא חי את עצמו ועם הבעיות שלו באמת, ההתנהגות שלו לא קשורה למה שהוא מבפנים. כי הדמיון והבריחה זה הצורת חיים שלו.

זה אולי כיף ומאד נוח אבל לא עושה בן אדם מאושר

ריאלי או לא.

בריחה לא נותן אושר

וכן. זה כיף. ולפעמים אין ברירה

אבל עצוב

רעיונות וכיווני מחשבה של יוצריו. לפעמים משקיע אתנו בעולם אחר שקשה להשתחרר ממנו כמו מביצה טובענית.

אתה ספרדי?

מעניין

את/ה היית בצבא?

בהזדמנות אם אתקל בחיילת בבגדי ב' עם חצאית, אנסה לצלם עבורך.

https://www.facebook.com/photo?fbid=10239873363265984&set=gm.1951613102181781&idorvanity=140293843313725&locale=he_IL