גורמת לו לרצות מה שהיא רוצה

אבל כן חשבתי על זה למרות שאני בת 16.

אין לי תוכניות להתחתן בקרוב, אבל חשבתי על קריטריונים לשמות אחרי כמה שמות ששמעתי.

*צריך שם שהוא מקובל ולא משהו הזוי.

אני מכירה בנות עם שמות שגוררים הרמת גבה.

אם מכירים אותן, בסוף מתרגלים, אבל למה לא למנוע מהילד בדיחות על חשבונו אם אפשר?

(אחת הבנות האלה תמיד אומרת שבטיולים היא לא רוצה שיקראו לה בשם שלה, כי הוא די נדיר, וכל מי שעובר ברחוב ממש בקלות לדלות עליה פרטים בגללו. זה גם חיסרון משמעותי)

*צריך שם שהוא לא חרוש מידי.

כמו נגיד שירה, הודיה, יעל, יוסף, אברהם, יונתן ועוד המון אחרים.

בתור אחת עם שם חרוש מידי, תמיד, תמיד, תמיד היו עוד בנות עם השם הזה,

בכיתה, בשיכבה, בסניף ובכל מקום.

זה גרם להרבה בנות לקרוא לי בשם משפחה שלי במקום בשם הפרטי, 

ולקח לי שנים על גבי שנים לגרום להן להפסיק.

(מה שפתר את זה בעיקר זה שעליתי לכיתה ט' ורוב הבנות שקראו לי ככה,

כבר לא למדו איתי.

זה ממש קשה להפטר מכינוי)

וגם כל פעם שקוראים בשם שלי,

9\10 פעמים שהכוונה היא לא אליי, ואני סתם יוצאת לא קשורה שעניתי.

*צריך שם עם משמעות.

אחריי הכל, שם זה הזהות של האדם, הדרך שבה כולם פונים אליו, זה דבר מאוד משמעותי.

שמעתי על שמות שהם פשוט גוש הברות, אין להם שום ערך. 

לא חבל שהזהות של הילד לא תאמר כלום?

יש פה הזדמנות להצביע על ערכים, על החינוך שהילד יקבל,

כולם מבינים שמשהו בשם יחיאל, או מישהי בשם צופיה

הם דוסים וזה מעולה!

ההתרפסות הזאת בפני שמות לועזיים זה ממש עצוב.

*שמות מתנ"ך זה אחלה לדעתי,

אפילו עם השם עצמו הוא שם של חיה

(נגיד דבורה, זה על שם דבורה הנביאה, יש פה משמעות ועומק למרות שבמקור זה שם של חיה)

*אני לא באה להעליב משהו עם שמות הזויים או חרושים, או חסרי משמעות,

זו רק דעתי ואתם מוזמנים להגיד את דעתכם.

אני לא נכנסת ספציפית לפורום לקראת נישואין וזוגיות, 

אני נכנסת לפורומים לפי הלשונית "עדכני" שזה נותן את השרשורים לפי מה יותר עדכני,

ולא מחולק לפי פורומים.

אני מגיבה על מה מה שיש לי מה להגיד עליו, אני לא  נכנסת לשרשורים שמדברים על

זוגיות או משהו,

כי אין לי שום הבנה בדברים האלה.

אין פה איזה סיבה עמוקה, או משהו, ואם כן, לא ממש חשבתי על זה .

אני פשוט קוראת את מה שמעניין אותי ונראה לי שייך להגיב.

לי קופצים גם פורומים שאף פעם לא נכנסתי אליהם

על נשים ולנשים אין כמעט על גברים

אבל סתם של שמות יפים ונחמדים, שיהיה רעיונות ולא אתקע עם שם נדוש או הזוי...

זה סתם נחמד כזה, לא שאני הולכת להצמד לרשימה הזאת...

שבעיניי הם מאוד חזקים מבחינה רוחנית וזה לא מתאים לכל ילד...

הלוואי ובעלי יזרום...

(וכמו שאני מכירה את בעלי לעתיד, הוא יזרום חחח)

בשביל לבחור- יש את האשה שתהיה לי בע"ה ואת הקב"ה.

מה שכן יש לי כמה אפשרויות בראש,

למשל גדולי ישראל שיש להם שתי שמות- כמו מאיר שמחה, או יעקב יצחק וכדו',

או שמות עם משמעות גדולה. כשיגיע הזמן נחשוב ביחד

יפה!

אני שמעתי על אלרועי.

שזה אומר ש-ה' הוא הרועה שלי, המוביל אותי.

יש משמעות שונה לאלרואי ב-א'?

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.