טסט, אני לא מצליחה לנשום מפחד.
מתכונת במתמטיקה, הלב שלי מאיים לצאת מהגוף.
חוזרים ללימודים מחר, הקול שלי רועד כי אני לא רוצה ללכת, לא רוצה לפגוש אנשים, להראות שהכל בסדר.
אני לא יודעת אם הכדורים באמת עזרו לחרדות, אבל אני לא רוצה לקחת שוב. לא יכולה להרגיש תלויה בכימיקלים שהורסים לי את הגוף ובעיקר את המוח. למה אי אפשר פשוט להרגיש בסדר, או לפחות סביר.
מיציתי את הגוף, מיציתי את עצמי.

כוסעמק.

הכל עוד לא התחרבן אבל הולך לקרות בקרוב מאוד. ואני לא יודעת מה לעשות הלאה.