לא כדאי להשאר בגלל זה בלי סינון, הרי בחיים לא היית נכנס למקום פריצות גם אם היה מונח שם "קצות" והיית חייב לסוגיא.

גם כאן לא כדאי להפוך את הטלפון למקום (עם גישה ל)פריצות בשביל שתהיה לך נגישות לקצות.

ובד"כ באמת יש מסננים שמזהים די טוב, נרא'לי נטספארק זה מעולה.

רעיון אחר ששמעתי, להוריד אפליקציות נצרכות מראש, ואת הדפדפן לנעול עם סיסמא שרק מישהו אחר יודע (חבר/ בן זוג) מה שנותן ביטחון בנושא.

לנחמיה בריה דרב חנילאי (עירובין מג: )?

וזה דווקא הזכיר לי משום מה את מ"ש בע"ז (סה.) וקיימן וכו'.

וגם כמובן את מ"ש בברכות (סב.) גנא תותיה פורייה דרב וכו'.

יש גם משהו דומה בעירובין (נד: ) לגבי שקיעותו בתורה של ר"א שאכן גרמה לו לשכח מכל מה שמסביב, וגם שם הגמ' הביאה פסוק זה של באהבתה וגו', אך שם לא עשה איסור.

זה בדיוק בגלל שהוא היה שקוע ולא שם לב, אבל לא מתוכנן..

וחוצמזה, תמיד אתה במצב של לא- שם - לב?

הרי הפלאפון איתך כל הזמן!

ואסור להכנס לניסיון (ז'תומרת, לא רק עצה טובה, אלא איסור בפ"ע, אפי' אם לא נכשלת)

מקווה שהראשון.

כי דברים לא צנועים יכולים להרוס לך את החיים. מילה שלי.

(ב"ה כבר לא שם)

אולי, ביום יום אני עם נוקיה ישן, ויש לי סמארטפון בלי סים בשביל אינטרנט ללימודים ומצלמה.
היו תקופות שהייתי רק עם כשר, לא יודעת להגיד על רמה דתית כי לא יודעת מה המדד של זה באמת אבל אין ספק שזה מבזבז לך הרבה פחות זמן, אתה יותר פנוי לעבוד את השם, וכן, מונע ממך להתרגל לתכנים לא הכי נקיים שקופצים לך (אפילו לא משהו בוטה מדי ופרובוקטיבי, לפעמים מספיק איזו פרסומת אחת שנראית כבר לא ראויה, אתה ניהיה רגיש לזה אחרי כמה זמן)

ואת כל אחד זה תופס במקום אחר בחיים.

נכון זה יותר נוח ואפילו יש אפליקציות "כשרות", אבל כל אחד עושה את הפלוסים והמינוסים שלו. באופן אישי, כרגע בחיי אני נאלצת כן להשתמש בזה באופן חלקי לפחות וזה שימושי לי.
ויש תקופות שאם אני לא צריכה את זה אז הייתימעדיפה להסתדר אחרת ולהגביל את השימוש בזה.

זה כל היום עלייך.

אני אפילו לא מדברת על עניין של צניעות וקדושה, עזבי את זה.
זמן. זמן זמן. מבזבז זמן והרבה פעמים על שטויות מעבר לשימוש הבסיסי שנכפה עלינו (לטובתנו או לא) באמצעים הללו..
זה מחנך את האדם להיות באופן מודע או לא מודע להיות תלוי בזה מדי, לפתח שטחיות ורדידות וחוסר סבלנות להתעמק, כפייתיות מסויימת. נו לא חסר מחקרים על זה.

אשרייך, אם את יודעת שזה עוזר לך באמת, סבבה. 

ויש מי שיגדיר אותי ברמה דתית גבוהה, אבל זה קשור ולא קשור.

מבחינתי זה קשור גם לעבודת ה' שלי (תכנים באינטרנט..) אבל גם לא פחות לבזבוז זמן ושוטטות וירטואלית חסרת תכלית שזה גורם.. מספיק לי מחשב נייד שקניתי ללימודים כדי להבין שאני לא רוצה את זה גם בכיס זמין תמיד בכל מקום.

לא מרשים. אם הייתה לי אפשרות להיות עם טלפון מגע סביר להניח שהייתי מנצלת אותה...

לגמרי. חד משמעית. גם לי לא הרשו כשהייתי באולפנה ודווקא עכשיו אני מבינה כמה זה צודק.

גם אם אח"כ סמארטפון זה שימושי, השנים המשמעותיות האלה של התיכון פשוט נראים אחרת לגמרי עם ובלי...

אני יודעת על אולפנת תפארת שאסור בה סמארטפונים

ולפנות שאסור בהן סמארטפונים...

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד