נפגשתי עם בחורה שלא יודעת להנות. במה זה מתבטא, מה זה אומר עליה? למה לצפות בהמשך?
(רקע: היא בחורה שמחה וטוב לה בחיים. נהנית בעבודה. אהובה בחברה, ותקשורתית)
כלומר נוף לא מרגש אותה בכלל, מבחינתה לשבת בגינה או בחו''ל זה אותו דבר. היא מתחמקת ממפגשים עם חברות. כן יודעת לפעמים להנות מהדברים הקטנים בחיים, אבל לא אחת שמחפשת הנאות. היא אומרת שזה מציק לה שהיא לא יודעת להנות.
האמת גם אני כזה, לא מתענג ממוזיקה, מטיולים וכו', ומבחינתי זה טוב, כי זה עוזר לי להתמיד בלימוד התורה, עם פחות הסחות דעת וביטול תורה. (ואני לא בחור כבד. יודע לצחוק וכו'.)
אבל לבחורה אין את המשימה הגדולה הזו לדעת את כל התורה, אז אני די מבין אותה למה היא רואה את זה כיתרון.
האם מישהו יכול להעשיר את הידע שלי לגבי התכונה הזו אצל אשה? מישהו חווה חיים עם אשה כזו?
(מה שבטוח זה הרבה יותר טוב מבחורות נהנתניות שנפגשתי איתן, חולמות על חו''ל והמון בגדים ואוכל)
