או שציפית לתשובה אחרת?

בע"ה שנהיה שותפים כולנו למהלך הגאולה, כל אחד בדרכו הוא.

ציפיתי לתשובה אחרת, א' אולי שמעו - וזה יעיד על תפוצה רחבה

ב' נשמע ("בדרכו הוא") ש"לא מעניין אותך", קצת פוגע, (מה, נבהלת מזה שזה אגודה "חרדית"?) 

להפך, הכי כיף לשמוע שכולם מכוונים לעשייה יהודית ולעבודת ה' כללית.

פשוט ב"ה יש דרכים רבות לעבוד אותו יתברך ואני משתדל לפעול בדרכי. אם אחפש משהו אולי אפנה אליך

לא בטוח.

ולא מעניין אותי. באופן כללי לא מתעניין באגודות ועמותות גם אם מזדהה באופן עקרוני עם מטרותיהן

היא חרדית רשמית, אבל לא כל חבריה ופעיליה חרדים ממש, כמוני למשל (אבל ששש, אל תגלו)

וזה קצת מוזר לי, זה אגודה חרדית או ציונית, אם זה ציוני אז במה האגודה היא חרדית? ההשקפה החרדית היא הרי אנטי ציונית?

אז לא, לא מחפשים נציגים בדת"ל,

אבל הבדיקה הזו הייתה אמורה להעיד על יעילות ההפצה, כי כמה שמפיצים יותר, אמנם הדגש על מקומות חרדיים אבל בהכרח שנחשפים לזה עוד.

ולמי שכתב שזה מעניין אותו - אז בתמצית ככה, האגודה רוצה להפיץ ולהחדיר בציבור החרדי את חשיבות עם ישראל כאומה, ויישוב ארץ ישראל והשליטה בה, וניהול המדינה על פי תורה (מדינת הלכה, בלעז)

היא מוציאה ירחון, עורכת שיעורים וכנסים, בביה"ז ובמועדים - טיולים ביו"ש וסיורים בירושלים, ומדי שנה ביום ירושלים - "ועידה השנתית" שזה כנס גדול עם נואמים וכו' בעניינים המדוברים, ועוד פעילויות כאלו ואחרות מפעם לפעם.

אם מישהו מעוניין להרחיב: (ויקיפדיה)

אגודת קדושת ציון – ויקיפדיה

שלמעשה יש מרחק גדול בינה לבין הצה"ד, וראה מש"כ בהמשך תחת הכותרת "למעשה"

"בכל מה שקשור לציון, לארץ ישראל ולגאולה, אנחנו הכי ציונים שיש - רואים את המציאות כיום כאתחלתא דגאולה, חוגגים את יום ירושלים, ואפילו פרסמנו פעם מאמר האם לברך הלל ביום העצמאות. מנגד, בכל מה שקשור ליצירת עם חדש מבחינה תרבותית, היחס לאקדמיה, לחילוניות וללימוד התורה - בזה אנחנו חרדים."

לדעתי, חלק ניכר מההבדלים בין הציבורים, ובפרט מההבדלים שנוגעים לחיי היום-יום, שייך דווקא לסוג השני.

עי' מש"כ בהמשך תחת הכותרת "למעשה"

וזה לא ההמשך של הרב זצ"ל. גם אם יש בתימ"ד שעושים כך. (ואני מתכוון להביע דעה...),

וכשם שהעמדה החרדית המבטלת הכל מכל וכל, איננה המשך לחז"וא והגרי"ח. אך בעוד ששם כבר התקבלה "עמדה חרדית" ככזו, אצלנו ב"ה זה לא קרה, ודי ברור לאנשים אם הם המשך של הרב או ש...

אז נקודתית המשפט שלך צדק, אבל לא מה שמשתמע ממנו

אגודה שמנסה לנכס לעצמה את רעיונותיו של הרב זצ"ל,

בלי לתת שום קרדיט ואף לא להזכיר את שמו ח"ו.

מהתורה שבכתב ומעוד מקורות מרכזיים ביהדות, לרב קוק זצ"ל, לא משרת את הרעיונות האלה.

גם הכיוון הכללי של ההסתכלות על התהליך של קיבוץ גלויות בדורנו כחלק מהגאולה אינו חידוש של הרב, והיו שאמרו זאת לפניו, או שלא בהשפעתו.

ובאמת לא התרשמתי שהאגודה הזו מנסה לנכס לעצמה את הרעיונות האלה, אלא להפך, להראות שהדברים אינם חידוש.

וגם אם באמת הם לקחו דברים מסויימים מתורת הרב קוק, או התעוררו לשים אליהם לב בזכות בית מדרשו, נראה שהוא היה שמח שהרעיונות יקודמו, גם אם שמו לא ייקרא עליהם, ואולי היה אף מסכים לזה מלכתחילה, אם היה יודע שקריאת שמו עליהם עלולה להזיק לקידומם. 

רק אציין שלא יובן לא נכון - הרב קוק זצ"ל היה חדשן עצום, הן בהרחבה וההעמקה של הרעיונות האלה, והן בדברים נוספים.

לא לעסוק בזה וללמד את זה אנשים, רק בגלל שא"א לתת לרב קרדיט?

מלבד, שהרב אכן חידש והוסיף ויצר מתודה קוהרנטית, אבל יש מספיק מאיפה להוכיח וללמד זאת חוץ ממנו, החל מהתנ"ך וכלה בחזו"א, ואתה רואה שיש להם מה לכתוב...

"אנחנו בדרך של הרב קוק"

נראהלי שככה התינוק לא רק יישפך, אלא ירוצץ את גולגולתו...

זה לא סותר את הביקורת.

הם יכולים לכבד אותו גם בלי לטעון שהם הולכים בדרכו.

אלא עקיפה אלגנטית,

לצערינו, היום אתה נפסל אצל החרדים גם על "ביטוי שפתיים" של שמו הקדוש.

אפילו בעלון "איש לרעהו" הזכירו אותו פעם.

אני חושב שבנושא הזה יש לנקוט ב"סיפוח זוחל" וד"ל ואכמ"ל.

יש מרחק גדול בין הרב לבינה, גם בכל היחס המקודש למדינה ונושאי התפקידים בה, עניין שפחות או יותר הרב חידשו (כמובן ע"פ מקורות, אבל בלעדיו לא מגיעים לזה) משא"כ האגודה הזו - שמסתכלת על המדינה, או לפחות ראשיה, כשקץ, בגלל היותם לא שומרי תומ"צ, וגם בעניין של היחס לקדמה וההשכלה (במלרע, ק"ו במלעיל...) שהם בזה יותר חרדים מחרדים,

אולי תתפלאו לשמוע, אבל רבים מחבריה ומקימיה הם אנשי הפלג, לי זה לא כ"כ קשה, כי אדרבא, היסוד לשניהם הוא ברור, פריקת עול המוסכמות החרדיות המקובלות, וחיפוש האמת, (אני מדבר על ברי הדעה שבפלג, שמקרב אלו באים חברי האגודה, ולא על אלו שעליהם דרשו "וירקידם כמו עגל..." בכבישים ובצמתים, יש רבים כאלו בפלג, אבל אין קולם נשמע...) כל מי שבעניינים יודע שכזה בדיוק היה הגר"ש אויערבאך בעצמו, (לא לחינם הוא היה מהבודדים שלחמו ממש בתוך הציבור החרדי, בהסכמי אוסלו ובגירוש).

יש עוד הרבה הבדל, אבל אלו שני השורשים ואידך פירושא זיל גמור.

ההצהרה של האגודה היא שהם בדרך של החזו"א והגרי"ח זוננפלד, והם משקיעים בלהוכיח בדיוק את זה, שבשני הנ"ל והמסתעף הם חלקו על הרב, אבל הם כן ראו בעין יפה את קיבוץ הגלויות והפרחת ארצנו, והחשיבו זאת כאתחלתא, ללא קשר להקמת המדינה החילונית (ולא: "הציויניס"). האמת ניתנת להאמר, שהם צודקים ממש בזה, והעסקונה החרדית כבר 70 שנה מנסה להסתיר את זה.

אני אישית רואה עצמי כתלמיד של הרב, לכן לא יהיה נכון להגדיר אותי "חלק ממנה" אלא "קשור אליה", כי בהחלט אני משתדל לעזור לה במטרותיה, המוטו שלי הוא, שאין לי אשראי לחייב בן אדם חרדי שרואה עצמו מחוייב לגרי"ח והחזו"א להיות תלמיד של הרב, אבל אני בהחלט תובע ממנו להבין מה הייתה דעתם שלהם האמיתית, וללכת בה.

עוד עניין שהיא עוסקת בו ושכחתי, הוא "מדינת הלכה", כשמאז הסערה בעקבות דברי סמוטריץ' - הם לא מפסיקים לפמפם ע"ז, מלבד מה שטחנו לפני"ז כל הזמן את זה שלכל שאלה יש פתרון על פי התורה וצריך לדאוג לקיומו. 

הדתי הגלותי, יכול להכיל יחסית בקלות מציאות של שלטון שאינו לרוחו.

אבל דתי שחזון הגאולה נגע בו והוא שואף למלכות ה', הרבה יותר מתקשה לשאת זאת.

יש גם איזה עלון, נכון?

היחס אליהם מורכב, לאט לאט כובשים עוד בדעת הקהל, אם בועידה השנתית של יום ירושלים ע"ז (הראשונה) היו עשרות, בע"ח היו כשלש מאות, ובע"ט - כשמונה מאות, השנה שמעתי שהיה צפי לכאלפיים חמש מאות, אבל הקורונה...

וכמובן על כל אחד שבא יש אחד שלא יכול היום, או בכלל קשה לו להגיע ירושלימה, או שהוא מפחד, או שהוא בישיבה וכו'.

לגדויילים החרדים אתה מבין שא"א להכנס...

אבל הם פועלים מלמטה, וכבר יש להם תמיכה מכמה רבנים, ועוד יש שעדיין לא מוכנים להתפרסם וכו', אבל לאט לאט מתקדמים עוד ועוד, והמצב בכיוון טוב.

זה מה שאני יודע, מסתמא אם תפנה ישירות אליהם תוכל לשמוע עוד, אני, כמ"ש, משתדל לעזור וכו' אבל לא ממש בפנים, היות ואינני חרדי...

קורא מדי פעם בעלונים שלהם כשמזדמן. מסכים עם הרוב.

רוב התנועות בשני הציבורים..

סה"כ מאוד נהנה, ושמח מאוד על המגמה.

מאוד מאכזב שמדי פעם אוהבים לרדת על מיזרוחניקים כדי להוציא מליבם של חרדים שהם בעצמם מיזרוחניקים..

וזה קורה המון..

מה גם שהרבה פעמים כותבי מאמרים פשוט משכתבים פסקאות של הרב קוק מעין איה וכמובן בלי לתת קרדיט.

התכתבתי כמה פעמים עם יהודה אפשטיין. הוא כמובן הודה על דבריי.. דברים בסגנון של אי אפשר להזכיר את שם הרב קוק במפורש, אנחנו צריכים לבודד את עצמנו..

בהרבה דברים פשוט חסר להם ידע והם בטוחים שהם ראשונים. למשל כל כמה שקשור להוראת הלכה לציבור כמדינה, ככלל. יהודה אפשטיין בטוח שהוא מגלה את אמריקה. עשרות שנים לפניו הרב קוק, הרב עוזיאל, הרב הרצוג, הרב אונטרמן, הרב ישראלי וכמובן הרב גורן כתבו והתמודדו עם השאלות האלו וספגו וסופגים עד היום קיתונות של בוז או התעלמות מציבור לומדי התורה. יש ספרות משמעותית ורצינית, אבל הם לא מתרצים לפתוח אותה.

כמובן, כדאי שיבהירו עד כמה הם שייכים לפלג, ועד כמה מזהים עם הדרך שלהם או לא. 

אחד הדברים המשמחים זה החיבור שלהם לרב שריקי ממכון הרמח"ל לאחרונה. ובכלל העמקת לימוד התורה גם לתחומי האמונה (הרב ענבל, הרב הולצמן, הרב רוטמן ועוד) וכן ללימוד משנה, תנ"ך וקבלה. מתישהו גם יעסקו גם בתורת הרב זצ"ל בגלוי.

כמו כן, בכלל בסוגיות רחבות מאוד מוזר שהם מתעלמים מקביעותיו ופסיקותיו של הרב זצ"ל, שהוא גאון בתורה, בן בית המדרש של הגר"א ואוחז בדרכו בקודש של הרמח"ל, אבל עדיין לא מספיק גברא רבא להתחשב בדעתו בסוגיות כמו היחס לחילונים, השותפים איתם, ההתקדמות המדעית והמוסרית של העולם ועוד ועוד. 

כסיכום, המגמה חיובית.

גילוי נאות: גם אני פעם הייתי מפיץ חוברות שלהם בריכוזים חרדיים.

דווקא אהבתי

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה

(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'

(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')

"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.

סתם, אנקדוטה מעניינת.

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

לערוך ולהוציא אותה.

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

… לא להכנס לפוליטיקה?

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

גאולה גאולה!

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

… לובשים אותו דבר, ומצביעים אותו דבר.

כל הילדים שלי למדו בבית ספר של חב"ד.

בקשר ל"מצביעים אותו דבר" - אתה מוזמן לראות את התפלגות ההצבעות בכפר חבד...

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.

"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.

היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.

כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.

המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.