אפשר לשאול מה קרה?

אני מדוכאת וחרא לי
ואני אפילו לא יכולה להסביר מה ישלי
כמו גוש שחור שיושב על הלב
וכל דבר קטן גורם לי לבכות
חנמאס לי כבר לחשב כל צעד שלי ומה אנשים יחשבו אם אני אגיב ככה, ומה הם יגידו אם אני אכתוב ככה
ומה אם ולמה וכמה ודאייייי

כמה אפשר
זה יותר מדי
לחץ
מלא לחץ

מבין אותך
לא כיף


זה נפוץ הקטע הזה שכאילו הרגשה כזאת שחייבים לקבל אישור מהחברים או הסביבה בכלל על התנהגות מסויימת וכו
אבל זה לא טוב. צריך להשתדל בזה

באסה. זה חרא של דבר
וקשה לי נורא להשתחרר מזה

אני שונאת רק שלוש אנשים 

 

אז בכיתי

 

אם את שונאת את כולם את יכולה לבכות המון המון

אולי אני מתעתע באלו שמנסים לעלות על עקבותי.

 

 

^מחזיר את החשד שאני הילד^

חח האמת שמזמן התייאשתי, יש בעולם יותר מידי כדורי פלאפל

לא הבנתי

מספיק לשאוב כאב של אחרים
זה לא שלך. זה שמור אצלי, ואצלה, ואצלן, ואצלו

זה עטוף. זה מסריח. אל תגע, לא להתקרב. אתה מבין?
זה שלי
מי נתן לך זכות לשורר על הצער שלי