1. להתפלל המון, ומעומק הלב.

2. להרגיש!!! להשתוקק!!! (זה לאחרים - מהכינוי שלך  נראה שלך יש מספיק, סתם, תמיד יש מה להוסיף)

          סיפור קצר: בדרך ל"כנסיה הגדולה" של אגודת ישראל, נסעו ברכבת הח"ח והאמרי אמת מגור, באחת התחנות ביקשו מהאדמו"ר מגור לגשת לפתח - שכל היהודים שנאספו לראותו יוכלו לראותו, והוא סירב, אמרו לו: רבי, עשרת אלפים יהודים מחכים לך!, מיד קם וניגש אליהם. אמר הח"ח, אם היינו יכולים לומר למשיח שעשרת אלפים יהודים מחכים לו כך - הוא היה מגיע מיד גם!

3. לפעול!! גאולה בדרך הטבע!! להרבות ישובים יהודיים וכו' וכו' וכו' (יש המוון מה לעשות)

4. להרבות תורה, חסד, וכו'. להתחזק בכללי. 

נגאלנו מהגלות, חזרנו לארץ ישראל, למנוחה ונחלה נצחית

"יכירו בניך וידעו כי מאיתך היא מנוחתם, (הרצל מאיתו, מדינה מאיתו, קורונה מאיתו...)

ועל מנוחתם יקדישו את שמך" - יהיה בית מקדש יהיה הכל תהיה גאולה שלמה, מתוך מנוחה

ליישב דעתנו, לקרב גאולה לתודעה, לחויה, כיוון שאלו בעיקר לא נגאלו עדיין

עשה לפחות נשמה אחת , שלא קרובה אליך במיוחד , מאושרת ביום.

וכן לחוסנה המדיני, הביטחוני והכלכלי.

הרי יש עדיין מחלוקת אמיתית בנושא בין ענקים בתורה אז

למה לא להתרכז קודם כל בעשית הדברים הפשוטים יותר

שעליהם יש הסכמה רחבה יותר ולא לעורר מחלוקת מיותרת?????

אם אני בונה וילה ארבעה מפלסים בארץ ישראל אני בטח

לא מצפה לגאולה.

...שיש עדין מחלוקת בנושא בין רבנים ענקים. ישוב הארץ הוא רק על בסיס פיקוח נפש

בזה יש הסכמה כללית.

שחלקו, וראויים לחלוק, על הגר"א, מרן הרב, והחזו"א!

הרי הרצל "חוזה המדינה" יזם את תנועת הציונות כתוצאה ממשפט דרייפוס.

הציונות הדתית נכנסה לתמונה רק לאחר מכן והכניסה לזה נופך משיחי וזה בסדר

כל עוד שזה נופך ולא העיקר.

סתם...

אבל למה אתה סומך על מעיישה'ס?

ר"ש מוהליבר, ר"י אלקלעי, ונדמה לי ר"צ קאלישער, עסקו בזה לפני הרצל.

ועל כולנה - הגר"א.

מלבד שגם אם הרצל הרים ראשון את הכפפה, סוף סוף מרן הרב העמיד את העניין על הגאוליות, ואת כל תורתו הגדולה אתה פוטר ב"נופך"?

וזה מלבד קריאה פשוטה בספרי נביאינו וחז"ל. 

השאלה מה לעשות כדי לקרב את הגאולה.

אני מכבד את דעתכם 

אני מבקש שתכבדו את דעתי ודעת אחרים.

מה התועלת בהדגשת ישוב הארץ על פני

דברים פשוטים יותר כמו :

סור מרע עשה טוב בקש שלום ורודפהו.

היא מעבר מחיים תחת שלטון נכרי לשלטון ישראלי.
 
בכתובות קי ב,

"לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה, שנאמר: לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוהים".

אז קודם כל זה בסיס.
ולהלכה
האם ההיתר לקנות בית בארץ ישראל מידי נכרי  ולעבור על איסורי שבות של חכמים בשבת בשביל יישוב הארץ זה דבר של מה בכך?
 

ובנתיים חוץ מרב מכובד מחבד לא שמעתי ממך מקור ראוי הפוך,

אז סליחה שאני ציני, אבל מרגיז אותי נורא הביטול של הדברים בלי מקור. 

מצוות התורה נתנו כחבילה ואין לנו יכולת להעדיף מצווה אחת על חברתה אלא במצבים מיוחדים.בוודאי שאהבת הזולת  וסור מרע יש לקיים.

...ארץ ישראל לכאורה לדעתי טועה ומטעה. זה בטח לא מקרב את הגאולה.

אני לומד את זה ממרד בר כוכבא. היו חילוקי דיעות בין ענקים אם זה מקרב את הגאולה

או לא ולבסוף תוצאות המרד היו הרסניות להתיישבות היהודית בארץ ישראל.

לראשונה אבד הרוב היהודי והדומיננתיות בארץ ישראל,

המושג הפלסטינאי שרודף אחרנו עד היום נוצר

והרבה חכמים ירדו לבבל ללמוד תורה.

שיערב לו. באמת שאין מה לעשות

ואגב, לא יודע מה יודעים אצלכם שמה, אבל השמאל (ר"ל, מה שנשאר ממנו) ממש לא רודף שלום, אלא אם כן אתה סבור שללכלך את ישראל בכל העולם נקרא רודף שלום, אתה יודע מה, אולי כן - רודף את השלום או "רוידף" שלום...

שזה מעמיד אותך בעמדת נחיתות מול מי שנסמך על כל שאר גדולי ישראל מזה מאות שנים חוץ מחב"ד והאדמו"ר מסאטמר. 

בנתיים חוזה המדינה בכלל לא מל את בנו,

רוב מתיישבי ארץ ישראל היהודים לא בדיוק יראי שמיים

והעיר הגדולה בארץ ישראל מארחת את מצעד הגאווה הכי הכי.

לדעתי, ואני מדגיש, לדעתי מה הקשר ויראת שמיים לא הולך יחד.

כי ירא שמים לא מעמיד את "דעתו" מול גדולי ישראל. ובראשם הגר"א, שכתבו שהגאולה תתחיל דווקא ע"י הטועים, בסוד יסוד ומילה, רוחא דמשיחא, תרין משיחין ובחינת מב"י. עי' היטב.

הגאולה היא דבר ממשי ואנחנו מצפים לה כול יום ויום בגלות

של כל גדולי ישראל מול אדמו"רי חב"ד, עם כל ההערצה אליהם, נוטה לכיוון אחד באופן די ברור...

וגדולי ישראל דיברו למרות כל מה שמנית, במחילה

("ואת הראה"... שעומדת בבבל ורואה נבילה בא"י... וכו')

הם הגיעו גם לעיר הקודש

שהסבירו את המציאות לאמיתתה . רק רציתי לדייק קצת.. ויש כמובן עוד המון מה להרחיב בנושא זה, אך אין לי כוח.

וגם, לפי מה שהבנתי, הוא לא התכוון שפיקו"נ דוחה א"י, אלא שכל העניין של הקמת המדינה וכו' נועד למנוע פיקו"נ, ולא בעל מימד גאולי, מה שכמובן מהווה טעות מוחלטת למעט דעת חב"ד. (וסאטמר, שאומרים שזה עושה יותר פיקו"נ...)

מה שכן, בעובדה היבישה אתה צודק, הם, ועוד המוני פוסקים,  סברו כך,  הסיפור שזה נדחה מפני פיקו"נ זו המצאה חדשה, שהעיקר דגלו בה הגרע"י והרבי מליובאוויטש, שעם כל גדלותם, מהווים בזה כמעט דעת יחיד.

לא התכוונתי לבא אליך בטענות ח"ו, אלא להעמיד את צורת הדברים היותר ראויה.

יוצרים את הגאולה עצמה.

מה מסובך פה?

אגב ישוב הארץ זה דבר חשוב אבל ....

יחסים בין אדם לחברו, תרבות שלטון ועוד כהנה וכהנה דברים חשובים לא פחות אם לא יותר לדעתי כמובן.

אכן יש כאן הרבה מה לתקן, אבל מה זה "קודם תנקו..." כאילו, וכל עוד לא, אל תדברו איתי...

מאיפה מעכת"ר שואב את סדרי העדיפויות שלו?

רק מציע לך ללמוד בעיון את פרשת המרגלים.... זה עשוי מאוד לעזור.

ואני לא מסוגל להמנע מלהזכיר שוב את דברי חז"ל "ואת הראה, שעומדת בבבל ורואה נבילה בא"י".

....שבכל המקורות שמזכירים את מעלת ישוב הארץ המקורות מוסיפים שזה

 ורק זה מקרב את הגאולה. נכון?

אלפיים שנה לא ממשו מצווה זו (הרבה עלו רק כדי להלך 4 אמות) ואז קם יהודי

לא בהכרח שומר מצוות, איש תקשורת שראה את הסכנה הקיומית של היהודים

בעקבות האנטישמיות במשפט דרייפוס, והגה את רעיון הציונות.

ברגע שהרעיון ממומש בהצלחה רבה ברור שזה יכול לקרב בתנאי שזה לא ירחיק יהודים

מלקיים מצוות חשובות אחרות שמקרבות את הגאולה.

במציאות העגומה הקמת מדינת ישראל הרחיקה הרבה יהודים מהיהדות

במיוחד בקטע של "אני ועוצם ידי". זאת לצערי המציאות.

...וניסה לשכנע אותם לעלות איתו לארץ ישראל?

הם סרבו וטענו שזה דחיית הקץ. זה נגמר בריב גדול.

דרך אגב בדיעבד הם צדקו.

השבת נכנסת כאן אז שבת שלום.

וההגיון שלך התקלקל לגמרי אם עכשיו אתה גם מבין שעזרא היה נגדך אבל החלטת שהוא טעה...

והבאת תנא דמסייע מאיזו אגדת עם...

אם כי לא יותר מידי מוקצנת, מוחצנת, ו"משיחית", כמו אצל תלמידי הגר"א שהמשיכו כמובן את "קבלת הגר"א"

זה ההבנה שרק בתקופת תנועת חיבת ציון החלה תקופת הגאולה בעצמה ! , אצל כל הכוספים לא"י ואף המיישבים בפועל שהיו לפני תנועת חיבת ציון, עדיין לא החלה "הגאולה עצמה" , זה רק בגדר "הכנה המזרזת את הגאולה", אך היא עצמה עדיין לא החלה !! , וכמש"כ במרן הרב קוק שהגאולה עצמה החלה רק בתקופת תנועת חיבת ציון עיי"ש הלשון אני כותב מן הזיכרון,

אומנם זה נכון שמתפיסתם, אודות "עלייה טבעית יזומה בידי אדם" שהיא המקרבת את הגאולה השלימה, אנחנו למדים ממנה רבות, שסימן להתחלת הגאולה זה אכן עלייה טבעית של כלל ישראל לא"י, והארץ מוציאה פירותיה בעין יפה להם, אך אכתי אצלם לא התקיים הסימן הזה,

ובזה אני בא לבאר מדוע כותב הרב קוק שרק מתקופת חיבת ציון החלה הגאולה, אך מתקופות עליות קודמות עדיין הגאולה עצמה לא החלה , וזאת משום שהגדרת הסימן המורה שהתחילה הגאולה, הוא שכלל ישראל דייקא ולא סך יחידים שונים, עולה לא"י והארץ מוציאה לו פירותיה , ולכן עליית תלמידי הגר"א הגם שהקימו בית כנסת בירושלים ואמרו על זה דברים נשגבים כידוע ליודעים, אכתי זה בגדר של זירוז אך לא החלה הגאולה עצמה, כי קבוצת תלמידי הגר"א הזאת אינה בגדר של כלל ישראל, וכן הוא בנוגע לשאר העליות הקטנות , רק בתקופת תנועת חיבת ציון ההתעוררות והעליה לארץ היתה בגדר התעוררות של כלל ישראל וגם הארץ הוציאה פירותיה בעין יפה, ועל כן דווקא ממנה נחשב שהחלה הגאולה עצמה,

הגדרה של כלל ישראל כפי שנמצא בריבותינו ביהמ"ד של הרב קוק, שכמובן מקורות לו בכל מחשבת פנמיות התורה זה - א . שהוא כולל שלושה חלקים שונים בישראל, גם צדיקים גם בינונים וגם רשעים , וכנודע מביאים בזה את דברי האר"י שצבו"ר ר"ת צדיקים בינונים ורשעים ,שרק בשלושתם יחד יש גדר של כלל ישראל ,אבל אם יש מספר עצום של צדיקים שמתעוררים לשוב לא"י ואין בתוכם רשעים ובינונים , זה נחשב התעוררות של סך יחידים ולא התעוררות של כלל ישראל , ורבינו הרצי"ה בשיחות א"י מסביר בזה מש"כ הישועות מולכו : "עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך, הן בבינונים הן בישרים בלבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה" שהיות והתעוררות לא"י היא מצד ג החלקים הללו, אזיי זה נחשב התעוררות של כלל ישראל, שהיא סימן להתחלת הגאולה עצמה.

              ב. סך מסויים של אנשים, היינו שלא מספיק ע"ד הפרזה שרק שלושה אנשים (צדיק בינוני ורשע) יתעוררו ויעלו לא"י, זה אינו נחשב התעוררות ועלייה של כלל ישראל, צריך שיהיה מינימום סך מסויים של אנשים (שהם מורכבים מג החלקים הנ"ל), והמספר הוא מה שמובא בביהמ"ד של הרב קוק, ומקובל להביא את הגר"א גוטמכר שאמר זאת - שכאשר כבר עלו לארץ ישראל ק"ל משפחות שעובדות את האדמה, ובחו"ל ישנם המונים המונים שמתעוררים ורוצים לשוב לא"י, זה הוא השיעור המינימלי האומר שישנה התעוררות של כלל ישראל לשוב לא"י, וזה הוא סימן מוחלט שהחלה הגאולה (וגם הארץ מוציאה להם פירותיה בעין יפה, מה שמראה על חיבור של העם אל הארץ ואכמ"ל בעניין זה, עיין ברב עוזי קלכהיים בספרו "שירת האומה לארצה" על ההקדמה לשבת הארץ) ,

ויש עוד הרבה מקורות שיש להזכיר בנוגע לתפיסה שהזכרתי כאן, כמו מה שמקובל לומר בבהימ"ד של הרב קוק, שבמהר"ל נצח ישראל פ"א כתוב במפורש שסימן להתחלת גאולה זה עלייה של עמ"י (כעם ולא כאוסף יחידים, זה עניין שמבואר במהר"ל בהמשך הספר במיוחד בפרק י"א, מה שנקרא בלשונו "קדושת הכלל" ואכמ"ל) לא"י, וכמובן שזה אינו תלוי בניסים או בחזרה בתשובה מעשית של כל עמ"י, שאדרבה זה יבוא ע"י הגאולה ולא לפני הגאולה כנודע ואכמ"ל בסוגיית התשובה בהקשר לגאולה, כן יש להזכיר את דברי הגמרא בסנהדרין המפורסמת על הקץ המגולה שגם בה מבואר ענין זה שכשעמ"י שב לא"י והארץ מוציאה לו פירות זה הגדרה המסמנת שהחלה הגאולה , עיין גם ברמח"ל מאמר הגאולה , בגר,א בקול התור ח"ב לא זוכר את הפרק המדוייק, בראשונים כמו רמב"ן, ראה אוה"ח, ראה חסד לאברהם בנו של המגיד ועוד ועוד שפע מקורות בענין "גאולה בדרך הטבע", שהיא בעצם הסוגייה שלנו... , לוקטו בספרי אתחלתא היא ובעוד ספרים חשובים.

עד כאן , האם אתה מסכים עימי ?

דגאולה" סובל שני פרשנויות, האחת במובן של קירוב הגאולה, אך עדיין לא הגיעה הגאולה עצמה!!, ובזאת הלשון השתמש רבי ישראל משקלוב שכתב על התישבותם בירושלים והקמת ביהמ"ד דברים נפלאים עיי"ש,

השניה במובן הקלאסי של התחלת הגאולה עצמה !! , וכן הוא בנוגע ללשון הזאת במרן הרצי"ה שציינת, ועוד.

ואם כן צריך לדעת להבחין מתי הכוונה "להתחלה ממש" או "לקירוב גרידא" , וכך עולה מדברים ששמעתי ממורי הגר"א שרקי שליט"א, אם הרב גיזבר שליט"א הוא רבך אזיי אתה קרוב מסתמא אל הרב שרקי ... אתה יכול לשאול אותו...

עכשיו, ברור שישנם שלבים שלבים, אין זה קשור להנחת היסוד הפשוטה שמקובלת ברבים, שהיא אמת לאמיתה ואסור להתבלבל ולעוות אותה, זה - א. יש תקופה של גלות שהיא לא גאולה (עיין בדבריך שכבר אמרת שאולי הגלות כולה זה גאולה...), ב. ויש מעשים שמזרזים את הגעת הגאולה אך עדיין התקופה מוגדרת כתקופת גאולה, ג. יש תקופה שהיא הגאולה עצמה ולא גלות,

ואאכן ישנם שלבים רבים, אך צריך להבחין בפשטות האם מדובר על שלבים בגאולה עצמה (וזה מדובר בהרחבה רבה בביהמ"ד של מרן הרב קוק), או שלבים בזירוז הגעת הגאולה אך התקופה עדיין מוגדרת גלות ,זה נראה לי מאוד פשוט אבל משום מה יש נטיה לבלבל את זה .

נ.ב - איני מבין מדוע אינך מקבל את מש"כ למעלה, הרי כתבתי שם הסבר מדוע מוכרחים לומר שלא החלה הגאולה בזמנים לפני כן - כי גאולה זה עלייה טבעית של כלל ישראל דייקא ולא סך יחידים וכמש"כ במהר"ל עליית עם ישראל, וכמש"כ בהרצי"ה במפורש ממש בשיחות הרצי"ה א"י ובזה הסביר את דברי הישועות המולכו המפורסמים כנ"ל (איני זוכר את המיקום המדוייק בספר, אך סימנתיו ואני יכול להפנות אותך כשיזדמן להגיע לישיבה שלי, שם סימנתי... ), ויש לזה עוד מקורות כמו למשל בהקדמה לשבת הארץ לרב זצ"ל ועוד,

(אך יודע מה,  אם תרצה אני יוסיף הסבר קצת יותר מעמיק בעניינה של גאולה, ומזה תבין מדוע צריכים לומר שהגאולה זה עליית הכלל דייקא ולא סך יחידים, ולפי הסבר זה במושג הגאולה, הוא נקשר במוגים רבים נוספים במחשבת האמונה כמו מושג התכלית, מושג הארץ, מושג התורה ועוד ועוד, רק אם אני ימצא בי כוח להעלות על הכתב קצת מההבנה הזאת ).

אדון אוהב וכו', כשתצא שבת אצלך תעבור על המקורות הנ"ל

ובעניין ההתרחקות מהדת - שקר גמור ומוחלט, ע"ע ההתבוללות... בע"ה כשיהיה לי כח אכתוב קצת עובדות יותר באריכות.

ןהם לא פרשנות של "הרבנים הגדולים"...

(וגם אם זה כן היה כך, מצופה מיר"ש לקבל את דברי הרבנים הגדולים, ולא לחשוב שהוא הכי חכם בעולם)

המונים עלו והשתוקקו לעלות, לא בדיוק בשביל ד' אמות (שעל אלו מסוג זה, שבאים "למות בא"י" דרשה הגמ' - "בחייכם -נחלתי שמתם לתועבה, ובמותכם - ותבואו ותטמאו את ארצי", אז נא ונא ממי שהשים נחלת ה' בחייו לתועבה...) 

אחרות.

זה לא יואמן, אני מקווה שלא הבנתי אותך נכון .

 היו חילוקי דיעות בין ענקים אם זה מקרב את הגאולה

או לא ולבסוף תוצאות המרד היו הרסניות להתיישבות היהודית בארץ ישראל.

לראשונה אבד הרוב היהודי והדומיננתיות בארץ ישראל,

המושג הפלסטינאי שרודף אחרנו עד היום נוצר

והרבה חכמים ירדו לבבל ללמוד תורה.

מרד בר כוכבא היה בזמן שנגזרה גזירת הגלות, והעם לא קיבל את דברי החכמים שהתריעו על כך, היחיד מבין החכמים שחלק היה ר"ע שסבר בטעות שבר כוכבא הוא משיח וממילא אין עוד משמעות לגזירה הנ"ל.

הרוב היה אובד אף בלי המרד - מאותה סיבה עצמה שהמרד גופיה קרס- הואיל ונגזרה גזירה.

ולכן גלו לרומא, בעיקר, ואח"ז היו שהלכו לבבל עד ששם נוצר המרכז של היהדות.

(נ. ב. ממש, המושג פלסטיני לא קשור לזה בגרוש, ממש משום כיוון.)

כל זה לא נוגע לזמן שאין שייכות לגזירה, (אא"כ כת"ר השתכנע מטענות הרב מסאטמר זצ"ל, מה שבד"כ לא קורה לת"ח מן השורה.) שבו - מצוות כיבוש הארץ, היא היא הגאולה, חבל כ"כ שאתה ממשיך ומתעקש מדעתך נגד דעת הגר"א וגדולי תלמידי הבעש"ט, ותלמידהון ותלמידי תלמידהון די באתרא קדישא הדין ודי בכל אתר ואתר. 

הייתי ממליץ לך, אם המצב הוא באמת שאתה מעוניין לבדוק את הדברים משרשם, להשיג את עלוני ופרסומי אגודת קדושת ציון, אגודה חרדית שמבארת את העניינים האלו בטו"ט.

אם אתה יותר רציני, אמליץ על ספרי הגאון ר' אריה שפירא שליט"א, חתנו של הגרז"נ שליט"א. "אחרית כראשית" ו"מגדיל ישועות מלכו" המבארים היטב.

כמו"כ כדאי לעבור על ספרי משפחת רבלין - בראשם כמובן קול התור, ועימו - חזון ציון, המגיד דורש ציון, ברית אבות בסערת אליהו, וכו', אשר אע"פ שנסתרה מהימנותם הטכסטואלית. די ברורה האותנטיות האפוקליפטית שלהם.

...שזה לא יקרה ובזאת אנו חלוקים. לא שאני נגד ישוב הארץ חלילה. אני בעד

בדרכי שלום ככל שאפשר. דרך אגב כאשר ניסינו לעשות זאת בדרכי שלום (לכאורה)

זכינו ליותר הצלחה.

הפלסטינים מבוססים על הפלישתים, זה שהרומאים גם חשבו על הרעיון לא אומר כלום, כל ערבי מתחיל יספר לך שהוא מצאצאי הפלישתים, וגם אם רומא היו קוראים לזה הונוללו זה היה קורה בדיוק אותו דבר.

לא יודע מה הראיה מהשלום ושלווה של האבות, ומה אוחז לדעתך יר"ש. אני יודע שיר"ש מקיים את כל מצוות התורה, גם כאלו שפחות הומניות ונאות בעיני שכינינו היקרים.

לא אכפת לי לכבד אותך, - אבל בחייאת, אתה מתעקש על עיקרון, ללא מקור, נגד כל מי שטרח פה לבאר ולהוכיח, וזה לא רק אני, תסכים שזה די מתסכל? וגם טיפטיפה גורם לפחות כבוד?

שחושב שהוא חכם יותר מכל המקורות.

איך?

ואחרונים, לא מעניינים אותי, כי הם "חכמה" ופה זה תחום של "אמונה" אז אני מאמין במה שנראה לי???

רק לי נראה שנוצרה פה בעיה עם היין שלך? מה אומרים חכמי הפורום?

אולי אפש"ל שהדרך לקרב את הגאולה השלימה היא ע"י תורה הנלמדת מתוך חיבור לקדושת כלל ישראל המתגלה בא"י,

ומבחינה פרקטית מהי הדרך להיפגש עם קדושת הכלל ?, בכדי שעסק התורה של האדם יהיה באופן הנכון שלו כמתחבר עימה, והתשובה היא - ע"י שהאדם עוסק בתורת הרב קוק זיע"א, שעניינה של תורה זאת, שהיא התורה השייכת לתקופת א"י, זה להמשיך ולהשפיע על האדם את קדושת הכלל הנשפעת בא"י, ובכך לרומם את מעלת כל חלקי עבודת השם שלו, הן תורה, והן תפילה, מידות ועוד, וכנודע בכתבים הרבים של בית מדרשו של מרן הרב קוק.

וצריך לדעת מש"כ הרב קוק זיע"א שזה עניין תורה לישמה , היינו לימוד תורה לשם חיבורה והתאחדותה עם קדושת הכלל , ורמז לזה בדברי המהרח"ו בתחילת העץ חיים ש"לשמה" זה אותיות לשם ה' , והאות ה' בקבלה מורה על ספירת המלכות שהיא עניין קדושת הכלל הנקראת כנסת ישראל, וא"כ רואים בדבריו שלשמה זה לשם חיבור התורה עם קדושת הכלל.

ובריבותינו הקדושים (מרן הרצי"ה בכתביו, ומרן הרב חרל"פ בלחם אבירים ועוד) מבואר שזה היה גם סיבת הגלות, דהיינו מה שלילת לימוד התורה באופן הזה הביא את הגלות!!, וחיוב לימוד התורה באופן הזה הוא מקרב את הגאולה השלימה , ועל דרך דברי מרן המהר"ל המפורסמים בנצח ישראל פ"א שהדבר נודע מהופכו ידיעה אמיתית, והגאולה נלמדת מהגלות שהיא הופכה עי"ש,

ואם כן, כתוב בגמרא שחורבן בית שני היה משום "שלא ברכו בתורה תחילה" , והכוונה בזה אומרים ריבותינו הקדושים זיע"א, שבברכת התורה השלישית כתוב "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" ורואים בברכה זאת שישראל קודמים ורק לאחמ"כ נכתבה התורה, וכנודע זה בספרות פנמיות התורה (מקור לזה בתנא דבי אליהו "ישראל קודמים" ועוד ועוד אכמ"ל) , ולפי זה כשחז"ל אומרים שלא ברכו בתורה תחילה, אין כוונתם שלא ברכו מבחינה פרקטית (הוצאו את מילות הברכה מפיהם) וכמש"כ זאת במפורש המהר"ל !, אלא כוונתם שלא פעלו את המשמעות של הברכה זאת, והוא ענין לימוד התורה מתוך קדושת הכלל, שבזה קדושת הכלל מתחברת עם התורה.

כתוב שבגאולה השלימה "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

לדעתי המטרה של הדור שלנו הוא לקדש את שם ה' בכל מקום,

להראות שהתורה היא משמחת וההולכים לפיה רק מרוויחים וטוב להם בחיים וכו'.

להציג את היופי ביהדות לכל הרחוקים שמפחדים להתקרב..

ואכן בעז"ה אנו נבוא למצב  - שלא רק עמ"י בכללו יהיה במדרגה של דעת השם , אלא האנושות בכללה , ע"י עמ"י תבוא למדרגת דעת השם (ורק ע"י עמ"י, היא אינה יכולה לבוא לדעת השם מצד עצמה כ"א ע"י עמ"י כנודע) , ואפ"י יותר מזה, ע"י כלל האנושות תבוא גם העולמיות החושנית (מלשון 5 חושים שבאדם, היינו שהיא נתפסת באחד מחמשת החושים של האדם, בשונה למשל מנשמת האדם , שהיא מהות האדם כמש"כ בשערי קדושה, שהיא אינה נתפסת באחד מחמשת החושים) למצב של דעת השם , כי צריך להבין שדעת השם הכוונה "להתקדשות" אמיתית !, וזה שייך גם בעניני חומר שהם ישיגו דעת השם היינו שהם יתקדשו, לקבל את הערך האלוקי המתחבר בהם, וכמש"כ במסילת ישרים מידת הקדושה עי"ש.

יש כאן כמה שלבים של עילוי העולם הזה , בתחילה עילוי כלל ישראל, לאחמ"כ עילוי כלל האנושות ע"י כלל ישראל, ולאחמ"כ עילוי העולמיות ע"י האנושות בכללה , ועוד .

מעריץ אותך

אחי, לדעתי הנחת יסוד שצריכה להיות בבסיס כל הדברים שלך 

זה ההבנה שרק בתקופת תנועת חיבת ציון החלה תקופת הגאולה בעצמה !  

לפתוח עיניים לראות את היהודי השבור שיושב לידך בבית הכנסת את החבר בחדר שעובר עליו מה שעובר והוא ממש בגלות הנפש והנשמה... לנער אותו, לחזק אותו, להיות בחי' המשיח שלו...לשמח.

כמובן גם כן שאר הדברים.. מקווה שתבקרוב!!!

להיאבק למען ריבונות ונגד חלוקת הארץ.

אביו ציוה אותו על זה!!!

בבקשה לקבל את סולם הערכים והציווים שנצטווינו ע"י אהינו מלכנו בתורתו.

ולא להתפתות לייצר עולם ערכים פרטי ש"נראה לנו טוב".

גם לא כשזה מסתדר עם משלים נאים.

צר לי.

וכמובן שיש לענות על דבריך כל כך הרבה, אעשה זאת אם תפתח שרשור חדש בנושא באקו"ח, לא רואה צורך להגרר לזה כאן.

עצה טובה, תשתדל לא לסטות מהדיון. (התווכחנו על כיבוש ארץ או אחדות העם, ואתה עונה לי בטראמפ ו48, איך?)

האי כללא הוא.

ואידך פירושא זיל גמור.

....בזמן מלכות אחאב היינו מעצמה איזורית ולא בזכות קיום מצוות. נהפוך הוא.

חכמים מייחסים זאת לכוחה של אחדות.

אחדות היא מצווה חשובה, וגם גורמת לנצחונות כמו בימי אחאב.

אבל לא מוותרים על מצוות אחרות בשביל ליצור אחדות.

זה מה שאני מנסה ללא הצלחה להסביר לך.

ה' ציווה אותנו במצוות שונות, ועלינו לקיים אותם כפי שהוא ציווה.

ולא כפי מה שנראה לנו יותר הומאני.

זה הכל.

תבין כמה יש חילוק בין עם ריבונות לבלי.

(אמנם בהסכם הנוכחי ח"ו איני תומך כלל ועיקר)

מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.

אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.

זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.

ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?

למה צריך את זה? בוא דבר.

וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא

.. אמנם ברכות התורה מסתמכות על פסוק מהתורה בפרשת האזינו.:

כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: (דברים פרק לב

את ברכת התורה בבוקר לפני עסק בתורה הוא מדאוריתא. לכן מי שספק אם ברך ברכת התורה (לא מדבר על עליה לתורה) , ספק דאוריתא לחומרא, ויברך רק את "אשר  בחר בנו". או שימתין לברכת אהבת עולם ויפטר בה

קראתי השתכנעתי

נחמד מאוד

(מוסיף בעריכה, אחרי בדיקה בכמה ספרים היום: יעויין כאן בשני העמודים הראשונים כנגד ראיותיו מברכות, וכאן כנגד ראייתו מנדרים)

הבית יוסף (בסימן קלט) מסביר על פי הראשונים שחזל תיקנו לברך תמיד כשקוראים בציבור (גם אם העולה בירך לעצמו רגע לפני כן) משום כבוד התורה

…כנראה כבוד התורה עולה על ספק ברכות להקל.

למשל שאם אין לוי הכהן עולה גם לשני ומברך שוב, למרות שהוא בירך את אותן ברכות לפני רגע

אז אני משער שלכן זה לא היה בשבילם ספק..

… במועד שני של גלויות גם הם לא לבטלה למרות

שמועד שני של גלויות כבר לא נחוץ מאז שלוח השנה קבוע ולא משתנה.

נפש החיים שער ב פרק יב

"והענין כי מלבד זה הצער שנעשה למעלה כשמקבל עונשו ביסורים רחמנא לצלן. אין ערוך ודמיון כלל זה הצער של מעלה נגד עוצם הצער שגרם למעלה בעת עשותו העון רחמנא לצלן. כענין הבן יקיר שנתפתה ביינו ונפל לארץ ונשבר מפרקתו וגופו והוא מסוכן. והוא עצמו אינו מרגיש אז כלל סכנת נפשו. כמו שכתוב (משלי, כג) הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי. אמנם אביו לבו מתמרמר מאד על זה וכאשר הרופאים קשרו הנשברים והניחו רטי' ותחבושת מסמנים חריפים. והבן מר צורח על הכאב שלו מהסמנים החריפים האוכלים בשרו.

ועם כי אביו מצטער לצעקתו ורבות אנחותיו עתה. אין ערך כלל הצער של עתה נגד הצער והיגון הראשון שהיה לאביו בעת שנפל ושיבר עצמותיו אשר כמעט נתיאש מחייו אז.

כן ממש על זה האופן. הוא ענין העון רחמנא לצלן. שבעת שהאדם עושהו הוא גורם למעלה צער גדול ועצום לאין ערך. והאדם עצמו אינו מרגיש אז בזה כלל. ולא ידע כי בנפשו הוא. כי הוא נחשב אז כמת חס ושלום כמאמרם ז"ל (בר"פ מי שמתו) רשעים בחייהם קרויים מתים. ויש עוונות שעל ידיהם נפשו נכרתה חס ושלום לגמרי מהתקשרות חבל הקדושה. אבל הוא יתברך שמו אב הרחמן. כביכול בצרתו לו צער. ומרוב רחמיו וחסדיו יתברך שמו שולח לו יסורין אשר המה רטיה ותחבושת למרק עונו ואז האדם מרגיש כאב יסוריו ומצטער. ובזה מתעורר גם כן צער למעלה כנ"ל. אמנם אין ערוך כלל זה הצער נגד הצער שגרם למעלה בעת עשותו העון חס ושלום. ולכן כשכל תכלית האדם לפניו יתברך שמו להסיר מעליו צערו. הוא רק על הצער של מעלה המשתתף עמו בצערו. ושב ומתחרט באמת על עונו שגרם על ידו הצער של מעלה. אז היסורין מסתלקין מעליו ולא עוד אלא שמודדין לו כמדתו וכופלין לו פרנסתו. נגד הב' מיני צער שגרם למעלה ועתה מתחרט על שניהם. זדונות מתהפכין לו לזכיות:"

תחילת פרק ה':
 

יֵשׁ שָׁם יָמִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים בָּהֶם מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶן כְּדֵי לְעוֹרֵר הַלְּבָבוֹת לִפְתֹּחַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְיִהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. שֶׁבְּזִכְרוֹן דְּבָרִים אֵלּוּ נָשׁוּב לְהֵיטִיב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מ) "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אבותם וגו': 

ובמשנ"ב (או"ח ס' תקמ"ט, ס"ק א') אחרי שמצטט דברי הרמב"ם - מוסיף:

...ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן, כי אין העיקר התענית כמש"כ באנשי נינוה וירא ד' את מעשיהם ואמרו חז"ל את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה לכן אותם האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפשו הטפל והניחו העיקר.

 ומ"מ אין לפטור את עצמו בתשובה בלבד כי ימים אלו הם מ"ע מדברי הנביאים להתענות בהם וכמו שכתבנו למעלה:

יש דעות אחרות ובוודאי סותרות באופן גמור

אבל בפשטות דבר ה' לעגלון היה מותו המיידי...

בכל אופן, אפשר לציין זאת לשבח עגלון, שכיבד את הקב"ה. אולי בזכות זה (לפי חלק מהדעות) יצאה ממנו רות המואבייה...

משום מה היה זכור לי שאמר רק דבר סתר.

עכשיו עיינתי ואת צודקת, אתם צודקים.

מתקפל.

הם כינויים לעשיית דין

ייתכן שהמקרא פשוט לא טרח להזכיר את מה שהוא אמר, ואני מניח שזה מה שקרה.

יכול מאוד להיות שהוא נשא נאום או מסר נבואי קצר, אולי האשמה על כך שהוא שעבד את עם ישראל ושה' נוקם ממנו כעת.

כמובן, אפשר לדרוש שכוונתו שזה דבר ד' - הריגת עגלון

או הכוונה שיש לו ביצוע דבר ה' לעשות

יהוצפן, שאהוד בכלל לא דקר אותו. זה היה חייזרים. הכל תפירת תיק של השבכ המואבי נגד אהוד

שרבי מאיר אומר לו לעשות תשובה