כשהסתכלתי במראה פתאום,
ראיתי אישה שלא דומה לי
אכלתי את הלב כל היום,
התקף חרדה אל תשאל,
בזמן האחרון קשה לי לנשום
ובכלל בלי סיבה למסיבה לא יצאתי
כבר כמה שנים לא מעשנת.
מכוונת את הרדיו על שקט,
למרות שתדע
שירים עצובים כבר לא מזכירים לי אותך,
מניחה את הראש על ספה לבנה,
בחדר המתנה מחכה כבר תקופה,
שיבוא הרופא ויביא לי תרופה
העולם יפה.
רק מידי כמה רגעים
פתאום חייבת לנשק לך את הפנים,
לנשוך חזק עד שירד מהשפתיים דם,
זה באמת קשה
אבל אין סיפור אהבה מושלם.
אז אם תרשה
באוקיינוס געגועים אני אשחה חזה אליך
כי בלעדיך אין לי חיים
מעבר לזה הכל כרגיל, כל שנה יש אפריל.

הכל כרגיל
סירות מנייר אל המים באות
כשהרוח קוראת,
כמה דמעות בעיניים
מחפשות את הדרך לצאת,
נעלתי אותן בינתיים
לא זמן לחשוף את האמת,
מקמט את הדף לא נותן שיציצו לי ללב.
ועוד כואב לי לשמוע שירים,
למרות שתדע
גברים במדים כבר לא מזכירים לי אותך,
כמעט באיזון כל יום המינון משתנה,
מדברת לקיר והקיר לא עונה
זה לא משנה זה לא משנה.
רק מידי כמה רגעים
פתאום חייב לנשק לך את הפנים,
לנשוך חזק עד שירד מהשפתיים דם
זה באמת קשה
אבל אין סיפור אהבה מושלם.
אז אם תרשי/ה באוקיינוס געגועים
אני אשחה חזה אלייך
כי בלעדייך אין לי חיים
מעבר לזה הכל כרגיל, כל שנה יש אפריל.

הכל כרגיל