בחיי שהתרחב לי הלב עכשיו, יש טיפה יותר כח.
לאהוב זה כל-כך טוב, כל-כך ממלא את החור השחור שיש בבטן ובגוף.
(אמא שלו אמרה שאנחנו חמודים, שרואים שאנחנו אוהבים. זה כיף לשמוע דברים כאלה.)

עשיתי היום 2 מטלות, גמרתי עוד 2 שאלות במטלה אחרת והגשתי אותה גם. אני קצת גאה בעצמי.
הלוואי ואני אשן בלילה.

שבת אצל סבא וסבתא, קצת אין לי כח. אבל אין כח גם להישאר בבית.
יהיה טוב, נכון? אני אדבר איתו ויהיה בסדר.

כוסעמק.

הכל עוד לא התחרבן אבל הולך לקרות בקרוב מאוד. ואני לא יודעת מה לעשות הלאה.