הבעשט אומר- הצדיק זקוק וצריך את האדם אפילו הפשוט ביותר בעולם הזה

כי למעלה בשמים אינו יכול לעלות מדרגה לדרגה

ועי שעושים משהו לנשמתו מעלים אותו ועולים איתו. 

אמר בשם אביו- כשיהודי עושה משהו לטובת איזה צדיק, בא מלאך ממחנה מיכאל להיכל של הצדיק

ומבשר אותו 'בשורה טובה'

שפלוני עשה משהו לטובת נשמתו..

ואז הצדיק מעורר רחמים על מי שעשה בעבורו ופועל לו ישועות

אין אין, זהו. להכין גיגיות של שפע. 

מאלו שבכל פעם שאני רואה או שומע את שמם אני מזדקף אוטומטית.

שניים מאמרותיו שאני הולך איתם תמיד (פיזית, הם כתובים בפלא').

ר' נפתלי היה אומר שהחכמה האמיתית היא להיות תמים.

ודבר נוסף היה נוהג הגאון לומר (בתרגום חופשי ותמצות), שיהודי צריך להיות טוב, חרדי וחכם. כי הטוב לבד הוא נואף חלילה, חרדי בלבד הוא שוטה וחכם בלבד הוא אפיקורוס. אבל טוב, חרדי וחכם הוא יהודי הגון.

אשריך על התזכורת, שימחתני ממש.

ושנזכה להמשיך ולהאיר מאורו את האמת בטהרתה ובדרך ה' המאירת פנים.

רק על כך שהעשרת אותנו באמרותיו, היה שווה. (:

היה תלמיד של החוזה מלובלין, ר' אלימלך מליזענסק וכמדומני של רבי מנחם מנדל מרימנוב ( שב-יט לחודש ההילולה שלו)

נולד כידוע בשבועות הבא עלינו לטובה. אבל לא שבועות של כל שנה, אלא אותו היום בדיוק בו הבעש"ט נפטר. אולי זה רמז... ואולי ההכנה לשבועות צריכה להיות טבולה קצת מתורתו המיוחדת; תורה של גאון ושנון בתורה יחד עם צדיקות וחסידות מופלאה. תורה של אחד שנולד ביום מתן תורת הבעש"ט חזרה למעלה. נראה לי פשוט שאדם שנפטר, ופשוט יותר אדם שנולד, בחג השבועות שיש לו בשורה תורנית מיוחדת כלשהי אלינו.

ובספירת הוד שבנצח.

הנמוכה שבעליונה. כזו שמחברת את המקום הנמוך ביותר לגבוה יותר, תורת הבעש"ט כפשוטה. כזו המחברת בין עבודת מלמטה למעלה (רצוא, תפילה, המנורה, הקודש שבחול...) לעבודת מעלה למטה (שוב, התורה, הארון, מעל הטבע...). כזו שמחברת בין אהרון למשה בדרך המדויקת, הנותנת למוביל להוביל ולשני להרים ולחבר. כזו המחברת בין הסגולה העמוקה מכל רגש וסימן לבחירה המדייקת ומרימה את האדם לדרגתו הוא. כזו המחברת בין הניסים הנסתרים המתרחשים כל יום ויום לאלו הניסים הגלויים שפעמים וקשה לנו מעט להרגיש אותם. כזו המרימה את חנוכה לפורים, ומתוך האור שבחושך וההדור קיבלוה לחתונתו של ה' יתברך עם השכינה שאיתנו, ולזו שלנו עם התורה האהובה.

משמח אותי לראות שרשורים כאלה,

ישר כח ענק  על זיכוי הרבים ועל הזכות והמטעמים מתורתו שקצת כתבו פה, זכותו  תגן עלינו

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד